מַבְּרוּכּ למַכְּתוּבּ - קליגרפיה ערבית בבאר-שבע חזרה לאתרים דרום
1906-1948: מסגד פעיל. 1948-1992: בית מעצר, בית משפט, מוזיאון ארכאולוגי. 1992-2008: סגור. משנת 2011 חיים חדשים: לאחר שימור מוקפד מוצגת תערוכה לתולדות באר-שבע ומזה שנתיים משמש המקום מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.
זו ההיסטוריה המקוצרת של 111 שנות חיים של מבנה המסגד המרשים של באר-שבע. התערוכה "מַכְּתוּבּ" שנפתחה לאחרונה מציגה את השימושים השונים בנייר בארצות האסלאם, ומתמקדת בקליגרפיה הערבית שהיא מאבני היסוד של תרבות ואמנות האסלאם.
בתערוכה מוצגות יצירות אמנות מסורתיות לצד יצירות עכשוויות וכולן עושות שימוש בקליגרפיה על נייר. היצירות המסורתיות מציגות את השימושים השונים בנייר בארצות האסלאם, ומשקפות את חשיבותה של הקליגרפיה בתרבות האסלאם.
מה נראה בתערוכה? : דפי הקליגרפיה וכלי הקליגרף, ספרי קוראן, קמעות, ספרים מאוירים, דפי אלבום וכן דברי דפוס מוקדמים, כגון קוראן מהמאה ה-17 שהודפס באירופה. היצירות העכשוויות של שישה אמנים ישראלים ובינלאומיים נותנות פרשנות חדשה לכתיבה המסורתית המסוגננת.
לפניכם "טעימה" מהסעודה התרבותית לה תזכו בבאר-שבע.
תצוגות מוקדשות לקליגף, לכליו, הכשרתו ומעמדו. בתמונה "לילה ומג`נון לומדים יחדיו בבית ספר"
העבודה העכשוית המרכזית שנוצרה במיוחד לתערוכה משתלשלת מכיפת המסגד למרכז האולם. אלה פוניזובסקי ברגלסון ציירה בעברית ובערבית את המשפט "אהיה אשר אהיה" המופיע בספר שמות פרק ג פסוק יד ומתייחס לאל.
העבודה בוחנת מצב מדיטטיבי של כתיבה מנטרית, חזרתית בטכניקת כתיבה קדומה – ציפורן ודיו, וכן בוחנת את ההבדל והיחס שבין השפה העברית לערבית. הן ברמה הצורנית והן בסגולות המיסטיות, הרוחניות. בעבודה השפות השונות מפריעות זו לזו ובכל זאת, החיבור ביניהן יוצר מרקם עשיר של אובייקט אחיד חזק ויציב.
קטע מצו מלכותי ("פירמן") עות`מני בתוכו משולבת הטורה - החותמת המעוטרת של הסולטן. במקרה זה סלים השלישי (1797).
"בהרם נור מבלה את הלילה בביתן הסגול" מתוך ספר סיפורים איראני על נסיך המבלה שבעה לילות בביתנים שונים בצבעים שונים שבכל אחד מהם פוגש נסיכה המספרת לו על הגורל וחיי אנוש.
קטע מכתובה יהודית הכתובה בפרסית באותיות ערביות אך ניתן להבחין בשמות החתן והכלה מיכאל בן רפאל ובלהה בת יואל
בעזרת זכוכית מגדלת תוכלו להביט על יצירה שהיא דף אחד עליו נכתב הקוראן כולו !
בתערוכה מוצג תצלום של שירין נשאט ילידת 1957 שהיא האמנית האיראנית המוכרת ביותר היום בעולם. בהיותה בת 18 היא נשלחה על ידי משפחתה ללימודים בארצות הברית ובעת המהפכה הדתית באיראן מצאה עצמה בלב המערב. נשאט שבה לארץ מולדתה רק בשנות התשעים אבל רוב עבודותיה קשורות בחוויות ילדותה באיראן טרם המהפכה ובשינויים שהתחוללו בארץ מולדתה לאחר מכן. התצלום המוצג עד אפריל 2017 בתערוכה הוא חלק מהסדרה "Women of Allah" - "נשות אללה".
את התערוכה אצרה ד"ר שרון לאור-סירק והיא תוצג עד קיץ 2017. לרשות המבקרים אזניות לשמיעת הסברים.
למידע על האוסף הארכאולוגי המוצג בחצר המוזיאון כתערוכת קבע ועל תערוכת העבר "קשרים" - הקישו כאן
בשנת 2012 הוצגה במקום תערוכה לתולדות באר שבע. לכתבה בנושא זה - הקישו כאן
קישור לאתר המוזאון ולאתר מוזיאון הנגב לאמנות הסמוך
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
חזרה לאתרים דרום חזרה לתפריט ראשי
