אל הגולן, הבשן והחורן - עם זאב וילנאי / PW חזרה ל"ועוד"
קודם כל - איזה מסמך מדהים ומרגש....
זיהוי כל המקומות במיוחד בהקשרם לטיול יהיה קצת ארוך אמנם, אבל יהיה מעניין למי שיחזיק מעמד עד הסוף. בואו נתחיל:
היום הראשון לטיולנו:
מטולה: העיירה הצפונית באצבע הגליל, בזמן הטיול הייתה תחת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל.
עמק עיון – מרג` עיון – אל מרג`: בו זורם נחל עיון אל עמק החולה ובשוליו העיירות מרג` עיון, קליעה ואל ח`יאם.
נהר ליטני: הנהר הגדול בלבנון הזורם מבעל בק אל בקעת הלבנון דרומה. סמוך לעיירה מרג` עיון פונה הנהר בחדות מערבה, לכיוון הים ב"ברך הליטני". מעליה מבצר בופור. (ראה להלן). בקטע האחרון נקרא הנהר "אל קסמיה" והוא נשפך לים התיכון סמוך לעיר צור. נהר הליטאני הוא הגבול הצפוני של ארץ ישראל בכל הנוגע ל"מצוות התלויות בארץ" כגון לקט, שכחה, פאה, שביעית, מעשר עני ועוד - על כן נכלל גם הוא בטיול.... המקום נמצא בזמן הטיול כמובן בתחום המנדט הצרפתי.
מבצר שקיף – קלעת א שקיף – "המבצר המשקיף" – מבצר ארנון הצלבני – הלא הוא מצודת הבופור המפורסמת ברכס עלי ט`אהר.
ג`דידה – "החדשה" (בד"כ בערבית מציינת יישוב מחודש על חורבות יישוב אחר, קדום שנחרב) - בשמה המלא: ג`דידה מרג` עיון. העיירה מרג` עיון השוכנת בשוליו המערביים של עמק עיון. (ראה לעיל).
היום השני לטיולנו:
נהר חצבאני – נחל שניר: ממקורות הירדן אשר רובו נמצא כיום בתחום שטחה של לבנון וחוצה את גבולנו הנוכחי על יד הכפר רג`ר. אז מתחיל בשטח המנדט הצרפתי וחוצה לכיוון דרום, אל השטח שבשליטת הבריטים.
דן – "לשם" – "ליש" הכנענית – "תל אל קאדי" – תל השופט - תל דן העתיק ונחל דן, הגדול במקורות הירדן.
בניאס – פאניאס – פאמיאס – "קיסריה פיליפי" – העיר העתיקה למרגלות החרמון. הכפר בניאס בעת הטיול היה תחת המנדט הצרפתי – אבל ממש סמוך לשם, ממשיך בזרימתו דרומה ערוץ נחל חרמון והוא כבר נכלל בתחומי המנדט הבריטי.
ברכת רם – פיאלה – "הפיילה"– "הקערה" - "בירכת רם": סמוך לכפרים הדרוזיים מסעדה ומג`דל שמס, בזמן הטיול כמובן תחת המנדט הצרפתי.
הרי הגולן – "גולן" על שם "גולן בבשן" – עיר המקלט הצפונית מזרחית, אחת מששת ערי המקלט, בעבר הירדן המזרחי מול העיר "קדש" שבגליל שבעבר הירדן המערבי.
קונייטרה: העיר בת אלף השנים, על דרך המלך מארץ ישראל לדמשק וסוריה כולה. השם "קונייטרה" – במשמעו גשר קטן, הקטנה של המילה הערבית "קנטרה" - גשר. ואכן, ראשיתה של העיר קונייטרה בכפר קטן שתושביו בנו את ביתם סביב גשר קשתות קטן. בזמן הטיול ישבו בקונייטרה צ`רקסים והוא הייתה כמובן בתחום המנדט הצרפתי.
נוה – בבשן, הוראתו: נ` בפתח, ו` בקמץ. סמוך לעשתרות קרניים, שייך מסכין (ראה להלן) וארץ עוץ (הלג`ה הגדולה) המוזכרים בספר הספרים ("איש היה בארץ עוץ" - איוב) – כולם בבשן. זהו כפר גדול הנמצא מערבית ללג`ה הגדולה, בין וודי רקד ווודי חריר, סמוך לתחילת זרימתו של ודי עלן, פחות או יותר מזרחה בקו יונתן (פרג`) שלנו, דרומית לתל חרה.
שייך מסכין – שיח` מיסכין: בבשן כנ"ל, בדרום הגולן, סמוך לגבול סוריה – ירדן, על יד צומת דרכים גדולה וחשובה: באמצע הדרך המובילה מקונייטרה להר הדרוזים וסווידה (ראה להלן) וסמוך לדרך המחברת בין דמשק ודרעא (ראה להלן).
סואדה – סווידה - סווידא – בירת הדרוזים בתחום ג`בל אל דרוז– הר הדרוזים - בדרום מערב סוריה על גבול ירדן: בזמן הטיול עיר בחבל שהוא עדיין כולו אזור אוטונומי דרוזי תחת המנדט הצרפתי בסוריה.
על גבול הטרכונה: בחבל ארגוב – המשתרע בגולן הסורי מצפון ללג`ה הגדולה, בינה ובין אגן דמשק.
היום השלישי לטיולנו:
פסגת החורן – ג`בל כוליב – תל א ג`נה - קני – קנוואת – מתנשא ממזרח לסויידה. במזרחו הכפר מושנף. על פי המסורת, מפסגת ג`בל דרוז היו משיאים אבותינו את המשואה המודיעה לתפוצות ישראל במזרח את זמני ראש חודש הנחוץ לקביעת חגי ומועדי ישראל גם בגולה. "חורן" – העשוי חורים חורים, חלול כולו, משום סלעי הבזלת החלולים והמנוקבים נקבים נקבים חלולים חלולים - הבונים אותו ואת סביבותיו.
סלכה – סלכד – סלחד - "צלכאת": עיירה ומבצר עתיק למרגלות ג`בל דרוז בצידו הדרומי.
היום הרביעי לטיולנו:
בצרה – "בוסטרה" – בוצרי – בוצרייה - בוסרה: זו אינה בצרה המוכרת מעירק – אלא עיר גדולה על הדרך מארץ ישראל לכיוון עיראק, בדרום מזרח החורן, מדרום לסווידה וממערב לסלחד. אדרעי – דרעא – דראא: עיר ומחוז בחורן, מזרחית דרום מזרחית לג`בל אל דרוז, סמוך לגבול סוריה - ירדן מול העיירה אירביד. בסמוך לה מבצר עתיק נוסף, "מיצריב" שמו.
ארץ הבשן: במשמעה כאן – האזור הצפוני בעבר הירדן המזרחי. כולו תחת המנדט הצרפתי. מדרום לו שוכן הגלעד, הנמצא כמובן תחת המנדט הבריטי.
היום החמישי והאחרון לטיולנו:
אדמות הברון רוטשילד: כאן מקופל סיפור מעניין ואקטואלי במיוחד. הברון רוטשילד רכש כמה וכמה שטחי אדמה באזור רמת הגולן כמו גם באזור בו התקיים הטיול הזה. השטח המוזכר אצל וילנאי נמצא בחורן וגודלו למעלה מחמישים אלף דונמים. האדמות נרכשו באמצעות חברת פיק"א שרכשה את הקרקעות מבעליהן בשנות השלושים של המאה הקודמת. כשלושים אלף דונמים הם קרקע חקלאית והיתרה קרקע הררית או טרשית המתאימה רק למרעה. להלכה, גם על פי החוק הבינלאומי שייכת הקרקע הזו היום למדינת ישראל מכיוון שכל אדמות הברון הועברו לאחר הפירוק של פיק"א לקרן הקיימת לישראל. הזכות על שטח האדמה הנרחב הזה מתועדת ורשומה במסמכים סוריים רשמיים השל הרפובליקה הסורית בהם מצוין כי חב` פיק"א שילמה מיסים כנדרש על הקרקע שרכשה לפחות עד שנת 1942. הבעלות של פיק"א כוללת כמובן את הקרקעות עצמן, אבל גם שטחים בנויים לא מעטים במספר כפרים סוריים. ממסמכים שונים הנמצאים בארכיון הציוני ברור כי רכישת הקרקעות הושלמה בראשית שנות ה-30. על כן ברור נוסח המשפט המוזכר אצל וילנאי "על פני אדמות הברון רוטשילד" שהיו בבעלות הברון כבר שנים מספר. לימים, בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, עם סיום הליך הפירוק מרצון של חב` פיק"א, העבירה זו לקרן הקיימת לישראל את שארית הקרקעות שנותרו עדיין בבעלותה וכך הפכה כל הקרקע שנרכשה בחורן באופן סופי לרכוש מדינת ישראל.
ראו את המפה הזו מתחילת המאה ה- 20 - שטח שכיום בתוך סוריה. נסו לזהות שם עברי - רוטשילדי ממש !
משמר הירדן: בזמן הטיול הייתה משמר הירדן חיה וקיימת, מושבה וותיקה למדי. לימים נחרבה במלחמת העצמאות.
ראש פינה: שימשה בזמן הטיול כבסיס להברחת יהודים מסוריה לארץ ישראל.
תל אביב: כבר בזמן הטיול הייתה העיר הגדולה בארץ ולמעשה מרכז היישוב העברי בארץ ישראל.
והנה מפת הטיול:
ונסיים במילות השיר:
"וכשיבוא, יבוא שלום וכשיבוא יבוא שלום. אז ברכבת נסע לדמשק...
או שנשחזר את הטיול הזה משנת 1935.
קבענו !
PW
PW הוא כינויו של איש מסתורי המוכר לחברים בפורומים רבים לידיעת הארץ בצירוף אותיות זה בלבד. איש ניהול ותעשיה, מטייל וידען גדול של הארץ. מתמחה בהארת פינות לא מוכרות וסיפורי מורשת.
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
