מפות מספרות: ימי הוד מַלְכוּתוֹ פרק שני                חזרה ל"ועוד"      

מומלץ לקרא קודם את הפרק הראשון - עברו אליו בלחיצה

בפרק הראשון "טסנו" מעל מפות ארץ-ישראל מרפיח ועד תל-אביב. נחתנו להפוגה בשדה התעופה לוד והנה אנו ממשיכים צפונה.

מצפינים לאורך החוף. סמוך לארסוף הקדומה (אפולוניה) נמצא את קברו של הקדוש סידנא עלי ולידו הכפר הערבי אל-חארם.  על המצוק החופי מצפון לכפר נבחין בעדכון בסגול: תחנת תצפית וקשר בריטית הן כחשש מפלישה גרמנית והן לאיתור ספינות מעפילים. תחנת זו (בתוך מוסד "מצפה ים" כיום) חובלה על ידי ההגנה בשנת 1945. בשכנות לאל-חארם נמצא מושב רשפון (1936) ומדרומו מופיע עדכון נוסף בסגול לאור הקמת כפר שמריהו (1937).

אחרוג מהמתכונת הרגילה ואצרף צילום של אזור זה שנלקח מגג מגדל המים ברשפון באותה תקופה. הבחינו בתחנה הבריטית, הכפר הערבי, המסגד ואוהלי בדואים (בשטח אליו תתפתח כפר שמריהו בהמשך) ...

עוד צפונה מחכה לנו הפתעה! מתח בקוקפיט. אפילו הטייס מלקהולם טטרספילד לא מבין מה קורה כאן ! מצפון לבירכת א-סרחייה (אחת ממאות ברכות טבעיות בשרון של אותם ימים) נמצאת שלוחה מוגבהת ועליה מתנוסס השם "מילואים צפון" Miluim Zafon. מה פירוש הדבר? האם מסריטים שם את  "גבעת חלפון"?

לפיצוח התעלומה גייסתי את הגיאוגרף ומורה הדרך זהר לביא שגייס את המומחית האולטימטיבית לנושא - ד"ר איילה תמרי שחקרה את הנושא והמסבירה כך: השטח מצפון למינת אבו זבורה (מכמורת) היה במאה ה-19 חלק משטח כפר א-נופיעאת והוא נמכר לאנשי חדרה בתיווכו של יהושע חנקין בשנת 1892. כל שטח חדרה נקנה משאע (אדמה משותפת). מהנדסים-מודדים שמדדו את האדמות לאנשי חדרה חילקו אותן לארבעה סוגים וכל אחד מהקונים קיבל חלק יחסי להיקף קנייתו בכל אחד מארבעת סוגי האדמות. השטח החולי במערב נשאר בלתי מחולק ונקרא "מילואים" במטרה להשאיר רזרבה למקרה שיתגלה שחסרה אדמה למישהו.

נחצה את השרון במתניים הצרות שלו ונגיע לטול-כרם.  שימו לב לסימון מבנה (אדום במפה) ולידו כתוב "בית ספר חקלאי" (Agricultural Sch). זהו בית ספר המוכר לכולם ...

בית הספר "כדורי" כמובן שנבנה בכספי ירושת אליהו כדורי על ידי ממשלת המנדט בשני אתרים - מצפון לכפר-תבור ובטול-כרם (1930).

צפונה מטול-כרם נמצא הכפר קקון הממוקם על גבעה שולטת על מרזבת השרון. בעוד שנים ספורות יכנס הצבא העיראקי לכפר וקרב קשה יתחולל כאן אל מול חטיבת "אלכסנדרוני".

נפנה חזרה מערבה לכיוון הים ונגיע מעל ליבו של עמק חפר. בתחתית המפה נראה קיבוץ מעברות M`avarot שעלה על הקרקע בשנת 1933 וצפונה לו תל איפשר שזוהה בטעות כחפר הקדומה הנזכרת בספר יהושע. אולי תרם לטעות שמו הערבי של העמק: ואדי חווארת (כיום חפר). בין הקיבוץ לתל עובר נחל איסקנדרון שלימים יהפוך ל"אלכסנדר" על שמו של המלך החשמונאי שהרחיב את גבולות הממלכה למישור החוף.

צומת מרכזי בשרון הוא צומת השרון המכונה גם צומת בית ליד. כיצד יתכן הדבר שעה שהכפר בית ליד נמצא כ-25 קילומטר מזרחה מכאן ליד שכם? הפתרון בולט מייד במפה: הכפר חירבת בית-ליד נמצא בסמוך לצומת (לימים יוקם על חורבותיו מושב נורדיה). השם "חירבת" אינו מעיד על מקום חרב בהכרח. לעיתים קרובות מדובר בכפר בת של ישוב גדול יותר - כפי המקרה הזה.

טוב לדעת שקיים מנחת של הוד מלכותו בעין-שמר (למטה ובשמאל המפה) על כך צרה שלא תבוא ...

הצצה לרמת מנשה: מצפון לכפר המוסלמי א-ריחניה שהיה ידוע בבנותיו היפות נוסד מושב חדש (1944) - עין העמק ובו מתגוררים עולים מכורדיסטאן שהתעקשו על הגשמה חקלאית. זהו הישוב היהודי השביעי באזור. בפינת המפה הימנית-עליונה - רמת השניים על שם שני שומרים יהודיים שנרצחו כאן במאורעות שנות השלושים.

חזרנו לחוף והנה אנו מעל חוות חפציבה על גדת נחל חדרה. בשעת טיסתנו מעליו החווה אינה פעילה וימי הזוהר שלה מאחוריה.

אנו מעל קיסריה ואוחזים במפה על סמך סקר משנת 1929-30. הפרטים הקטנים הם המעניינים: שימו לב לכיתוב "אבו טנטור - מקום התאטרון" (Abu Tantur Theatre Site). באותם ימים היה התיאטרון העתיק קבור תחת עפר ורק בשנות השישים נחפר אבל לא היה ספק שהוא שם. בתוך העיר המוקפת חומה מימי הצלבנים מסומן מסגד ששימש את כפר הפליטים הבוסנים שחיו בין שרידי העבר. ממזרח לעיר שדה ירוק מוארך. הצורה המשונה הזו כלל לא משונה. השטח המעובד תואם להפליא את תחומי ההיפודרום המזרחי של קיסריה הרומית-ביזנטית (לא זה שליד הים).

קצת צפונה אנו מגיעים לכבארה שביצותיה יובשו לא מזמן (בשנות העשרים של המאה העשרים). ערוץ ואדי זרקא (הכחול) עושה דרכו לים ומימיו זורמים מתחת לגשר הנראה במפה. זהו הגשר על הנהר הכחול (ג`סר א-זרקא) שהוקם לכבוד מסע הקיסר הגרמני בסוף המאה ה-19. מדרום לנחל נראה הישוב של שבט ערב אל עוורנה שעברו מאזור הביצה לרכס הכורכר לאור הסדר עם פיק"א (אנשי ג`סר א-זרקא היום).

אנו חגים עעת מעל הכפר טנטורה. הסימון אל בורג` הוא של שרידי מבצר צלבני שנבנה בתחום דור הקדומה. שימו לב לאל-באסה א-סאפרה - הביצה ממזרח לרכס הכורכר שהייתה אופיינית לאזור החוף במשך מאות שנים.

עוד צפונה - הכפר הארמני הקטן שיח` בוריק שליד עתלית. כפר זה הוקם בשנת 1926 וסופו בשנת 1980 (כתבה מלאה עליו כאן)

מעט מזרחה משני צידי כביש תל אביב חיפה נמצא מחנה עבודה של כלא עתלית. מכאן ממש נחטפה משפחת לזרוביץ` בשנת 1938. במתחם המסומן בריבוע סגול נמצא כיום כלא 6.

עתה אנו מעל נויהרדטהוף (בגרמנית - הר טוב החדשה) אשר על חוף הים דרומית לחיפה. זוהי חוה חקלאית טמפלרית שגם הענבים מכרמי הגפן שלה לא הצליחו להמתיק את המרורים ששבעה (כיום מזרחית לתחנת רכבת "חוף הכרמל").

והנה הגענו אל העיר השניה בגודלה בארץ-ישראל בה חיים כ- 140 אלף תושבים - חיפה. אנו רואים את הקזינו בבת גלים ויתכן ובערב נקפוץ לביקור. השם חיפה אל-עתיקה המופיע כאן הוא זה שניתן לשרידים מחיפה הצלבנית.

אופי המפה שלנו אינו עירוני ואנו מתקשים להכיל את גודש הפרטים אך רואים את הנמל החדש שנפתח לא מזמן, את קטע הים שיובש (מצפון לכביש המסומן אדום הלא הוא Kings Road), את המושבה הגרמנית, ואדי ניסנאס, שולי הדר הכרמל (הטכניון) ועוד

חשיבותה הכלכלית האדירה של העיר וסביבתה בימי המנדט הבריטי באה לידי ביטוי בקטע מפה זה סמוך לשפך הקישון: סדנת רכבת (שפוצצה בשנת 1946 על ידי הלח"י), בתי זיקוק ...

וכמובן שדה התעופה חיפה בחלקה הצפון מערבי של המפה שם מחכה לנו כבר צוות טכני לתדלוק לקראת המראה לחלק האחרון של סיורנו - פרק ג` שיפורסם בקרוב (גם תה ועוגיות מחכים לנו - לא לדאוג).

מקורות
המפות מתוך אתר "הספריה הלאומית" - הכנסו לצפיה בסדרת המפות המלאה
יצחק שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה , מוסד ביאליק 1951 עמודים 194-5
אתר "המרכז למיפוי ישראל" - סדרת כתבות על תקופת מנדט הכתבות מבוססות בעיקר על ספרו של דב גביש, קרקע ומפה בהוצאת יד בן-צבי, 1991

חזרה לפרק ראשון

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות

חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  אסתר  (09/10/2017)
שונאת לטוס - אבל איתך הזמן טס.. מחכה בקוצר רוח לפרק השלישי
2.  יהושע לביא  (10/10/2017)
מרתק, עשית לי שמחת חג. בתמונה של טול כרם, משמאל לבית הספר כדורי כתוב בי"ד צבאי,כיום יש שם אנדרטה בצורת אובליסק
3.  דב  (10/10/2017)
כל הכבוד לפרוייקט. בידי אטלס גדול מידות שיצא בעבר ע"י הוצאת טאשן ובו מפות של ערים וארצות החל מסוף המאה ה 14. המפות שלך יצורפו בכבוד לאטלס חג שמח
4.  רינת  (10/10/2017)
ליואב אבניאון שלום רב, תודה על עוד כתבה מרתקת, חשובה ומושקעת. כתמיד, למדתי לא מעט
5.  ניר ארגוב  (10/10/2017)
נהדר! מי ״התפייט ״ ואמר ארץ ללא עם לעם ללא ארץ? מה היה. קורה אם הפלסטינים היו מקבלים את הסכם החלוקה?
6.  רוני עובדיה  (10/10/2017)
מרתק ,רהוט ומעשיר כתמיד כל הכבוד
7.  שמעון אביבי  (10/10/2017)
שלום יואב תודה על הטיסה המעניינת הערה בעניין הכפר ריחאניה ברמת מנשה: המדובר בכפר ערבי מוסלמי ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, ולא בכפר צ'רקסי. האחרון מצוי בגליל העליון, חי, נושם ומתפתח עד היום חג שמח שמעון
8.  ישראל  (10/10/2017)
רק לפני כשבוע נודע לי על האתר וכבר אני מרותק . תודה
9.  רמי  (10/10/2017)
חוזר שוב להודות לך על כל מה שאתה עושה להעשיר אותנו
10.  עמיר נדל  (10/10/2017)
תודה יואב. קראתי בשקיקה את כל המאמר ועיינתי בכל המפות. את רוב המקומות אני מכיר בצורתם הנוכחית והיה מעניין להציץ במפות הישנות
11.  איה שחף - עין החורש  (10/10/2017)
החומר מרתק. מצרפת שיר שגדלתי עליו מילדותי: ואדי חוארית ואדי חוארית זאת היא חזית אותה צריך לכבוש ואדי חוארית ואדי חוארית זאת התישבות בלי תקציבים מראש. מחכה להמשך. בתודה וחג שמח
12.  ד"ר שי רוזן  (10/10/2017)
שנה טובה וחג שמח, כל הכבוד על ההתמדה. הרשה לי כמה הערות ותיקונים קטנים למאמר. מספר הערות למאמר האחרון על המפות המנדטוריות: 1). מפת סידנא עלי - המבנה המסומן כ-police post הוא מבנה תחנת משטרת החופים (מבנים נוספים נמצאים בגבעת אולגה, נעורים ואשקלון, שאר העמדות היו מתחמי אוהלים). מתחמים אלה, שרובם אוישו ע"י נוטרים יהודים, לא עסקו באיתור ספינות מעפילים אלא באבטחת חוף מחשש פלישה והברחות. הניסיון לפגוע בתחנה, בשלהי 1945 (ביחד עם התחנה האחות בגבעת אולגה) היה אחת מהפעולות הראשונות של תנועת המרי העברי. 2). מפת עמק חפר –בחירת השם "עמק חפר" מקורה בזיהוי מוטעה של בנימין מזר את תל איפשר עם חפר המקראית (זיהוי שהוא התחרט עליו זמן מועט לאחר מכן). השם הערבי וואדי חווארת פורש אז כשם משמקורו במילה חארת (אריס בערבית) ולכן הקיבוץ הראשון בעמק משמר א המשמעות ונקרא בשם "עין החורש". 3). מנחת עין שמר – אחד מכ-30 שדות תעופה שהקימו הבריטים בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה. זה היה אחד משדות התעופה האחרונים שהבריטים הקימו בארץ ובו ישבה טייסת, לאחר המלחמה, שתפקידה היה בין היתר לאתר את אוניות המעפילים. אחרי הקמת המדינה שימש השדה ומבני כמעברת עין שמר שעלתה לכותרות בחודשים האחרונים עם סיפור חטיפת ילדי תימן. 4). מפת עתלית. כלא 6 יושב במתחם תחנת המשטרה המנדטורית (מצוינת כ-police post). זוהי אחת התחנות הראשונות שנבנו במסגרת פרויקט הבינוי המשטרתי (כ-60 תחנות בסה"כ). המתחם המרובע הוא חוות אנטנות שהוקמה בימי מלחמת העולם השנייה והיום יושב בו בית סוהר כרמל (מצרף תצלום אוויר של המתחם). חג שמח, ד"ר שי רוזן
13.  זאביק  (10/10/2017)
שלום יואב וחג שמח. מסמך והסברים מרגשים. תודה. מצפה להמשך. זאביק​
14.  רון חרמוני  (11/10/2017)
לעניין "אדמות המילואים": כמה קבוצות של חובבי ציון מאירופה התאגדו כדי להקים מושבה בארץ. הם הקימו את "הוועד האודיסאי", שביקש מזאב טיומקין סיוע ברכישת קרקע. טיומקין פנה לחנקין הידוע, שאז כבר התפרסם כרוכש אדמות דוראן (רחובות). חנקין רכש עבורם כ-19 אלף דונם, שחולקו לארבע האגודות (יחידים [מאוקראינה], ריגה, וילנה, קובנה - ראשי תיבות ירו"ק, בערבית ח'אדר, ומכאן חדרה). אלא שהתברר שקרתה 'טעות מדידה' מצערת – ממשפחת ח'ורי נרכשו 19 אלף דונם, אך במדידה התברר שבפועל יש בשטח כמעט 30 אלף דונם. חנקין טען שההפרש זה חולות וביצות שלא ראויים לעיבוד, ולכן לא נספרו, ולכן נשארו שייכים לו. רק ב-1907, לאחר 16 שנים ובתיווך מניה שוחט, יושב הסכסוך, ובידי חנקין נותרו רק 6,900 דונם בשפך נחל חדרה לים (אזור חפציבה). אנשי המושבה, מצידם, לא קראו רחוב על שם רוכש האדמות שסייע להם (אבל יש רחוב על שם שני אחיו, מנחם-מנדל ותנחום). אגב, למרות השם המחייב, הקזינו בבת-גלים לא שימש מעולם כבית הימורים.
15.  גבי בחן  (11/10/2017)
הגשר שניבנה עבור הקיסר וילהלם השני בשפך נחל התנינים: מעורר שאלות: לפי המפה הזאת הוא מגשר בין אי קטן לבין תל תנינים והמשכו לכיוון קיסריה. וזאת כאשר יש מעבר על הגשר הגדול, גשר הטחנות המוכר וידוע. בדיקה במפת הPEF בעמוד ענן מבהירה א. ששפך הנחל מצפון לגשר וילהלם נחפר לטובת ניקוז הנחל ולא היה קיים בעת הביקור. ב. לפי מפת הPEF יש דרך עגלות ברורה שהולכת על רכס הכורכר מצפון לדרום ועל גשר הטחנות. ואין שום דרך בסביבת תל תנינים. מסקנתי היא שהדרך הזו הייתה כל כך לא נוחה לנסיעה בכירכרה שהוחלט שהחל מטנטורה ועד קיסריה לנסוע על החוף עצמו. ולכן ניבנה הגשר מעל שפך נחל התנינים אותו אנו רואים במפת פלשתינה המנדטורית . אבל היה להם עוד מיכשול בדרך. מדרום לחוף דור הדרומי יש עוד גבעת כורכר המגיעה לחוף. ושם נחפר, וקיים עד היום מעין חפיר המאפשר לחצות את הגיבעה דרומה.(למעשה יש שם מספר חפירות). ניראה ששני שיפכי נחלים – הדליה והדיפלה, היו רדודים אז כמו היום ולא היוו בעייה
16.  עמיקם שוב  (11/10/2017)
תודה על התצפית המרתקת שמו של החל בערבית על שמו של שייך איכנדר שהיח מיצא את אבטיחי תול כרם ועמק חווארית דרך מפרץ מינת אבו זבורה לאלכסדריה במפת גבעתיים מופיע קיבוץ הבחרות . איזה ?קיבוץ ישב במקום לפני העליה להתישבות במפת ריחניה ראוי לציין את הדרך בימין המפה את הדרך מיקנעם לגוערה לקיבוץ הראשון ברמת מנשה -עין השופט. המפה
17.  מולי ברוג  (11/10/2017)
תבורך על הסיור היפה באויר, בים וביבשה. רק הערה אחת לגבי נחל אלכסנדר. לא סביר שהערבים כיבדו את זכר המלך היהודי וקראו על שמו את הנחל וגם לא קראו אותו לזכרו של אלכסנדר מוקדון, שאין כל אירוע משמעותי שעשה באזור הזה. לכן, יש לקבל את הגרסה כי הנחל נקרא וואדי איסכנדיר (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר מהאזור וסוחר אבטיחים שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים לשכם למצרים משפך הנחל (הסיבה להקמת המזח על יד בית-ינאי). אבא שלי עוד שט על הסירות האלה עם האבטיחים בשנות ה- 30.
18.  הניה  (11/10/2017)
יואב, אתה עושה עבודה מדהימה!
19.  אחאב בקר  (14/10/2017)
כל משבצת והסיפור שלה. אהבתי. האם יש איזשהו שריד למושבה הגרמנית בחוף הכרמל ?
20.  יגאל קם  (16/10/2017)
הי יואב. קודמי כבר גדשו את כל הסופרלטיבים. תוכל בבקשה לשלוח לי את המצגת הראשונה? IOU!! בברכה ובתודה, יגאל קם
21.  צחי  (17/10/2017)
כיף של מאמרים. לעניין חיפה - שים לב שדרומית לשדה התעופה - קיים מתחם נוסף המוגדר כ-Landing ground. למיטב זכרוני - מדובר בשרידי שדה התעופה הגרמני, שפעל במקום במהלך מלחמת העולם הראשונה. השדה הבריטי החדש (היום הנמל נקרא על שם אורי מיכאלי (פרסמן), ממייסדי תחום התעופה בארץ ישראל)- החליף אותו. ועוד עובדה מעניינת - גם נמל חיפה שימש כשדה תעופה - נחתו בו מטוסים ימיים!
22.  אודי גוברמן  (17/10/2017)
נו, כמה פעמים אפשר להודות? רק אתה אל תפסיק.
23.  מוטי  (06/01/2018)
טול כרם-בעיר שוכן מכון כדורי, שהוקם בתרומתו של איש העסקים היהודי יליד עיראק סֵיר אליס (אליהו) כדורי שמת במושבה הבריטית בהונג קונג בשנת 1922, וקרוי עד היום על שמו. בתחילה שימש המכון כבית ספר חקלאי, אולם כיום הוא משמש ללימוד מקצועות שונים. מכון כדורי הוכרז לאחרונה כאוניברסיטה, אך למעשה מתקיים כשלוחה של אוניברסיטת א-נג'אח שמרכזה בשכם.http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?#CS
24.  מוטי  (07/01/2018)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3415770,00.html הקישור צ"ל-
25.  מוטי  (29/01/2018)
.מינת אבו זבורה, 2.חדרה 3 . ארבעה סוגי קרקע 1.במפרץ מכמורת התקיים במאה ה-19 מסחר באבטיחים שגודלו בשרון באזור הכפר קאקון. האבטיחים יוצאו מהנמל שנקרא "מינת אבו זבורה" ללבנון ומצרים על ידי מפרשיות. מינת (נמל) ע"ש (משפחת) איסכנדר אבו זבורה, איש עסקים ויזם מקומי שהפך את הנמלון הקטן למרכז של יצוא אבטיחים או "מינת אל בטיח" 2.ב-1891 רכש חנקין ממשפחת ח'ורי 30,000 דונם של ביצות, שעליהן הוקמה חדרה ושם קבע את ביתו. 3.השמות של קטעי קרקע נקבעו בדרך כלל לפי צורתם הטופוגרפית, לפי פעולה כלשהי שנעשתה בהם, או לפי שם המחזיק או הבעלים. כך למשל חלקה ששרפו בה את הצמחיה נקראה "אל חריקה", כלומר השרופה. אם בתוך שטח הררי היתה חלקת קרקע מישורית, היה כינויה "אס-סהלה", כלומר המישורית. חלקת קרקע בצומת דרכים נקראה "אל-מפארק" (הצמתים), וקרקע המצויה בפאתן של אדמות הכפר כונתה "אז-זאוויה" או הזוית.
26.  מוטי  (29/01/2018)
בירכת א-סרחייה= כיום שמורת בריכת סמר, נמצאת כחצי ק"מ דרומית לתחנת הרכבת חדרה-מערב. בריכה עונתית בה גדלים בצפיפות צמחי סמר ימי. בקני הסמר השתמשו בעבר לייצור מחצלות. מי הבריכה מצטיינים בצלילות רבה מכיוון שתשתיתה של הבריכה חולית. מקור המים הוא בנגר עילי ובמי תהום גבוהים. חשיבותה בהיותה בית גידול המאכלס מינים בלעדיים לקווי מים עונתיים.
27.  מוטי  (03/02/2018)
מפת טנטורה: Kh. Dreihma =חורבות "דרהימה" בערבית, = חורבות "דרכמון" –מטבע כסף פרסי. "דרכמון" משמעותו "דורך קשת".
28.  מוטי  (10/03/2018)
סידנא –עלי: ספינת המעפילים, שהביאה פליטים מול חוף סידנא עלי, נתפסה אור ליום ו' ה־23.11.1945 ע"י אניית משחית בריטית, מתוך שיתוף פעולה עם מטוסי סיור. הספינה, ששמה היווני הוא "דימיטריוס" ואילו המעפילים קראו לה‭",‬ברל כצנלסון‭,"‬ הובאה לנמל חיפה‭20 .‬ המעפילים שנמצאו בה, הובאו למחנה ההסגר בעתלית ואילו כ־200 מהם, ירדו והועברו לישובים עברים שונים בכל חלקי הארץ. בעקבות כך פוצצה תחנת המעקב של המשטרה בסידנא ־עלי.
29.  רועי מרום  (11/08/2018)
אני מעיין בבלוג שלך בהנאה מרובה. יכולתך להנגיש נושאים אלה לציבור בשפה מדויקת ומובנת ראויה לציון. אל-ברג' שבטנטורה הוא לא שרידי מבצר צלבני, אלא אחד ממגדלי החוף שנבנו בתקופה האסלאמית הקדומה לחילופי שבויים ולהתרעה כנגד ספינות ביזנטיות. הוא שוקם ושופץ בפעם האחרונה במאה ה-17 בידי האמירים בני משפחת טרא-ביי (טרביה). נצר למשפחה זו, שמשלה בעבר באזור שבין טבריה לקיסריה, חי עד היום בסח'נין. כמו כן, הביצה הידועה בשם אל-בצה אל-צפראא היא מלחה, מן הסוג שהיה מצוי לרוב לאורך רצועת החוף שבין הבונים לשפך נהר אל-זרקא (נחל תנינים), בין רכס הכורכר הראשון לבין חוף הים. חורבות "חיפה אל-עתיקה" המצוינים במפות משלהי התקופה העת'מאנית ומתקופת המנדט הבריטי הם שרידי הכפר חיפא שהתקיים במקום עד לאמצע המאה ה-18. הכפר נהרס בידי דהר אל-עמר לשם בניית חיפה המודרנית בשטח שבין "המסגד הקטן" ל"מסגד הגדול" של חיפה הערבית.
30.  מוטי  (02/07/2019)
ה"חווארית" אינו בא מהפועל לחרוש בערבית, אלא זהו שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19 מסודאן.
31.  מוטי  (02/07/2019)
השטח ממערב ומדרום לקאקון הוא מישורי, ונוצרו שטחי הפקר נרחבים בין הכפר לבין הישובים היהודיים הסמוכים – המעפיל, מרץ א' (שכונה) ועין החורש -בהם לא הייתה אפשרות לנוע ביום.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.