בָּדָד לָעַד-  וייסגל ליד ויצמן ישכון               חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי  

המבקר את קברם של חיים וורה ויצמן בגן ביתם המפואר ברחובות והצועד מטה במורד הגבעה צפונה יתקל בקבר זוגי נוסף בודד בלב גן פורח. כאן טמונים מאיר ושירלי וייסגל.

לא במקרה דומה עיצובם של שני קברים זוגיים אלה. וייסגל היה במשך שנים יד ימינו של ויצמן ובולדוזר מניע של ההקמה, התפעול והניהול של מכון ויצמן מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ובמשך כעשרים שנה.

וייסגל נולד בכפר קיקל (נכתב גם קיקול) מצפון לוורשה שבפולין בשנת 1894. אביו שלמה הפליא בחזנות, שר וחיבר מוזיקה דתית והיה שוחט ומוהל של הכפר. בהיותו ילד צעיר מתה אימו ואביו נישא ללודג`ה - יפה, סוערת ומרדנית - אופי שהשפיע רבות על מאיר הצעיר.
לודג`ה ילדה עם שלמה עוד חמישה ילדים וחיבבה מאוד את בנה החורג מאיר. היא נהגה להלבישו בהידור ולשלוח אותו לשיר לדוד העשיר בתקווה לקבל מעט תמיכה כספית.

לודג`ה אימו החורגת של ויסגל מימין ושלמה אביו משמאל מתוך ספרו האוטוביוגרפי של וייסגל (פרטים מטה)

אולי היו אלה רינונים בקהילה שהובילו בסופו של דבר להגירת המשפחה לאמריקה בשנת 1905 עת היה מאיר וייסגל בן 11.
"אם שלמה בא לאמריקה – יש סיכוי שגם המשיח יבוא" אמרו חבריו של אביו בניו יורק. שם בגיל 17 נדבק בייתוש הציונות תוך שהוא עובד בזמנו החופשי כבודק פרוות ובניקיון. פגישתו עם לואי ליפסקי מזכיר התנועה הציונית הייתה ציון דרך בחייו והוא החל לערוך כתבי עת ציוניים.
את חיים ויצמן פגש וייסגל בשנת 1921 אך הידידות והקשר העמוק ביניהם יתפתחו רק כעשור אחר כך.
באותה שנה (1921) פגש וייסגל גם את שירלי הירשפלד  "שחרחורת, יפיפייה, פקחית ולא-נוחה להתרשם" כדבריו וזו עתידה להיות אשתו מקץ שנתיים. בחתונתם פיספס וייסגל ברגלו את הכוס אבל אווירת ההלוויה התפוגגה ברגע שנשק לכלה.

מאיר ויסגל  בשנות העשרים לחייו. מקור: ויקיפדיה הספריה הלאומית אוסף שבדרון

וייסגל החל לנהל את בטאון ארגון ציוני אמריקה "דה ניו פלסטיין"(The New Palestine) ובמהרה קיבץ סביבו סופרים מוכשרים. מהדורת העיתון על פתיחת האוניברסיטה העברית הפכה יצירת מופת בעיתונאות ומאות אלפי עותקים נחטפו חיש מהר.
ספרו האוטוביוגרפי של וייסגל כולל סיפור חיים מרשים ומשולבות בו אנקדוטות חביבות כמו פגישתו בלונדון עם האנס הרצל בנו של תיאודור הרצל "לבוש בלואים ונראה כמו נפש אבודה" או על חברותו עם איתמר בן אב"י "יפה תואר ותלתליו העבותים שמוטים על עיניו.. דברן מקסים שהכנסי בסוד הדיבור בהברה ספרדית".

קשריו עם חיים ויצמן התהדקו החל מהמפגש הנוסף בניהם בקונגרס של שנת 1931. ידידו של ויצמן ישעיהו ברלין כתב "הוא (מאיר וייסגל) היה בר-מזל שמצא בד"ר ויצמן התגלמות האידאל שיכול אדם יהודי להיות אך גם ד"ר ויצמן היה בר מזל שמצא בו שילוב של מסירות קיצוני (אם כי לא חסרת ביקורת) וחיוניות נלבבת"
"צ`יף יקר" הפך לכינויו של ויצמן בפיו של וייסגל.
לאחר פרק עיתונאי נוסף בטורונטו קנדה עברה משפחת וייסגל לשיקאגו והפך מפיק של מופעי אומניות מוסיקה דרמה ומחזות. לחגיגות "היום היהודי" בשיקאגו בהשתתפות חיים ויצמן נדחסו באצטדיון הפוטבול סולדירס-פילד 130,000 איש רבע מהם הושבו בכיסאות מאולתרים על כר הדשא.
וייסגל התחכך בסלבריטאים של אותם שנים - סידני לומט, מקס ריינהארדט, קורט וייל, פרנץ וורפל ורעייתו היפיפה ועוד.

בשנת 1939 הפיק הקמת הביתן הארץ ישראלי שנועד להציג את הישגי התנועה הציונית "רציתי להקים בפלאשינג מאדוס ארץ ישראל בזעיר-אנפין". אמר.
המפגש עם האדריכל אריה אלחנני היה המניע לביקורו השני בארץ ישראל. וייסגל פגש את אורד וינגייט, אליהו גולומב, ביקר בפקיעין, הפקיד בידי אברהם קריניצי את יצור דלתות האקליפטוס לביתן, ביקר לראשונה בחייו בקיבוץ (גבעת השלושה) ובמכון זיו שלימים יהיה מכון ויצמן. "שום התגלות לא נתגלתה בשוטטי בשטח הקטן שום קול לא קרא לי - מאיר, בנו של שלמה חיים מקיקל, אתה נוצרת להפוך מרכז מחקר צנוע זה למכון אדיר."
קצוות רבים נסגרו בביקור משמעותי זה בחייו של וייסגל. מאה אלף איש השתתפו בטקס הפתיחה של הביתן בניו יורק והאזינו בדריכות לנאומו של אלברט איינשטיין.

הביתן הארץ-ישראלי בניו יורק 1939 מקור: ויקיפדיה

בסוף שנות השלושים השלים הזוג ויצמן את בנית ביתם בצמוד למכון זיו הרחק בצידו המזרחי של המתחם על גבעה שנרכשה בכספם. למרות בניית הבית המפואר חיים ויצמן טרם העביר את מרכז חייו לישראל. "אומרים לי שויצמן מטייל פה כל פעם שעליו לעשות אנליזה כימית של המצב המדיני הציוני" כתב וייסגל.

ורה, חיים ומאיר ומטיילים בגן ביתם מקור: גנזך ויצמן

בשנת 1946 הוחלט להפוך את מכון זיו ולהפכו ל"מכון ויצמן" וטקס הנחת אבן הפינה נקבע לחודש יוני. זמן מה לפני הטקס טלפן דוד בן גוריון לוייסגל ואמר כי את המכון יש להקים בירושלים בסמוך לאוניברסיטה העברית. ויצמן שמעולם לא הסתדר עם הנהגת האוניברסיטה העברית התנגד וטען כי "אין שמים את הביצים בסל אחד". המכון ברחובות התחיל לקרום עור וגידים.

בשנת 1949 עברו שירלי ומאיר וייסגל לארץ לרחובות - ישוב פריפריאלי באותם ימים וייסגל עסק בתכנון מכון ויצמן והשראה לכך קיבל מדבריו של ויצמן:. "את אמות המידה שלך קח ממקום אחר. מפרינסטון, קיימברידג`, אוקספורד, אם.איי.טי., קופנהגן. אלה הם מרכזי התורה שעלינו לחקותם". בנובמבר 1949 נחנך מכון ויצמן. מבחינתו של וייסגל לא היה זה סיום של חמש שנות עבודה ותכנון אלא ראשיתן של עשרים שנות עמל בלתי פוסק בבניית המכון ופיתוחו.

וייסגל וויצמן בסיור בנהריה מקור: גנזך ויצמן

 ויצמן נפטר בנובמבר 1952. "היה זה כאילו מת אבי בשנית" כתב וייסגל. רבים ריננו כי לאחר מות ויצמן תתחיל שקיעתו של וייסגל אך לא היא. הוא החל בפעילות רבת שנים שבמידה רבה עיצבה את דמותו של מכון ויצמן כפי שהוא היום. בתום שבעת ימי האבל הודיע בן גוריון בשם הממשלה והסוכנות היהודית על הקמת יד חיים ויצמן. למחרת היום החלו הדחפורים בעבודה למגינת ליבם של בעלי הפרדסים.  

וייסגל (יושב שני משמאל), מתכנני המכון ואחרים (עומדים משמאל האדריכלים אריה אלחנני ונחום זלקינד)  מקור: גנזך ויצמן. צביעה על ידי.

שר האוצר לוי אשכול היה מהיחידים בממשלה שגילה אהדה למפעל הקמת המכון."נאלצתי לנטוש באופן פומבי את תא הלחשן. הם יזכו לראות אצלי הצגה הגונה תמורת כספם" כתב וייסגל.   

משמאל לימין : מאיר וייסגל דיואי סטון, לוי אשכול . מקור: גנזך ויצמן

בשנת 1957 קיבל על עצמו וייסגל להפיק את חגיגות העשור למדינה וכמפיק בדימוס עשה זאת על הצד הטוב ביותר.

קנצלר גרמניה קונרד אדנאאור מימין , וייסגל משמאל. מקור: גנזך ויצמן

בשנת 1959 קיבל וייסגל שיחת טלפון מהוליווד. על הקו היה הבמאי הידוע אוטו פרמינגר שרכש את זכויות ההסרטה של "אקסודוס" מהסופר לאון יוריס. וייסגל גויס לסייע לבמאי הנודע בהפקה בישראל ואך נענה לדרישתו להופיע לשניות ספורות בתפקיד דוד בן גוריון המכריז על הקמת המדינה.

פול ניומן בתפקיד הראשי בסרט "אקסודוס"

אם חשבתם שפרמינגר לא הבטיח לוייסגל כי כל הכנסות הסרט בישראל ומכל הקרנות הבכורה בעולם יועברו למכון ויצמן – טעיתם ...

וייסגל וגולדה מאיר. מקור ספרו האוטוביוגרפי של וייסגל (פרטים מטה)

דבקנותו של וייסגל בצחצוח מרחבי המכון יצאה למרחק והיה ידוע כשומר הניקיון של המכוון וקולו העז היה מסימני ההיכר שלו. מספרים על אשת אחד הכימאים שצעקה על ילדה והזאטוט פנה והשיב לה "מי את חושבת שאת – וייסגל?"
בשנת 1961 נתמנה עמוס דה-שליט המבריק לנהל המכון ומותו בגיל 43 - שמונה שנים אחר כך היה אבדה קשה למכון ולוייסגל שהיה יו"ר הועד הפועל. בהמשך מונה לנשיא המכון.
בשנת 1967 התפטר וייסגל והתפטרות זו נכנסה לתוקף סופי לאחר שנתיים.

בשנת 1977, בגיל 83, הלך מאיר וייסגל לעולמו ונטמן לבקשתו במכון ויצמן לא הרחק מקבר האיש שכה העריך. לאחר פטירתו, נקרא פארק המים הגדול ברחובות על שמו וכן רחוב ראשי בקריית המדע.

שירלי וייסגל הלכה לעולמה בשנת 1993 - 16 שנים לאחר מות בעלה ונטמנה לצידו.

לזוג נולדו שלושה ילדים - עמנואל (מנדי), חיה (הלן) אמיר ודוד. המפיקים עמי אמיר ואסף אמיר והמוזיקאי דני אמיר הם נכדיו.

מאיר ושירלי וייסגל בעת קונצרט הפתיחה החגיגי של היכל התרבות 1957 . מקור ויקיפדיה. צילום צבוע

מקורות
מאיר וייסגל... עד כאן. אוטוביוגרפיה. בהוצאת ויידנפלד וניקולסון ירושלים וספרית מעריב, 1971

תודה למרב סגל שניהלה במשך שנים ארוכות את גנזך ויצמן על הסיוע במידע ובצילומים

כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

חזרה ל"ועוד"         חזרה לתפריט ראשי