ההר הפצוע - תל פַרַס בגולן         חזרה לאתרים צפון        חזרה לתפריט ראשי  

הרצאותי ברמת הגולן בפני ותיקי האזור בשני ימים עוקבים הביאוני ללון בגולן ולנצל את המרווח המבורך לשוטטות במרחב הנפלא הזה שהחורף עושה לו רק טוב.

זכרתי שלפני שנים, בטיול עם חברי לספסל המילואים, נאות המפקד התורן במוצב במרומי תל פַרַס לאפשר לנו לתצפת אל החורן הסורי ממרומי ההר שהוא הגבוה ביותר בדרום הגולן.

הפעם לא שַנְתָּה ההזדמנות והחייל במחסום המוצב בראש ההר הורה לנו לסוב על עקבותנו. למרות זאת היתה העליה למרומי הר הגעש הכבוי חוויה מרתקת שהותירה רגשות מעורבים.
מחד נוף וולקני עם תצורות דרמטיות ונופים עוצרי נשימה. מאידך ההר הפצוע זעק מכאב. גופו מצולק ושיניים דורסניות נוגסות בבשרו השחור. ידיי קצרו מלהושיע והבטחתי לו לפחות לשתף אתכם בכאבו.

תל אל פַרַס הוא ההיגוי הנכון בערבית ופירושו הר הסוס. שמו העברי הוא עברות פונטי: הר פֶּרֶס ובגרסה אחרת ונשכחת - הר זהר על שם רס"ן יוחנן זהר שנפל באזור בשנת 1970 בתקרית חריגה בהיקפה עם הסורים לאחר מלחמת ששת הימים. שעה אחרי נפילתו נולד בנו שנקרא גולן.

בשנת 1884 עלה לגולן טמפלרי מהמושבה הגרמנית בחיפה - גוטליב שומכר שמו. איש אשכולות רב פעלים שהותיר לנו מפות, תרשימים וסקרים של הגולן. כך מתאר שומכר את ההר.
"אחד מהרי הגעש הייחודיים של הגולן. כהר בודד הוא נראה ממרחק רב, והוא נזכר לא אחת בפי הנוסעים. נקודתו הגבוה ביותר היא בדרום-מזרח בגובה 948 מ` מעל פני הים ו-240 מ` מעל הסביבה. על פסגתו נמצא קבר מוסלמי חסר עיטורים, הוא מַקָאם אֶ-נֵבִּי חַסַן אֶ-ג`זַּר, ולידו בית קברות בדווי. הלוע הסגלגל, שהשתמר בצורה ברורה מאד, פתוח כלפי צפון. היקף טבעת הלוע  810 מ` והעומק בין המקאם ופי הלוע מסתכם ב-33 מ`. בלוע יש פתח ברוחב 4–5 מ` ובעומק מספר מטרים. המקומיים קוראים לו מע`רה (מערה) וחופרים בו כדי לגלות אוצרות. דפנות הלוע יורדות בצורה אחידה בזווית של 32°–17°. המדרונות החיצוניים של התל יורדים תחילה בצורה תלולה וולאחר מכן בזווית של  20° ו-21°. מסביב לחלק התחתון של טבעת הלוע, בייחוד בצפון, יש שרידים מובהקים של קיר בעובי 0.9 מ`, הנמשך במעגל לאורך  160 מ`,  ששימש כנראה להגנת מקום נמוך זה. או שמא שימש הלוע כמאגר מים (עם מבנה העל של החלק התחתון) לאזור שמסביב?"   (הגולן, שומכר, 1998, עמודים 156–157 בהוצאת "אריאל").

תל אל פרס בקטע ממפת הגולן של שומכר 1913

חפירה ארכיאולוגית שנערכה בסוף שנת 1968 על ראש התל על ידי דן אורמן ומשה הרטל נחשף יישוב מהתקופה הרומית. זיהוי המקום כעיר המקלט המקראית גולן לא התקבל על מרבית החוקרים.

מבחינה גיאולוגית נבנה הר פרס בארבעה שלבים:

1. לפני כ-400 אלף שנה נבנה חרוט לבה שטוח של קילוחי מוויסה. חרוט זה מכוסה היום בקרקע שהתפתחה עליו.

2. על החרוט הנ"ל נבנה חרוט לבה אליפטי שני קטן יותר.

3. לפני כ- 123 אלף שנה החל להבנות חרוט אפר גדול שקוטרו כ-1,100 מטר מעל הדופן הדרום מזרחית של החרוט הקודם. זהו הר פרס הגבוה והסימטרי ממורכז הלוע הבנוי סקוריה וטוף .

4. בשלב הבא צמח חרוט פרזיטי קטן על צלעו הדרום מזרחית של ההר והוסיף לו מעין גבנון. חרוט זה נעלם כליל היות והסקוריה הדקה שלו נחצבה ונמכרה להמוני בני ישראל כטוף מסחרי.

באדיבות דורון מור מתוך ספרו שפרטיו מטה

זה המקום להסביר את ההבדל בין המונחים סקוריה וטוף. טוף הוא אפר וולקני בקוטר 2 מ"מ ומטה המועף כלפי מעלה עם הגזים הוולקניים ו/או עם הרוח. סקוריה הוא שם כולל לחלקיקים בכל גודל, קטנים וגדולים, הנפלטים מהרי הגעש בגולן, עפים קצת כלפי מעלה ואז נופלים ונערמים זה מעל זה סביב ללוע ויוצרים את ההר. השם השגוי "טוף" שניתן לסקוריה נובע מכך שהמחצבה הראשונה של קיבוץ מרום גולן הייתה באמת בתוך טוף, ולכן קראו למפעלם בשם "טוף גולן". אחר כך הסתברו חסרונותיו של הטוף לצרכים השונים ולכן עברו לחצוב סקוריה - אך את השם לא שינוי ....

עד מלחמת ששת הימים היה ההר מרוחק כ 20 קילומטר מגבול סוריה- ישראל. ביוני 1967 חל שינוי דרמטי לרעה במצבו של גיבורנו. צה"ל ייצב קו הפסקת אש חדש לאחר שכבש את שרשרת התלים המשתרעת ממורדות החרמון ועד מפגש הגבולות ישראל ירדן וסוריה. תל פארס הפך נקודת תצפית אסטרטגית בדרום הרמה.
היה ברור שבמהרה תיפרץ דרך מורחבת לראשו, מוצב בראשו, תעלות נגד טנקים יצלקו את מורדותיו.

הנה צילום נדיר של ההר טרם הפיתוח והשינויים. הקונוס כפול הלועות של ההר הקדום נראה בצד שמאל ולמטה של הצילום.

באדיבות דורון מור

צילום אווירי אלכסוני של ההר המופיע מטה בוצע בשנת 1968. אמנם ניכרת התשתית הצבאית החדשה אך עדיין בולט ייחודו - לוע וולקני מושלם ויפיפה ומבנה סימטרי נהדר.

מקור: מדריך ישראל, כרך חרמון וגולן בית הוצאה כתר ומשרד הבטחון 1978

בנוסף לפגיעה בהר בשל התשתית הצבאית נוספה גם הפגיעה שנבעה מרצון לספק פרנסה ליישובי הגולן הצעירים. כדי לנצל את הסקוריה לצרכי בניה וגינון - ניתן אישור להקמת מחצבה בשוליו הדרומיים של התל. מספטמבר 1974 מופעל במדרונו של ההר מפעל של קיבוץ מרום גולן לחציבה ולגריסה של החומר הוולקני הקל: טוף וסקוריה. התוצרת משמשת לבידוד חום לבנייה מתועשת, לבלוקים, כתשתית למבנים, כחומר מצע לכבישים ולגינות נוי. בכך החל תהליך הרסני לנוף ההר.

במקביל הוכרז ההר כשמורת טבע למעט שטח המחצבה.

אבסורד זה של הכרזת שמורה ומתן רישיון כריה צרם לדורון הרי שפעל במסגרת בית ספר שדה גולן.
בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הוא כותב בחוברת "חקרי גולן" בצער ובציניות ומשווה את המצב לבית משפט הדן אדם חף מפשע למוות אך מנחמו בהבטחה לקוברו בארון מוזהב ... הנה תאורו הגראפי של העבר והעתיד של ההר על פי דורון הרי:

מתוך "חקרי גולן" בית ספר שדה גולן, החברה להגנת הטבע ללא תאריך (1984 לערך)

ההר אמנם לא הגיע לדמות הפטריה הנגוסה המתוארת מעלה אבל מצבו רע. במבט מן האויר הוא נראה כיום כך:

Google Earth 2020

למרות הכל מעניין מאוד לסייר על תל פרס. מבחינת הגיאולוגים חשיפת חלקים מתחת לפני השטח כתוצאה מהפיתוח מאפשרים מבט על תופעות שאחרת לא היה ניתן לראותן. במבט מקרוב נבחין בתצורות וולקניות מגוונות: 

בתלים געשיים אחרים כמו בנטל ואביטל המוכרים קרסו הדפנות המערביות של הלוע אך כאן בראש התל נמצא לוע וולקני סימטרי נדיר:

בליבו של הלוע הוולקני עץ מרשים (מי מזהה?)

לסיכום נשאל: "תל פרס - ההר הפצוע. מי יצילנו?"  נראה כי השאלה הייתה אמורה להישאל לפני עשרות שנים. אולי נחמה יש בהזדמנות לראות את קרביו של ההר ואולי יש שיברכו על התפרצות נוספת שתכסה את צלקות העבר ותחזיר עטרה ליושנה? נחייה ונראה ...

תודות לידידי איש הגולן רונן רפאלי ולדורון מור על הסיוע במידע.

מקור:  הגולן - ארץ הרי הגעש מאת דורון מור בהוצאת אקדמון 1974

איך מגיעים? בוויז "תל פארס". אפשר לעלות ברכב פרטי לראש ההר ולהסתובב כלעומת שבאנו ליד שער הבסיס הצבאי. יתכן מצב בו תהיה חסימה קודם לכן. אין מקום לאוטובוס להסתובב על התל.

עוד בסביבה: חורבת פרג`, בריכת אורחה, חאן אורחה (ג`וחאדר), אנדרטה לזכר נופלי גדוד 405

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הירשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).

לרשותכם מערכת תגובות מטה.

חזרה לאתרים צפון        חזרה לתפריט ראשי