שבע השנים הראשונות חזרה ל"ועוד"
בעת זו של השנה שנת 2008 התחלתי בעיסוקי החדש - הוראת דרך. מאז הדרכתי מעל אלף טיולים ברחבי הארץ בהם השתתפו מעל רבבת אנשים: ישראלים ותיירים. בחרתי לספר לכם על מספר טיולים ומפגשים שהותירו בי זכרון משמעותי.
הלקוח הראשון
אי אפשר לשכוח לקוח ראשון ! החוויה של טיול שכזה נצרבת בזכרון. אני מרשה לעצמי לחשוף זהותו הואיל והוא שלח לי מכתב תודה והסכים לפרסמו באתרי.
מעשה שהיה - כך היה: ידידי מקורס מורי הדרך עמי תמיר התקשר ושאל אם אוכל להדריך טיול בארץ עם הרכב שלי במשך שבוע. הפנייה הגיע מסוכן איתו הוא עובד.
"בוודאי" אמרתי ובליבי שילוב של שמחה וחשש. לאחר שיחה ומפגש עם הסוכן פנתה אלי ישירות רחל - מזכירת הלקוח וסיפר כי מדובר בסבא ובנכדו. הסבא הוא דוד עזריאלי ונכדו החי בחו"ל חוגג בר-מצווה. ליבי החסיר פעימה: דוד עזריאלי - הלקוח הראשון שלי ! מייד חשבתי על הרכב שלי. ניסן טראנו שגם הוא חוגג בר-מצווה שדפנותיו חבוטות. סיפרתי לרחל על איזה רכב מדובר ולאחר כמה שעות חזרה אלי ואמרה: "יוצאים לדרך". טסתי לפחח הראשון שהיה מוכן לקבל אותי באותו יום והטראנו הכחול הודה לי על מתיחת פנים.
עזריאלי התגלה לי כאיש צנוע, מרתק ומכיר היטב את ישראל וההסטוריה שלה. בדרכים שוחחנו ארוכות. "תכנית הטיול שלך נראת לי" אמר "אבל אנו נוסיף כמה תחנות: הטכניון הישן בחיפה שם למדתי, הקניון במודיעין אותו אני משלים בימים אלה ואנדרטת חטיבה 7 ברמת הגולן". בהמשך התברר לי כי הוא הגיע לארץ עם הצבא הפולני של אנדרס ובתש"ח, עת היה בן 26, גוייס לחטיבה 7 שלחמה בקרבות לטרון.
דוד עזריאלי הלך לעולמו לפני פחות משנה. יהי זכרו ברוך.
המעסיקה: שיר ביתי
שיר ביתי שרתה בצנחנים בחטיבה 35 כמשק"ית חינוך. שמחתי לראות אותה לומדת את עבר הארץ והולכת בשביליה. מפעם לפעם התקשרה לקבל עצות.
בטלפון המסוים ההוא הייתה ילדה עצובה בצד השני של הקו. החטיבה עלתה לאימון ברמת הגולן, המח"ט הנחה כי יתקיים יום סיור למפקדים בנושא מורשת קרב בגולן. מי שאמור להדריך הם מפקדים שיבחרו על ידי משק"ית החינוך. עד כאן הכל הגיוני וטוב אך מה עושים כשמפקדים טרודים בהכנות לתרגיל החטיבתי ואינם ששים ליטול על עצמם עוד מטלות?
מתקשרים לאבא שיבוא לגולן להוביל את הטיול. בהתנדבות כמובן.
הניתן לסרב? ..
שיר מימין, תאיר חברתה משמאל.
יום ההדרכה עסק במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. עלינו להר בנטל המאפשר מבט עמוק לתוך סוריה ותצפית טובה על גזרת חטיבה 7 שלחמה כאן. הגדלתי את תמונת צוות הטנק של אביגדור קהלני. הסיפור שהרשים אותי ביותר בספרו "עוז 77" היה על חשד כי טנק סורי נמצא ממש בין טנקי הגדוד. לילה. חושך מוחלט. אם ירית וטעית - פגעת בחבר. אם תהסס יותר מידי אתה עלול לחטוף פגז מטווח אפס. קהלני הורה לכל היחידה לדומם מנועים ולאחר שווידא שאכן בוצע - שמע כי הטנק שמולו עדיין נוהם. "אש" הוא פקד והטנק הסורי נדלק.
לאחר תום הדרכה בהר בנטל ירדנו ל"עמק הבכא" עצמו. כשהאוטובוס שלנו קרב לאזור האנדרטה עצר אותנו חייל במחסום ונזף בי: "אתם מאחרים"! לא הבנתי את כוונתו אבל כשהגענו לחניון ראיתי עשרות אוטובוסים של תלמידי תיכון: אביגדור קהלני נואם בפניהם ומעביר להם באופן סמלי את דגל ישראל למשמרת.
עם תום הטקס מיהרתי עם שיר ללכוד תמונה הסטורית.
היה זה יום של שילוב מעניין: תותחן בדימוס מעביר לצנחנים יום מורשת קרב שרובו עסק בלוחמת שריון...
מטייל לא צפוי מצטרף לטיול בעקבות "הדוד יהושע"
"הדוד יהושע" - עליו כתבתי בסדרת הכתבות "בדד לעד" הוא יהושע מרגולין - מורה לטבע מיתולוגי בימים שטרם הקמת המדינה. מרגולין הקים את המכון הביולוגי-פדגוגי בתל אביב ולימים שולבו הלימודים בסמינר הקיבוצים אשר פעל בתל אביב ועבר לטבעון - שם ביקש להקבר.
עם פרסום הכתבה התקבלו מספר תגובות. תגובתה של עירית שגיא הייתה אישית - אביה אריה אבולעפיה היה יד ימינו של מרגולין:
"התרגשתי, נולדתי חודשיים לאחר פטירתו של יהושוע, אך כל חיי רוחו הייתה קיימת בבית הורי שבאורנים. אבי עבד אצל מרגולין בר` יהודה הלוי והיה יד ימינו. אבי היה בין מקימי הסמינר באורנים וכן דאג להעברת חצי מהאוסף הזואולוגי לאורנים, חציו השני הועבר למנדלסון, לאוניברסיטת ת"א. לאחרונה חגגנו לאבי יום הולדת -90 בבית מרגולין שבאורנים. בברכה עירית
יצרתי קשר עם עירית והודיתי לה ולקחתי ממנה את הטלפון של אביה אך בעומס הפעילות לא יצרתי איתו קשר.
לאחר כשנתיים ביקשה ממני קבוצת מטיילים ותיקה טיול בעקבות מספר קברים בודדים. בחרתי את אזור עמק יזרעאל ופקדנו שלושה קברים : "הדוד יהושע", חברי קיבוץ גבעות זייד שהתפרק ומקום התרסקותו של הטייס שלום רקיר אל מול קיבוץ משמר העמק.
ערב לפני הטיול נזכרתי באריה אבולעפיה ואז עלה במוחי רעיון להזמינו להצטרף לטיול. נזפתי בעצמי שהדבר צץ ברגע האחרון אך בכל זאת צלצלתי אליו וקיוותי לטוב.
אריה שמח על ההזמנה ולמחרת בבוקר התייצב בכוחות עצמו בנקודת היציאה. באורנים סיפר לנו אריה, במחצית שנות התשעים שלו, את קורות חייו המרתקים ועל הדוד יהושע. הטיול עימו היה חוויה בלתי נשכחת לי ולמטיילים.
הקישו כאן לכתבה על הדוד יהושע וראו הסרטון בו מופיע אריה
מפות מספרות ועוד יספרו
שאול ארלוזרוב הוא קורא נאמן של דפי המידע שאני שולח מפעם לפעם. כטייס בחיל האוויר הוא הכיר אישית את הטייס שלום רקיר שהתרסק בעמק יזרעאל - עליו כתבתי באתרי. שמחתי לקבל ממנו מפעם לפעם תגובות ומידע שהעשיר אותי.
לאחרונה החלתי בפרסום מדור חדש "מפות מספרות". לפני כמה חודשים הציע לי שאול להגיע אל ביתו ואמר כי יש לו הפתעה עבורי. המפגש איתו ועם רעייתו היה מיוחד ומרגש. צעדתי בעקבות שאול לחדר עבודתו. על השולחן בסדר מופתי היו מונחים תיקים רבים ובהם מאות מפות של ארץ-ישראל - רבות מהן נדירות. מפות אלה משמשות אותי בהדרכות וללמידת העבר.
שאול ואני על רקע תמונת אביו - חיים ארלוזרוב. בידי תיק המפות של שאול מימיו כסגן נציב המים.
עד כאן מדגם קטנטן של סיפורים וחוויות. אאחל לעצמי ששבע השנים הבאות יהיו טובות כמו הראשונות.
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
