מפות מספרות - חצי האי סיני באוסף שאול ארלוזורוב לדף ראשי מדור מפות לתפריט ראשי
"אתה מוזמן לקפה בביתי בתל-אביב וגם לעניין נוסף" אמר לי שאול ארלוזורוב. אז הלכתי. חזרתי עם שני אוצרות. הראשון הוא ההיכרות עם איש מרתק ורב פעלים. השני - אוסף של אלפי מפות שצבר שאול במשך חייו המשקפות את מעשיו וגם תקופה היסטורית בקורות ישראל.
שאול ארלוזורוב הוא מומחה מים, לשעבר סגן נציב המים ויושב-ראש אגודת מהנדסי המים בישראל. בנו של חיים ארלוזורוב שהרצח שלו בשנת 1933, עת היה שאול בן שלוש, הסעיר את הארץ. פרטים ביוגרפים נוספים בסוף כתבה זו.
אוסף המפות מקיף קצווי ארץ ומתקופות שונות - במיוחד משנות החמישים עד שנות התשעים. מפעם לפעם אפרסם כאן כתבות על מפות האוסף. אני פותח במפות חצי האי סיני בשל העובדה שאזור זה מעלה אצלי זיכרונות מרגשים - הגעתי לראשונה באביב 1975 כקצין צעיר לגדוד התותחנים 402 בראס-סודר ושרתתי במרחבי סיני כשנתיים וחצי.
כתבה זו מוקדשת לשאול שביום שני 21.9.2020 יהיה בן 90! מזל טוב ואריכות ימים בבריאות טובה!
שאול ארלוזורוב ואנוכי בביתו על רקע תמונת אביו המנוח חיים ארלוזורוב. בידי תיק מפות של שאול שהוענק לי
שאול הגיע לסיני לאחר מלחמת ששת הימים (1967) במסגרת צוות שתפקידו ליצור תשתית מים יציבה וקבועה לכוחות צה"ל הפרוסים על מרחב שגודלו כמעט פי שלושה משטח ישראל טרם מלחמה זו. היה גם צורך ליצר תשתית לישובים אזרחיים ישראלים וכמובן לדאוג לאוכלוסייה המקומית שברובה בדווית.
חצי האי סיני במבט מהחלל. מעבורת קולומביה, 2002 ויקיפדיה
"נפגשנו עם שיחים, ראשי השבטים באזור ההר הגבוה" מספר שאול. "הבקשה הראשונה שלהם הייתה סיוע רפואי ובמיוחד אמצעי קשר לעזרה ראשונה בעת חרום. מישהו בצוות הציע לתת להם מכשיר אלחוטי לקשר עם מפקדת צה"ל בשארם א-שיח. אחר נבהל משימוש לא ראוי במכשיר ולבסוף נמצא פתרון בדמות מכשיר עם תדר אחד. הבקשה השנייה נגעה למים. מסתבר כי אסונות לא מועטים פקדו את הבדווים בניסיונות לחפור בארות עת התמוטטו דפנותיהן וקברו חיים את החופרים. הבאנו משפחה מרצועת עזה שזו הייתה התמחותם מזה דורות והם, בפיקוח שלנו, חפרו בארות מים חיים"
המפות בהם השתמש הצוות הישראלי היו צבאיות ואזרחיות. כבר משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, עת חצי האי סיני היה בריבוניות מצריות - הוכנו בצה"ל ובאגף המדידות מפות שונות של חצי האי.
הנה לדוגמה קטעים ממפה 1:250,000 "תעלת סואץ" שהוכנה בשנת 1953! תוקנה והודפסה באוקטובר 1956 לצרכי מבצע סיני. במקור סיווגה "סודי" וזה שונה בהמשך ל"מוגבל". הנה קטע מאזור ביר אל-חסנה שבמרכז סיני:
בביר גפגפה, רפידים בשמה העברי, בולט שדה תעופה מצרי - הגדול ביותר בסיני באותם ימים:
שמות מקומות שבקטע המפה מטה משנת 1956: "איסמעיליה", "תעלת סואץ", "תעלת המים המתוקים" - יהיו מוכרים וידועים בשנות השבעים ולא בנסיבות משמחות.
באוסף גם מפות בקנה מידה מפורט יותר. לדוגמה מפה בקנה מידה 1:50,000 מספטמבר 1960. המיפוי מקורב מתצלומי אויר ברשת ישראל עם סימונים של רשת מצרים. גיליון ואדי חרום בתחתיתו מופיע מפרץ שלמה המפורסם (שארם א-שיח`). קטע זה ללא סימון הרשת:
רמת דיוק נמוכה יחסית וכיסוי חלקי בולטים בשטחים ריקים במפה (מחוסר כיסוי מלא של תצלומי אויר):
מיצר תירן במפה 1:50,000 הוצאה זמנית ומסווג "סודי" במקור (בהמשך שונה ל"מוגבל"). המפה גזורה ולא ניתן לזהות תאריך- ככל הנראה מראשית שנות השישים:
הואיל והמשימה העיקרית של הצוות של שאול ארלוזורוב הייתה ניהול תשתיות מים - בוצעו סקרים שלהם צורפו מפות.
כך לדוגמה מפה של מקורות המים בסיני מאוקטובר 1969 בהוצאת המכון הגיאולוגי ו"תושיה מהנדסים ויועצים בע"מ" בה מוצגים מקורות המים, ספיקה משוערת, מליחות, עומק קידוח והשקעה נדרשת.
מפה נוספת מספטמבר 1967 מתעדת את מצב קווי המים שהותירו המצרים. גיליון אל עריש 1:250,000. הנה קטע המראה קו 8 צול מצרי בין ביר גפגפה לביר אל-תמדה.
שאול מספר על קוריוז בו שנים ארוכות אחרי מלחמת ששת הימים המשיכו המצרים להזרים מים מתוקים בצנרת ממצרים לתוך סיני עד שמישהו בצד השני נזכר לסגור את הברז...
לאחר שמדינת ישראל הרחיבה את מערך אספקת המים בחצי האי הופקה המפה "סיני מפעל המים - מפה כללית". השנה לא מצוינת אבל ככל הנראה מחצית שנות השבעים ובקנה מידה 1:500,000
במפה מצוין קוטר הצנרת, ספיקה ומיקום בריכות (עיגול מלא – בריכה תת קרקעית ועיגול ריק מיכל על הקרקע). הנה קטע המציג את האזור מדרום לצומת פרקר (ממזרח למעבר המתלה). העיגול מתחת לכיתוב "60 מ"ק" הוא בסיס התותחנים של גדוד 402 שם "ביליתי" כמעט שנתיים מחיי באמצע שנות השבעים...
מפה מעניינת אחרת משנת 1968 (1:20,000 נציבות המים) מתעדת בפירוט את החקלאות בעין קודיראת שזוהתה עם קדש ברנע המקראית. נאת מדבר של ממש בה עובדו 725 דונם כשליש מהם שלחין והשאר בעל.
מקרא המפה:
כמובן שעם פיתוח נוסף והתיישבות הופקו מפות מפורטות ומדויקות יותר. הנה לדוגמה מפרץ נעמה התיירותי שהיה חלק מהישוב הישראלי אופירה (1969-1982) במפה מינואר 1975 1:10,000 אגף המדידות
באוסף גם מפות צבאיות. סדרת מפות הקוד "סיריוס" 1:50,000 עבירות שריון שהופקו בתחילת שנות השבעים. קטעים מגיליון "האגם המר הגדול" שנחתם בפברואר 1973 והודפס מחדש במהלך מלחמת יום הכיפורים
שמות הקוד "עכביש", "טרטור", "מצמד" מעוררים צמרמורת אצל רבים ולא רק בין הלוחמים עצמם של אותה מערכה קשה:
נסיים במפות המצריות שבאוסף.
כשנתקלתי בהן הופתעתי. כצד התגלגלו מפות מצריות לידי שאול?
המפות בקנה מידה 1:100,000. רמת דיוקן אינה גבוהה ומציגות מספר רשתות קואורדינטות. יחד עם זאת הן מעניינות ביותר. היישום הגרפי בהצגת האזור ההררי של סיני מרשים. ערוצי הוואדיות (בירוק) מבוטאים בפשטות ברורה.
"חבר מהבנק העולמי החזיק במפות אלה והוא חשב, אחר מלחמת ששת הימים, כי אוכל להפיק מהן תועלת" פותר שאול את התעלומה. "ואכן במקומות מסוימים היו המפות הללו בתקופות מסוימות לעזר רב".
כאן סיימנו להפעם. מן התמונה מטה וממה שאני אוחז בידי - אתם מבינים את גודלו של האוסף...
שאול ארלוזורוב
נולד בשנת 1930 בתל אביב, בן לסימה וחיים ארלוזורוב. בשנת 1933, בהיותו בן שלוש שנים, נרצח אביו על חוף ימה של תל אביב - אירוע טראגי שהדיו נשמעו במשך עשרות שנים. שאול היה חניך קיבוץ גניגר ולמד בגימנסיה הרצליה. בשנת 1948 התגייס לפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות שירת כמכונאי וכמטילן בטייסת הגליל.
שאול למד הנדסת מים ומכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. בשנות החמישים והשישים עבד בחברת מקורות, יצא לשליחות בגאנה מטעם תה"ל ובין השנים 1969–1977 שימש כסגן נציב המים.
בין השנים 1980–1993 עבד כמנהל פרויקטים בתחום המים בבנק העולמי בוושינגטון. בשנת 1995 היה יושב-ראש הוועדה הציבורית לבחינת ניהול משק המים בישראל. בסוף שנות ה-90 נבחר כיו"ר אגודת מהנדסי המים בישראל.
יואב אבניאון, 18 בספטמבר 2020
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
לדף ראשי מדור מפות מספרות חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
