שׂרונה - ממושבת חלום לאבק מותגים                    חזרה לטיולי איכות מרכז

טיול פתוח - מועד יפורסם   18:00 עד 20:30 מפגש בפארק קרית ספר וילסון 14 תל-אביב (הוראות הגעה וחניה מטה)

סיור ערב מקסים בשרונה וסביבתה שיגלה מקומות וסיפורים שלא הכרתם על הטמפלרים ועל עברה של תל-אביב .

- מדוע שׂרונה (Sarona ) - ששמה נובע משמו של אזור השׁרון - נהגית בשׂ ולא בשׁ
- האם אכן שׂרונה בשׁרון?
- מה היו יחסי המתיישבים הגרמנים לשכניהם היהודים? והערבים?
- כמה מתושבי שרונה נהרגו בשרתם בצד הגרמני במלחמת העולם הראשונה?
- היתכן שאיכרי המושבה גידלו בננות - כאן בלב מישור החוף?
- מיהו ליכטיג בר-זוהר המקומי?
- מדוע כתובות יפות בערבית מעטרות את משקוף ההכניסה לבית העם ואת עמודיו?
- על שם מי "רחוב הארבעה"?
- מהי האנטנה המסתורית בלב רחוב המושבה?
- מיהו כריסטוף הופמן שרחוב על שמו הפך לרחוב דוד אלעזר?
- איך סייעה תוכנת SKYPE לגילוי מטמון מטבעות שהוחבא לפני שבעים שנה?

עלות ההדרכה 60 ש"ח לאדם.   נפגשים בשעה 18:00 בפארק קרית ספר ברחוב וילסון 14, תל-אביב. שימו לב: המפגש אינו במתחם שרונה. המסלול כולל הליכה מנקודת המפגש לשרונה ואינו מעגלי. אחת האפשרויות היא לחנות בשרונה וללכת ברגל כרבע שעה לנקודת המפגש. 

נא להביא מים, כובע, נעלים נוחות, מסכות (לפי הנחיות משרד הבריאות שיהיו תקפות ביום הטיול) ומצב רוח נהדר. יהיה כיף!
התשלום עבור ההדרכה במקום או בביט. ל ה ת ר א ו ת  יואב אבניאון.  ל
שאלות - אני לרשותכם בווצאפ 052-2795407 או במייל yoav.avneyon@gmail.com 

הנה רקע על נושא הטיול.

באביב 2014 נפתח הפארק העירוני שׂרונה לאחר שנים של שימור ושיקום.

בשנת 1871 מקימים בני כת ההיכל (הטמפלרים) ישוב לתפארת על דרך יפו-שכם. נספר את סיפורו של החלום שהתנפץ ברוחות הרעות שנשבו מארץ האם. בין הבתים המשומרים נחייה את העבר ונוכל לדמיין את השדות החקלאיים המוריקים, את כינוס הקהילה ביום ראשון, את משחקי הכדורת ושתיית הבירה. נסתייע בתמונות ומפות ישנות.
בשלהי תקופת המנדט האנגלי התחולל כאן מאבק בין הישוב העברי בשלטון הזר. נספר על ברכה פולד, עמירם בלינקוב וחבריהם. עם הקמת המדינה הופך המקום לקריה השלטונית של ישראל הצעירה וברבות הימים למרכז מסחרי נוצץ כשעל המבקרים בו נוחת בלי משים אבק של מותגים.

לו הייתי צריך לבחור שתי תמונות שמייצגות את שעבר על שׂרונה בכמעט מאה וחמישים השנים האחרונות הייתי בוחר את אלה השתיים:

1
גלוית ברכה "מהקולוניה הגרמנית שרונה".
האִם מראה המושבה שונה מנוף וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה?

מקור: אוסף יואל אמיר

2
כתובות הסטוריות על עמוד מפואר במה שהיה בית העם - כיום תוכלו להנות כאן מ"בורגר דיל".

 

בקליפת אגוז - הנה סיפורה של שׂרונה: 

לפני כמאה וחמישים שנה נוסדה כת ההיכל בדרום גרמניה שעקרונותיה נוצריים-משיחיים. התיישבות בארץ הקודש היתה מטרת על שבעקבותיה כך ציפו יהיה עולם טוב יותר - להם ולכולם. ההתיישבות הראשונה היתה בחיפה הרדומה בשנת 1868. שלוש שנים אחר כך הוקמה המושבה החקלאית הראשונה - שׂרונה - שבמהרה הפכה לישוב משגשג. צילום אוויר משלהי מלחמת העולם הראשונה חושף בפנינו את המושבה הסדורה לאורך רחובות היוצרים צורת צלב וסביבה שדות חקלאיים. בחלק העליון של התמונה נחל מוצררה (איילון) ובחלק השמאלי תחתון הכפר הערבי הקטן סומייל.

 

 כך נראו הדברים מפני הקרקע:

 

מקור התמונה אוסף "אמריקן קולוני"

בפרדסי התפוזים הועסקו פועלים ערביים ומבקרים הגיעו להתפעל מטיבו של תפוז השמוטי הנפלא שלא מכבר הופיע בפרדסו של אנטון איוב מיפו.

 

 בגינת בית ברחוב יהודה הלוי נראה שריד למבנה חקלאי בשדות המושבה (שימו לב לשרידי הקיר בחלק העליון של התמונה. סמוך לעץ עצמו - שרידי מזרקה משנות ה-30. תודה לרחלי בר-אור על הערתה) :

 ואיך יוכלו חקלאות ותעשייה להשתלב ? יצור יין כמובן. יקב מפואר הוקם וזו תוית הבקבוק הנושאת את המותג "שׂרונה"

בסיורנו - נרד אל תוככי רכס הכורכר אל מנהרה שחיברה בין היקב הישן לחדש. נספר על דרמה מראשית ימי חיל האוויר הישראלי שהתרחשה כאן.

בימי ראשון בשבוע התכנסו בני הישוב בבית הקהילה מבלי שיעלו על דעתם כי שנים אחרי לכתם - יתמלא אולם זה ממש בנעלי ספורט של מותג גרמני ידוע - "אדידס".

 

 

מקור התמונה: סוף "אמריקן קולוני"

שלושים ושמונה שנים אחרי שנבנה הבית הראשון בשׂרונה - התכנסו נציגי 66 משפחות יהודיות שני קילומטרים ממערב למושבה להגרלת מגרשי "אחוזת בית" שבמהרה תהפוך לתל-אביב. המרחק בין שני הישובים ילך ויתקצר. ראו המפה משנות ה-40 של המאה העשרים בה נתחמת שׂרונה בין שכונת מונטיפיורי ממזרחה לבתי תל-אביב ממערבה.

 

האנגלים שולטים בארץ ובגרמניה עולה הרייך השלישי. רבים מבני שׂרונה מאמצים את האידאולוגיה השטנית של ארץ האם. כך עושים בני כת ההיכל בכל הישובים בארץ-ישראל. בשנת 1936 ביום הולדתו של הפירר מונף הדגל הנאצי המקורס מעל אחד מבתי המושבה. גם ההזוי שבתסריטאים לא היה מעלה על דעתו שדור אחד מאוחר יותר יתבסס במקום זה ממש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל ! בשנת 1941 מתבצע על ידי האנגלים הגירוש העיקרי של בני שׂרונה לאוסטרליה. המושבה הופכת למתחם שלטוני-משטרתי אנגלי המהווה מטרה לפעולות המחתרות העבריות. 

לאחר הקמת המדינה מוסב השם שׂרונה - לקריה. המתחם הופך למקום משכנם של מוסדות השלטון הישראלי הצעיר. 

על מרפסת זו עמדה אחת הדמויות החזקות במדינת ישראל של אותם ימים:

נראה את האנטנה שאת תשדורותיה לא נדע לעולם:

 

באוסטרליה הרחוקה חיים כיום צאצאיהם של בני שׂרונה הגרמניים ויוצאי המושבות האחרות. הם מקיימים ביקורים בישראל ומודעים לשינוי הדרמטי שחל במושבה. בציור מטה מעשה ידי בני הקהילה באוסטרליה, ניתן לראות סמלי שש מושבות וביניהן - שרונה שבסמלה התפוז.

 

באתר האינטרנט של הקהילה מופיעים עיקרי אמונתם: האמונה באל ועקרון "ואהבת לרעך כמוך".

חשבתי לעצמי - לו רק היו מיישמים אמונה זו בברלין ובסביבתה בני הדור ההוא  !

עבודת השיקום והשימור במושבה היא יוצאת דופן בהיקפה ובאיכותה וכללה הזזת חמישה בתים לצורך הרחבת רחוב קפלן. על סמך ציורי קיר ששרדו מתחת לשכבות הצבע החדשות ועל בסיס צילומים ישנים - שוּמָר אופיים הפנימי של הבתים המשמשים ברובם חנויות ובתי אוכל. 

מעין אפילוג:
לפני כמאה וחמישים שנה קמה כאן מושבת חלום משגשגת שעברה תהפוכות וארועים הסטוריים סוערים. המהלך היום במושבה יצטרך להסיר את אבק המותגים כדי לגלות את סיפורה המרתק וכדי להרהר בתובנותיו.

 

לתאום סיור פרטי - שילחו מייל yoav.avneyon@gmail.com  ונצא לדרך.

תודה לידידי מורה הדרך אבי משה סגל על ההדרכה ועל ההשראה.

מקורות להעמקה בנושא הטמפלרים, שרונה והקריה
1. אלכס כרמל, התיישבות הגרמנים בא"י בשלהי התקופה העות`מנית
2.  יוסי בן ארצי, מגרמניה לארץ הקודש
3. ניר מן, שרונה בשנות המאבק 1939-1948 הוצאת יד בן צבי, 2009
4. ניר מן, הקריה בשנות כינונה 1955-1948
5. שרונה-הקריה ת"א, חוברת בעריכת איתן איילון, עפר רגב, אבי משה ותמר טוכלר, המועצה לשימור אתרים, 1998
6.  כתבה של אילן שחורי - עיתונאי וחוקר תל-אביב

 חזרה לטיולי איכות מרכז                  חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  מוטי ברנס  (16/06/2014)
תודה יואב על הכתבות המאלפות שלך וגם על זו על שרונה. אכן הם היו טמפלרים ואכן השאירו כאן ידע ויופי אבל ואני מדבר על אבל גדול מאוד בל נשכח שהם היו עובדי השטן הנאצי
2.  אפרת אסף  (16/06/2014)
יואב הזמנת אותי לשתף אז הנה. כרגיל כל דבר מזכיר לי את ירושלים. המצבה של חללי מל"ע הראשונה משרונה נמצאת היום בבית העלמין הטמפלרי במושבה הגרמנית בירושלים. הנה קישור לרשימה בנושא: http://efratourisrael.com/?page_id=1745
3.  דבורה יונאי צמח בר טיולים  (17/06/2014)
ליואב, נהניתי לקרא את הכתבה על האתר החדש - ישן שרונה. בתודה מדבורה
4.  יואל אמיר  (17/06/2014)
יואב שלום, גלוית "ד"ש משרונה" המופיעה במאמר הגיעה מהאוסף הפרטי שלי. אני מבקש להוסיף ברשימת המקורות "אוסף יואל אמיר" תודה יואל אמיר
5.  מיכה רגב  (17/06/2014)
תודה רבה יואב, האם גם אתה היית בהשתלמות מו"ד שהעביר לנו אבי, בשבוע שעבר? בכל מקרה, הכתבה של היא סיכום נהדר להשתלמות. כבר נשמר אצלי למועדפים. תודה רבה מיכה
6.  גאולה  (17/06/2014)
תודה יואב על הכתבה המרתקת. כבר מתגעגעת לטיולים אתך
7.  ישראל (מקבוצת המטיילים מעומר)  (17/06/2014)
ליואב שלום. תודה על הכתבה המאלפת על שרונה. ביקורי לאחרונה השאיר לי טעם של החמצה. מדוע הפל המקום לעוד "מרכז קניות". המיקום והאוירה היו מתאימים לטעמי לשכן אמנים יוצרים וגלריות. חבל שזה לא מוממש
8.  רחלי בר-אור  (20/06/2014)
לגבי התמונה מרחוב יהודה הלוי: במרכזה שרידי מזרקה. מזרקות מסוג זה נבנו כחלק מתרבות הדיור הבורגנית שהתהוותה בתל אביב של אותן שנים. הן נבנו בחצרות הבתים, לצידם של חדרי מדרגות מפוארים, המייצגים מודרניות אירופאית בשיאה. המזרקות וחדרי מדרגות בבתים בהן נבנו, נוצרו כתוצאה מכך שליהודים יוצאי גרמניה התאפשר להמיר את כספם בחומרי בניה איכותיים אותם ניתן היה לייצא. באותן השנים, אחרי עליית הנאצים לשלטון, הוטלו הגבלות על הוצאת כסף יהודי מגרמניה, ועל כן לפליטים יהודים היו חומרי בניה באיכות גבוהה מאד וכך שרדו כ-80 שנים. ניתן למצוא שרידי מזרקות כאלה בחצרות רבות במרכז תל אביב.
9.  משה מאירי  (26/06/2014)
ליואב שלום רב, חבל שלא הוספת יותר על המנהרה הטמפלרית המיוחדת, ובמיוחד שהיום התמקמה שמה עוד מסעדה פלצנית שברוב חוצפה מונעת ביקורי מטיילים במקום. בגלל קוצר היריעה כדאי שתוסיף כתבה מיוחדת רק למנהרה, והחשיבות הרבה שלה להקמת מדינת ישראל. לפה הובאו ושופצו מטוסי חיל האוויר הראשונים, כאן הייתה הכספת הראשונה של המדינה שבה החזיקו את בולי "דואר עברי ויתר הבולים הראשונים, וכן שטרות הכסף הראשונים, הארכיון של השב"כ ועוד ועוד.
10.  AVIC  (16/07/2014)
פראייר היטלר שמת בגרמניה. היה מת פה, איזה הנצחה היו עושים לו. אם היה חי פה כל יום היו מזמינים אותו לטלביזיה לדבר ולהסית נגד נגד ישראל, על חשבון טיבי, גלאון המומחה החדש לטילים. את הטמפלרים הנאצים היטיב להכיר מי שהיה עיתונאי וכתב עליהם ועל הסכנה בתמיכתם בנאצים, חביב כנען. אני אישית אחרי פיגוע ברחוב הילל בירושלים, נקלעתי למשרדי רשות הגנים בקריה. המטען הונח בתוך בלוקים של בניה. עד שאני מחכה לחשבון (משרד ממשלתי זה לא ברגע), שמתי לב שהתמוטט קיר במרפסת בחוץ. מתוך הבלוקים הציצו פגזים שהיו מוסלקים 40 שנה ע"י הנאצים הטמפלרים. הסבתי תשומת לב הפקידים שניצלו כמובן את ההזדמנות לחגיגה והפסיקו כמובן לעבוד, עד שיבוא חבלן משטרתי.כל השימור היה הוצאה מיותרת על חשבון הציבור: לא מדובר על מורשת ולא ל"ו או חסידי אומות העולם. בשלב הבא עוד ישלמו ללהם פיצויים ויראיינו את צאצאיהם על הסבל של אבותיהם בכלא ובגלות בגלל היהודים
11.  יהודית  (18/09/2014)
הגרמנים (הטמפלרים) שהיו בעלי הקרקעות קיבלו פיצויים על הפקעת האדמות בין 1948 ל-1969
12.  מוטי  (06/02/2018)
תיאודור זאנדל, איש המושבה הטמפלרית ביפו, מודד מיומן, תכנן את המושבה הגרמנית בצורת צלב (רחובות ד.אלעזר וקפלן), ולאחר שנים אחדות נוספו רחובות נוספים בדגם מרובע מקבילי. הבית עם השעון: אחד המבנים החשובים במתחם שרונה הוא “בית הוועד”, שהיה המבנה הראשון במושבה הטמפלרית. החל מסוף המאה ה–19 ניצב בחזית הבניין שעון פעמונים מיוחד.על השעון, מתוצרת גרמנית, הוטבעה השנה 1877. המנגנון שלו עשוי מעץ משובח, עבודת יד. חלקים ממנו (הפעמונים) אפילו הגיעו באורח פלא לביתו של משה דיין. שיפוץ השעון נעשה ע"י מוטי גבע -טייס ישראלי ממושב רינתייה, האנטנה: מטה 'המוסד' הראשון שכן במִתחם משרד החוץ בדרום הקריה בעורף בניין 17,הוקמה לימים האנטנה. האנטנה, ששימשה את המוסד בשנותיו הראשונות, שופצה ושומרה ע"י רן חדוותי מקיבוץ עין שמר. את האנטנה הפעילה רשות התח"ל (תחנות חוץ לארץ), גוף תקשורת בין-משרדי של המוסד, משרד החוץ ומערכת הביטחון, שנקרא בראשיתו שירות התח"ל.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.