והיום..
 

לקבוצה מצטרף יוסף זלצמן יליד ורשה (1890) שבגיל 17 עושה מעשה ועולה לארץ ישראל. זלצמן יפה תואר ועדין מאושר מחיו החדשים ומאיץ בחבריו בפולין לבא בעקבותיו.
מספרים כי היה בין מחזריה של רחל המשוררת שכנתו מצפון. כמו חבריו – יוסף איש עבודה והוא שומע בצער על מותו של משה ברסקי מדגניה.

 מקור:  ויקיפדיה
 
ארבעה ימים אחר כך - שלושה שבועות בלבד אחרי יסוד קבוצת כנרת – עובד יוסף "בשטח הגדול" מדרום לישוב. לפנות ערב מתיר יוסף את הפרדות מהמחרשה ונוסע עם חברו יהושע בעגלה הביתה. בדרך מתחת לעץ שיזף אורבים להם המרצחים. מן הירי נפצע יוסף. יהושוע רודף אחרי היורים אך חוזר במהרה אוסף את יוסף הפצוע ולוקחו לישוב. גם ד"ר טוראנס שהוזעק למקום בסירה מטבריה לא יכל לעשות ההרבה מלבד תפילה ובאותו הלילה יצאה נשמתו של זלצמן.
חברו בן ציון ישראל דואג לקוברו במקום בו נרצח שקיבל הכינוי "מדרון זלצמן".

על עמוד שיש עתיק נחרתו המילים: "פ"נ יוסף בן לייב זלצמן מורשא. נרצח בים ב` כ"ד מרחשוון שנת את"מ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה.
על לוח האבן הוסף: "נפל בחשון תרע"ד (1913) בחודש הראשון להתיישבותנו והוא ליד המחרשה.  קבוצת כנרת".
לימים יקבע בית הקברות של הקבוצה במקום אחר.

מעבר להלם שאחז בישוב הצעיר ניחתה עליו גם מכה כלכלית. נגנבו הפרדות ובן ציון ישראלי מספר בעיתון דבר במלאת 25 שנה לקבוצה על המאמצים לאיתור המרצחים והפרדות. "ערבי מביסן (בית שאן) בא ואמר שהוא יודע את מקום הפרדות הגזולות" כאן מתפתח מסע של חברים מדגניה ומנחמיה לסאלט שבסוריה שבעזרת בקשיש החזירו את הבהמות אך הרוצחים לא נתפסו מעולם.

הקבר נמצא בצד דרך ההולכת דרומה מכביש הגישה לקבוצת כנרת. חולפים על פני מתחם הטבילה "ירדנית" ולפני הכניסה לקבוצה פונים בדרך עפר דרומה.

 
מקורות:  
בלוג נפלא של עודד ישראלי "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950- 1850"
http://israelitombstones.blogspot.com/2009_05_01_archive.html

ארכיון עיתון "דבר"