הר אמיר בהרי אילת חזרה לאתרים דרום
גוש הרי אילת מספק מסלולים אין ספור לחובבי המדבר. את האזור הכרתי היטב בעת שרות המילואים. כחלק ממשימות היחידה הגענו פעם בשבוע לאזור "עמודי עמרם" המאופיין בתצורות אבן חול מרשימות. לא פספסתי הזדמנות להצטרף לסיור זה. בסמוך נמצא הר אמיר וכאן יתואר טיול מעגלי מרהיב בסביבתו. המסלול הוא באורך כ-3 קילומטרים והוא יארך כשלוש שעות. דרגת הקושי בינונית והוא מתאים גם למשפחות אוהבות לכת - בהשגחה צמודה של מבוגרים.
אזור טיולנו נמצא כעשרה קילומטרים מצפון לעיר אילת ואל נקודת ההתחלה מובילה דרך עפר עבירה לכל רכב. תאור דרך ההגעה ותרשים מצויים בסוף כתבה זו. נחנה את הרכב סמוך לגבעת יוכבד ונצעד בשביל המסומן ירוק. מולנו הר אמיר ששיאו 453 מטר מעל פני הים. תצפית אל מפרץ אילת מצפה לנו בהמשך המסלול.
סלעית שחורת בטן, הידועה כציפור טריטוריאלית, בחנה אותנו עת פלשנו לתחומה
במרחב בולטים סלעי חול אדומים שהם סלעי משקע יבשתיים שנוצרו בים שהציף בעבר הגיאולוגי גם אזור זה. אבני החול הנוביות נוצרו כתוצאה מבליית סלעי גרניט במסיב הערבו-נובי (חצי האי ערב) וסחיפה שלהם על ידי נחלי ענק לפני מליוני שנים.
עוד תושבת מקומית הביטה עלינו בסקרנות. זוהי ורדית סיני שהינה הציפור הלאומית של ירדן.
המסלול מזמן תצורות סלע מרהיבות
לאחר כחצי שעת הליכה מתחילת הדרך תראו מימין דוגמה למעשה פיסול של הטבע: עורק עשיר במינרלים צבעוניים השזור באבן חול לבנה.
יש שאתה פוגש מטיילים נוספים בדרך. אחדים נמנעים ממבט, אחרים מברכים בשלום ויש שמתפתחת שיחה מעניינת. הפעם פגשנו ציפור ידידותית. זוהי סלעית נזירה סקרנית. הסלעית הנזירה אגב נקראת כך כי היא חיה בבדידות. 
לפתע הופיעה בשביל גם דליה ומתברר שהרי אילת הם ה"חצר האחורית" שלה. הסלעית התעופפה וישבה על כובעה ...
לקראת סוף קטע העליה מגיעים למכרות נחושת קדומים. בתוך אבן החול מצויים תרכיזים של נחושת שמשכו לכאן כורים כבר לפני יותר משלושת אלפי שנה. מחקר שנערך באזור גילה כי במרכז בקעת עמרם היה מחנה כורים ובו מבנים שאכלסו כ-600 כורים. התקופה האינטנסיבית ביותר בה כרו כאן היא התקופה המוסלמית הקדומה (לפני כ-1200 שנה לערך).
כוכי כריה אלה משמשים מסתור לבעלי חיים כשועלים וצבועים. ואפרופו בעלי חיים - פגשנו גם גמל בודד מביט למרחק
מגיעים לנקודת מפגש של השביל הירוק עם שביל כחול וממשיכים צפונה בשביל המסומן ירוק. בסמוך נקודת תצפית נפלאה ממנה מתגלה ראש מפרץ אילת.
הדרך מכאן רובה בירידה ולאחר פחות מקילומטר מגיעים למפגש דרכים נוסף. כאן עוזבים את השביל הירוק ופונים צפונה בשביל האדום. ירידה שלעיתים מסולעת ותלולה מובילה אותנו לאזור בו סלעי אבן חול אדומה שעברו בלייה שיצרה שוב תצורות מרהיבות.
באופק כבר ניתן לראות את גבעת יוכבד ואת קצה המסלול
לאחר יציאה מהערוץ בו ירדנו עובר השביל בשטח גבעי ובשלב מסוים יורד לערוץ בו פונה השביל האדום חדות מזרחה ולאחר הליכה לא ארוכה נגיע חזרה לנקודת ההתחלה.
מומלץ לא להחמיץ ביקור גם בעמודי עמרם הסמוכים - נסיעה של דקות ספורות במעלה הנחל. עמודי עמרם עשויים אבן חול ונראים כחזית מקדש קדום. עיצובם הוא תולדה של זרימת מים בסדקים אנכיים של הסלע.
הוראות הגעה: בכביש 90 כעשרה קילומטר צפונה לכניסה הצפונית לאילת (ק"מ 20) ישנה דרך עפר הפונה מערבה. שילוט מכוון אותנו לעמודי עמרם ולקניון שחורת. לבאים מאילת אין פניה מערבה ועליכם להמשיך צפונה עד אפשרות בטוחה בה אפשר לבצע פניית פרסה. אחרי כשלושה ק"מ בדרך העפר פונים ימינה ומתמידים בנסיעה בשביל המסומן כחול. כעבור כארבעה ק"מ נראית גבעה עגולה משמאל לדרך (גבעת יוכבד) ושילוט המציין את המסלול הירוק (הר אמיר). כאן מחנים את הרכב, מתארגנים ויוצאים לדרך.
תרשים המסלול:
עונה מתאימה: סתיו וחורף. הצטיידו במים. אל תשאירו דבר בשטח. המנעו כמובן מחריתה על הסלעים.
מקור: סוד הבקעה, עוזי אבנר ואחרים, בשביל הארץ, מגזין רשות הטבע והגנים, דצמבר 2012- ינואר 2013
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
חזרה לאתרים דרום חזרה לתפריט ראשי
