Yoaview | מפות מספרות: ארץ-ישראל 1945

מפות מספרות: ארץ-ישראל 1945 חזרה ל"ועוד"

כשפני הארץ משתנות במהירות הופך עיתון ישן, תמונה דהוייה או מפה טובה למסמך הסטורי מרתק. המפה הזו לוקחת אותנו לשנים הסמוכות למלחמת העצמאות - עימות ששינה דרמטית את המפה היישובית של פיסת האדמה התזזיתית עליה אנו יושבים. את המפה יזמה חברת הכשרת הישוב בארץ ישראל והיא הודפסה בפורמט גדול (105 על 73 ס"מ).

ההוצאה הראשונה של המפה הייתה באפריל 1936 ועדכון בוצע בפברואר 1945. את המפה ערך זלמן ליפשיץ איש המדידות של המוסדות הציוניים בשנים שערב הקמת המדידה (עליו סיפרנו בכתבה הפותחת של מדור זה). הגליון אינו כולל את מרבית הנגב ומסתיים כעשרים קילומטר מדרום לבאר שבע. בעת הפקת המפה לא היה אף ישוב קבע מדרום לרביבים! שנתיים אחר כך בשבט תש"ז (פברואר 1947) הופק גליון דרומי המשלים את תחום ארץ-ישראל.

מייחד את המפה נסיון לתת פרספקטיבה הסטורית יישובית ורשימת המשתתפים בהכנתה מכובדת: דוד ילין מחנך ואיש לשון, פרופסור שמואל קליין הסטוריון וגיאוגרף, יצחק בן צבי חוקר תולדות עם ישראל ולימים נשיא המדינה השני ובנימין מייזלר (לימים מזר) ארכאולוג דגול. שני הראשונים נפטרו לפני הוצאת המהדורה השנייה אך מקומם לא נפקד בקרדיט שניתן בכותרת.

שימו לב לדגש הניתן על אטימולוגיה, היגוי וכיתוב שמות הישובים

נדגים דגש זה על שמות במקרה של קיסריה. עת הוכנה המפה האתר הארכאולוגי היה לא חפור ובלב העיר הצלבנית היה ישוב של מוסלמים בוסנים שהגיעו למקום בשנות השמונים של המאה ה-19. לצד השם הנפוץ אז קִיסָרִיָּה עורכי המפה הקפידו לתאר את שמות העיר הקודמים: מיגדל שרשון ההלניסטי, קסרי הרומי והשם קִיסְרִין התלמודי. בדומה נמצא במפה את טבריא-טבריה, עכא-עכו, יפא-יפו, שפאעמר-שפרעם ועוד.

חלק משמות הישובים היהודיים המופיעים במפה לא יהיו מוכרים לקורא המצוי הואיל ובמהלך השנים שונה שם הישוב (כך לדוגמה בנגב תמצאו את תל צופים ששמו שונה לרביבים).

בעת הוצאת המפה במהדורה השנייה (1945) היו בארץ ישראל בין הירדן לים כ- 1.7 מליון תושבים מהם כ- 500 אלף יהודים וכ- 1.2 מליון ערבים. התנועה הציונית הגדילה את מספר הישובים בהם גרים יהודיים מפחות מעשרה בשנת 1882 (עליה ראשונה) לכמעט 300 ישובים. מספר הישובים הערבים בארץ ישראל היה כאלף.

מבחינתי מפה היא כמו ספר. אני יכול ליטול אותה לידי ולהסתכל בה שעות ארוכות לגלות רבדי מידע סמויים ובעיקר להרהר בשינוי הדרמטי שעברה הארץ מאז.

הנה בחרתי מספר קטעים להמחשה (הם אינם מוגדלים בצורה אחידה):

עמק החולה הדרומי והר כנען. הימה כמובן קיימת ומצפון לה השטח הביצתי. הישובים ראש פינה היהודית וג`עונה הערבית צמודים זה לזה. זו כמעט המפה האחרונה המתעדת את משמר הירדן שנפלה בידי הצבא הסורי בתש"ח. מנחתי מטוסים מסומנים בנבי יושע ובמחניים. מהו הישוב "ארגון חיילים משוחררים" ?

תשובה: האחזות פלמ"ח שהוקמה בשנת 1945 - לימים מושב רמות נפתלי.

ובסמוך מצפון ארץ הנחלים - שלושת מקורות הירדן ובניהם "מצודות אוסישקין" והישובים העבריים החדשים שנטעו במקום בסמוך למטולה, כפר גלעדי ותל חי "הוותיקים".

הגליל המערבי: שימו לב לסימון הגבול בין שטח המנדט הבריטי לצרפתי החל מראס-א-נקורה ומזרחה. לימים יהפוך קו זה לקו שביתת הנשק בין ישראל ללבנון. בולט מיעוט הישובים היהודיים באזור: נהריה, חניתה מצובה אילון. יחיעם הוקמה שנה לאחר הפקת המפה. לא פלא כי אזור זה יוצע שנתיים אחר כך למדינה הערבית במסגרת תכנית החלוקה.

השרון הדרומי מאידך מנוקד בעשרות ישובים יהודיים ובודדים הישובים הערבים: טירה, אל-חרם (סידנא עלי), ג`ליל וכפר סבא (הערבית).

אזור ערבת יריחו. כמה משונה לראות את נהר הירדן ללא סימון של גבול מדיני שהרי משני צידי הנהר מושל המנדט הבריטי. בחוף ים המלח הצפוני מסומן מפעל האשלג ולידו בית הערבה.

מקליה דרומה לאורך חופי ים המלח אין כביש. הוא יסלל רק סביב שנת 1970. שמות הואדיות מצוינים בהיגויים הערבי: סֶיָל - צאלים, חֶפְחָף - רחף. ועדת השמות הממשלתית של ישראל תעבוד במרץ על שמות עבריים ממש בקרוב ...

בדרך לירושלים בקטע שבין לטרון לקסטל וההרים משני צידי הכביש עשרות כפרים ערבים. אתם מזהים את שלושת הישובים יהודיים ? (מסומנים בעיגול ונקודה במרכזו)

דרום מישור החוף בואכה עזה. כאן רואים יפה שהעיר עזה לא התפתחה ליד הים אלא כמה קילומטרים מזרחה באזור גבעת עלי מונטר. קיבוץ בארות יצחק הוקם בשנת 1943 מופיע ממזרח לעזה אך 11 הנקודות, להן חוגגים שבעים בימים אלה, יוקמו רק יותר משנה לאחר הפקת המפה. מיהו משואות - קיבוץ מחר המסומן במפה בחלקה הצפוני? ומיהו מצפה הים שסמוך אליו ממערב?

התשובות: משואות הוא קיבוץ גברעם שהוקם בשנת 1942 ומצפה הים הוא יד מרדכי שהוקם בשנת 1945

כמו ספר מרתק כבר אמרתי?

תודה גדולה לרנה לב שיום אחד הפתיעה אותי במתנה עת נתנה לי מפה זו ואחרות שאסף אביה שמואל קלינגר.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות

חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי

1.	אריה כץ (20/08/2016)

נפלא. תודה!

2.	אבי (20/08/2016)

הכתבות שלך מרתקות ומרחיבות את הדעת. עונג צרוף תודה!!

3.	דני כהן (20/08/2016)

באמת מרתק, כל הכבוד . במפה של מישור החוף הדרומי מופיע ישוב בשם "שדמות" מישהו יודע איזה ישוב זה ? זה לא נירעם אבל זה בסביבה של נירעם

4.	דורון קדמיאל (20/08/2016)

כנראה המדובר בקיבוץ ניר עם אשר הוקם בט״ו בשבט 1943 ושמו הוסב לשם הנוכחי ב 1946

5.	יואב אבניאון (20/08/2016)

דני שלום. זהו ניר עם. בתחילה נקרא ניר חיים אחר כך שדמות ולבסוף ניר עם

6.	חיים כראל (21/08/2016)

יואב שלום. כרגיל אתה עושה עבודה נפלאה. כל הכתבות נהדרות וכך גם החידות. ולגבי המפה, כמה תוספות: היישוב העברי היחיד ממזרח לאגם החולה היה דרדרה, אליו הגיעו בסירות מחולתה, וניתן עדיין לאתר את שרידי מזח הבזלת של היישוב בשביל המטע הסמוך לאתר ההנצחה. ניר עם הוקמה כפי שנכתב בט"ו בשבט, 21.1.43 והשם ניר חיים הוא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח, ומשנודע על ההשמדה הנאצית הוחלט לשנות את השם לניר עם. קיבוץ ברור חיל הוקם אמנם רק ב-1948, אך במפה כתבו את השם ברור חיל ליד שם הכפר בריר, שזוהה עם ברור חיל, כפרו של רבן יוחנן בן זכאי, ואמנם יש במקום שרידי יישוב קדום. לא רחוק משם הוקם היישוב אור הנר, בשנת 1957 סמוך לשרידי הכפר נאג'ד, לכן אני קורא לאור הנר: "נאג'ד פיתוח" על אחת הגבעות של נאג'ד נמצאה מערת קבורה ביזנטית עם ציורי פרסקאות של דמויות, שהועברו למוזיאון ישראל.יש לי עוד הרבה מה לספר ואני מקצר ומצדיע לך על עבודתך היסודית. בהזדמנות אוכל להראות לך עוד קוריוזים ודברים מעניינים על מפות ומיפוי.

7.	איתן בורשטין (21/08/2016)

ליואב,כהרגלך בקודש ובחולין מאמר מרתק ומשכיל. זכות ראשונים למפות א"י בעברית שמורה לאליהו ספיר שרחוב על שמו נמצא לא הרחק מתחילתו של רחוב דיזנגוף בתל אביב כדאי לדעת ששמה האנגלי של הכשרת הישוב היה : Palestine Land Development Corporation חברה שנוסדה בערך בעת הקמתה של תל אביב.

8.	חיים ארונוביץ (21/08/2016)

מזל טוב מ"אריה" אחד לאחר ותודה על השיתוף וההעשרה, הפעם כבעבר

9.	אריה אוקו (31/08/2016)

כתבתך על מפת 1945 ממש נגעה לליבי. הייתי רוצה לבקש ממך לרכוש עותק מצולם של מפה זו. תודה

10.

עבריה (31/08/2016)

במפה של מצודות אוסישקין, (האיש שהנציח את עצמו בחיים), מופיע הכיתוב ארגון ירושלים, הוא הארגון שייסד את מושב נחלים, שלימים במלחמת השחרור פונו/גורשו, תלוי את מי שואלים, מהאזור ועברו למרכז הארץ כשהם לוקחים איתם את השם. במקומם עלו חברי גרעין הגושרים הטורקי, שהקימו את הקיבוץ הנוכחי.ותודה על דרישת השלום מתבנית נוף מולדתי

11.

מוטי (01/11/2017)

מפת דרום מישור החוף-בואכה עזה במזרח מסומן עגלון?( כ 7 ק " מ מדרום מעדב לקרית גת . לפי סברה , מקומה של עגלון המקראית הנזכרת במלחמות יהושע ( יהושע י , ' ג ;' י " ב , י"ב ) ונכללה בנחלת שבט יהודה ( יהושע ט " ו , ל"ח . ( ויליאם אולברייט (ארכאולוג) הציע לזהות את התל עם "עגלון", אולם לא נמצא כל ממצא בשטח המאשר או סותר זיהוי זה.

12.

מוטי (01/11/2017)

מפת השרון הדרומי-מזרחית לכפר הס סומן כ. עבודה ="כפר עבודה" היה שמם של כל הישובים (כ-29) שהוקמו בראשית ימיה של מדינת ישראל ללא שלתושבים היו אמצעי ייצור מספקים לאחזקה עצמית, ועל כן הם היו מבוססים על עבודה עבור גורמי חוץ, בעיקר הקרן הקיימת.הכפר הוקם בשנת 1937 על אדמת הקרן הקיימת ליד גבת כמוסד לנערים עזובים בפיקוח הוועד הלאומי. הכפר הופקע על ידי הצבא הבריטי לצורך הרחבת בסיס רמת דוד והוא עבר בשנת 1942 באופן זמני לחדרה ולאחר מכן לתל מונד שם הוא נמצא עד היום.

13.

מוטי (22/01/2018)

קבוץ גברעם=משואות=קבוץ "מחר" קבוץ "מחר" נוסד ע"י 12 חברים מעולי גרמניה של קבוץ ההכשרה בבירקנאו בפלוגת הקבוץ המאוחד בנסיון לאחד ביחידה קיבוצית אחת את האלמנטים הדתיים והחילוניים. העלייה לקרקע באוגוסט 1942 נעשתה ע"י 20 איש בלי כל סידורי בטחון, בתקופת הנסיגה לאל-עלמיין. בו כוחות הציר החלו בנסיגה ארוכה מערבה לאורך חופי צפון אפריקה, שהסתיימה בכניעת הכוחות הגרמניים והאיטלקיים בתוניסיה בראשית מאי 1943.

14.

מוטי (23/01/2018)

מפת דרום מישור החוף בואכה עזה: דרומית מערבית לקבוץ דורות הכפר הערבי מחרקה. כיום המושב הדתי יכיני שהוקם על אדמות הכפר מחרקה ב' ומושב יושביה שהוקם על אדמות מחרקה א'. בלילה שבין ה-27 ל-28 במאי 1948 תקפו כוחות של חטיבת הנגב את הכפר וגירשו את תושביו. ב-16 באוגוסט 1948, ביצעה חטיבת הנגב מבצע פינוי נוסף באזור, ערבים שנמצאו בכפר גורשו ובתים מוקשו ופוצצו. התקיים משפט על זכויות האדמה של הכפר. ראה כתבה מעיתון "דבר" מ- 1/4/1947 תחת הכותרת נדחה ערעור יורשי השולטן. מחרקה

15.

מוטי (23/01/2018)

תל אל-עג'ול נמצא במרחק של 6 ק"מ מדרום מערב לעזה תל ארכיאולוגי גדול (130 דונם) מכונה גם תל בית עגליים המקראית. מהחשובים בתילי ארץ ישראל. הסכם יפו הקרוי גם הסכם תל אל-עג'ול יפו הוא הסכם שנחתם בפברואר 1229 בין פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בהיותו נושא כתר מלך ירושלים לבין הסולטאן המצרי אלמלך אלכאמל. הסכם זה היה שיאו של מסע הצלב השישי ועל פיו הועברו למדינה הצלבנית שטחים בארץ ישראל ושליטה חלקית בירושלים.

16.

מוטי (01/03/2018)

מפת השרון הדרומי: מהו "פרדס האוצר" צפונית לכפ"ס? זוהי חווה חקלאית שנוהלה בשנים 1931–1942 על ידי חברת חברת "האוצר הארץ-ישראלי-עברי לחקלאות בע"מ". האדמות נרכשו ע"י יהושע חנקין ב-1930. במשק הוקם מבנה אחד למגורי הפועלים ומבנה שני למגורי מנהל המשק. ב-1936 מאיר בלקינד מנהל המשק נהרג עם חזרתו מהמשק עם חבורת פועלים. בידי מאיר הנהג היה הנשק היחידי - רובה ציד שהספיק לירות 2 כדורים.

17.

מוטי (07/04/2018)

מפת בואכה עזה, בקצה הצפ' מע'= ברברה/ברברית כפר ערבי שחרב ובסמוך לו הוקם ב-1949 מושב מַבְקִיעִים. שמו של היישוב הוא סמלי ומציין את הבקעת הצבא המצרי במקום זה במלחמת העצמאות על ידי צה"ל.

18.

מוטי (22/05/2018)

מפת השרון הדרומי: תל אשר, פרדס "גן מנשה", פרדס "גן-חיים", "קלמניה", "גן השרון", "פרדסי חירות" ו"משק האוצר" כולן הן חוות חקלאיות שהוקמו על אדמה פרטית באזור השרון

19.

מוטי (22/05/2018)

מפת השרון הדרומי: רמ"י מקדם באזור תוכנית ענקית המכונה רצועת הנופש וכוללת 7,600 דירות, פארק נופש וכביש עירוני רחב. חלק הארי מהקרקעות מעובד כיום על ידי חקלאים.

20.

מאיר יעקבוביץ (21/04/2019)

מענין ביותר מעשיר את הרקע ההסטורי. תודה רבה.

21.

ציפי (06/06/2020)

מאמר שהוא תענוג. תודה.

22.

מוטי (16/12/2021)

מפת השרון הדרומי: רעננה ועזון: בתאריך 27/6/1954 נרצח חקלאי בשדות רעננה. החקלאי היה מאיר ריינר שעל שמו נקראת "גבעת מאיר" ברעננה. הגבעה נוסדה ב- 1933 והמשפחה יושבת עד היום במקום ומנהלת את משתלת -"פרחי גבעת מאיר". בעקבות הרצח ויומיים לאחריו יצאו 7 צנחנים של בפיקודם של אהרון דויידי ומאיר הר ציון לפשיטה על מחנה צבאי של הלגיון הירדני ליד הכפר עזון. בפעולה נפצע קשה יצחק גי'בלי. גי'בלי הושאר בשטח כדי לאפשר לכח להספיק לחזור לגבול. ג'יבלי נשבה. בעקבות האירוע החליטו בצנחנים ללכוד חיילים ירדניים כדי לפדות את ג'יבלי.