בָּדָד לָעַד - קבר יאסון חזרה ל"ועוד"
מאת נתן רועי
בשבעה בפברואר שנת 1956 נשמעו קריאות "בארוד" ברחוב אלפסי בירושלים כחלק מהליך שגרתי של פינוי סלעים לצורך בנית בית חדש. כמה דקות אחר כך נשמע פיצוץ ורסיסי סלע עפו לכל עבר. אורי פריץ לויזון, עקב כבר חודשים אחרי המתרחש. כארכאולוג חובב הוא זיהה זה מכבר כי באתר הבנייה החדש שסמוך לביתו מבצבצים קירות שנחשדו על ידו כקבר עתיק. עתה לאחר הפיצוץ נפער חור קטן בסלע דרכו השתחלו שני ילדיו שחזו נפעמים במערת קבורה עם ציורי קיר. אורי הזעיק את אנשי רשות העתיקות ועוד באותו ערב הגיע ארכאולוג שבדק את האתר בדיקה שטחית. למחרת החלה חשיפה של הקבר שהסתיימה ב- 25 במארס 1956.
מפולת אבנים בעת החפירה מתוך "קבר יאסון" לוי יצחק רחמני , עתיקות די
הבנין שעמד להבנות במגרש לא נבנה. הקבר שוחזר והיום, שישים שנים לאחר מכן, עומדת אחוזת הקבר בליבה של שכונת רחביה, ברחוב אלפסי 10 בירושלים, ואפשר לראותה רק מבחוץ.
צילום : יהושע לביא
לפני כמה שנים ערכתי סרטון במקום והוא פורסם ברשת. בעקבותיו פנתה אלי לאחרונה קרן לויזון - נכדתו של אורי פריץ לויזון, האיש שהתקשר לאגף העתיקות ובישר להם על חשיפתו של הקבר. קרן ספרה לי כי סבה ומשפחתו התגוררו ברחוב אלפסי 12. "ללא התושיה של סבא שהיה ארכיאולוג חובב היה עומד היום בית דירות ירושלמי ברחוב אלפסי 10 ואחוזת הקבר המפוארת היתה נותרת עלומה"
קרן, תושבת הישוב קורנית בגוש שגב שבגליל המערבי, מצויה כעת בעיצומו של קורס מורי דרך והחליטה שהסיפור סביב חשיפת הקבר עשוי להיות שיעור הדרכה בקורס. היא אכן הציגה את גילוי אחוזת הקבר בקורס ואף הזמינה את אביה ראובן, בנו של אורי פריץ לויזון, שיספר על הגילוי של אביו (קישור לסרטונים תמצאו בסוף פוסט זה).
משורר כארכיאולוג
בקרב החוקרים יש תמימות דעים כי המדובר בקבר חשוב מאד מתקופת החשמונאים שזורה אור על מנהגיהם של היהודים העשירים בירושלים החשמונאית.
החפירה, באותם ימים, הובילה לחשיפה של אחוזת קבר מהתקופה החשמונאית ( 76-167 לפנה"ס ) שהחלה בגזירות השמד וחילול המקדש. בחודש כסלו כבש יהודה המכבי את ירושלים וטהר את המקדש, על פי ספר חשמונאים, ובאותה שנה אף מת אנטיוכוס אפיפנס, שהחליט על הגזירות. בתקופה החשמונאית היו ליהודים רבים שמות יווניים.
אחד מאלה היה יסון, שאחוזת קברו אותרה במקרה בשכונת רחביה, ועל פי גודלה של האחוזה, שבה שלושה חדרים, הייתה זו אחוזת קבר משפחתית של אחד מסוחריה היהודים העשירים של ירושלים שעל פי הציורים על הקיר היה, כנראה, סוחר אניות, ימאי.
תשריט אחוזת הקבר "קבר יאסון" רחמני, עתיקות ד`
אבל מי היה אותו יאסון שהיה כה עשיר עד שהקים אחוזה כה גדולה ?
למשורר פרופסור דן פגיס היה פתרון לתעלומה. בשירו "קבר יסון בשכונת רחביה" הוא מביא ביוגרפיה אפשרית וכך הוא כותב :
יָסוֹן, יַמַּאי עַרְמוּמִי
מֵאַנְשֵׁי סוֹדוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ
מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁנִּקְבַּר
הַרְחֵק מִיָּם
בְּקֶבֶר נָאֶה, בְּעִיר קֹּדֶשׁ
חֶדֶר בְּחֶדֶר טָמוּן הוּא, מְפֹאָר בְּעַמּוּד וּבְקֶשֶׁת,
הוֹד וְשַׁלְוַת עוֹלָמִים נחצבו לוֹ בְּאֶבֶן הַגִּיר.
מאזנים, כרך ל"ו, אדר א` תשל"ג, פברואר (1973)
ואכן, אתה יכול למצוא כמה מן האלמנטים שבטור הראשון של השיר.
האחוזה בנויה חדר בתוך חדר, איורים על הקירות. באחוזה יש קבר ומסביבו כוכים לשמירת העצמות.
הגם ששמו של האיש שעל שמו אחוזת הקבר הוא יווני הרי כל הסממנים האחרים מציגים דמות של יהודי שנקבר כאן על פי המנהג של התקופה.
כידוע, הביטוי "נאסף אל אבותיו" עולה מן המנהג היהודי הקדום לקבור את הגוויה ולאחר שנה לחלצה, לאסוף את העצמות, במאספה של עצמות (אותם כוכים שנקבעו באחוזת הקבר של יאסון לעצמות בני המשפחה), ואז הונחו יחדיו בגלוסקמאות ( מיוונית : קופסה או ארגז או תיק) ששימשו לקבורה משנית ומטרתה להיות המקום שבו מניחים את שיירי שלד האדם לאחר שהבשר נאכל על ידי התולעים. כך נאסף אדם אל אבותיו : עצם אחר עצם.
כמו שכותב המשורר יהודה עמיחי באחד משיריו :
כְּשֶֹאָדָם מֵת, אוֹמְרִים עָלָיו, נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו.
כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי, אֲבוֹתָיו נֶאֱסָפִים בּוֹ,
כָּל תָּא וְתָא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ הוּא נָצִיג.
שֶׁל אֶחָד מֵרִבְבוֹת אֲבוֹתָיו מִתְּחִלַּת כָּל הַדּוֹרוֹת (יהודה עמיחי, כרך ה לשיריו)
"הימאי הערמומי"
אבל מי הוא אותו יאסון שנשא שם של גיבור במיתולוגיה היוונית, הזכור בזכות מנהיגותו את הארגנאוטים שיצא לחפש אחר גיזת הזהב?
בקבר לא התגלו שלדים. על הקיר של אחוזת הקבר נמצאו שרידי קינה לעילוי נשמתו של אותו יאסון הקבור באחוזה זו וכן ציורי מנורות אייל וגביע. על הקיר המערבי התגלה ציור בפחם של שלוש אניות. הנה למשל שרטוט אחת מהן:
מתוך "קבר יאסון" לוי יצחק רחמני , עתיקות די
לפרופסור פגיס פתרונים פואטיים לגבי הנקבר:
הַקֶּבֶר רֵיק,
רַק דְּמוּת שֶׁל סְפִינָה
חֲרוּטָה בַּקִּיר.
לַמַּעֲלֶה נָפְלוּ מַמְלָכוֹת
אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים יָרְדוּ לִשְׁאוֹל.
לֹא יָסוֹן. הוּא חוֹמֵק
מִתּוֹךְ הַקִּיר הַחָלָק
בִּסְפִינָה מְהִירָה
(הוּא בּוֹקֵעַ אֶת יָם הָאֲוִיר
בְּדִמְמַת אַלְחוּט מֻחְלֶטֶת)
וּמַבְרִיחַ בְּרֶוַח גָּדוֹל, כְּתָמִיד
סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת מְאֹד:
שֶׁמֶשׁ שֶׁל מַיִם,
מֶשִׁי שֶׁל רוּחַ,
שַׁיִשׁ שֶׁל קֶצֶף.
מעל לקיר הצפוני מצוי ציור של איל, על הקיר המזרחי יש חריטה של מנורה בת שבעה קנים. על הקיר המערבי כף של תמר. אלה סמלים יהודיים .
יתרה מזאת, בקרב הארכיאולוגים יש תמימות דעים כי "רצועת המוות" (עיר המתים וביוונית: נקרופוליס), אותה רצועה של אדמה שבה נקברו יהודים מחוץ לחומות ירושלים, שהרי יהודים לא יכולים להיקבר בתוככי העיר אלא רק מחוץ לחומות, כוללת בתוכה גם את אחוזת קבר זו וגם את אתרי הקברים בכתף הינום מתחת לבית מורשת בגין, אתר מערות הורדוס מאחורי מלון המלך דוד בירושלים, מערת קבורה נוספת בה מוזכר השם יאסון, ברחוב דיסקין השכן לרחוב אלפסי, ועוד.
מי שמכיר את הקבר המונוליטי בנחל קדרון בירושלים המכונה קבר זכריה בעל הגג הפירמידלי - רואה שמדובר בעצם בדגם שהיה רווח בתקופה שבה נקבר יאסון.
קבר זכריה נחל קדרון . צילום: יואב אבניאון
מה ליאסון ולמנחם בגין?
הרחוב, רחוב אלפסי בירושלים, הוא רחוב מעוקל במרכזה של שכונת רחביה.
בבית הסמוך לאחוזת הקבר התגוררו בעבר מרצים ואנשי מחקר של האוניברסיטה העברית. בהם, למשל, פרופסור לאה גולדברג, פרופסור יוסף מכמן – מי שהיה מנכ"ל יד ושם וחוקר שואת יהודי הולנד ועוד.
במעלה הרחוב, ברחוב אלפסי 25, התגורר איש מחתרת ידוע, מנחם בגין, שהיה ידוע בכינויו המחתרתי המושאל "הרב ישראל ססובר". זו הייתה אחת מדירות המסתור שלו, כאן נולד בנו בנימין זאב בגין.
כשפניתי למרכז מורשת בגין והצעתי שיקימו במקום שלט קטן, בתיאום עם העיריה, הודיעוני שיעשו כן, אבל בסיורים שנערכים ברחביה מגיעים לאחוזת הקבר של יאסון וחולפים על בית המסתור של מנחם בגין.
נפתלות דרכי העולם: קשר בין העבר להווה בעיר אחת, ירושלים שפנים רבות לה.
הגג המשוחזר של קבר יאסון. צילום: יהושע לביא
מקורות ותוספות
לוי יצחק רחמני, "קבר יסון", עתיקות ד`, אגף העתיקות והמוזיאונים של משרד החינוך והתרבות, תשכ"ד
נתן רועי ליד קבר יאסון - סרטון בהפקת הסוכנות היהודית
ראובן לויזון בנו של מגלה הקבר מספר ליד קבר יאסון - סרטון
נתן רועי - הסטוריון ומשפטן, מנהל אתר אינטרנט של הסוכנות היהודית (עברית), חיבר תשעה עשר ספרי עיון בנושאי ארץ ישראל.
כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
