שִׁמְעוּ סיפור - מתודולוגיה של הוראת דרך חזרה ל"ועוד"
לא רק דרך אנו מורים. הכרות עם סמטאות עיר, משעולים ונתיבי מדבר מהווים חלק קטן ופחות משמעותי במקצוע הוראת הדרך.
סיפור אנו מספרים וכדי שיפול על לבבות קשובים יש לספרו כהלכה.
בקורס מורי דרך המפוקח על ידי משרד התיירות, מוקדש זמן מינימלי לנושא. את החבורה שלנו הדריך בנושא אוריאל פיינרמן וכל דקה במחיצתו הייתה חוויה שנצרבה בתודעה. הנה הוא אוחז בקלע אל מול גלית:
ניסיתי לחפש חומר ביבליוגרפי בנושא. מצאתי מעט מאוד.
גדול מורי הדרך בעת החדשה היה זאב וילנאי. הוא מעולם לא רכש השכלה פורמלית אך השכיל לכתוב ספרים ומאמרים עשירים. לא פעם הוביל לבדו מאות מטיילים ובעומדו על סלע הרביץ בהם תורת הארץ. בחוברת לזכרו בעריכת אלי שילר ("אהבת ארץ-ישראל", 1991) מוקדשים מספר מאמרים למתודיקה של הדרכת מטיילים. אברהם שטאל (שהיה איש חינוך ודידקטיקה) ממליץ למדריך כי בזמן הנסיעה לאזור הטיול ישתוק ויתן למטיילים זמן לעצמם.
במלאת עשור לקריירה השנייה שלי כמורה דרך אני מעלה על הכתב את מחשבותי בנושא ומשתף את ידידי מורי הדרך בנסיוני - גם כדי לקבל משוב ועצה על דרך הדרכתם. המיקוד בדברי הוא על הדרכת ישראלים.
יתכן כי התובנות כאן רלבנטיות לא רק למורי דרך אלא לכל אדם שעבודתו מול קהל.
תוכן הטיול ישנם טיולי טבע וישנם המדגישים נושאים אחרים: היסטוריה, ארכאולוגיה, אמנות, קולינריה ועוד. לעיתים יוכתב התוכן על ידי מזמין הטיול ולמדריך תהייה השפעה מועטה - אם בכלל.
כל מדריך בוחר לו עם השנים נטייה והתמחות. מדריכים רבים פיתחו טיולים יחודיים. ידידתי איריס זרטל פיתחה טיול "מה מסתתר ליד כביש 6" וטיול "בעקבות סיפור אהבה ארץ-ישראלי". חברי אורי קציר הולך בעקבות ירון זהבי וחסמבה בתל-אביב. אני שחשתי אמפתיה לעם הארמני במאבקו להכרה ברצח העם בשנת 1915, יצרתי טיול בשם "ארמנים בצל הכרמל" החושף את מורשת הארמנים וכולל מפגשים באזור חיפה.
שם הטיול בחירת שם חשובה כדי לתת למטייל הבנה במה יעסוק הטיול והן כאמצעי שיווקי. רצוי שהשם יהיה קצר וקולע וישאיר מימד של עניין וסקרנות. "בציר שנת 505 היה מצוין" הוא שם טיול שלי העוסק בחקלאות הקדומה בנגב וביצור היין. "מדינה ברוחב של כביש" הוא שם טיולו של משה חרמץ העוסק בדרך לירושלים בתש"ח. על משקל זה אני מקווה שמובן במה עוסק הטיול לבאר-שבע ששמו "מאברהם אבינו עד רוביק דנילוביץ`"
משך זמן הטיול טיול יומי יארך בממוצע עשר שעות. אם יעד הטיול מרוחק מאוד (מחיפה לנגב לדוגמה) כמובן שיהיה צורך בשעות נסיעה ארוכות ויש לשקול טיול של יותר מיום אחד. מומלץ להמנע מדחיסת מספר גדול של אתרים ליום טיול אחד.
עזרי הדרכה עזרים מקלים את העברת הסיפור. מאידך יש להזהר שלא ל"התמכר" להם ובכך לאבד את הקשר האינטימי שבתקשורת מילולית בסיסית וברורה עם המטיילים.
אני אישית מאוהב בעזרים ומשתדל לשלבם במידה. אסקור כמה קבוצות עזרים.
תמונות והמחשות "תמונה שווה אלף מילים". יכול אתה לעמוד בקניון ממילא בירושלים ולספר על הימים בהם כאן ממש עבר "הקו העירוני" או פשוט להציג את זוג התמונות הללו של לפני ואחרי מלחמת העצמאות:
בהדרכת קהל שמספרו עולה על מטיילים בודדים רצוי להגדיל את התמונות.
בעזרת פוטושופ אפשר בקלות יחסית ל"גזור" תמונה לחלקים, להדפיס כל חלק בנפרד ולאחדם בהדבקה.
ארצנו רוויה הסטוריה. מאז משה רבנו ועד היום באו והלכו מעל עשרים משטרים ואימפריות. רבים - ובוודאי תיירים המגיעים לראשונה לארץ יתקשו לעקוב אחר התהפוכות השונות ומועדם. מי היה כאן קודם - הממלוכים או הביזנטים?
סרגל זמנים כמו שבתמונה מטה יקל על ההבנה. בסרגל נשמרת פרופורצית זמן השלטון וכל אחד מארבעה הצבעים מזהה דתו של השליט (פגנים, יהודים, נוצרים ומוסלמים).
ומפות כמובן מתבקשות אף הן. במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב רכשתי בסכומים פעוטים מפות "של פעם" בהן הטופוגרפיה ברורה ומובנת
שירים השמעת שיר קולע מהווה אתנחתא, גיוון והפעלה של חברי הקבוצה. יש לשקול חלוקת מילות השיר במקרה והן פחות מוכרות.
הנה קבוצה מ"מכון אבשלום" שרה בעומק אחד הבורות העתיקים המרשימים ביותר בארץ (מנזר אותימיוס, מדבר יהודה):
משחק תפקידים בטיול לבאר-שבע לדורותיה משמשים המטיילים שחקנים פעילים. אורי הוא אברהם אבינו, מאיה - הגר, עודד - גנרל אלנבי וסתו - עראף עראף, מושל הנגב בתקופת המנדט. בטיול ליפו אני מכין את דמויותיהם של (בתמונה מימין לשמאל) אבו נבוט, רן מורין, נפוליאון בונפרטה, אנדרומדה, יונה הנביא ופטרוס הקדוש.
בטיול בנושא סיפורה של חיפה מככב בין השאר ראש העיר המיתולוגי חסן שוקרי
משחק התפקידים יוצר הזדהות עם הדמויות, מתח קבוצתי חיובי ומגביר חווית הטיול.
שימוש בטכניקה זו צריך להעשות ברגישות ובהתאמה לקבוצה. אני מכין מראש מספר תיקי ניילון ובהן תמונת ה"גיבור" (אמיתית או מייצגת) ובצמוד לה תקציר תוכן. במהלך השעה הראשונה של הטיול (ממש לא בתחילתו!) אני מציג לקבוצה את הרעיון, אחר כך מציג דמות אחר דמות ומבקש התנדבות לקבלת התפקיד (לעולם התנדבות!). אם עושים את התהליך בתבונה ולאחר שנוצרים אמון וכימיה בין המדריך לקבוצה - הטיול יהיה אחר לגמרי - חוויתי, משעשע וזכור לטוב.
הנה למשל מושל שבטה ורעייתו מארחים אותנו בביתם שבנגב:
בקיסריה ליד האובליסק הנדיר בהיפודרום המזרחי אני מחלק הקבוצה לצוותי עבודה שמקבלים אביזרים ורבע שעה להכין הסבר לעמוד הגרניט האדיר ששרד ושוקם (וזאת בטרם אני מסביר את מהותו ולאחר שכיסיתי בבד את שלט ההסבר!). ה"ציון" לקבוצה המנצחת ניתן על יצירתיות ולא על דיוק היסטורי ...
כמובן שרצוי שהמדריך עצמו ייטול תפקיד אחד או יותר. הנה למשל אריה יחיאלי ה"מוכתר" של קיבוץ רביבים בשנותיו הראשונות אוחז בגאווה בספרו שגם כתב וגם אייר:
ידידי זאב הולין מגלם את תימני בשכונת בתי גורל בנחלאות או בכרם התימנים:
הקראה הקראת קטעים מהתנ"ך, ספרי שירה או פרוזה תהווה מימד נוסף בחיבור הקבוצה לסיפור.
ליד קברו של הטייס שלום רקיר שהתרסק בתאונה אל מותו בשדות עמק יזרעאל - תתאים מאוד הקראת הקטע בספרו של מאיר שלו - "פונטנלה". חשוב להקריא מהספר המקורי. ליד אנדרטת הלח"י בקרית אתא - אפשר להקריא מספרו של רם אורן "ימים אדומים" על האהבה הלוהטת בין יאיר שטרן לרוני ועוד.
יש להמנע מהקראת קטעים ארוכים על מנת לא לאבד קשב הקבוצה.
מפגשים מפגש עם אנשים שונים במהלך הטיול יוצר עניין ויכול להוות המחשה בלתי אמצעית של הנושא בו עוסקים. כך לדוגמה טיול בנושא הבדווים יהיה משמעותי יותר אם יכלול מפגש עם בדווים וסיור באבו-גוש יכלול מפגש על הנזיר אוליביה (ואם הוא ישיר זו תהייה בכלל חגיגה) ...
הדרכת דרך לאורך כבישי הארץ נמצאים אתרים רווי הסטוריה ועניין גאוגרפי. ראוי להכין סיפורים פחות מוכרים על תוואי הנסיעה. בנסיעה בכביש 2 ליד ג`סר א-זרקא אני מספר על דב קובלנוב מייבש ביצות כברה שניצח בנוקאאוט את המהנדס הצרפתי שהביאה פיק"א לפרוייקט. נושא מתאים ומעניין הוא משמעות שמות מקומות. במחלף נשרים על כביש 6 אני שואל מדוע "נשרים" ברבים (הקשר למפעל "נשר" ידוע אבל מיהו הנשר השני?) או בכביש החוף מיהו אלכסנדר על שמו שם הנחל. מקור נפלא נושא זה הוא ספרו של יהודה זיו "רגע של מקום - סיפורים מאחורי שמות מקומות" - חובה לטעמי לכל מורה דרך וחובב הארץ.
חשוב לשמור על מינון מתאים בהדרכת דרך - בשום אופן לא יותר משליש זמן הנסיעה ליעד הטיול . בדרך חזרה - דממה.
מבוא וסיכום חשוב לפתוח את הטיול במבוא ולסכמו בקצרה.
מומלץ לסכם תובנות מהסיור אך לא בהכרח להציגן בצורה חלוטה.
בסיור בעכו שעוסק רבות בתקופה הצלבנית אני גוזר בסיכום השלכות ארוכות טווח המשפיעות עד ימנו אנו: כוחה (ההרסני לעתים) של אמונה דתית יוקדת, עליית חשיבותה של ירושלים בעיני המוסלמים והרס מישור החוף הארץ-ישראלי שבעקיפין קבע את אזור ההתיישבות של חלוצי התנועה הציונית!
הפסקות חיוניות גם לצרכי הגוף וגם להפוגה מחשבתית אך לא להפריז בהן.
אמצעים נוספים רצוי שלא להשתמש באמצעי הגברה. שימוש במכשיר כזה ("מדונה" בשפת המדריכים) יגרום לאבדן המסרים של שפת הגוף. אם הקבוצה גדולה מאוד (מעל 30 איש) אמצעי כזה מתבקש למרות חסרונותיו תוך התחשבות בסביבה. אם ההדרכה בסביבה עירונית עם רעשי רקע - השתמשו במערכת שמע אלחוטית. רצוי להכין תיק עזרים ותמונות. נסיוני עם מחשב נייד בהדרכה אינו טוב הואיל ואינו נראה היטב. רצוי להצטייד בסמן לייזר איכותי.
צילום ari klee
חיבור אישי הצגה עצמית של המדריך חשובה אבל לא להאריך ולהפוך את הסקירה לתכנית "אלה הם חייך"...
במידה ורלבנטי רצוי לספר על החיבור אישי של המדריך לנושא הטיול והסבר מה הביאו ליזום אותו ...
סיפור בהמשכים "אקדח במערכה ראשונה ירה באחרונה". הצגת נושאים ושאלות בתחילת הטיול יוצרת גירוי מחשבתי וסקרנות. התשובות ינתנו בהמשך. כמבוא לסיור בירושלים (בעיקר לקהל תיירים) אני פותח בסדרת שאלות ומשאירן פתוחות בשלב ראשון: מה יש בה בעיר שהפך אותה למוקד רגשי עולמי ומדוע היא ממוקמת היכן שהיא בשעה שיש למיקומה שלל חסרונות: העיר אינה במקום הגבוה באזור, לא בצומת דרכים חשוב, מוגבלת במקורות מים ובוודאי אינה לחוף ים...
גם משחקי הדמויות עונים למתודיקה זו. בתחילת הטיול הן מוצגות ובהמשכו מופיעות בפני המטיילים.
הופעה אלמנטרי. המדריך חייב בהופעה נקייה ומסודרת.
קשר עם הקבוצה קשר עין עם המטיילים חיוני. גם בזמן הדרכת דרך אני מדבר עם פני ליושבים באוטובוס תוך שמירה על בטיחות ראויה. ראוי לתת במה למטיילים שיכולים להוסיף מידע או זכרונות אישיים הרלבנטיים לנושא הטיול. כך לדוגמה הפתיעה אותי המטיילת אסתר וייסלר שבזמן סיור ברחוב הנביאים בירושלים ליד מלון קמיניץ, - סיפרה על הקשר שלה לנושא
חיונית רגישות מצד המדריך לרמת הקשב של המטיילים, תחומי עניין מיוחדים ועוד וזאת כדי לא להגיע למצב של המדריך אותו מתארת הניה מליכסון ...
הומור במידה ולעולם לא וולגרי.
אנקדוטות אישיות והסטוריות, אגדות עם מוסר השכל ורלבנטיוּת - כל אלה יחדדו את המסר ויגבירו הזכירה.
אנו לקראת סיום. נגעתי בדברים על קצה המזלג ופרטתי דרכים ליצור למטייל חוויה וחומר למחשבה - לא רק הרחבת ידע. לא התייחסתי להיבטים רבים כמו האובייקטיביות (פוליטית ואחרת) הנדרשת בדרך כלל ממדריך ולא לנושאים נוספים. לכל מדריך סגנון אישי משלו וחלק מאמרותי כאן לא יתאימו לכולם. הרעיונות שהעלתי הם ארגז כלים - פתחו אותו והשתמשו בו כרצונכם ולפי אופייכם.
אשמח לשמוע דעתכם ונסיונכם!
אתם המטיילים - מה מנקודת מבטכם היא הדרכה טובה ואילו עצות הייתם משיאים לנו המדריכים? ולעמיתי מורי הדרך - אשמח למשוב ולשיתוף דומה שלכם.
אז שִׁמְעוּ סיפור ...
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
כרגיל, מעשיר ומהנה!
אני הייתי מדגיש את חשיבותו של הומור ואנקדוטות בסיור.
אני קורא לענף שלנו "אנקדוטולוגיה".
שלא כמרצה באוניברסיטה, או מורה בבית ספר, החשיבות הגבוהה ביותר בסיור היא להיות מענין.
וכשהייתי מלמד בקורסים של מורי דרך באנגלית, הייתי אומר להם להיות תמיד
I.A.I.
Informative
Accurate
And especially - INTERESTING
וכל האמצעים כשרים, אבל לא על חשבון הערכים האחרים.
להתראות בדרכים!
דני דה דיגר
5.
שמואל חיפאי (03/09/2017)
תודה לך על הארות והערות כרגיל לעניין
6.
איריס זרטל (03/09/2017)
נהדר. מעשיר ומהנה. ותודה כמובן על הפירגון.
7.
רון חרמוני (04/09/2017)
הנה למדתי עוד כלי...
בתחילת היום אני נוהג לתת 5-4 רמזים למה שאנו צפויים, למשל "בטיול היום נחבר שני שיאי גובה ותקווה אחת חשובה לעיר קיט, מחלת מעיים וקצת דאדא".
בדרך חזרה הסיכום כולל חזרה על הרמזים, שלאחר ההסברים במהלך היום גורמים לכך שיהיה קצת יותר ער.
8.
דסקל אבי (04/09/2017)
תודה יואב על הטיפים כבר היית איתי פעם בנחלת יצחק וסיפוריה המרתקים בראש וראשונה צריכים קבוצה סקרנית יצא לי לא מעט לסייר עם קבוצות הקייץ בנתיבי המולדת המרתקת שלנו קבוצות שלא התגאו בצילומי הפייסבוק שלהם בתורכיה יוון וקוס אלא באו ללמוד מכלי שני על מולדתם ארצם בית מכורתם והסיורים היו חוויה למדריך ולקבוצה
מאיר עיניים ופותח לבבות, כך המאמר הקצר אך המכיל רבות, וכך צריכה כמובן להיות ההדרכה!
תוכנית לימודי קורס מורי הדרך חייבת לתת מקום חשוב ל״איך״ לצד ה״מה״, שתופס את כל הבמה.
דידקטיקה כזו, הנלמדת במקביל לסיורים, צריכה ללוות את הקורס טיפין טיפין, ולהיות מוצגת על ידי המדריך בסיור , ומוסברת ומוטמעת על ידי מרכז הקבוצה בסיכום הסיור.
.
לעניין אריה יחיאלי: בטיול עם ותיקי נען לגשר אריה יחיאלי במערב פארק גולדה שרו לי שמעון גת וחבריו בני נען את שירו של אריה יחיאלי שהלחין דוד זהבי 'עלי בארי'.
שנת טיולים טובה.
ואני אוסיף היבט אחר של ההדרכה, שליקטתי פעם ממדריך ותיק (לא זוכר מי זה היה). וכך סיכם הוא את הדרישות מהמדריך: אתוס, לוגוס ופטוס. לוגוס - ידע. אתוס - מוסר השכל, תרומת הידע לעולם, פאטוס - זה הכי חשוב. איך מתרגמים את הכל לשפת בני אדם, בבחירת המילים, בטון ה
דיבור וכו'.
קלעת בול לדגשים הכי נכונים. מסר אחד שצריך לחלחל לעמיתים: אנו לא מורים להיסטוריה, לא באנו ללמד אתכם לבגרות. איתנו תזכו לחוויה מהנה ונסלח לכם אם בסוף היום לא תזכרו 90% מהתוכן. הסקרנות שלכם,העירנות והעיניים יגלו לנו שאכן מילאנו את תפקידנו.
אברהם שטאל (שהיה איש חינוך ודידקטיקה) ממליץ למדריך כי בזמן הנסיעה לאזור הטיול ישתוק וייתן למטיילים זמן לעצמם.
-----------------------
קבוצת המטיילים שאני מארגנת מתגוררת במרכז הארץ. כשנוסעים לגליל, לגולן או לנגב הנסיעה היא ארוכה מאוד, ואם ננהג על פי עצתו של אברהם שטאל, תוווצר הרגשה של בזבוז זמן יקר. אם המדריך גר באזור הטיול ואינו מתלווה לנסיעה, אפשר בדרך לעשות הרבה דברים, למשל
דבר תורה לפרשת השבוע
בדרך חזרה אני עורכת חידון היזכרות של מושגים הקשורים בטיול, בנוסח חידון א-ב: לכל שאלה התשובה היא של מילה אחת או שתיים. מסדרים את השאלות לפי .
סדר ה א-ב של התשובות
16.
ציפי חכים (05/09/2017)
כרגיל, מאמר מאיר עיניים, רחב יריעה ומשובב נפש.
17.
משה מאירי (05/09/2017)
יש מקומות שחשוב לשתף משתתפים. לדוגמה-בטיול בגלבוע כדאי לשאול את הקבוצה מי יודע להקריא יפה,ולתת לו להקריא מהתנ"כ (חובה לדרך,להקריא את קינת דוד על שאול ויהונתן.
18.
משה פרנק (12/09/2017)
יואב, אתה חייב לתרגל את זה באידיש: "אעפצעכ אויס א מאיינסע" ככה אומרים, ת'שמע סיפור
19.
פנינה עין מור (12/09/2017)
דברים כדורבנות.נראה לי כאילו אתה מגיב לסגנון הדרכה שונה שניתקלת בו לא אחת.
אכן משחר היותי מדריכה(22 שנים) אימצתי לעצמי את העקרונות האלה למעט אחד ובתוספת אחת(אלא אם ציינת אותה ופיספסתי).
אני שונאת עזרים.שונאת להסחב איתם.רוצה ידיים חופשיות.מנסה להפעיל את הדימיון של המטיילים.לעיתים אני תוהה האם איני טועה אבל עד כה זה "עבד" לי.
העקרון שחשוב בעיניי מעין כמוהו זה לחוש את הקבוצה בעיקר אם אינה הומוגנית ולדעת לבחור במכנה שיכבוש את הלבבות כולם-מחלקה בבית חולים עם רופאים ואחיות,כח עזר,מזכירות ואנשי ניקיון.איך מרתקים את כולם בו זמנית,איך לא נופלים לבור של מכנה משותף רחב ונמוך,איך מכבדים את כל המינעד. כך גם בטיול משפחות מקטן ועד גדול.
להשתדל לדבר בצל ובמקום שבו ניתן לשבת.
רגישות וכבוד הן שתי תכונות חשובות בהדרכה .
מה נותר לי ?-לבוא לטייל איתך באחד הימים.שנה טובה.
20.
ארנה אילת (17/09/2017)
עדות ממקור ראשון: לפני מספר שנים הצטרפתי עם הורי לטיול בהדרכתך, יואב, של חברי חוג אלול, בו הורי חברים.הטיול היה למבצרי הצלבנים בארסוף, קאקון ובסביבה. אתה ישמתך את המתודות עליהן אתה כותב בצורה נהדרת, והמטיילים, בני 80+, ידענים ואינטליגנטים, שיתפו פעולה עם משחקי התפקידים ונהנו מאד. אני התרשמתי עמוקות, ואח"כ יצרתי עימך קשר. היה מאלף.
ואגב, החצבים פורחים עכשיו ביודפת, אבל "היבול" דל מאד, בעיקר בהשוואה לשנה שעברה.
שנה טובה!
יואב חברי היקר, כיף לראות עד כמה אתה נהנה מהקריירה השנייה ואיזו השראה אתה נותן למי שנאחז באיזור הנוחות וחושש לנסות עיסוקים אחרים. אני עוקב אחר התקדמותך יחד עם כל אנשי הגדוד היכן שהיית המג"ד ובכל נגיעה אתה מכוון לרף העליון.
בטיולים המסורתיים של הגדוד , אחת לשנה, רואים את התקדמותך ובתחילת העשור השני אני מברך אותך לשנה טובה, המשך פעילות פורה ותמשיך להעביר לאנשים רבים ככל האפשר את אהבתך לארץ ולמקצוע
בשביל מי המאמר הזה ? הרי אף אחד אינו רשאי להדריך ללא רישיון מורה דרך מוסמך . במקרה הטוב , לומדים מטודיקה של הדרכה ,,בקורס עצמו ... אם לא למדו את זה בקורס , אז תרשום למנהל הקורס -מינוס אחד גדול . ~
שלום יגאל (האנונימי). אם היית קורא בקפידה אזי רואה היית שכתבתי שנושא המתודיקה כן עבר בקורס אבל במשורה. בשביל מי המאמר הזה? ככל הנראה לא בשבילך. בברכת הדרכה טובה יואב
