אל פרסת הדרוך    חזרה לאתרים דרום     

איך אתם מחליטים לאן לטייל?
הטיול הזה הוא בגלל אלון גלילי לשעבר מייסד הסיירת הירוקה ואיש הנגב שהתארח אצל אבי אתגר בתכניתו המשודרת בחגים "לטייל בישראל".
"זהו אחד המקומות ההיפים בנגב" אמר אלון.
זה היה לפני שלוש שנים. מעט מים זרמו בנחל דרוך מאז – ועכשיו הגיע הזמן לממש את התכנית.
אז גייסתי את אלישע צורגיל משדה בוקר – עליו נספר בהמשך. הוא וחוה הקפיצו אותנו ברכב שטח שלנו לתחילת המסלול - קילומטר מזרחה מבורות חצץ. קבענו מפגש בנחל צין לאחר חמש שעות ויצאנו לדרכנו על השביל המסומן שחור.

המסלול מיועד למיטיבי לכת והוא משלב נופי בראשית, פריחה בעונה, מפגש עם יעלים (אם יש מזל), גבים מלאי מים בחלק מהחורפים – והעיקר: התקדמות איטית לקראת השיא: פרסת הדרוך.
מומלץ לעשות את המסלול במגמה דרומה - בירידה.

האזור - קמר חתירה.  אנו סמוך לקו פרשת המים הארצית. תחילת המסלול בנחל חצץ הזורם לנחל הבשור המְפָלֵס דרכו צפונה ומגיע לים התיכון. עוד מעט נחצה שלוחה ונגלוש לנחל דרוך הזורם לנחל צין שנשפך לים המלח.

המסלול קלאסי לביצוע בחורף תוך התרחקות מימי שטפונות. אם כבר חורף - אז כוונו אותו לעת פריחת הנרקיסים בנחל חצץ (ינואר או תחילת פברואר – משתנה מעונה לעונה). גם ללא מלך הביצה – המסלול מרשים ומיוחד.

נטעם קצת מהנופים שלאורך הדרך...

 

 מנ.ג. 666 נשקף נוף פנורמי

נקודה קלאסית ללימוד טופוגרפיה...

בשני קטעים ירידות המלוות במאחזים שהותקנו במקום.

עדר של כעשרה פרטים קיבל את פנינו בדרך – והעדיף להתרחק מעט כשעברנו לידו...

הנחל הופך צר יותר, מתעקל וכאן נחשפות שכבות סלע נטויות. בעונות גשומות נקווה כאן גב מרשים.

אנו קרבים לפרסה.

 

 

 

 

 אוֹ.......

 

 

 

 

טוֹ.....

 

 

 

 

טוֹ....

 

 

                      

 

ונָגִיע..

 

 

 

 

 

 

הגענו !

 

איזה תאטרון מדהים !
השביל עובר כתלוי מעל הקירקס הטבעי שנוצר כאן. זהירות.
תפסנו מושב (לא מסומן) בצל מול הפנורמה הזו ונאלמנו דום.

כן. זה המקום לקפה ולהפסקה רגועה.

 

איך לעזאזל נוצרה תופעה זו?
כשהתחלנו לרדת בשביל התגלה בדופן הפרסה סדק דרכו הציצו שמיים כחולים. זה מגביר עוד יותר את התמיהה..

ישנם כאלה שיהנו מהתופעה מבלי שיהיו חייבים לנתח ולהבין את דרך היווצרותה.
אבל יש מי שלא יסכימו לזוז בלי הסבר רציני. לטובתם קיים ד"ר יואב אבני - גיאולוג העובד במכון הגיאולוגי שהוא מכון מחקר ממשלתי. עיקר עבודתו בהר הנגב והוא זה שפיתח גם הסבר מעודכן לאופן הווצרות המכתשים.
לשמחתי - יואב נעתר ברצון לבקשתי והנה דבריו:

התופעה של הפרסה קשורה לשילוב של שלושה גורמים יסודיים:

הראשון הוא ריבוד השכבות הגיאולוגיות ברצף של:
• תצורת תמר בתחתית
• תצורת דרורים הרכה יחסית בתווך
• תצורת שיבטה הקשה והמאסיבית הסוגרת את החבילה מלמעלה.

בריבוד זה תצורות דרורים הרכה ושיבטה הקשה הם החשובות ביותר.

גורם שני וחשוב הוא המבנה הקמרוני של רכס חתירה היוצר במפנה הדרומי מזרחי שלו שכבות נטויות בחוזקה באופן המקנה לשכבות שיפועים של 30-50 מעלות במבנה של מצלעות כמקובל בקירות התלולים של המכתשים.

הגורם השלישי והחשוב הוא נחל דרוך עצמו היורד מן הרכס ומתפתל באזור הנמוך של הרכס במקביל לשכבות, לקראת צאתו אל בקעת צין.

 בקטע זה השילוב של מבנה השכבות, הנטיה החזקה ופיתול הנחל יוצרים יחדיו את הפרסה.
 
כאשר משחזרים את השלב הראשון של יצירת הפרסה, ניתן להניח שנחל דרוך הקדום פגע בתהליך ההתחתרות שלו בדופן הקשה של תצורת שיבטה ופרץ בה פרצה ארוזיבית ראשונית.
בשל הסידוק הרב שיש בכל האזור, כחלק מהריסוק הטקטוני המלווה את קו שבר צין ואת המתח המלווה את יצירת מונוקלינת חתירה, התמוטטו גושים של תצורת שיבטה שהיו תלויים מעל הוואדי במעלה המצלעה. היות ומתחת לתצורת שיבטה מצוייה תצורת דרורים הרכה, ההתחתרות שלוותה את הפרצה הראשונה נסוגה במהירות אל מעלה המצלעה כאשר תצורת דרורים נסחפת במהירות ותורמת למפולת הגושים של תצורת שבטה המונחת מעליה. הדבר הביא להתפתחות קרקס ארוזיבי אשר נתמך בשוליו על ידי אותם מקומות שבהם תצורת שבטה לא נפגעה, ממש כמו שקשת נשענת על שתי האומנות התומכות בה משני הצדדים. כאשר הקשת והאומנות נטויות כמצלעה, התוצאה הסופית היא מבנה דמוי פרסה. כאשר הפרסה מתפתחת כלפי מעלֵה המצלעה, היא עשויה להגיע לשיא הגובה ואז לפתח מנהרה חלולה בשכבה הרכה של תצורת דרורים, ולאחר מכן – בשלב הבא, עם המשך התמוטטות גושי תצורת שבטה, צפוי הרס המבנה כולו וחזרה למבנה פשוט של מצלעה ללא פרסה. עד כאן הסברו של ד"ר יואב אבני.
 
גל אריאלי ערך עבודה בנושא בהנחייתו של אבני (פרטיה בהמשך). הוא מגדיר "פרסה" כתופעה ארוזיבית בעלת קו מעגלי בצורת עיגול או קשת.  באזור אותרו מספר פרסות והדרוך היא הגדולה מבניהן. גיל הפרסה על פי מסקנותיו הוא מ-200,000 שנה ועד ימנו. הנה איור מעבודתו המשלים את ההסבר על אופן היווצרות הפרסה:

 לאחר ירידה מהשביל שמול הפרסה לערוץ הנחל – הופכת הדרך מתונה ובהמשך אנו יוצאים למרחב נחל צין.
מגמת פנינו לשביל המרכזי של הבקעה המוביל צפון מערב לכיון שדה בוקר. גם אם מחכה לנו רכב איסוף – הוא אינו יכול ואינו מורשה לעבור צפונה מהשביל המסומן שחור כך שיש לנו שעת הליכה עד אליו
אם מגמת פנינו לשדה בוקר עצמה – יארך הדבר כשעתיים עד שלוש (מהפרסה).

בקעת צין - ברקע - הפרסה.

צלם: אלישע צורגיל

ולגבי אלישע. שבן גוריון היה בחתונה שלו. אמרתי לו "תוכיח"!
והוא שולף תמונה – שהעתקה תלוי ב"צריף" כאות למעורבותו של "הזקן" בחיי הקיבוץ.

באדיבות חוה צורגיל

 

 טוב את חוה רואים אבל איפה אתה?

 

 ??

אותו ערב קידמה את פנינו שקיעה אדומה. יופי של סיום ליום מרתק. תודה לך אלון.

 

 

הערות
נ.צ. רשת ישראל חדשה (מקורב):  533400/ 185840(נקודת הציון היא של תחילת המסלול הרגלי)
מיקום: כ-4 קילומטר ממזרח לישוב מרחבעם (תחילת מסלול)
רכב: מסלול רגלי. הגעה עם רכב שטח לבורות חצץ ומשם הליכה.  לחילופין חנית הרכב במרחבעם. ורכב שני-סיום במדרשת בן גוריון.
בטיחות:  מסלול אתגרי למטיבי לכת.  יש להצטייד במים. אין מקורות מים לאורך הדרך.
שימו לב להתראת שטפונות – מועד בו אין לטייל כאן.
הערות:  להצטייד במים, אוכל לכל היום, כובעים, בגדים ונעליים נוחות וסגורות להליכה, מפת סימון שבילים מעודכנת מספר 15. אנו בשמורת טבע. אין לרדת משבילים מסומנים.
משך המסלול : מותנה בקטע ההליכה הנבחר, בקצב ההליכה ובגודל הקבוצה. המסלול המתואר מבורות חצץ ועד למרגלות מעלה צין שאורכו כ- 13 ק"מ ארך 5.5 שעות. ממרחבעם למדרשה אורך המסלול כ- 22 ק"מ והזמן מוערך 8-9 שעות. יש לתכנן יציאה מוקדמת כדי לא להקלע לחשכה.
דרגת קושי: בינוני 
עונה מומלצת: חורף במיוחד – אפשר גם אביב וסתיו אך פחות נוח.
עוד באזור : המכתש הגדול, ממשית, עין עבדת, עין עקב
תרשים סכמטי: מצורף
מקורות : גל אריאלי עבודת גמר בנושא "התפתחות הנוף בדרום רכס חתירה ובקעת צין" (מדרשת שדה בוקר, 1993)
תודות: ד"ר יואב אבני, דפנה ארבל - סגנית המכון למורשת בן גוריון על איתור עבודת גל אריאלי, אלישע וחוה, לניר אבניאון על הרכבת פנורמת הדרוך משלושה צילומים נפרדים.
הקפצות: אלישע צורגיל יוכל לנסות לסייע לכם על ידי אימוץ זמני של הרכב שלכם או אחרת. 050-7579174 

 

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי