הלכתי לבֵּית ג`יבּרִין - הגעתי לשֶדְלִיץ, פולין חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
על הכפר בית ג`יברין ומשפחת אלעאזי ואיך הם קשורים למשפחתי מצד אבי שמוצאה שֶדליץ (בפולנית Siedlce ) בפולין.
בתחקירים לקראת שיחותי והרצאותיי על ארץ-ישראל אני נעזר בכל חומר אפשרי: מקורות ברשת, ספרייתי האישית ומידע ותובנות מחברים, מורי דרך ואנשי מקצוע. אחד האתרים החביבים עלי, שרק לאחרונה גיליתי כי יש בו יותר ויותר חומרים סרוקים הנגישים לכל אחד בלחיצת כפתור, הוא "ארכיון המדינה". סיסמת הפרסומת שלו היא "אוצר שכולו ידע" בהחלט מתאימה.
אחת מהרצאותיי עוסקת ב"בתי אפנדים" בארץ - סיפורם המרתק של בתים מפוארים שהוקמו בתקופה העות`מנית והמנדטורית וכהכנה - קיימתי תחקיר על בתים ומשפחות במרכז ובדרום הארץ. חיפשתי בארכיון המדינה חומר על משפחת אלעאזי שהייתה בעלים של וילה בפאתי הכפר הערבי בית ג`יברין (בית גוברין בימינו). עלו כמה מסמכים אם כי לא ממש באתי על סיפוקי.
לפתע אמרתי לעצמי שמעולם לא חיפשתי כאן חומר על משפחתי אני. וכך יזמתי חיפוש תחת השם "ברגשטיין" שהוא שם המשפחה המקורי של אבי ומשפחתו. לימים עוּבְרת השם ובמקום לתרגם ישירות ל"הר-אבן" החליטה המשפחה על שם מקורי "אבניאון": אבנים של און ועוצמה.
להפתעתי קיבלתי תוצאות נפלאות ומרגשות אותן אני משתף כאן.
הסיפור העובד מדור לדור במשפחה הוא שסבא שאול וולף (זאב) ברגשטיין, שהיה רב בשֶדליץ בפולין, הבין בשנות השלושים של המאה הקודמת כי פולין ואירופה אינם מקום בטוח למשפחתו הגדולה. הוא שלח כמה טלגרמות ולבסוף איתר משרת רב בעיר יהודית חשובה ... ניו-יורק! אולם סבתא ברכה, שהייתה לה כבר משפחה בארץ, הטילה וֵטו על התפוח הגדול וכך התגלגלה המשפחה לירושלים.
המסמכים שנגלו בפני בארכיון המדינה לא סותרים ולא מחזקים גרסה זו אך מראים שכבר בשנת 1925 עשה סבא פנייה לעליה לארץ-ישראל - שבע שנים קודם לעלייה עצמה. זו הייתה כבר הפתעה משפחתית.
המזכיר הכללי (של הרבנות בארץ-ישראל?) הוציא מכתב במכונת כתיבה שתאריכו כ"ז בתמוז תר"פ (19 ביולי 1925) למושל מחוז ירושלם-יפו בירושלם ובו מתואר סבא כ"רב מובהק, בואו יהי לתועלת לענייני היהדות בארץ-ישראל, הוא יתפרנס בכבוד ולא יפול ולמשא על הצבור" במכתב מפורטים שאר בני המשפחה -אשתו ברכה בת 37 ושבעת ילדיהם. אבי - אברהם (איתן) ייולד רק חמש שנים אחרי מועד מכתב זה והעליה לארץ תתעכב עד שנת 1932.
נושא אי נפילת העולים לארץ-ישראל כנטל על הציבור נבע מתקנות הספר הלבן הראשון משנת 1922 שמטרתו לוודא יכולת כלכלית של העולים כדי שלא יפלו לעול על תקציב האימפריה הבריטית.
בתחילת שנות השלושים התעצמה ההתכתבות. ככל הנראה ההפוגה הייתה בשל בריאות רופפת של הסבא. כך לפחות רומז אחד המכתבים.
מכתב מכ"א לסיון תר"צ (19 במאי 1930) בו מצהיר שוב כי סבא הוא רב מובהק ובואו יהיה לתועלת לענייני היהדות בארץ ישראל.
הצהרה היא על ניר מכתבים של הרבנות הראשית לארץ-ישראל. הנשיאים הראשיים של הרבנות באותה תקופה היו אברהם יצחק הכהן קוק ויעקב מאיר. הראשון היה בקשרי משפחה רחוקים עם משפחתי הן מצד סבי והן מצד סבתי.
פקיד העלייה הבריטי ענה כחודש אחר כך במכתב רשמי. הוא לא הסתפק בהצהרות ואמר כי לאור המשפחה הגדולה שתהיה תלויה בסבא - נדרש פירוט נוסף להבטחת שרידותו הכלכלית בפלשתינה:
ההתכתבות וההשתדלות לא נפסקת ובשנת 1932 מצהיר הרב יצחק שפירא מצהיר כי הרב ומשפחתו "הם אנשים ישרים ואינם בלתי רצויים מטעמים פוליטיים":
על גבי מסמך זה גם נוסף התיעוד המרגש: תעודת עליה מספר 11893 התקבלה למשפחה ביום 24 בפברואר 1932!
וכך בשנת 1932 סבא וסבתא - שאול-זאב וברכה ברגשטיין עם שמונה ילדיהם עלו לארץ-ישראל והשתקעו בשכונת גאולה בירושלים. דבר ראשון שעשה סבא בהגיעו לארץ היה לפקוד את הכותל המערבי ובדרכו הביתה חזרה פגש את הרב קוק.
אבי אברהם, שלימים שינה שמו לאיתן , היה בן שנתיים בעת עלייתו (תמונתו מטה). כך החלה משפחת אבי את דרכה בארץ ישראל.
וכך מסתיימת פרשת הליכתי לבית ג`יברין והגעתי לשורשי המשפחה בשדליץ....
כדאי גם לכם לבדוק בארכיון המדינה ומי יודע אילו אוצרות תגלו על משפחתכם. שתפו אותי אם הצלחתם....
הקליקו כאן כדי להגיע לאתר ארכיון המדינה
8 באוקטובר 2024
לרשותכם מטה מערכת תגובות - נשמח שתשתמשו בה!
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר במייל בעתיד הירשמו בקלילות בדף הבית (ראו תפריט ראשי). לקבלת הכתבות העתידיות בקבוצת ווצאפ שקטה - היכנסו בקליק לכאן
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
