מפות מספרות: אבְּרֶלֶה מרגושס ופרלמן - פרדסנים שכנים. זמנית      לתפריט ראשי    למדור מפות מספרות     

מאת מוטי קדרון ויואב אבניאון

על גיליון מפה שהודפסה בשנת 1935 נוסף מידע רב בכתב יד. ניכר במפה המוכתמת בסימני מים בולטים כי הייתה בשימוש מעשי בידי בעליה. שמות מקומות, שמות משפחה ועוד נוספו בחלקים שונים שלה. מה שהפתיע היו סימנים של צלבי קרס בחלקים ממנה. הנה למשל פרדסו של מרגושס (בחלק השמאלי במהופך), של פרלמן ולידם חלקה בה מסומן צלב קרס והשם "אברלה" הידוע כ"פרדס אברלה": 

אגף המדידות המנדטורי Survey of Palestine  היה פעיל ביותר בשנות המנדט הבריטי והותיר למדינת ישראל הצעירה תשתית קרטוגרפית מפוארת בעזרתה קם אגף המדידות (לימים המרכז למיפוי ישראל – מפ"י).

כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת הודפסו מפות טופוקדסטרית, אשר נועדו לרישום קרקעות בקנה מידה 1:20,000.

הגיליון בו אנו עוסקים הודפס לראשונה באוגוסט 1929 ושוב בשנת 1935. את הגיליון הזה מצא מוטי קדרון בשיטוט בארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני. המפה נמסרה לארכיון על ידי אחת המשפחות הוותיקות בעיר. ייחודה של המפה כאמור היא העובדה שנוספו על גבה בעיפרון ובדיו סימני גבולות של שטחים, שמות וחלקות של אנשים פרטיים ונקודות יישוב בבעלות יהודית, ערבית וגרמנית.

בשלושה אזורים במפה מסומנות אדמות גרמניות בעיפרון בצלב קרס!

אזור שסומן לצרכי כתבה זו ב-א הוא שטח הנמצא כ- 400 מטר דרומית מערבית למחלף גהה. הנה הגדלה של האזור:

אזור שסומן כ-ב  שטח הכלוא כיום בין רחובות פנחס, בן אליעזר, אצ"ל וראש פינה ברמת גן (שטח על אדמות חירייה). זהו האזור בו נמצאת חלקתם של אברלה וראובני.

אזור שסומן ג הוא שטח הכלוא כיום בין דרך השלום בת"א ורחובות יצחק רבין והמאבק בגבעתיים (אדמת סאלמה) הנה הגדלה. שימו לב לשני צלבי הקרס:

ניסיון להתחקות אחרי אדמות אלה המסומנות בצלבי קרס הוביל למידע כי לטמפלרים מהמושבה שרונה שהוקמה בשנת 1871 היו למעלה מ-6,000 דונם באזור ולאו דווקא בסמיכות מיידית למושבה.

תצלום אוויר מתחילת המאה העשרים של שרונה והשטחים החקלאיים סביבה. הצילום מופנה מזרחה ובחלק העליון של הצילום בולט ואדי מוצררה (נחל איילון)

תווית בקבוק יין הנושאת את המותג "שׂרונה"

חלק מאדמות אלה היו בבעלות פרטית וחלקן בבעלות "בנק טמפלגזלשפט בע"מ" הגרמני שהוקם בשנת 1924. (בגרמנית: Bank der Tempelgesellschaft).

קשה להאמין אבל ראו התמונה מטה בה מונף הדגל הנאצי על בנין הסניף הראשי של הבנק ברחוב אילת ביפו:

צילום משנת 1938 לערך. מקור: הערך "בנק אגודת הטמפלרים" בויקיפדיה

ובתקריב צבוע:

צביעה: My Heritage

תושבי שרונה הטמפלרים היו ידועים בחריצותם וכשכניהם היהודים והערבים נהנו מביקוש גדול לתפוזים בתקופת המנדט הבריטי

פרדסי יפו בתחילת המאה העשרים. צביעה: My Heritage

הטמפלרים שווקו במשותף את תפוזי שרונה וווילהלמה (כיום בני עטרות)

ב-15 באפריל 1925 הכריז הנציב העליון מטעם ממשלת המנדט הבריטי על מושבה שׂרונה כמועצה מקומית, ובשנת 1929 אוחדו שרונה והמושבה הגרמנית ביפו לרשות מוניציפלית אחת. בנובמבר 1943 ביטל הנציב העליון את קיומה של המועצה המקומית שרונה.

בספטמבר 1939, פרסם המנדט הבריטי את התיקון  ל"פקודת הסחר עם האויב" (Trading with the enemy ordinance). (פקודה שנחקקה כבר במלחמת העולם הראשונה), נועדה למנוע מגרמניה להשתמש ברכוש ובהון של נתיניה הנמצאים בארץ-ישראל. הפקודה ציוותה להעביר את הרכוש הגרמני לבעלותו של "הממונה על רכוש האויב" בממשלת המנדט – ולהפכו לקניינה של ממשלת המנדט.

פשיטת הרגל של בנק הטמפלרים בארץ-ישראל ((Tempelgesellschaft der Bankt הייתה בעקבות האיסור שהטילו שלטונות גרמניה הנאצית אחרי "ליל הבדולח" על קיומם של קשרים עסקיים בין יהודים לבין "גרמנים אריים". הטמפלרים הציעו למכור ליהודים חלקת אדמה בת 400-500 דונם, ליד שרונה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הסתיים המשא ומתן בלא כלום.

בתחילת שנות הארבעים גורשו רוב הטמפלרים לאוסטרליה ולגרמניה. ב-22 במרץ 1946 נרצח ע"י אנשי הפלמ"ח גוטהילף וגנר מנהיג הטמפלרים ונאצי מוצהר שהתנגד למכירת אדמות הטמפלרים ליהודים.

הבנק התפרק מנכסיו בדצמבר-1946, מועד בו נכנסו הטמפלרים למשא ומתן עם הבריטים והעיריה על שטח אדמות שרונה.  בנובמבר 1947 נמכרה קרקע שרונה (למעט הכפר) ע"י המנדט הבריטי לעירית תל-אביב.

על חלק מקרקעות הבנק הטמפלרי נבנו בשנת 1948 "שיכון פליטי הספר" - כיום שכונת רמת ישראל ו"שיכון טמפלגזלשפט" העירוני. (מדובר בשטח של כ-360 דונם, שטח הכלוא בין דרך השלום בת"א ורחובות יצחק רבין והמאבק בגבעתיים - אדמת סאלמה).  

באשר לחלקה של אברלה, במרס 1931 רכש וילהלם אבְּרֶלֶה, Aberle שטח של כ-177 דונם הידוע כ"פרדס אברלה". אברלה נחשב לעשיר מקרב מתיישבי הקהילה הטמפלרית בארץ. הוא נולד ב-1885 בירושלים, התחתן ב-1911 עם תיאודורה לאנג ולזוג נולדו ארבעה ילדים (קוּרט, הדוויג-אגתה, פאול-תיאודור וארנסט-וילהלם). אבֶּרְלֶה ייצג חברות מסחריות רבות בארץ  כמו חברת התרופות "באייר", היה מעורב בייצוא תפוזים, עסקי בנקאוּת, בעליה של סוכנות מסחרית "קירשנר & אבֶּרְלֶה ביירות", נשיא לִשכת הספנוּת ונשיא המועצה המקומית שׂרונה. ביתו של אברלה בשרונה הפך אחרי הקמת המדינה ללשכת ראש הממשלה בתל-אביב מימן בן גוריון ועד לימי שרון.

על פרדסו של מרגושס, אחרון פרדסי רמת גן, נבנתה בשנת 1985 שכונת מרום נווה.

מוטי קדרון - חובב היסטוריה ומיפוי. יליד 1951 שרת בסיירת שריון, למד ארכיטקטורה ועבד כמנהל מחלקת רישום מקרקעין בחברת נדל"ן גדולה. פנסיונר וסבא לארבעה נכדים.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-31 בינואר 2021

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות     חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי