אריה וולק - קורות חיים     חזרה ל"ועוד"

אריה וולק נולד בצ`כיה בשנת 1912.

עם פלישת גרמניה הנאצית ב-1939, עזב את פראג ועלה לישראל בספינת מעפילים שעשתה דרכה משך חודשים ארוכים. תרמיל על השכם ומצלמה ביד אפיינו אותו על הספינה.

תחנתו הראשונה בישראל הייתה חיפה. הוא חיפש תעסוקה המתאימה להתמחותו: מדריך סקי וצילום. מכיוון שלא היה ביקוש להדרכת סקי, מצא אריה את פרנסתו בצילום אנשים בשפת ימה של חיפה. 

המצלמה ליוותה אותו – כצלם עיתונות - במהלך מלחמת השחרור ובתחילת שנות המדינה. היו אלה שנים מרתקות וסוערות שזכו לתיעוד על ידי מספר מצומצם של צלמים.

אריה קבע את מושבו בירושלים, נישא לדינה רטן, ירושלמית דור שביעי, והקים סטודיו לצילום במקום אסטרטגי – בין האקדמיה לאומנות "בצלאל" לבין משכנה הראשון של "כנסת ישראל". 

ב-1956, שנה לפני תום המבצע לייבוש אגם החולה, חבר לשני חבריו הצלמים, אדי הירשביין וורנר בראון, להפקת סרט המנציח את האגם הגווע. השלושה יצרו – באמצעים הדלים שעמדו לרשותם – סרט טבע נפלא המתעד את אחת משמורות הטבע המיוחדות בארץ ישראל. הסרט הוקרן מספר פעמים בערוץ הראשון של הטלביזיה הישראלית.

עם השנים התמקד בצילום ארכיאולוגיה ונהג לומר: "אבנים אינן מתלוננות אם התמונה אינה מוצלחת..."  במהלך עבודתו  תיעד אריה חפירות ארכיאולוגיות ייחודיות והפך לאחד מצלמי הארכיאולוגיה המובילים בישראל.  פסגת עבודתו – בנוסף לצילום החפירות הארכיאולוגיות בחצור, בית שאן, תל באר שבע, קיסריה ועוד – הייתה תפקידו כצלם הרשמי של משלחת החפירות במצדה בראשות יגאל ידין. אריה וולק ומצלמתו ליוו את החפירות המרתקות במשך מספר שנים וסייעו בחשיפת האתוס של מצדה.

בסוף שנות ה-60 נפגע אריה ברגלו בתאונת עבודה בתל שבע, נאלץ לפרוש מתחום הצילום ופנה לתחום נפלא – ציור.  לאחר שנת לימודים באקדמית "בצלאל", החל לרשום ולצייר טבע דומם ונופי ירושלים. הוא עשה זאת באותה אהבה ועין בוחנת ומקצועית שסייעו לו לצלם אנשים, נופים ואירועים מרתקים.  עבודותיו הרבות בצבעי מים, אקוורל ושמן לא הוצגו מעולם. הן תלויות בבתי המשפחה המורחבת, סוחטים מחמאות ומסיבים הנאה למתבוננים בהן.

אריה הלך לעולמו באוקטובר 2010 בגיל 98 שבע ימים ומעשים מוקף במשפחתו האוהבת. 

  אוסף אריה וולק דף מוצא   חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי