רַמְלָה או רַמְלֵה ? מאת יהודה זיו חזרה ל"ועוד"
נספר כאן על מקור שמות ערים שלרבים יש ספק בדבר שְמָן ועל היגויָן הנכון בעברית.
רַמְלָה או רַמְלֵה ?
השם `רמלה` – הינו שם ערבי למהדרין, رملة (מלשון`רֵמֵל``חול` - שהרי מדרום לה מתחילה רצועת הדיונות, המלווה את חוף מישור פלשת). יש להגות השם `רַמְלָה` (במלעיל!) – ורק הערבית המדוברת הוגה אותו`רַמְלֶה`.
לפני שנים הגיע לועדת השמות הממשלתית מכתב של ראש העיר רמלה, המודיע לנו פסקנית:`לידיעתכם: מועצת העיר החליטה לעברת את שמה של עירנו ולהגות אותו לפיכך מכאן ואילך`רָם לָה`! . ביקשתי להשיב לו בזה הלשון:`את השם`רם-לה` נאשר רק לאחר שהעיר טבריה תחליט לעברת את שמה ולהיקרא "חַם-לָהּ"`...
מגדל הארבעים מהתקופה הממלוכית על שטר מנדטורי
נְתַנְיָה או נָתָנְיָה ?
עובד בן-עמי עמד בשעתו בראש קבוצת`בני בנימין` – מייסדיה של נתניה.
מייסדיה קראו לה כך כדי לזכות בחסדי בנימין רוטשילד, שלא התרשם ולא תרם... לפיכך יצא בן-עמי לארה"ב כדי לגייס תרומות מיהודיה - ולשמחתו הרבה קרא בעתון האידי `פארווערטס` (`קדימה` באידיש!), כי נתן שטראוס חוגג יום-הולדת. הוא מיהר לשלוח אליו זר פרחי סיפן בלוויית ברכה ואף בשורה: `לכבוד יום הולדתך קראנו לעיר חדשה בא"י על שמך – "נָתָנְיָה"`.
אך נתן שטראוס, אף הוא`נדיב ידוע` שתרם להקמת רשת`בתי-בריאות` בארץ, היה בעצם מן המתנגדים לציונות – שלדעתו, עשויה לעורר בעולם שנאת יהודים. בלית ברירה, החליטו לפיכך`בני בנימין` לוותר על הרעיון – ולהגות לפיכך מכאן ואילך את שם עירם החדשה`נְתַנְיָה` Netania (כדברי המימרה: ה` נתן [וההמשך:`וה` לקח, יהי שם ה` מבורך`])...
עץ השקמה העתיק, אום חאלד, נתניה
לוֹד או לוּד ?
במקורות מצריים נושאת לוד את השם`רְתֶ`נֻ` – היגויו המשובש של`לֹדָּן`, בצירוף סיומת `ָI` המקובלת בשמות גיאוגרפיים (כמו`שילה`>`השילוני`!). אזכורה היחיד של לוד במקרא (דברי הימים א` ח:12) נכתב חסר ומנוקד בחולם -`לֹ`ד, אך לא נמצא הסבר למשמעותו. הערבים הוגים אותו`לִדּ` – בחיריק ודגש בלמ"ד! - ולפיכך נשא `שדה התעופה לוד` בימי המנדאט את השם`’Lydda Airport! בעברית יש להגות`לוֹד .
כנסיית גיאורגיוס הקדוש והמסגד הגדול - אל עומרי, לוד
עֵין כֶּרֶם או עֵין כָּרֶם ?
אפשר שהכפר, הסמוך לירושלים ומכונה בפי הערבים`עין-כַּרְם`, שומר על זכר השם הקדום`בית-כרם` (ללא יידוע!) – ואילו את`בית-הכרם` הסמוך לירושלים הציע יוחנן אהרוני לזהות בתל רמת-רחל, כמקום `בית החופשית` = `חופשי מחומות העיר`) - בו ישב המלך עוזיהו בשעתו, לאחר שלקה בצרעת.
להבדיל מ`בקעת בית-כרם` בגבול הגליל העליון והתחתון (כך נכתב שמה – בלא יידוע!), שם מלמד שמה על כרמי הזית שבה...
ולהגיית השם בעברית: עֵין כֶּרֶם.
חֵיפָה או חַיְפַה ?
משמעות השם חֵיפָה אינה ברורה: וילנאי הַחֵיפָנִי (כך יש לומר – ולא`חיפאי`, כמקובל בלשון הדיבור! – כשבעקבות היגויה המשובש של העברית אשר בפי יושביה, אנו מוצאים כלל מפורש:`אין מעבירין חֵיפָנִין לפני התיבה`= אין עושים אותם שליחי ציבור - חזנים או קוראים בתור`...) מביא הצעתו, לראות אולי את מקור שמה בשיבוש `כֵּיפָא` – בשל כֵּפֵי (=סלעי) חופיה... אבסביוס ב`אונומסטיקון` שלו קורא ל`חיפה` `שקמונה` שמדרום לה.
בערבית הגיית השם הריהי`חַיְפָה` – בעוד הערבית המדוברת אף היא הוגה אותה`חֵיפָה`, אך במלעיל!
בעברית אמור: חֵיפָה (במילרע).
נָצְרַת או נָצֶרֶת ?
בעקבות כינויה הלועזי ב`ברית החדש` - Nazareth - הוגה לשון הדיבור את שמה`נָצֶרֶת`, בעוד שמה המקורי`נָצְרַת`, במלרע ובקמץ בראשה, מתחת לאות נו"ן (כדוגמת שכנתה מימי קדם – דָּבְרַת =Daverath , ולא Dovrat כדרך הטעות המקובלת בעברית המדוברת...).
שמה המקורי נשתמר בפי ערביי העיר, המכנים אותה ألنّاصرة = אֶ[ל]-נָּאצְרַת [קרי: נָאסְרָה).
הוא מופיע ברשימת`כ"ד משמרות הכהונה` – אשר נדדו אל הגליל לאחר חורבן הבית – ולימים נהגו לקבוע אותה על כותל בית-הכנסת, כמו שבר טבלת-השיש בביהכ"נ הקדום של קיסרי – ארבעה שמות משמרות כהונה ובהם`נצרת`, שנותר מן הרשימה המלאה: [`משמר שמונה עשרה הַפִּצֵּץ] נָצְרַת`.
בעברית אמור: נָצְרַת.
גג כנסיית הבשורה, נצרת. הגג עוצב בפרח שושן צחור
כל התמונות בכתבה זו צולמו על ידי יואב אבניאון
יהודה זיו גאוגרף, איש לשון וחוקר טבע. מאז שנת 1971 הוא חבר ועדת השמות הממשלתית, והוא מכהן בה כיושב-ראש ועדת המשנה לשמות יישובים. יהודה זיו כתב וערך ספרים רבים. לאלה שאהבו כתבה זו מומלץ ביותר הספר: רגע של מקום: סיפורים מאחורי שמות מקומות, ירושלים: הוצאת צבעונים, 2005.
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
