מפות מספרות -  פרִידְל שטֶרן ומפת ישראל הצעירה                מפות מספרות   תפריט ראשי

"בהירים הם הבתים, עומדים סמוכים זה לזה ושוקקים חיים... חלונות הראוה מציגים כל טוב.. זוהי תל אביב הגדולה בערי הארץ.. קריה צעירה ברוחה ההולכת וגדלה בהתמדה. לצדה של תל-אביב נחה יפו הקדומה.. נבלעה בתוכה והחליפה את תושביה. כל היוצא מתל-אביב בא אל ישובים עמלים ויוצרים.. והנה הם הפרדסים.. עצים בפרחים לבנים וענוגים .. ועולה מתוכם שירת הקטיף. הכל כאן סואן וגדל - בקצב, בקצב, בקצב."

הביטו בקטע מטה מגיליון תל-אביב וראו את שפע המידע הניבט אליכם.
לא רק תיאור של ישראל בעשור הראשון לקיומה אלא גם אזכור אירועים היסטוריים המופיעים באיור בהיר ודהוי הנראה כרוח רפאים.

מושב רשפון ממנו אני כותב לכם עכשיו, ולצידו איור של פריט ארכיאולוגי מאפולוניה והמסגד של סידנא עלי, פרה בכפר שמריהו המסמלת את מחלבת "טנא נוגה", תינוק בן יומו בבית החולים מאיר, שיירות גמלים עושות דרכן בדרך הים העתיקה, עולים נלהבים על האונייה עושים דרכם לארץ המובטחת, חפירות תל קסילה, תיאטרון הבימה ולצידו פקיד ששולחנו עמוס ניירות בקריה, יונה בבטן הדג, סלע אנדרומדה ועוד ועוד.

אתם מוזמנים להצטרף אלי למסע בזמן בכל רחבי הארץ להתוודע לאטלס נפלא וליוצריו.

את האטלס בהוצאת מחלקת המדידות איירה הקריקטוריסטית פרידל שטרן שנולדה בגרמניה בשנת 1917.
בגיל 19 בשנת 1936 עלתה בגפה לארץ ולאחר תחנות חיים קצרות בכפר מכבי ובחיפה התקבלה ללימודי אמנות ב"בצלאל החדש" בירושלים.

בימי מלחמת העולם השנייה נמנתה עם מתנדבי היישוב לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי כאחות. נשלחה לשרת בבית ספר לקצינים בעזה והצטרפה לצבא השחרור באיטליה, שם צורפה ליחידת הסוואה.
בתקופת המלחמה יצרה שטרן רישומים ואיורים המתארים את הווי החיילים הבריטים. בשנת 1944 הציגה מרישומיה בתערוכת ""אמני כוחות הברית" שהתקיימה במצרים. על שירותה בצבא זכתה שטרן בצל"ש מטעם מלך בריטניה.

לאחר שחרורה מהצבא הבריטי ב-1945 חזרה שטרן לארץ ישראל והחלה לעבוד כשרטטת מפות מטעם "מחלקת המדידות של ארץ-ישראל" המנדטורית משם גם הבריחה מפות לארגון ה"הגנה". לאחר הקמת המדינה המשיכה לעבוד באותו ארגון ששינה כמובן את צביונו והפך למחלקת המדידות במשרד העבודה (ולימים אגף המדידות והמרכז למיפוי ישראל).

פרידל שטרן בתחילת שנות השישים - מקור ויקיפדיה. משמאל דיווח עיתונאי של שטרן על התחפשותה לכרטיסנית

בגיל 86 (שנת 2003) סיפרה פרידל לאנשי אגף המדידות כיצד נולד האטלס:  "עבדתי בכרטוגרפיה וכל יום שרטטתי רק קווי גובה. כל יום קווי גובה. נתנו לי מפות והייתי צריכה לעשות קווי גובה בטוש. הייתי מומחית וכולם למדו ממני. מי שבא חדש מהצבא, עבדו כאן גם חיילים, שלחו אותו אלי. "היא תדריך אתכם". כולם למדו ממני אבל אני חשבתי שאני משתגעת. לא יכולתי לסבול יותר. כל יום קווי גובה. אז בא לי רעיון. ...
ביקשתי להיכנס לאלסטר (מנהל אגף המדידות דאז). לחדר והצעתי: "אולי נעשה מפות עם ציורים שלי?" הוא אמר לי: "תעשי לי דוגמה" ..... עשיתי סקיצה כזו ביד, כינרת או משהו דומה, היה גם כחול, בעבודת יד, והבאתי לו את זה. הוא אמר: "אני מסכים". היה לו חוש הומור. איך אני שמחתי."
כך נולד הספר הראשון שיצא בשנת 1953 תחת השם "Israel in 14 Pictorial Maps".

אחרי מבצע קדש הוציאה מחלקת המדידות במשרד העבודה מהדורה עברית "ישראל מפות מדברות" שהוצא לאור על ידי "ליאון המדפיס" תל אביב ללא ציון השנה. ככל הנראה מדובר בשנת 1958 לערך.

החל בשנות החמישים פרסמה שטרן כתבות עיתונאיות שדרכן בחנה את החברה הישראלית בצורה ביקורתית. עבור חלק מכתבות אלו "התחזתה" לטיפוסים שונים, (עולה ממרוקו, כרטיסנית באוטובוס, עולה באולפן עברית ועוד). בהמשך דרכה עסקה בעיצוב גרפי והרצתה ב"בצלאל". שטרן, שלא נישאה מעולם, נפטרה בתל אביב-יפו בשנת 2006, מעט לפני יום הולדתה ה-90. 

במבוא לאטלס בו אנו עוסקים נאמר בין השאר: "מטרתו של האטלס המוגש בזה היא להמחיש... את המיוחד למדינת ישראל. מאמץ מקורי זה מניח אפשרות לעמוד על כל גלוייה הטיפוסיים של הארץ ועל המאורעות העיקריים שהתרחשו בה במרוצת הדורות. מטעם זה נכללו באטלס גם מפות של אזורים וחלקי-אזורים מחוץ לתחומי מדינת ישראל."

הואיל ומדובר במהדורה שהוצאה במחצית השנייה של שנות החמישים והזיכרון של תקומת ישראל בתש"ח ומבצע קדש היה טרי - יש ביטוי נרחב לאתרי מורשת קרב ואף סימנים מוסכמים מיוחדים לנושא.

גיליון נהריה. כך נראה כל אחד מ-16 הגיליונות שבאטלס. לא אוכל להתייחס לכל פרטי כל גיליון לכן מכל אחד מהם בחרתי קטע אותו אבחן ואאתגר אתכם גם בכמה שאלות שרק על חלקן אשיב.

הנה הגדלת פרט מגיליון זה: בים ספינות מבריחי אופיום, איזכור לאירועי עבר: נמל אכזיב העתיק ופעולות אנשי המגן העברי בימי המנדט. שריונית בוערת משיירת יחיעם מזכירה את האסון שאירע שם רק עשור קודם לכן. מדוע מופיעות פטריות ליד מצובה?

עוד בגיליון נהריה: ערביי הגליל בחיבוק אופטימי עם תושב יהודי עם כובע טמבל. הילולת הרשב"י בשולי ההר שאת גובהו למד כל תלמיד - 1208 מטר מעל פני הים.

בגיליון צפת ים החולה עדיין חי וקיים, צ`רקסי מריחניה על סוסו ועבודות הטיית הירדן ליד גשר בנות יעקב בעיצומן.

בגיליון חיפה מופיע הטכניון, מעברת שער עליה, הפריצה לכלא עתלית 1945, דרוזי משופם בכרמל ועוד. קיבוץ גבעות זייד שבמפה יתפרק זמן קצר אחרי השלמת האטלס.

בגיליון כנרת – צליחת הכנרת, פסטיבל עין גב, הטנק בדגניה, ועוד. אירועי עבר: דייגים בימי ישוע, נס הפיכת המים ליין.

בגיליון בית שאן – יותר אירועי עבר מאתרים בהווה. שאול נופל על חרבו. מזהים את ששת האירועים האחרים? בהווה - גלגל המזלות של בית כנסת בית אלפא (שבחפציבה..) ולהבדיל - נקניקיות בטירת צבי.

בגיליון נתניה - יין נלגם מחביות ביקב בזכרון-יעקב, פרדסי אתרוגים בגן שמואל, חקר הים במכמורת. מה עושה סיני באפיקו העליון של נחל תנינים? אילו אירועי עבר אתם מזהים?

עוד בגיליון נתניה: ירדני צופה במשקפת מטול-כרם לישראל, לומדים על משק הרפת ברופין, החבר`ה בטייבה מעשנים נרגילה (כמה סטריאוטיפי...). פרדסים משכרים בריח בגוש תל-מונד. מדוע לדעתכם סימון מורשת קרב בגאולים?

תל אביב – כבר סיפרנו אבל זו הזדמנות לראות פרטים נוספים.

עוד בגיליון תל-אביב: מכון וולקני, המגדל הממלוכי ברמלה, לוח גזר, מרוץ הלפיד ומימינו פרוץ המרד.

גיליון ירושלים: בבירה עצמה נעסוק עוד מעט. אתרי מדבר יהודה כולל זכר לבית הערבה לצד קומראן ומר סבא. סיפור לידת ישוע והתגלותו כמשיח בפני שלושת מלכי המזרח מופיע אף הוא.

 הגדלת קטע. מזהים הסיפורים? 

 גיליון גדרה מכסה גם את הפרוזדור לירושלים: פריצת דרך בורמה והמשוריינים בבאב אל-ואד, מערת התאומים ולידה נזיר מעבד חלקה בבית ג`ימל. מזהים את העגלות מושכות את ארון הברית? ועוד אירועי עבר?

עוד בגיליון גדרה: מקבץ אירועי תש"ח.

גיליון אשקלון: מקבץ אירועי תש"ח. מזהים את האירוע ההיסטורי משמאל לבאר טוביה?

פתרון: פרש ממלוכי עם סוס חונה בתחנה בדרך הדואר העתיקה.

עוד בגיליון אשקלון:  עולה מהודו בהודיה, עיר סרטים בשכונת ברנע האשקלונית, הכבשה הצונחת ליד דורו"ת - סמל לחוות כבשים שהוטסו מאוסטרליה, שוטרי גבול מצריים משקיפים לישראל ולצידם חייל צה"ל המסמל הקרב לכיבוש עזה במבצע קדש.

גיליון מצדה. מדבר בעד עצמו. רק אתמקד בדמותו של האירי קוסטיגן שחותר לכיוון ה"לשון" באוגוסט (!!) שנת 1835 במהלך מסע בו מצא את מותו מהתייבשות.

גיליון בארי: התיישבות עברית מול עזה המצרית. מזהים את החבלנים שיוצאים לפוצץ בליל הגשרים את גשרי ואדי עזה? ואת המתיישב המרווה צימאונו בקו ירקון-נגב שזה עתה הונח?

גיליון באר-שבע: קולנוע קרן המיתולוגי ולידו "תותח" הבטון שבעזרתו יצקו את בתי השיכונים. הנקודה הירוקה ביותר במפה – הישוב עומר...

גיליון עבדת. במרכז הקטע שהגדלתי – שבטה (לא מפליא אתכם אני מקווה). בניצנה ועדת שביתת הנשק ושיחות בין הישראלים למצרים ליד קדש ברנע משה מכה בסלע.

עוד בגיליון עבדת : פטרה ומבנה המשטרה הירדנית בעמר. בצד הישראלי ברווזים בעין יהב.

גיליון אילת: גדנ"עי בבאר אורה ומטוס חיל האוויר טס מערבה במבצע קדש.

גיליון אילת: בני ישראל חונים במדבר, משמר בריטי-ירדני בעקבה, אספן צדפים, רוחצת בים וצלב המסמל מבצר צלבני באי האלמוגים.

תם המסע.

שנה טובה חברות וחברים!

מקורות והרחבה
האטלס עצמו ואתר המרכז למיפוי ישראל

אוקטובר 2022

 לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות     ל"ועוד"    תפריט ראשי