בָּדָד לָעַד- אפרים צ`יזיק בקצה שדרת הדקלים חזרה ל"ועוד"
בקצה שדרת דקלים ארוכה נמצא קבר בודד ומעליו אנדרטה מרשימה. אפרים צ`יזיק איש הגליל נקלע במקרה להגנת חולדה ובה מצא את מותו.
חולדה
בשנת 1905 רכש בנק אנגלו-פלשתינה שטח מאדמות חולדה הערבית למען ההנהלה הציונית. שנתיים אחר כך נוסדה במקום חווה חקלאית שבשדותיה הוכשרו צעירים יהודיים לעבודת האדמה. בשנת 1909 נבנה בחווה “בית הרצל” לזכרו של המנהיג שהלך שנפטר חמש שנים קודם לכן. בבית זה שכנו בו מנהל החווה והפועלים.
בית הרצל, חולדה
.jpg)
חולדה והאזור - קטע ממפת ארץ ישראל 1921 בעריכת ישעיהו פרס. אוסף "ערן לאור" האוניברסיטה העברית
בחצר הבית הוקמה ברכת מים והחווה הפכה למופת של עבודה עברית בארץ ישראל.
במלחמת העולם הראשונה נאלצו אנשי החווה לנטוש את המקום ופועלים בודדים נותרו לשמור על החווה.
מקור: מאמר של נירית שלו-כליפא, אנדרטת `עבודה והגנה` בחולדה, קתדרה 102, טבת תשס
משפחת צ`יזיק
אפרים צ`יזיק נולד באוקראינה בשנת 1899. בשנת 1907 בגיל שמונה עלה ארצה עם הוריו ואחיו. במהלך נדודיה בארץ ישבה המשפחה בסג`רה, במושבה כנרת ולבסוף השתקעה במושבה מלחמיה (ששמה שונה בהמשך למנחמיה).
משפחת צ`יזיק, שנת 1915 לערך, שרה ראשונה משמאל, אפרים שלישי משמאל. מקור: נדב מן "ביתמונה"
בתום המלחמה יצא צ`יזיק ליפו מטעם המרכז החקלאי והשתלם שם בווטרינריה. מאוחר יותר התגייס לגדוד העבודה והועסק כווטרינר בעין חרוד ובתל יוסף.
בי"א באדר תר"פ נהרגה אחותו שרה צ`יזיק בהגנת תל חי. לאחר נפילתה כתב אפרים לאחיו:
"אל לכם לשכוח שבמאה העשרים היננו כעת; במאה שרק בדם אחינו ואחיותנו נרכוש לנו את הארץ. בלב נכון ובטוח הקריבה שרה אחותנו את עצמה. נעשה גם אנו כך בשעת הצורך".
במאורעות תרפ"א (מאי 1921) הגיע צ`יזיק לתל אביב ונפצע בשכונת נווה שלום. לאחר מכן שב לעבוד במשק הוריו בעמק הירדן.
נפילת אפרים
באוגוסט 1929 פרצו בארץ מאורעות תרפ"ט. לאחר טבח חברון, התקפות על יישובים ופינוי כפר אוריה, הותקפה גם חוות חולדה. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד ובמקום נשארו 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. אחד מאנשי המקום הגיע למפקדת "ההגנה" בתל אביב וביקש עזרה. הוחלט לשלוח למקום את יעקב אברהמסון איש "השומר" לשעבר, ואת אפרים צ`יזיק. בחולדה היה ארגז נשק ממשלתי ובו מספר רימונים, רובים אנגלים, ו-12 רובים קנדים. אברמסון וצ`יזיק הורו על חפירת שוחות, מילוי שקי חול והדריכו את אנשי החווה בשימוש בנשק.
אפרים צ`יזיק , מקור: ויקיפדיה
ההתקפה על חולדה נפתחה ב-26 באוגוסט 1929 לפנות ערב. מספר המתקיפים הגיע למאות ועימהם באו נשיהם, חמוריהם וגמליהם לשאת את הביזה והשלל. הלהבות מהגורן הבוער האירו את חשכת הלילה. הערבים הקיפו את מתחם המשק והחלו לפרוץ אליו. אפרים צ`יזיק פקד לסגת ל"בית הרצל" בזחילה. הוא ניהל בעצמו את פעולת הנסיגה מהחצר לבית בלוותו את האנשים. בצאתו בפעם האחרונה מהבית לחצר פגע בו כדור והוא נהרג במקום. המגינים תפסו עמדות סמוך לחלונות הקומה השנייה וצלפו על הערבים הבוזזים.
בחצות הגיע כוח בריטי ודרש להפסיק את האש, משסירבו הערבים להפסיק את ההתקפה פתחו עליהם הבריטים באש ביחד עם המגינים. 40 גופות ערבים נספרו במקום. הבריטים פינו את המגינים אבל סירבו לקחת את גופתו של אפרים צ`יזיק. רק ב-31 באוגוסט 1929 חזרו לחולדה כמה מהמגינים ביחד עם בני משפחתו של אפרים והביאו את גופתו החרוכה לקבורה באדמת חולדה.
עיתון דבר, 2 בספטמבר 1929
עמידת הגבורה של חולדה הפכה לסמל דוגמת קרב תל חי, שהתחולל תשע שנים קודם לכן. את סיפור הקרב תאר הסופר יזהר סמילנסקי שהוריו עבדו בחווה בסיפור "החורשה בגבעה".
החווה עמדה בשיממונה כשנה, ולאחר מכן נשלחה קבוצה מתנועת הנוער "גורדוניה" למקום ועסקה בניקוי, בשיפוץ ושמירת הקיים. היישוב בחולדה חודש על ידי קבוצת "גורדוניה" (1931). תנאים קשים וחוסר מים גרמו למתיישבים להעתיק את נקודת היישוב מעט מערבה משם, במקום ששוכנת קבוצת חולדה עד עצם היום הזה.
חולדה חלשה על צומתי הדרכים לירושלים ועל כן מילאה תפקיד חשוב גם במלחמת העצמאות עת שימשה בסיס יציאה למרבית המערכות על דרכי התחבורה לעיר.
האנדרטה
בשנת 1937 הוקמה מעל קברו של צ`יזיק אנדרטה בשם "עבודה והגנה" שעוצבה על ידי הפסלת בתיה לישנסקי – אחותה של רחל-ינאית בן-צבי.
דמותה של שרה ברורה וחד משמעית אך לגבי הדמויות הגבריות עלו מספר סברות. ברור שאחת מהן היא דמותו של אפרים אך יש סבורים כי היא זו העליונה ויש הגורסים כי היא התחתונה. לגבי הדמות הנוספת מקובל לזהותה עם בנימין מונטר - מחברי קבוצת החלוצים שנהרג יחד עם שרה בתל חי. חלקה התחתון של המצבה נושא אלמנטים של חקלאות: מכוש, קילשון, טוריה, שיבולים וחרמש. הקמת האנדרטה לוותה בקשיים רבים. שינוע אבן אדירה שמשקלה 40 טון ממחצבת בית צפאפה לא היה פרויקט קל ולבסוף הסכימה לישנסקי כי הגוש יחצה לשנים.
למרות ההקבלה לפרשת תל חי, לא נתפסה פרשת חולדה כמיתוס ביישוב בדומה לתל חי. אפרים צ`יזיק לא זכה למעמדו של יוסף טרומפלדור והאנדרטה של בתיה לישנסקי לא התפרסמה כמו פסל "האריה השואג" של אברהם מלניקוב בבית הקברות בתל חי.
איך להגיע
האתר משולט ונמצא צמוד לכביש 411 כשני קילומטר מצומת חולדה בין הצומת לקיבוץ חולדה.
עוד באזור
קו השילוח – סמוך לבית הרצל נמצאת בריכת מים שהיוותה חלק מקו השילוח ושילוט במקום מספר על הקמת הקו בשנת הקמת המדינה.
שדרת הוושינגטוניות– סמוך לאנדרטה מתחילה את דרכה שדרה מרשימה של עצי וושינגטוניה שאורכה כקילומטר.
יקבי ברקן - כרמי הזית הישנים של חולדה פינו את מקומם למרחבים של כרמי גפנים של יקבי ברקן. ביקב מרכז מבקרים.
אנדרטאות -כקילומטר מזרחה מבית הרצל – אנדרטה לנופלי חיל הנדסה ושילוט המספר על שיירת חולדה
בקצה שדרת הושינגטוניות נמצא אתר הנצחה לזכרו של טל צמח בן קיבוץ חולדה
מקורות
דוד תדהר (עורך), "יצחק צ`יזיק", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ` 1372
נירית שלו-כליפא, אנדרטת `עבודה והגנה` בחולדה, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ` 122-97
יעקב שקולניק, יער הרצל חולדה – אתר קק"ל
ויקיפדיה – חולדה, אפרים צ`יזיק
כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
