אוסף שמואל (איליה) שריר                       חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי 

במסגרת הסדרה "מפות מספרות" יפורסמו בהדרגה סיפורי מפות מתוך האוסף של שמואל (איליה) שריר ז"ל.

מי היה שמואל וכיצד נוצר הקשר עם אתר זה?

שמואל (איליה) שריר  - 1928- 2003

שמואל שריר נולד בשנת 1928 ברוסיה. כילד קטן על ארצה עם הוריו בשנת 1931 וגדל בתל אביב. למד בגימנסיה הרצליה.
שמואל התגייס לפלמ"ח לחטיבת הראל ונלחם במלחמת השחרור.
למד הנדסה בטכניון בחיפה והמשיך  לתואר שני באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב.
נישא לנרי ולהם נולדו 3 ילדים ו-9 נכדים.
בעיסוקו היה בעל משרד לתכנון עירוני אזרחי ועבד בכל רחבי הארץ.
שירת בהתנדבות באגף התכנון בצה"ל ולקח חלק משמעותי בתכנון ויישום הסכמי הפרדת הכוחות עם המצרים אחרי מלחמת יום הכיפורים.
שמואל התעניין בהיסטוריה של הארץ ובמיוחד בתחום המיפוי והתיעוד - תחום בו עסק גם במסגרת תפקידו  בצה"ל.
שמואל אהב מאוד את ישראל והנחיל את אהבתו לדורות הבאים. 
(נכתב על ידי ביתו רוני)


 

וכיצד נוצר הקשר עם אתר זה? מספר יואב אבניאון עורך האתר:" בינואר 2020  קיבלתי מייל מפתיע: "שלום יואב, אני קוראת נאמנה של האתר שלך ומעריצה ותיקה של פעילותך. לאחרונה קיבלתי מחבר קרטון מפות וחומרים אחרים מאוסף משפחתו. מקווה שתמצא עניין בדברים. בברכה, שרה ארנסון, ירושלים". כחובב מפות מושבע כמובן שלא חלף זמן רב עד שנפגשתי עם שרה וקיבלתי להערכה את האוסף המרתק שנמסר לה על ידי משפחת שריר. במהלך התחקיר שביצעתי יצרתי קשר עם ד"ר דב גביש מומחה מוערך במיפוי, תצלומי אויר ותולדות הקרטוגרפיה. דב הפנה תשומת ליבי לספרו "קרקע ומפה" בהוצאת יד יצחק בן צבי ובו מופיע התייחסות לדודו של שמואל (אליה) שריר - יעקב שריר שעסק אף הוא במיפוי בימי המנדט הבריטי וזכה לשבחים רבים (עמוד 90)."

סיפורי מפות מאוסף שמואל שריר יפורסמו באתר זה במדור מפות מספרות.

לדף ראשי מדור מפות מספרות     חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  רות שר שלום  (24/03/2020)
תודה רבה על המאמר המרתק!
2.  משה קול  (24/03/2020)
תודה למשפחת שריר על השיתוף !
3.  צביקה  (15/11/2021)
תיאור מילולי של נקודות על קו ההפרדה , שהוגדר כך עפ"י דרישת העותומנים, נימצא בארכיון הסיפריה באוניברסיטת ת"א . מפת ההסכם החתום נימצאת במישרד המושבות הבריטי. הגבול נימצא על דרך מסחר עתיקה.תיאור נקודות הגבול הוא מילולי ואין במפה נקודות טריאנגולציה למרות שכבר ידעו לסמן אותן. הגדרת הנקודה האחרונה היתה "ראס טאבא" ואולי בטעות או בכוונה חשבנו שהכוונה לגיבעת העגל בכפר של רפי נלסון. הבדואים חשבו ש"ראס" הוא סלע בים ולא פיסגת גיבעה. . את נקודת הגבול הליפני האחרונה לא מצאנו כי טיפסנו על רכס דרומי מידי .המודד המצרי לקח אותי אליה עם הליקופטר. אף אחד לא גנב אותה כי אי אפשר להרים ערמת אבנים. האדמיניסרטיבי 0
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.