בָּדָד לָעַד-  גדול הפסנתרנים אל מול הרי ירושלים         חזרה ל"ועוד"

 את הכתבה הזו מומלץ לקרא על רקע נגינתו של נשוא הכתבה. הפעילו ונפגש מטה. 

ארתור היה יהודי אך לא דתי בצוואתו ביקש כי גופתו תשרף ואפרו יפוזר ביער ירושלים במדינה שכה אהב. היה צורך ביצירתיות כדי להגיע לפתרון שהכניס את המקרה של רובינשטיין לסדרה זו. אבל נתחיל בהתחלה.

רובינשטיין נולד בשנת 1887 בלודז`כשביעי בין אחיו. לאביו היה מפעל טקסטיל קטן. כבר מגיל שנתיים הפגין עניין רב בשעורי הפסנתר של אחותו אך אביו חשב כי יתאים לו כינור. ארתור הצעיר התעקש. בגיל שבע הופיע לראשונה בקטעים של מוצרט שוברט ומנדלסון. בגיל 17 עבר לפריס ובעשור הראשון והשני של המאה העשרים סבב בכל רחבי העולם בסיורי הופעות.

ארתור רובינשטיין 1906 מקור ויקיפדיה

בשנת 1932 נשא רובינשטיין לאישה את אניאלה (נלה) מלינארסקה, רקדנית ובתו של מנצח מוכר. ארתור היה בן 45 ונלה בת 24 בחתונתם. לזוג נולדו חמישה ילדים - אחד מהם נפטר בצעירותו. אוה נודעה לימים ככותבת פופולרית של ספרי אפיה.

 צייר משה קיסלינג, 1942 . ארתור נלה והילדים אוה ופול

חולשתו של רובינשטיין לנשים לא הייתה סוד. הוא עצמו העיד כי "נאמר עלי כי בצעירותי חילקתי את זמני בין יין, מוזיקה ונשים. אני מכחיש זאת נמרצות. תשעים אחוז מהתעניינותי היה בנשים" עת היה נשוי - ילדה לו אחת ממאהבותיו בת.

בשנות מלחמת העולם השנייה חי רובינשטיין בקליפורניה, ארצות הברית ובשנת 1946 ניתנה לו אזרחות אמריקאית. הוא סירב לנגן בגרמניה שלאחר המלחמה לאחר שכמה ממקורביו ניספו בשואה.

רובינשטין היה ידוע ביחסו החם לישראל בה ביקר פעמים רבות. בשנת 1969 ניטע ברכס עמינדב יער על שמו. בטקס השתתף רובינשטיין עצמו.

רובינשטיין מבקר חיילים פצועים בבית חולים תל השומר, 1951 מקור ויקיפדיה

התדרדרות במצב הראייה והשמיעה אילצו אותו לפרוש מן הבמה בשנת 1976 עת הופיע בקונצרט האחרון שלו בלונדון - כמעט שבעים שנה אחרי הופעתו הראשונה בעיר.

בשנת 1977, בגיל 90, עזב רובינשטיין את נלה לטובת אשה צעירה בשם אנבל ווייטסטון ועבר להתגורר אתה בז`נבה עד מותו. היא עזרה לו לכתוב את החלק השני של האוטוביוגרפיה שלו- "שנותי הרבות" (1980) שאותה הקדיש לה.

רובינשטיין מת בז`נבה שווייץ בשנת 1982 והוא כמעט בן 96 . רובינשטיין ציווה לשרוף את גופתו ולפזר את אפרו ביער בישראל. רובינשטיין, שלא היה אדם דתי, יצר בכך בעיה הלכתית. ידידו הטוב, ראש העיר טדי קולק, דאג שרוח צוואתו תתממש: האפר בכד נטמן באדמה ובמקום הוצבה מצבה עליה חרותים שמו ותאריכי הולדתו (1887) ומותו (1982).  בישראל מתקיימת אחת לשלוש שנים תחרות פסנתר בינלאומית יוקרתית על שמו.

בסמוך ניצבת ברחבת התצפית המרשימה אנדרטת "קלידי הפסנתר" שעיצב הפסל הירושלמי ישראל הדני.  קלידי פסנתר עשויי שיש פורצים אל הנוף המרשים של הרי יהודה.

איך מגיעים?
בדרום ירושלים - מכביש בית חולים הדסה-קרית יובל יוצא כביש דרומה לכיוון יד קנדי" מאות מטרים ספורים לפני יד קנדי " בעיקול יש רחבת חניה קטנה ושילוט למצפור ארתור רובינשטיין. יש להחנות את הרכב. לאחר הליכה קצרצרה בשביל עפר (ימינה ומזרחה) מגיעים לאתר.

 כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי