| |
תודה רבה יואב. תמיד מרתק לעיין במפות ישנות |
| |
ליואב - שלומות!
חן-חן לך. יפה עשית שפרסמת את סידרת המפות שנערכו בשנות המנדט הבריטי בארץ-ישראל.
אישית אני זקוקה מאד, למפה המראה את צומת חולון , הפינה שבצפון מערב מקווה-ישראל. זוהי צומת בה הצטלבו
י
|
| |
האם ניתן לקבל מפהשל איזור מצודת יואב |
| |
אכן אוצר בלום וכתבה מרתקת. תודה |
| 5. | עדנה בוסטין (03/10/2017) |
|
יסודי כתמיד ומרתק עד מאד.
|
| 6. | יוסי וייס (03/10/2017) |
|
תודה על המפות והנתונים שלך. |
| |
תודה חברים. אל תיתן לסיני דג אלא חכה. בקישור שצירפתי תגיעו בעצמכם למאגר המפות הסרוקות בספריה הלאומית. בעזרת האינדקס מצאו המפה המבוקשת . מי שבכל זאת מתקשה - שיפנה אלי במייל ואעזור בשמחה. |
| 8. | תמר הירדני (03/10/2017) |
|
חולה על מפות עתיקות! כתבה נהדרת. תודה רבה יואב |
| |
יואב כתבה נהדרת. אתה 'טס איתנו' במקצועיות מעל שמי הארץ ומספר לנו במעט מילים ובחן רב על כל איזור ואיזור. מאד מתאים לאחת כמוני. חג שמח |
| |
מאד מעניין והצלחת לגעת בזכרונות מרגשים מהילדות. במפה של חולון ומקווה ישראל רואים בפינה הדרום מזרחית של מקווה כתם ירוק. שם היתה המכוורת, החלק שעסק בגידול מלכות להשבחת גזע משפחות הדבורים. משנת 1956 עד 1958 למדתי במקווה, כמו כולם רציתי טרקטורים אבל היה ביקוש גדול ושלחו אותי לחדשיים במכוורת לסתום חור. התאהבתי בענף הזה ונשארתי בו עד סיום הלימודים. כן אני רואה את הנתיב בחולון שהלכנו בו ברגל ממקווה לים. תענוג. |
| 11. | נורית טבעוני (03/10/2017) |
|
תודה ל"מלקולם הטייס" וליואב אבינאון הנווט על הטיסה בשמי הדרום.
כרגיל יואב, כל הרצאותיך ומאמריך מוגשים בצורה המעניינת ביותר ש אפשר.
שנה טובה וחג שמח |
| |
ך תודה על החומר המענין שאתה עורך ומגיש . אשמח להמשיך לקבלו |
| 13. | איתן בורשטיין (03/10/2017) |
|
יואב,תודה.כרגיל מרתק ומאלף.
צריכים לעתים ללמוד מן הבריטים שכתבו את שם שדה התעופה Lydda
ולא Lod
זאת כדי להעניק למבקר בארץ הקודש את האסוסיאציה הדתית עם הקדוש ששמו ניתן לשני המלכים שהזכרת בראשית המאמר. |
| |
יואב,
אשריך שאתה פותח לנו צוהר חד וברור של תקופה קסומה,
מרגש מאד ומוסיף המון לידע הכללי שלנו.
חג שמח וגמר טוב |
| |
סיבוב מרתק. טוב להבין על אילו אבנים פוסעות רגלינו. |
| 16. | משה מאירי (03/10/2017) |
|
למי שלא יודע,השמות של הישובים שרשומים באותיות גדולות ונטויות ליד הישוב,הם שם השטח הקרקעי ששייך לאותו ישוב. |
| |
מעניין. מרתק.
מחכה שתגיע לצפון, לחיפה בעיקר |
| |
תודה - החזרת אותי לילדות: לא ל-1947 אז טרם נולדתי, אלא לטיסה בשמי הארץ באדיבות 'אצבעוני'.
רק מעל תל-אביב התבלבלתי - אני טסתי מעל בן-יהודה שטרסה, וכאן כתוב הירקון. |
| |
לאחר הנחיתה יצאתי משדה התעופה, חציתי את כביש 40 וחיפשתי רכבת הביתה.
התחנה הקרובה היא תחנת 'כפר ג'יניס' (Kafr Jinnis). אלא שסביב התחנה אין כפר.
במפה בריטית מ-1940 התחנה נקראת Blockhouse Sta (כנראה על שם מיצדית שנמצאת כקילומטר מדרום לתחנה), ו-250 מטרים מצפון-מערב לתחנה נמצאת חרבה בשם Kafr Jinnis (אך לא כפר).
במפה בריטית מ-1935 התחנה קיימת אך ללא שם (החורבה כבר שם).
התחנה הזו נבנתה ע"י התורכים כתחנה אחרונה לפני פיצול מסילות - מצפון לה יצא קו רכבת מזרחה.
במפת ה-PEF מ-1880 אמנם אין רכבות, אבל קיים כפרון, שאפילו לא נקרא 'חרבת'.
אגב, מדרום לשדה התעופה עובר נחל נטוף (W. et Tina), שכמה מאות מטרים מערבה ישפך לנחל איילון (Kabir).
|
| |
חזרתי לעיר - בגבעתיים מסומנים הרחובות של שכונות עתידיות: רמב"ם, שיינקין וגם שכונת ארלוזרוב מצויינת בשם (אך ללא רחובות).
אבל מהו Qibbuts hab Baharut, שמסומן באזור רחוב גולומב של ימינו (קצת מצפון לקניון גבעתיים, שמשום מה לא מסומן במפה)? |
| |
מעניין מה זה הקיבוץ במפת גבעתיים
Qibbuts Hab Baharut ? |
| |
הי צביקה. יפה ששמת לב. נראה שמדובר במשק פועלות. שנות העשרים הראשונות הביאו איתן את פריחת "משקי הפועלות". עם היווסדה של שכונת בורכוב, השכונה הראשונה שסביבה גדלה העיר גבעתיים, משק הפועלות המקומי החל לפעול בצעדים מדודים, קלט מחזורים של תלמידות והכשיר אותן לחקלאות. לאחר סגירת המשק, בתחילת שנות החמישים, המקום שימש גורמים שונים, עד ששופץ והותאם לבית הספר לאומנויות "תלמה ילין". |
| |
לא יכולה לעשות שום דבר אחר מאז שהגעתי למייל שלך היום, באיחור מה. מרתק, מרתק! יש ברשותי מפה של ירושלים מתקופת המנדט הבריטי, ואני מוכרחה למצוא אותה ולכתוב לך אודותיה. אולי מחר יהיה לי יותר
זמן. תהיה שבת של מפות. כמו זאב שרון שכתב לעיל - גם אני מחכה לצפון הארץ, ובעצם - אכנס לאתר הספרייה הלאומית. חיפה, הגליל, טבריה, המפרץ, צפת, וואדי טוואחין, הגליל העליון אלה מחוזות ילדותי הרחוקה. וואוו, כמה רחוקה! |
| |
שלום יואב, שנה טובה וחג שמח. תמיד כף לקבל ממך דואר. אין כמוך. המפה של גבעת הקיבוצים מזכירה לי את הטיולים שעשיתי עם הורי לבקר את דודי, שהיה חבר בקב' הצופים א' ואח"כ הקימו את מעגן מיכאל. שאלה :האם אין בסט מפה של רחובות? אני בן למשפחת מייסדי העיר (הרשנזון), ונולדתי בה ב-1941. אודה לך אם תמצא כזו |
| |
כמטיילת בהדרכתך במסגרת מכון אבשלום, הכתבות והמפות ממחישות את נושאי הלימוד בעידן החדש. ועל כך, תודה |
| 26. | מולי ברוג (10/10/2017) |
|
תבורך על הסיור היפה באויר, בים וביבשה. רק הערה אחת לגבי נחל אלכסנדר. לא סביר שהערבים כיבדו את זכר המלך היהודי וקראו על שמו את הנחל וגם לא קראו אותו לזכרו של אלכסנדר מוקדון, שאין כל אירוע משמעותי שעשה באזור הזה. לכן, יש לקבל את הגרסה כי הנחל נקרא וואדי איסכנדיר (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר מהאזור וסוחר אבטיחים שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים לשכם למצרים משפך הנחל (הסיבה להקמת המזח על יד בית-ינאי). אבא שלי עוד שט על הסירות האלה עם האבטיחים בשנות ה- 30.
|
| 27. | נתן רועי (10/10/2017) |
|
נפלא. רק רציתי להוסיף שסומייל היה כידוע אתר ארכיאולוגי מהתקופה הקדומה של ארץ ישראל וכשהוא אותר ונחפר נתן אלתרמן כתב על האתר שיר נפלא בטור השביעי.
|
| |
עוד נקודת מבט-הארץ לא הייתה ריקה !
|
| |
Exceptional work, Kol Hakavod ! |
| |
יואב, תודה. כרגיל אצלך, אתה מחדש לי כל הזמן. בתור תושב תל אביב בשנים האחרונות, נדמה לי שהרחובות המסומנים באדום, הם הירקון ודיזנגוף, ולא כפי שציינת. ז׳בוטינסקי עובר בכיוון מזרח-מערב ולכן זה לא יכול להיות ז׳בוטינסקי. מלבד זאת, במפה מופיע איצטדיון המכביה המנוח ולא רחוק ממנו מצוין אפילו המגדלור, ששופץ לפני מספר שנים ועומד בגאון בקצה הטיילת הצפונית. המשך טיסה נעימה. |
| |
יואב, תודה ושנה טובה. החינוך לביקורת מפות הינו מבורך. - בטקסט יש עוד מה לשפץ, פה ושם. אני עונה בלקוניות בגלל עומס בנושא אחר. בכל אופן, תודה. דב
|
| |
במפת העיר העתיקה של ירושלים מצפון למתקני הכלא מופיע סימול של בית חולים ).Hospital האם זהו ביה"ח הרוסי
שהפך אח"כ לבי"ח אביחיל? ועוד בית חולים מסומן ליד שער יפו- בי"ח הצרפתי ? " תודה - |
| 33. | ראובן הרחובותי (05/11/2017) |
|
ליואב תודה על פתיחת אשנב למקור בלתי נדלה למידע ולעניין. ואם יורשה לי לנסות ולדייק לגבי הצעתך לזיהוי בנין המשטרה ברמלה- המבנה נמצא עד ימינו בשימוש המשטרה והוא על רח' הרצל הראשי המבתר את רמלה. קל לזהות את המיקום כיוון שמצפון מצוינת במפה בריכת הקשתות ומדרום- מע' המסגד הלבן ונבי צאלח. מכאן שהזיהוי כמפקדתו של חסאן סלאמה איננו סביר. חורבת הבנין בן שלוש הקומות שם ישבה המפקדה ניצבת עד היום ליד פסי הרכבת מבאר יעקב ללוד בפאתי מושב תלמי מנשה. |
| |
תודה שוב לכל המגיבים! ראובן - אתה בהחלט צודק! זו לא מפקדת חסן סאלמה אלה בנין המשטרה המשמש עד היום את משטרת ישראל. תיקנתי הכיתוב בהתאם. כל טוב יואב |
| |
יואב תודה, אין ספק שתרומת הבריטים הייתה מכרעת כמעט בכל תחום מיום הכיבוש על ידי אלנבי ועד 48. המיפוי שערכו הפך למסד בחומים רבים (גיאולוגיה, מורפולוגיה, התיישבות, חי וצומח ועוד). תודה יואב שהארת ועוררת
בני |
| |
גבעתיים-קבוץ הבחורות הכוונה ככל הנראה היא למשק הפועלות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופת העלייה השלישית פועלות וחלוצות הקימו ב-1921 משק פועלות בנחלת יהודה, ב-1922 הוקם על ידי 12 בחורות משק פועלות בפתח תקווה, ב-1923 הקימה קבוצה של 8 חברות משק בשכונת בורוכוב בגבעתיים. |
| |
גבעתיים: בצדה הצפ' מזרחי של המפה (נ.צ. 664400 / 182800) נמצאת גבעת קוזלובסקי.
הגבעה נקראת ע"ש מאיר קוזלובסקי, איש העלייה השנייה, מראשוני ארגון השומר ופעיל בהגנה על הארץ, כאן הקים את ביתו בשנת 1933.
גובהה של הגבעה 87 מטר מעל פני הים. הגבעה, המופיעה בסמל העיר גבעתיים, היא גם המקור לשם העיר יחד עם גבעת בורכוב. למרות היותו של המתחם בשטח השיפוט של גבעתיים, בעלת הקרקע המרכזית היא עיריית תל אביב, שקיבלה כמעט את כל שטחה בשנות ה־40 כדי להקים בה מאגר מים. המאגר מתפרש על כ־7 דונם ומשרת את תושבי ת"א.
חלקה נוספת בשטח של 2.4 דונם הינה בבעלות פרטית (לשעבר מתחם בזק).
בדצמבר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, התחולל על הגבעה אחד הקרבות האחרונים בין חיילי האימפריה העות'מאנית וחיל המשלוח האוסטרלי.
הטורקים שהיו באזור צלפו באוסטרלים ואלו נסוגו לאזור הכפר הערבי לשעבר "סלמה".
|
| |
כ-200 מ' מגבעת קוזלובסקי ברחוב ז'בוטינסקי 48
נמצא עד היום "סליק ועדי" של ה"הגנה" שפעל מ-1937. הוא הוקם במערה על מגרשו של ישראל ועדי. המערה הייתה חצובה בדופן הואדי העמוק שמאחורי הבית. בתוך המערה יצקו בבטון קירות ותקרה, ופתח המערה נסתם. את חומרי הבנייה הביא בעגלתו יחיאל טייבר ממחסני חברת טייבר בתל-אביב. מתוך המערה נחצבה ארובה אל לול-הסליק, שנבנה מתחת ללול עופות, לרגליהן הוצמדו טבעות מגנטיות לשיבוש מכשירי גילוי מתכות שהפעילו הבריטים בעת החיפושים.
הסליק לא שימש לפעילות שוטפת אלא לאחסון הנשק, כעתודה ארצית לשעת חירום. מחסנאי הסליק היה ועדי עצמו. הסליק היה אחד ממחסני הנשק המרכזיים והסודיים ביותר של ה"הגנה".
בשנת 1961 הונחה אבן הפינה למתקן ארכיון צה"ל בגבעתיים. המבנה והקרקע שעליה ממוקם ארכיון צה"ל נמכרו ב-2009 ליזם פרטי, שהחליט להקים עליה בניין מגורים.
|
| |
הבחרות הסוציאליסטית (גם "בחרות סוציאליסטית עברית" ו"הבחרות הסוציאליסטית העברית בארץ ישראל") היה שמה של המשמרת הצעירה של מפא"י (ושל אחדות העבודה לפני היווסדות מפא"י המאוחדת ב-1930). ה"בחרות" נוסדה בשנת 1926 כמסגרת ליצירת עתודה פוליטית בקרב צעירים בגילאים 17 עד 23. קיומה הופסק במהלך מלחמת העולם השנייה, שעה שפוטנציאל הצעירים הופנה לגיוס לצבא הבריטי ולהגנה.
התנועה הטיפה להגשמה על ידי התיישבות או על ידי חיזוק הסניפים העירוניים ופעולה במסגרות התארגנויות פועלים כגון פלוגות הפועל. התנועה הייתה בעלת זיקה לתנועת הנוער דרור בגולה.
בין אנשי "הבחרות" ניתן למנות את זאב שרף, אהרן ואפרים קציר, משה ברעם, אהרן אבני, אהרן בקר.
בגבעתיים של ימינו, התארגן והתמקם גרעין של תנועת "הבחרות הסוציאליסטית" שכעבור שנים אחדות הקים, יחד עם חברים מ"הנוער העובד והלומד", את קיבוץ גליל ים.
במחנה של ה"בחרות" כרחוב גולומב יצרו פיקות לכדורים.
ב-3/6/1943 אירעה התפוצצות בה נהרגו משה בלאוו ומאיר איסיצ'ר.
|
| |
תודה מוטי על תגובותיך לכתבות השונות..אני מסתקרן מי אתה..שלח לי מייל בבקשה.. יואב
|
| |
אגב אני חובב נגרות כמוך... |
| |
"כל אחד יכול להיות ראש עיר, אך לא כל ראש עיר יכול להיות נגר".
(אברהם קרניצי).
|
| |
מפת לוד, תחנת הרכבת כפר ג'יניס / "תעופה":
מסילה אמריקאית בודדת נותרה בארץ ממלחמת העולם השנייה. המסילה הופעלה למשך ימים בודדים במלחמת העצמאות.
זוהי שלוחת המסילה שהתפצלה מתחנת כפר ג'יניס/ "תעופה" לאורך 13 ק"מ מאיזור הסמוך כיום לכניסה המזרחית לנתב"ג. המסילה הגיעה עד תל ליטוינסקי. המסילה היתה צרה ברוחב 2.5 רגל (כ-762 מ"מ). המסילה הצרה פורקה בשנות החמישים ונותרו ממנה כיום רק עמודים ששרדו מגשר נחל בית עריף, שני גשרונים באזור התעשייה של יהוד ושרידי סוללה סמוך לצומת בני עטרות.
המסילה שימשה את בית חולים האמריקאי בתל ליטווינסקי ואת שתי הטייסות האמריקאיות שהיו בשדה התעופה בלוד.
באוקטובר 1943 האמריקאים עזבו את הארץ, המסילה ניטשה והפסים בקטע שמיהוד מערבה פורקו ע"י ערביי כפר אנה. לכן מופיע במפות הבריטיות מ 1945 רק הקטע שבין תחנת כפר ג'יניס ליהוד.
במלחמת העצמאות חודשה לזמן קצר תנועת הרכבות בשלוחה לצורך העברת פצועים מהקרבות בכיס פלוג'ה לביה"ח מספר 5 [לימים תה"ש] מתחנת הר-טוב. הפצועים הובאו ליהודיה ומשם נלקחו לביה"ח. (ראה: פורום מורי דרך מייעצים).
|
| |
מפת תל-אביב, ים המלח, רמלה, ראש העין, מה החוט המקשר ביניהם?
קורט וילנד, מהקהילה הטמפלרית בשרונה (תל אביב) הגיע לדרגת מיור ביחידת הקומנדו המיוחדת של הוואפן אס אס תחת פיקודו של אוטו סקורצני. ביולי 1944 נפגש וילנד עם המופתי אל-חוסייני בגרמניה, וקיבל מידיו את פרטי תוכניתו. בתוכנית זו קיווה אמין אל-חוסייני להתסיס מחדש, בחסות הנאצים, את המרד הערבי הגדול, שנכשל ב-1939.
ב-6 באוקטובר 1944 הוצנחו ממטוס גרמני ליד יריחו 5 צנחנים. שלושה גרמנים ילידי מושבות הטמפלרים בארץ ישראל, חסן סלמה ועבדול לטיף. ברשותם נמצא גם חומר להרעלת מים ויש אומרים לסימום הכלבים.
ב- 16 באוקטובר נתפשו במערה שבואדי קלט שני גרמנים ועבדול לטיף.
חסן סלאמה שנפצע בצניחה ופרידריך ד.שאפר לא נתפשו. חסן שהיה סגנו של אמין אל חוסייני ברח לכפר הולדתו קולה אשר משקיף על מעיינות ראש העין.
חסן סלמה היה מאוחר יותר פעיל במאבק נגד החלטת האו"ם ב- 1947 נגד היישוב היהודי. הוא הקים בסיס ברמלה, וארגן כנופיה של ערבים, ומתנדבים מאירופה, והתנכל לתחבורה היהודית לירושלים וליישובי הסביבה. בסיסו הופצץ וחוסל ע"י ההגנה.
סלאמה נהרג בסופו של דבר ב-2 ביוני 1948 במהלך קרב עם כוחות האצ"ל אשר התרחש במהלך מלחמת העצמאות ליד מקורות הירקון ולא רחוק מהכפר קולה.
אברי אלעד שליח המודיעין הישראלי במצרים, ונחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת פרשת "העסק הביש". בזמן שהותו במצרים, הציג עצמו (בסטייה מן הכיסוי שנתפר לו) כמהנדס מכונות, איש קהילת הטמפלרים מארץ ישראל שהיה לכאורה אחד מן הצנחנים הגרמניים שצנחו ליד יריחו.
|
| |
ב-18/11/1946 פוצץ מוקש תחת קרונית צבאית משוריינת בקו לוד-רחובות ונותקה מסילת כפר ג'יניס-ראש העין. המוקש הונח ע"י לח"י |
| |
עירק אל מנשיה- פלוגה ג' שהקשר עמה נותק, התגוננה בתוך חצר. האויב הקיף וסגר על החצר. מחלקה אחת הצליחה לפרוץ והתחברה עם שאר הכוחות הנסוגים.
(מזכיר את הקרב עם אותו צבא בעיר סואץ במלחמת יום כיפור...)
מהכלואים בחצר אף אחד לא חזר.
|
| |
רץ המרתון הראשון בהיסטוריה היה איש בנימין שרץ כ-42 ק"מ מקרב הכשל באבן העזר/אפק (מבצר אנטיפטרוס של היום) עד למשכן שילה על מנת לבשר את הבשורה הקשה לעלי הכהן הגדול.
כששמע עלי את הבשורה: הפסד במלחמה, מות שני בניו ושביית ארון האלוהים, נפל מהכסא שבר את מיפרקתו ומת במקום.
|
| 48. | יעל כפיר (11/12/2020) |
|
יופי של רעיון להציג את הארץ כאילו בטיסה מעל מפה, מאפשר ללמוד על השינויים הגדולים שהתחוללו מאז...
במפה של תל אביב, זו שבין קווי רוחב 166 ו 167, הרחוב המסומן אדום וכיוונו צפון דרום, הוא רחוב בן יהודה ולא רח' הירקון . גדלתי שם, ולמדתי בבית ספר "דוגמא", הסמוך לסמינר לוינסקי. בית הסםפר מסומן במפה.בקו רוחב 166.5 בערך. גבולו המזרחי- רחוב בן יהודה (המסומן באדום), וגבולו המערבי הוא רח' הירקון, במפה מקוקו ונושק לבית הקברות המוסלמי . היום מתנשא מעליו מלון הילטון. |
| |
מפת גבעתיים (מסומן Cemt + ) פנת וייצמן וברדיצ'בסקי בקצה חומת בית הקברות "נחלת יצחק" חבוי שלט צנוע וקטן:
"קבוץ ניר דוד (תל-עמל), החל את דרכו, בישיבה קצרה, על שרידי מסילת ברזל של הגנרל אלנבי, באזור רחוב קרן קיימת, בגבעתיים של היום.
שמו המקורי של הקיבוץ היה "קיבוץ ארץ ישראלי א' השומר הצעיר, שכונת בורוכוב רמת- גן".
בין השנים 1936-1932 פעל הקיבוץ בתוך שטח בית העלמין "נחלת- יצחק".
העלייה לקרקע "בעמק בית שאן" הייתה בחג החנוכה תרצ"ו, הראשונה במסגרת מפעל ההתיישבות – חומה ומגדל".
|
| |
