מפות מספרות - הקו הורוד, גליון מטולה 1959 חזרה ל"ועוד"
המונחים "הקו הירוק" ו"הקו הסגול" נמצאים בשימוש תדיר ומוכרים. הקו הירוק הוא כינוי לקווי שביתת-הנשק בעקבות מלחמת הקוממיות. לאחר ההסכמים משנת 1949 הודפס הקו במפות בישראליות בצבע ירוק. הקו הסגול הוא הכינוי לקווי שביתת הנשק לאחר מלחמת ששת הימים (1967).
אבל מי שמע על הקו הורוד?
מפה זו בקנה מידה 1:100,000 יצאה לאור על ידי מחלקת המדידות בשנת 1959 ולרוחבה נמתח קו ישר כסרגל המסומן ורוד. המפה מבוססת על מפה בריטית מתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20
לצורף פתרון התעלומה נסקור בקצרה את המונח "היטל".
כדור הארץ אינו כדור מושלם אלא פחוס הנקרא "גיאואיד". לצרכי התמצאות וניווט נקבעו קווי אורך ורוחב. קו הרוחב המרכזי הוא קו המשווה וקו האורך המרכזי הוא קו גריניץ` העובר בעיירה שליד לונדון.
דגם כדור הארץ, קו המשווה, קניה.
ניתן להציג את פני כדור הארץ על פני כדור מוקטן (גלובוס) או במפה דו-מימדית.
דמיינו לרגע שקיבלתם משימה : לקלף מפה העוטפת את הגלובוס שלמטה ולהשטיחה על שולחן. כלומר לשנות את צורת התצוגה מתלת-מימדית לדו-מימדית. כמובן שהדבר יגרור קימוט הדף או גזירתו תוך פגיעה באמינות וותוך שינוי חלק משלושת המימדים הבאים: כיוון, מרחק וצורה. לצורך מעבר זה מתצוגה תלת מימדית לדו-מימדית פותחו ההיטלים. היטל (projection ) הוא העתקת נקודה מפני שטח אחד אל פני שטח אחר ומשמש לייצוג פני פני כדור הארץ תוך שליטה והכרת העיוותים שיווצרו. ישנם מאות היטלים בשימוש נפוץ וכל אחד מהם מטפל אחרת בשלושת העיוותים שהוזכרו.
איך כל זה קשור לקו הורוד שלנו?
הסתכלו על ההגדלה של הקו באזור מטולה. שימו לב למשבצות הרשת בחלק העליון ולאלו שבתחתון. קוי הרשת לא מתחברים ברצף!
אז מה קורה כאן?
נפתרה התעלומה? אם לא - נמשיך.
ב-1 ביולי 1920 הגיע הרברט סמואל לארץ וקיבל לידיו את המנדט האזרחי על ארץ ישראל. כמה חודשים קודם לכן הקים הממשל הצבאי הבריטי את מחלקת המדידות והוחלט על התחלת סקר באזור עזה - שם נקבע מושב הנהלת המדידות. לימים עברה המחלקה לגבול יפו תל-אביב ובשנת 1931 נחנך המבנה הענק ברחוב לינקולן המשמש עד היום את המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). הבריטים נגשו במרץ למלאכה ופרסו רשת של 95 נקודות מדידה ראשית (טריאנגולציה) ששימשו בסיס לקביעת רשת פלשתינה. הנה לדוגמה שרטוט הכנה מאזור דגניה משנת 1924.
מקור: אתר מרכז מיפוי ישראל
חלק הארי של מדידות התשתית הגיאודטית בתקופת המנדט הושלם עד אמצע שנות השלושים. מחלקת המדידות הייתה אז כבר במלוא תנופתה הכרטוגרפית, שהניבה מיגוון ומבחר של מפות למטרות שונות אשר רק מדינות מועטות באימפריה יכלו להתהדר בו. ההיטל בו בחרו מומחי המדידות בארץ נקרא "קאסיני - סולדנר". הבריטים העניקו את הכבוד לירושלים, וקו האורך הגיאוגרפי (מצהיר) של ירושלים נבחר להיות קו האורך המרכזי בהיטל. המודדים הבריטיים קבעו שהרשת הארצית תקיף את שטח הארץ המיועד למיפוי, ללא דרום הארץ. לפיכך, הם בחרו בנקודת הטריאנגולציה בראש גבעת עלי מונטר, החולשת על העיר עזה ונמצאת בלב השטח שהיה הראשון למיפוי מפורט, ונתנו לה ערכים 100-100 ברשת הקואורדינטות הארצית. בחירת הנקודה של ראשית הצירים לא הייתה טובה, מפני שהשאירה את הנגב הדרומי בערכים שליליים, מדרום לקו האפס. כך, לדוגמה, אילת הייתה מקבלת קואורדינטה צפונית שלילית 116 - . כדי למנוע ערכים שליליים, המירו הבריטים את ערכו של קו האפס, לשם ציון מקום הנמצא מדרום לקו זה, ונהגו כאילו היה ערכו 1000. כך זכה כל השטח שמדרום לקו בערכים חיוביים, ונקודת הציון של אילת הייתה ל- 884 בקואורדינטה צפונית.
הצרפתים שקיבלו מנדט על סוריה ולבנון פעלו עצמאית והקימו רשת מדידות משלהם בשם "לבנט". לבריטים היה אנטרס לקשור בין מערכות המדידה לצורך בקרת איכות המדידות , לצורך סימון הגבול המשותף ומשיקולים צבאיים בעיקר בעת מלחמת העולם השניה. הקשר הגיאודטי בין הרשת הצרפתית לרשת ארץ ישראל הוקם רק בשנת 1928 ע"י תצפיות בין שתי נקודות ברשת הארצישראלית הראשית לבין התצפיות הצרפתיות בחרמון, בגולן ובלבנון.
הקו הורוד אם כך הוא "תפר" בין שתי רשתות גיאוגרפיות: "רשת פלשתינה" הבריטית ו"רשת הלבנט" הצרפתית.
מקור
"מחלקת המדידות של ארץ ישראל בתקופת המנדט" עפ"י ספרו של דב גביש, קרקע ומפה, הוצאת יד בן-צבי, 1991. מתוך אתר מרכז מיפוי ישראל - חלק א חלק ב
לדף ראשי מדור מפות מספרות
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
