היכן היא ציון המקראית ?     
או, מדוע נדדה עיר דוד למרומי הר ציון לאלפיים שנה ולבסוף שבה למקומה?

מאת : שחר שילה

תייר שהיה מגיע לירושלים בשנת 1898 והיה עומד על הרכס שמדרומה היה רואה את המראה שבתמונה מטה.  הגבעה המזרחית בה שוכן אתר עיר דוד מיושבת בדלילות ונמצאת מחוץ לחומות.
בעת ההיא, מרבית התיירים והנוסעים עדיין זיהו את עיר דוד המקראית בהר ציון.

מקור: ספרית הקונגרס

כיצד נדד מקומה של עיר דוד בתודעת המבקרים מהר ציון, אל מיקומה הנוכחי בגבעה המזרחית של ירושלים הקדומה, מדרום להר הבית? 

ירושלים הוקמה על יד היבוסים לפני כ-3800 שנה סביב מעיין השילוח ונכבשה על הישראלים הקדמונים לפני כ-3000 שנה.

הצעת שחזור של ירושלים בימי דוד המלך. מקור אתר עיר דוד

לאחר הפיכת ירושלים לבירת הממלכה החלה העיר מתפתחת לכיוון צפון מערב: על הר המוריה מצפון נבנה בית המקדש ועל הר ציון ממזרח (הגבעה המערבית) התפתחו שכונות חדשות ולימים הוקפה העיר המורחבת חומה.
בימי הזוהר של ירושלים בשלהי ימי בית שני היה אזור עיר דוד בשולי הישוב אך בעל חשיבות בשל בריכת השילוח וארמון הלני המלכה שבקרבתה. לאחר חורבן בית שני איבד אזור עיר דוד מחשיבותו ובעת בניית החומות על ידי העות`מנים לפני כחמש מאות שנה הוא נותר מחוץ לחומה הדרומית.

האתרים הנסקרים במאמר על רקע תצלום לווין מודרני של ירושלים  Google Earth

גבעת עיר דוד בתפיסת הנוסעים והתיירים
מאז נתקדשה ירושלים עבור בני שלושת הדתות המונותיאיסטיות, שימשה העיר מושא להערצתם של רבים ברחבי תבל. והיוותה מוקד לעלייה לרגל עבור נוסעים בני כל הדתות. למרות האמור לעיל, ועל אף ההתעניינות הרבה ומספר המבקרים הגדול במהלך הדורות, הרי שירושלים לא נחקרה באופן מדעי עד לראשית המאה התשע עשרה.
נוסעים רבים עסקו בתיאור מראה עיניהם לאור הבנתם את סיפורי המקרא והברית החדשה, ולפיכך תיארו את הארץ באופן חלקי ומקוטע בלבד, ומתוך מוטיבציה דתית ופולחנית גרידא. במקביל, פעלו לצידם באותה תקופה ראשוני החוקרים שהחלו לבחון לראשונה את שמות המקומות הקדושים ואת המסורות בירושלים, תוך ניסיון ראשוני מסוגו להכיר את העיר בת ימיהם, לאור מה שידעו עליה מכתבי הקודש. מקריאה של מקורות התקופה, עולה תמונה מורכבת ובלתי אחידה, בה משמשים בערבוביה תיאורים נאיביים ובלתי מהימנים כלל, לצד תיאורים חדים ומדויקים של ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט. נוסעים אחדים פירשו את כל שראו עיניהם לאור היכרותם את כתבי הקודש, תוך שהם גומעים בשקיקה את כל שנאמר להם על ידי מורי הדרך המקומיים, בין אם היו אלה דברי טעם, ובין אם היו אלה חצאי אמיתות או סיפורים חסרי כל שחר. לעומתם נוסעים וחוקרים אחדים בחנו בקפידה את כל שנאמר להם, וגייסו את מיטב יכולותיהם לבחינת המסורות אל מול מה שהצטייר כמציאות.

הנחה זו באה לידי ביטוי כבר בספרות הנוסעים הקדומה ביותר: אחד מן הנוסעים הקדומים ביותר שכתביהם מוכרים לנו כיום, הידוע בכינויו "הנוסע מבורדו" , כתב אודות ביקורו בירושלים בשנת 333 לספירה כך:
"בצאתך מירושלים כדי לעלות לציון, משמאל, בירידה לעמק ליד החומה יש בריכה ושמה שילוח... משם עולים לציון... ובפנים בתוך חומות ציון נראה מקומו של ארמון דוד..." 

נביא להלן שתי עדויות נוספות המשקפות תפיסה זו. הראשונה מתוך חיבורו של נוסע רוסי בן המאה השבע עשרה בשם גאגארי (Gagary) אשר מספר כי -  "ביתו של דוד המלך ניצב באותה ירושלים העיר ליד שער הכניסה, מסביבו חומת אבן ולידה חפיר גדול, שקירותיו בנויים אבן... איש לא מעז לגור שם כיוון שזו בנייתו של המלך דוד ומכובדת מאד... באותה ירושלים נקבת השילוח... עשו פה מאגר אבן שקירותיו מטויחים ומלא מים"

 שער דוד ומגדל דוד סמוך לשער יפו של היום במפה משנת 1200 לערך. הספריה הלאומית ההולנדית (פרט) . מקור אוסף ערן לאור, האוניברסיטה העברית ירושלים.

הנוסע השני שדיווח אודות מסורת זו היה הצרפתי פרנסואה רנה שאטובריאן (Chateaubriand), שסייר בארץ ישראל בשנים 1806- 1807. בחיבורו עסק שאטובריאן באופן מלומד ומקיף בשאלת מיקומה של עיר דוד המקראית על פי המקורות, והגיע למסקנה המובהקת, שהר ציון שבפסגתו מתנוססת מצודת "מגדל דוד" של ימיו, חייב היה להיות מצודת ציון היבוסית שאותה כבש דוד המלך על פי הסיפור המקראי (שמואל ב, ה). העובדה שבתקופות אחדות, עמדו במיקום אסטרטגי זה מצודות שונות, שאותן דימו עולי הרגל בכל תקופה ותקופה לשרידי ארמון דוד - תרמה לזיהוי השגוי.

דורות של נוסעים המשיכו לדבוק במסורת זו, שהביאה אותם להבנה כי בריכת הסולטן המצויה למרגלות שער יפו היא `בריכת גיחון העליונה` של הנביא ישעיהו, ובהתאמה לתפיסה גיאוגרפית זו, הציעו רבים לזהות את העמק בו שוכנת הבריכה כעמק הגיחון המקראי. טעות זו ראשיתה בתיאוריו של ההיסטוריון בן המאה הראשונה לספירה - יוסף בן מתתיהו, שקבע בעבור דורות של נוסעים וחוקרים כי הר ציון וסביבתו הינם חלק ממתחם המצודה של דוד המלך. תפיסה זו, עתידה היתה להשתנות רק עם כניסתן של החפירות הארכיאולוגיות בירושלים לשימוש ככלי מחקרי מרכזי בהבנת הגיאוגרפיה וההיסטוריה.

מגדל דוד על הר ציון במפת סבסטיאן מינסטר 1550 (פרט) . מקור אוסף ערן לאור, האוניברסיטה העברית ירושלים.

תולדות מחקרה של עיר דוד
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, גברה ההתעניינות האירופאית במזרח התיכון כולו ובארץ ישראל בפרט. בין ביטוייה הבולטים של התעניינות זו ניתן לציין את התגברות התיירות לארץ ישראל לצד רכישת קרקעות, הקמת מוסדות ציבור, דת, רפואה וחינוך וכן התחלת מחקר מדעי בתחומי ידע שונים ברחבי הארץ. אחד מתחומי המחקר הבולטים שהתפתחו בארץ בתקופה זו היה המחקר הארכיאולוגי, ובעיקר אמור הדבר בירושלים, שהחלה לעורר התעניינות בינלאומית שהלכה וגדלה ככל שחלף הזמן.

המחקר ההיסטורי - ארכיאולוגי בעיר דוד החל למעשה עוד טרם תחילתן של חפירות רשמיות.
שנת 1838 הינה השנה בה הונחה אבן היסוד לחקר עיר דוד – אז הגיע לירושלים הגיאוגרף המקראי האמריקאי אדוארד רובינסון, שהיה החוקר הראשון, שחצה בעידן המודרני את נקבת חזקיהו שבעיר דוד ממעיין הגיחון ועד לבריכת השילוח.
רובינסון תעד את הממצא ואופן המחקר באופן מקיף ומלא בספרו - "מחקרים מקראיים בארץ ישראל...". הספר הלם את רוח התקופה, שמאופיינת היתה בחלוציות מחקרית, רומנטיקה וחיפוש מקורותיהם ואתרי התרחשותם של מיתוסים עתיקים וסיפורים ידועים מכתבי הקודש היהודיים והנוצריים גם יחד. מחקר זה פרץ את הדרך להתעניינות בינלאומית, שאותה הובילו חוקרים בריטים וגרמנים שפעלו בארץ ישראל תחת השלטון העות`מאני ואחר כך תחת השלטון הבריטי.
כמו בני תקופתו, סבר גם רובינסון כי הר ציון, הוא למעשה מצודת ציון המקראית, שנכבשה על ידי דוד המלך ולפיכך כל הזיהויים המקראיים שעשה, מבוססים היו על הנחה זו.

חפירות הקרן הבריטית בעיר דוד בשנים 1894 - 1897, היוו את ראשיתו של השינוי. חפירות אלה הניחו את היסודות לתפיסה הגיאוגרפית החדשה אודות מיקומה המעודכן של עיר דוד בגבעה המזרחית. בשנות ה-80 של המאה התשע עשרה, החלו גם אנשי הקרן הגרמנית לחקירת ארץ ישראל (D.P.V) לתרום את חלקם לקידום המחקר בירושלים. החפירות נערכו על ידי הרמן גותה (Güthe) וקונרד שיק.

בשנת 1894 נשלח פרדריק ג`ונס בליס (Bliss) יחד עם עמיתו ארצ`יבלד דיקי (Dickie) להמשיך את המפעל הבריטי בו החל קפטן וורן כ-30 שנים קודם לכן. את תוצאות החפירות סיכם בליס בספרו המקיף "חפירות בירושלים - תגליות מעיר דוד והר ציון 1894 - 1897" .

בליס ודיקי מקור: אתר עיר דוד מתוך ספרית הקונגרס

חפירה זו היוותה נקודת ציון בעלת משקל בהבנתה הגיאוגרפית של גבעת עיר דוד, כיוון שלראשונה חיבר בליס את כל תגליות קודמיו למארג ארכיאולוגי אחד ופרס תמונה גיאוגרפית מובנת, לפיה עיר דוד המקראית לא יכולה היתה לשכון בהר ציון, אלא אך ורק בגבעה המזרחית הקטנה שמדרום להר הבית במורד העופל. 

בהתייחסו למיקומה של עיר דוד המקראית כתב בליס בספרו: "יהא גודלה של עיר יבוס אשר יהא, עיר דוד היתה בבירור על הגבעה המזרחית. זו היתה מצודת ציון, ובהיסטוריה מאוחרת יותר היה לה אותו יחס טופוגרפי לשאר העיר ירושלים, כשם ש"הסיטי של לונדון" מתייחסת ל"לונדון רבתי... בריכת השילוח מצויה ממערב לקצה הדרומי של הגבעה המזרחית, ולכן יש לחפש עליה את עיר דוד" . היתה זו הפעם הראשונה במהלך כל תקופת המחקר מאז ימי אדוארד רובינסון (1838), שחוקר וארכיאולוג ייחס את המיקום המובהק האמור לעיל לעיר דוד, ובכך שינה את תפיסת המחקר באשר למיקומה בהר ציון.

חוקר נוסף, שתרם את חלקו להבנה חדשה ומעמיקה זו, אודות הגיאוגרפיה של ירושלים המקראית. היה הכומר והמלומד הסקוטי ג`ורג` אדם סמית` (Smith),  שספרו הראשון אודות מחקרי ארץ הקודש יצא לאור כבר בשנת 1894 תחת השם: The Historical Geography of the Holy Land. בהמשך דרכו, סייר סמית` בירושלים בשנת 1900, ופרסם ספר מחקר מקיף אודותיה בשנת 1907 (סמית 1907). בספרו התמודד סמית` עם שתי התפיסות באשר למיקומן של עיר דוד ומצודת ציון המקראיות. האם שכנה העיר המקראית בגבעה המזרחית, או בהר ציון? לאחר שסקר את שתי התפיסות, ציין סמית` באופן מובהק כי להבנתו עיר דוד אינה שוכנת בהר ציון, אלא מקומה בגבעה המזרחית שמדרום להר הבית.

עם התגברות זרם התיירים בשלהי התקופה העות`מאנית,  גבר הצורך בעדכון מדריכי הטיולים הפופולאריים. הידע המעודכן, שהיה תוצר מלאכתם של חוקרים מעטים, הפך תוך זמן קצר לנחלת הכלל, וזאת באמצעות מהדורות מעודכנות ואף ספרי ההדרכה חדשים למבקרים בארץ ישראל ובירושלים.
מהדורת 1907 של מדריך `תומס קוק` (קוק 1907), הציגה גרסה מעודכנת ביותר של ירושלים לזמנה. מדריך זה כבר התייחס לעיר דוד המקראית במיקומה המעודכן ולא בהר ציון. מדריך מקמילן (Macmillan), שיצא לאור ב- 1908 החרה החזיק אחריו. בשנת 1910 פרסם הכומר הנאואר את ספרו - Walks About Jerusalem, בו קבע בבירור כי עיר דוד שוכנת על הגבעה המזרחית בירושלים זאת על סמך סדרה של טיעונים מתחום  הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה.  למן העת ההיא ואילך, החלו להתעדכן ספרי ויומני הנוסעים, שביקרו במרחב עיר דוד המקראית והאתרים לאורך נחל הקדרון, והציגו ידע חדש שמקורו בחפירות הארכיאולוגיות. בשנת 1911 יצאה מהדורה מעודכנת של מדריך "תומס קוק" ובשנת 1912 יצאה לאור גרסה מעודכנת של מדריך `בדקר`, שניהם לאחר עדכון אודות המציאות החדשה. בשנת 1921 יצא לאור ספר הדרכה נוסף, שהיווה ציון דרך בספרות המטיילים בארץ ישראל: "ספר המסעות" אשר לישעיהו פְּרֵס , אשר נכתב בהזמנת חברת התיירות "אקספרס ארץ-ישראלי" 

השם "עיר דוד" באחת מהופעותיו הראשונות בעברית בעת החדשה במפת ישעיהו פרס 1921 (פרט) . מקור אוסף ערן לאור האוניברסיטה העברית ירושלים.

בעקבות מדריכי הטיולים הגיעו התיירים עצמם. יומני המסע בני התקופה, חושפים את מסלולי הטיול כמו גם את תפיסת המטיילים באשר למה שראו עיניהם. כך ספרה של רחל פרוינד "קום התהלך בארץ – יומן מסע בארץ ישראל בשנת תרפ"ו", 1926, שלומית פלאום – "בת ישראל נודדת – זכרונות מסעות ופגישות 1936" ועוד.

השמות "מצודת דוד" או מגדל דוד לא משו מאזור הר ציון למרות שזיהוי זה בטעות יסודו. צילום" יואב אבניאון

כפי שראינו, אתר תיירות המורשת עיר דוד "נולד" במיקום חדש בעקבות חפירות ארכיאולוגיות. חפירות אלו שינו את תפיסת העולם התיירותית והגיאוגרפית באשר למיקומה של עיר דוד המקראית. המחקר הארכיאולוגי חשף כי עיר דוד המקראית שכנה במיקום שונה בתכלית מזה שהיה מקובל על דורות של עולי רגל, נוסעים ותיירים.
עוד קבע המחקר, כי מיקום קברו של המלך דוד בהר ציון הינה טעות הנשענת על מסורות, שאינן נתמכות בעובדות היסטוריות ובהתאם לכך זיהוי הר ציון כולו כעיר דוד המקראית אינו מדויק. עקב כך נדדה עיר דוד כאתר תיירות, למיקום גיאוגרפי מעודכן. הר ציון, שבו נקשרות מסורות חשובות אחרות, ממשיך להוות מוקד משיכה תיירותי ודתי בירושלים גם כיום, וזאת למרות השינוי בתפיסת מיקומה של עיר דוד המקראית.

שחר שילה
היסטוריון, חוקר עיר דוד ומורה דרך המתמחה בירושלים הקדומה ובתיירות מדברית.
מרצה באונ` בן גוריון ובמגוון מוסדות נוספים. מתמחה בשיווק אתרי תיירות ועוסק בליווי וייעוץ אסטרטגי בתחום התיירות בארץ ובעולם. שימש במשך 14 שנים מרכז קורס מורי דרך של משרד התיירות וכיום מרצה ומדריך בקורסים ובהשתלמויות לציבור מורי הדרך.

חזרה ל"ועוד"          חזרה לתפריט ראשי