תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ                                                           חזרה לאתרים דרום     

מה סיפורן של אלפי תלוליות מסתוריות בצפון נגב?
האם שמן שהשתמר במשך דורות בפי הבדוים אכן מסייע בפתרון התעלומה?
מדוע יש לפחות חמש גרסאות למטרה שלשמה עמלו תושבי הנגב הקדומים בהכנתן?
ואיך סייע לי סיפור התלוליות "לשלוף שפן" במבחן הסיום של קורס מורי דרך?

 

לפני כ-1500 שנה פרחה בנגב חקלאות משגשגת. קשה להאמין אך גת היין מהקדומות ומהגדולות בארץ נמצאה דוקא בנגב - בשבטה.
שרידים לחקלאות מפוארת נראים עד היום באלפי ערוצי נחלים סביב שש הערים הנבטיות: שבטה, ניצנה, חלוצה, רחובות בנגב, עבדת וממשית: טראסות סלע, סכרים, מאגורות מים, בורות, בתי-חוה, בוסתנים, עצים עתיקים, גתות ועוד.

ערוצים מובילים לנחל זיתן מדרום לשבטה מקור: Google Earth

מרתקת מכל היא תופעת "תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ" הבולטת במיוחד סביב שבטה.

ראו את התמונה הזו שצולמה מצפון לשבטה: אלפי גלי אבנים הנראים כעציצים הפוכים, נערמו במערך מסודר על מדרונות הגבעות. קוטר אופייני של תלולית הוא כמטר אחד וגובהה כחצי מטר. המרחק בין תלולית אחת לרעותה 2-3 מטרים.
ניתן רק לדמיין את המאמץ המתמשך והמתיש שהיה כרוך בעבודת סיקול המדרונות עד יצירת מארג מפואר זה. סביר כי לא מדובר כאן ביזמה פרטית אלא בתכנית אזורית או ממלכתית.
 

 

מבט אווירי על תופעה זו נותן מושג נכון על עצמתה:

 
באדיבות פרופסור יורם צפריר

כפי שניתן להבחין מהתצלום הבא - במקרים מסויימים נערמו פסי חצץ ארוכים על גבי המדרונות - בנוסף לתלוליות עצמן.

 
מקור: Google Earth בקעת קרחה מדרום למצפה שבטה. הקו בתחתית התמונות הוא תוואי מסילת הברזל העות`מנית שהגיעה עד קסיימה

בשנת 1870 הגיע לנגב ולסיני החוקר הבריטי אדוארד הנרי פאלמר. הוא הוקסם מהמדבר וממעשי תושביו הקדמונים ובראותו את תלוליות האבנים פנה אל הבדוים תושבי האזור ושאלם לשם התופעה. "תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ" השיבו לו - תלוליות הענבים.

"תחילה לא ידענו מה טיבן של ערימות מלאכותיות אלה...קשה היה להעלות על הדעת כי באדמה צחיחה ושוממה זו גידלו אי פעם עצים או גפנים. והנה באה המסורת הערבית לעזרתנו: הבדווים כינו את גלי האבן בשם תולילת אל ענב או רג`אם אל כרום והשמות פתרו את החידה!"

מכאן הסיק פאלמר כי התלוליות שמשו לתמיכה בזמורות הגפנים שניטעו על המדרונות. פאלמר טעה באבחנתו ומאז הפכו התלוליות למושא מחקר והשערות רבות הוצעו בהקשר אליהן.

הנה סיכום ההצעות השונות בנושא:

1 אדוארד פאלמר - גפן נוטה ל"התאבד" – שריגיה חונקים אותה - חייבת תמיכה ובהעדר עצים בנגב השתמשו באבנים – כמו ביוון ולבנון
2 יוסף ברסלבסקי -  התעבות טל בלילה
3 יהודה קידר - הגברת סחף שחסר לחקלאים. בן ארי שלל תיאוריה זו וסבר כי מילוי חלקה בסחף יארך 200 שנה
4 אברהם נגב - סיקול בורות לנטיעת גפנים שמולאו באדמה וזבל כבשים
5 מיכאל אבן-ארי - הגברת נגר עילי פחות מים נספגים באדמה ומגיעים למאגרים ולחלקות החקלאיות

התיאוריה המקובלת כנכונה היא זו של מיכאל אבן ארי שבמחקרו היו שותפים לזלי שנן ונפתלי תדמור: דהיינו התלוליות שיפרו את הגברת הנגר העילי והגבירו את כמות המים המגיע לערוצי הנחלים שם היו השדות והכרמים. איסוף האבנים בתלוליות יצר פני שטח נוחים יותר לזרימה. האבנים שנאספו הן אבנים שהיו על פני השטח ובמקום לפנותן נערמו בגלים על המדרונות. בכך גברה כאמור הזרימה וקטנו החלחול ואיבוד המים.

שני נתוני יסוד:
רק 15% ממי הגשם היורדים על שטח נתון הופכים נגר עילי.
שטח המדרונות המספקים מים לאפיק גדול פי 25 משטח החלקות באפיק.

כלומר:
מתוך 100 מ"מ גשם ....  15מ"מ הופכים נגר עילי ובשל "מכפיל המדרונות" (25) מדובר ב- 375 מ"מ מים.
אם נוסיף את הגשם היורד על החלקה עצמה .....אנו מקבלים כי על החלקה המעובדת או הנטועה יורדים אפקטיבית כ-500 מ"מ גשם ואלה כבר תנאים ים תיכוניים !

אלפי התלוליות נוצרו על ידי צאצאי העם הנבטי שעם השנים שינו את אמונתם ואת אורח חייהם.
הנבטים כידוע היה עם ערבי, נוודי עובד אלילים שהחל מהמאה ה-4 לפני הספירה עסק בהובלת בשמים מדרום חצי האי ערב לנמלי הים התיכון. המוצרים שנשאו בשיירות בנות אלפי גמלים כללו בעיקר מור ולבונה.
החל מהמאה הראשונה לפני לספירה שינה את אורחות חייו והפך יושב קבע.
החל מהמאה ה-4 לספירה – התנצר ובערי הנגב נבנו כנסיות מפוארות. החקלאות המדברית ויצור יין הפכו לעיסוק מרכזי.
לאחר הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה בשל מיסוי כבד, העדר שלטון תומך ואיסור שתיית יין, נטשו צאצאי הנבטים את מקומות הישוב שלהם ובא הקץ למעל אלף שנים של נוכחות מדברית מרשימה.

ואיך קשורות התלוליות למבחן המסכם בקורס מורי דרך?
בתום הקורס המרתק נבחנו חברי ואני בשתי בחינות מסכמות :האחת בחינה בכתב בת חמש שעות והשניה בחינה בעל-פה בתחילתה נדרש הנבחן להכין הרצאה קצרה על נושא שיבחר.
נכנסתי לחדר ומולי פנל של חמישה בוחנים. "על מה תדבר?" נשאלתי. שלפתי את עזר ההדרכה שאתם רואים בתמונה מטה ואמרתי: "תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ". המבטים התמהים רמזו לי כי כנראה המבחן עומד להסתיים בהצלחה.
עזר זה משמש אותי עד היום.

 
נרים כוסית יין לכבוד תושבי הנגב הקדומים על חריצותם ועל היצירתיות שגילו ולחיי הכורמים והייננים החדשים שמחדשים את ענף היין בנגב.

מקורות
1. "החקלאות הקדומה בנגב המרכזי", לזלי שנן ונפתלי תדמור (עמיתיו של פרופסור אבן ארי). מתוך "ארץ הנגב אדם ומדבר" חלק א` בעריכת ד"ר אשבלום שמואלי וד"ר יהודה גרדוס, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל-אביב ומכון לחקר המדבר שדה בוקר. 1978

2. "תצלומי אוויר כמכשיר במחקר השדות החקלאיים הקדומים בנגב", ריכב רובין מתוך "חישה מרחוק" עורכים ב"ז קידר ואבינעם דנין , הוצאת יד יצחק בן-צבי , 2000 

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי