הֹר הָהָר הפך הר צין - טיול נגבי מרהיב חזרה לאתרים דרום חזרה לתפריט ראשי
מִישֶׁהוּ שֶׁאֶת פָּנָיו לֹא רָאִינוּ הִשְׁלִיךְ כָּאן אֶת גְּלִימָתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וְלָנוּ נִשְׁאַר לְלַמֵּד מִן הַגְּלִימָה קְפָלִים, קְפָלִים קְפָלִים קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יהודה עמיחי
צילום אויר באדיבות אברהם גרייצר
מי שזוכר את המקום כהׂר ההר מסגיר את גילו ... כך כונה המקום טרם החליטה ועדת השמות לשנות השם להר צין
מפה מתוך אטלס ישראל 1962
איזכור השם בספר הספרים הוא בהקשר של מסע הנדודים של בני ישראל במדבר : וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר-צִן, הִוא קָדֵשׁ. וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי יְהוָה--וַיָּמָת שָׁם: במדבר ל"ג 36-39. בשנות השבעים של המאה הקודמת שינתה ועדת השמות הממשלתית את שם האתר להר צין הואיל ועל פי רוב החוקרים הזיהוי המתאים יותר של האירוע הוא בעבר הירדן פרשנות התואמת את מיקומו של ג`בל הרון (אהרן) שמדרום לפטרה.
הר צין היה יכול להיות אחד המקומות הנידחים והקשים להגעה בארץ אבל המפה מטה נותנת לכם רמז מדוע לא כך הדבר. באופן אבסורדי למדי ריכוזי הפוספטים בנחל צין והמפעלים, הדרכים ומסילת הרכבת - כל אלה הנגישו את האתר לציבור ומותירים אותו כאי טבעי בלב שטח כרייה פעיל ...
מדרום להר צין שדה בולבוסים גדול. תופעת הבולבוסים נפוצה למדי בנגב ונדונה בכתבה שלי שהקישור אליה מצורף מטה. כך נראה שדה הבולבוסים בגובה הקרקע ...
... וכך בריחוף אווירי נמוך באדיבות אסף סלומון:
נהנה משיטוט בין הבולבוסים לאחר מכן נעלה על הרכב ונסע דקות בודדות עד לחניון הסמוך להר התחום בסוללת עפר. אין אפשרות וגם אין צורך להגיע למרגלות ההר ממש. נתארגן עם מים ולבוש מתאים לסיור רגלי של כשעתיים. המסלול מעגלי. מומלץ לטפס בשביל המזרחי יותר (ירוק) להגיע לפסגה השטוחה ולרדת בשביל היוצא מהקצה המערבי ביותר של ההר (כחול).
אנו מהלכים על פני משטח לבנבן ואחרי כמה דקות הליכה מתחילים בטיפוס איטי.
הנוף ילך ויפתח ויהיה יפה יותר מרגע לרגע.
לקראת הפסגה נגיע לאחד משיאי המסלול: השביל יכנס למעין מעוק - לוחות סלע יתרוממו אנכית משני צדנו.
זה המקום להפנות מבט לאחור לעבר בקעת צין
מראש ההר נשקף נוף רחב ידיים של נחל צין ומצלעותיו של הר חלק מצפון לנו
רגע קצר של גיאולוגיה: הר צין הוא הר משאר שבעבר הרחוק היה מחובר לרמת עבדת שממערב ולהר אורחות שמדרום. עם פתיחת בקע ים המלח עבר האזור בלייה מסיבית ונותר בשל היותו נמוך יחסית לסביבתו. סלעי הענק הנפולים על שיפוליו מעידים כי תהליך התפוררותו ממשיך גם היום. אנו עומדים על הפסגה שנוצרה לפני 35 מליון שנים מסוג חבורת עבדת. למרגלותנו, כמאה ועשרים מטר מתחתנו, רבודות שכבות שנוצרו יותר מ-30 מליון שנים קודם לכן ! בחלק הנמוך נמצא פוספאט מתצורת מישאש. בין לבין שכבות חואר פריכות בהן נוצרות תצורות המזכירות עוגה שגלשה או את הגלימה בשירו של עמיחי ...
קטע מתוך מפה בהוצאת המכון הגיאולוגי
הפסגה המזרחית של ההר אינה במסלול המסומן והנגישות אליה מוגבלת ביותר. למרות זאת הגיעו למקום בעבר קבוצות מטיילים שהותירו כתובות מיותרות.
צילם אויר באדיבות אברהם גרייצר
לאחר מנוחה והתבשמות מהנוף נתחיל בירידה. רשות הטבע והגנים התקינה מעקות ברזל לנוחות המטיילים
לאחר כעשרים דקות נגיע לנקודת החניה בה התחלנו.
מפת המסלול:
קישור לכתבה על בולבוסים
איך מגיעים? ב"וויז" הר צין אך שימו לב כי הוויז בדרך כלל לא יביא אותנו לחניון אלא לנקודה סתמית על השביל הכחול מצפון להר. לפיכך הנה תיאור מפורט של ההגעה:
תיאור הגעה מהמרכז. נוסעים לכוון דימונה על כביש 25. אחרי דימונה בצומת רותם פונים מערבה לכיוון אורון בכביש 206 . חולפים על פני הצומת למכתש ירוחם ומגיעים למפעל אורון. לפני שער המפעל פונים דרומה (שמאלה) בכביש פרטי של המפעל הפתוח לציבור. הכביש מטפס על הר החלק וגולש לבקעת צין. חוצים את ערוץ נחל צין ומייד אחריו מבחינים בדרך המסומנת כחול המובילה מערבה (ימינה) לכיוון הר ההר. הר צין מתנשא מדרום לנו. לאחר כארבעה ק"מ פונים דרומה (שמאלה) בדרך מסומנת ירוק. לאחר כשלושה ק"מ נוספים נראה את שדה הבולבוסים מצפון (משמאל) לדרך. לאחר סיור בשדה הבולבוסים נמשיך ברכב בדרך המסומנת ירוק עוד כקילומטר עד החניון ממנו נצא לסיור הרגלי.
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הירשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
חזרה לאתרים דרום חזרה לתפריט ראשי
