כיכר ציון: לינץ` ומכסה לא תמים חזרה לאתרים מרכז
אוגוסט 2012
בערב קיץ חם הלמה גזענות ושנאה בראשו של ג`מל ג`ולני - נער ערבי ממזרח ירושלים. בשכבו הלום ומדמם על רצפת ככר ציון הירושלמית - לא ידע הנער כי גופו החבול מוטל מטרים ספורים ממכסה ביוב לא תמים. נזכרתי עכשיו בפוסט שהעלתי לפני יותר משנתיים והוא מובא כאן כלשונו. אני עדיין מאמין שרוב העם היושב בציון מזדהה עם המסר של מכסה הביוב ולא של הטרור והשטנה - אך מה עושים עם העשבים השוטים המתרבים במחוזותינו? הפתרון נראה מורכב משלושה מרכיבים: חינוך, חינוך ושוב חינוך. היש מי שמרים את הכפפה?
ירושלים וברלין ... מבט מטה
אפריל 2010
הזכרון שלי מכיכר ציון הירושלמית הוא לא הקולנוע שאיננו אלא חנות הצעצועים שהייתה מולו. באדיקות רבה הייתי גורר את אבי לכאן ומשדלו לקנות לי דגם מטוס להרכבה. פעם היה זה "המבצר המעופף" ופעם המיראג` הצרפתי. שנתי הייתה ערבה במיוחד כשמעל מיטתי חגה באופן קבע טייסת מורחבת רב-לאומית.
בחנתי את הכיכר שקסמה פג, השפלתי מבטי וגיליתי מכסה ביוב משונה. במרכזו טבועה כף יד וסביבה שקעים דמויי טיפה. מבט מקרוב הראה חתימה באנגלית: "מיכה אולמן 1995". מחקר קצר העלה כי זוהי יצירת אמנות של הפסל הנודע יליד 1939. כף ידו הימנית טבועה כאן וזו השמאלית ניכרת בפסל דומה הנמצא ברחוב האחים - - Freres ברובע הנוצרי בעיר העתיקה. מערכת המים התת קרקעית של שני חלקי העיר נפגשת אולי היכן שהוא. האם גם הידים ילחצו אי פעם לשלום?
ככר ציון העיר המערבית
רחוב האחים - העיר העתיקה
לא יכלתי שלא להזכר מיד ביצירה של אולמן בכיכר האופרה בברלין. בשנת 1933 נשרפו בכיר זו על ידי הנאצים שזה עלו לשלטון עשרים אלף ספרים. במקום זה ממש הציב אולמן יצירה מרשימה ומעוררת מחשבה. חלל תת קרקעי הערוך כספריה ריקה שיכולה להכיל את אותה כמות ספרים שנשרפו אז. בביקור בקיץ האחרון קרבו למקום שלושה שוטרים גרמנים מתלמדים. החונך שלהם הסביר להם במה מדובר והם הנהנו כמכירים את שארע כאן לפני קרוב לשמונים שנה.
חזרנו בערב והמראה קיבל מימד אחר.
חזרה לאתרים מרכז חזרה לתפריט ראשי
