שאלות של תיירים חזרה ל"ועוד"
חמש שנים חלפו מאז עזבתי את תזרים המזומנים והתכניות העסקיות לטובת שבילי הארץ, אוהביה והמבקרים בה. בכמחצית מההדרכותי אני מוביל מבקרים מחו"ל: זוג יהודי ממיאמי שכל חייהם ציפו להגיע לישראל, איש עסקים נוצרי שהמארח שלו העניק סיור של כמה שעות בירושלים, מטפסת הרים אירית שכבשה איתי (כמעט) את החרמון, משתתפי כנס רב-לאומי במוסד אקדמי ועוד. אני מנסה לשער איך מצטיירת הארץ אצל אלה שבאו מרחוק ושרובם לא יחזרו אליה שנית. מה השאלות העולות אצלם? אילו יצפינו בליבם?
אספתי כאן מדגם שאלות שאינו מייצג מדרג חשיבות והינו סובייקטיבי מטיבו. ידידי מורי הדרך ובעצם כולכם - מוזמנים להוסיף רשמים ודעות.
1. האם בטוח כאן?
"האם בטוח המסלול בו נלך היום? האם נוכל להסתובב לבד בערב?" אלו שאלות נפוצות ביותר. לרבים מהמבקרים כאן לראשונה - ישראל היא מילה נרדפת לעימות, מלחמה וטרור. רבים מהם - במיוחד הלא-יהודים, אבל לא רק הם - הוזהרו על ידי מכרים ומשפחה שהרימו גבה בשמעם על יעד נסיעתם. מהר מאוד אחרי הנחיתה בארץ - המבקרים נושמים לרווחה. הם מופתעים לגלות מדינה מודרנית ותוססת. בחוזרם רבים מהם הופכים שגרירים המשפיעים על אחרים להגיע. עדיין המחסום העיקרי ל- 10 מליון תיירים, שראש ממשלתנו מכוון אליהם תוך עשור , היא התדמית הבטחונית המפילה מורא על רבים הרוצים לבקר כאן.
גדר ההפרדה - מבט מהר הצופים
בירושלים נשמעים לעיתים קולות פיצוצים מכיוןן השכונות הדרומיות שבמפגש הקידרון וגיא בן הינום.. גם ליבי קופץ תמיד עד שאני מבין שאלו זיקוקים.
גבול ישראל סוריה
2. יהדות ויהודים
כשלושה רבעים מהתיירים הנכנסים לישראל מידי שנה אינם יהודים. בארץ הם נחשפים לגוונים הרבים של היהדות ובירושלים - עליה לא פוסח אף תייר - לנוכחות החרדית הבולטת. התייר הממוצע מגלה סקרנות רבה לגבי הדת היהודית ומנהגיה. לא פעם נשאלתי מדוע היהודים אינם מאמינים במשיחיותו של ישוע. הנה מקבץ של שאלות שעולות בנושא.
• מדוע לבושים החרדים בשחור ומה משמעות פרטי הלבוש (ציצית, כיפה, תפילין ועוד) ?
לגבי הלבוש השחור - השאלה מתחדדת עוד יותר בימי הקיץ הלוהטים. נודה על האמת - העולם החרדי-חסידי אינו מוכר דיו לרבים מהישראלים. התערוכה המרתקת "חסידים - לא רק שחור-לבן" שהוצגה בשנה שעברה במוזיאון ישראל היתה צוהר קטן לעולם זה ובסיומה - כשנחת המחיר הדמיוני של ספר התערוכה - רכשתי אותו והוא מרתק. התשובות המקובלות לגבי הלבוש היא מסורת מזרח-אירופאית מהעת החדשה. גם הכיפה הוא פריט לבוש חדש יחסית וההנחייה המקראית היחידה לגבי לבושו של יהודי - עוסקת בציצית.
• מדוע מתנועעים בתפילה ?
זה קל להסביר - לא?
• מדוע רחבת הנשים קטנה משל הגברים בכותל?
זו שאלה שבאה אחרי השאלה מדוע בכלל יש הפרדה. אבל ההשוואה לבית כנסת וקדושתו של המקום העולה על בית כנסת רגיל מקלה על ההבנה. צילומים מהמאה ה-19 מראים תפילה מעורבת. באחת הפעמים בהן הצגתי תמונה כזו ניגשה אלי אישה דתיה ובנימוס אמרה לי כי אותה עת אסר השלטון הטורקי על בניית מחיצה. ברובם המוחלט של ביקורי בכותל המערבי בשנים האחרונות נראתה התמונה כפי זו מטה: רחבת נשים צפופה ורחבת גברים מרווחת. גברים רבים נהנים מצל ומיזוג-אויר בחלק המקורה שבצפון רחבת התפילה. גשר המוגרבים שהתמוטט לפני כעשור רק הגביר את הניגוד בין שני חלקי הרחבה. נו - אז מה לענות?
3. פוליטיקה
ביקור בארץ, הנמצאת בליבו של אחד הקונפליקטים המשפיעים ביותר בעולם, לא יכול להיות חף מפוליטיקה ומטבע הדברים התייר שואל שאלות. תיירים המגיעים לכאן בביקור צלייני יעדיפו להתרחק מהנושא.
• מה לדעתך הפתרון לסכסוך היהודי-ערבי?
וואו - איזו שאלה! מתפקידו של מורה הדרך להציג מידע היסטורי ועכשווי וזו הזדמנות להציג לתייר תמונה רחבה בזירה עצמה אותה הוא מתקשה להבין מרחוק. כלל הזהב בהוראת המקצוע בו בחרתי אומר כי עלינו להמנע מהבעת עמדה פוליטית. כמעט בלתי אפשרי להתנער לגמרי מאמונות ודעות אך מורה דרך טוב יתן למבקר הבנה טובה יותר של האג`נדה של כל הצדדים.
• היהיה שלום בדורך ?
מה תגידו ? אני נזכר תמיד ב- 19 בנובמבר 1977 ומספר שישבתי מול המסך לא מאמין. אם היה התייר מכיר את דויד ברוזה הייתי שר את מילותיו של גפן: "הנה בא נשיא מצרים, איך שמחתי לקראתו, פירמידות בעיניים, ושלום במקטרתו ואמרנו בוא נשלימה ונחיה כמו אחים ואז הוא אמר קדימה, רק תצאו מהשטחים." גם הלא יאומן קרה עם מצרים ואחר כך עם ירדן. התשובה לתייר היום בשנת 2013 על לב הסכסוך הופכת יותר מורכבת.
4. ועוד
• מדוע יש ברחוב כל כך הרבה חתולים?
את השאלה הזו שואלים אותי בעיקר אמריקאים. מה אין אצלם נחשים?
מה שהם מתביישים כנראה לשאול - זה מדוע מלוכלך כאן כל כך? לא בכל מקום - אבל הרבה הרבה יותר מידי. התמונה הזו בעליה לתחנה 9 בויה דולורוזה אבל ברשותי עשרות תמונות של זבל, זבל ועוד זבל מכל רחבי הארץ. מטריף אותי כל פעם מחדש.
• האם אפשר להצטלם עם חיילת ?
במיוחד בירושלים - אני מסייע לתייר להבין שרוב החיילים החמושים שהוא רואה ברחובות נמצאים כאן בסדרת חינוך או בדרך להשבעה. רבים אפילו אמרו לי כי מחוץ לבירתנו הם הופתעו לראות פחות נוכחות צבאית-משטרתית משציפו. תמונה עם חיילת היא כנראה שאיפה של רבים - אבל רק מעטים מבקשים.
• מדוע אנו קוראים לאגמים שלנו "ים" ?
טוב לא לכל שאלה יש תשובה.
• איך זה שהחומוס כאן כל כך שונה?
מסתבר שרבים בעולם כבר מכירים את המאכל הכמעט לאומי שלנו. וכי יוכל זה שמקורו באריזת פלסטיק בשדרה ה-7 להדמות לזה העכואי.
• מה הלטאה הזו?
את הלטאה שבמכוניתי קיבלתי מבני כשהחל לעבוד לפני כמה שנים בפרוייקט תכנות ב"נטויזן". מכניסה קצת צבע לחיים - זה הכל. כששואלים אותי מה זה - אני מספר על השימוש המשני שלה: ברומטר למדידת סקרנותם של אורחי.
5. שאלה שבלב
• האם החוויה הרגשית עליה סיפרו לי אחרים שביקרו כאן - תהיה גם מנת חלקי?
זו שאלה שנראה כי רבים שואלים בליבם. אחת המטיילות העיזה וסיפרה לי על כך . לרבים הביקור בישראל הוא אחד השיאים בחייהם. גם מי שאינו דתי חווה כאן חוויה מיוחדת. וכי יש עיר שתדמה לירושלים בעומקה ההסטורי ובעומס הרגשות שהיא מטילה?
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
