קו ה-K המסתורי    חזרה לאתרים דרום 

שעתיים לשקיעה. הורדתי את האורחים שלי מוקדם יחסית לבקשתם במלון במצפה רמון. מחר צפוי לנו יום נוסף יחד. אני בדרך למלון שלי. לפתע הבזיק רעיון : זה הזמן למצוא את קו ה-K !   חישבתי לעצמי: ארבעים דקות נסיעה, שעה בשטח, ארבעים דקות חזרה - אחזור ממש בחשכה.

על הקו המסתורי שמעתי וקראתי אבל כל נסיונותי לאתרו מחלון האוטובוס בעת נסיעה באזור בהדרכת קבוצות – עלו בתוהו. עכשיו כשאני אדון לזמני והגה רכבי מציית רק לי - אצא לאתרו.

יצאתי לדרך.

ליד בה״ד 1 יכולתי להזכר בימי כנער בן עשרים. כאן משמאל ערכנו תרגול מצפנים. מימין המטווחים. בזמני איש לא חשב על נטיעת כרמי יין במרחב היפיפה הזה.

הלילה במדבר מגיע בחטף. הטמפרטורה צונחת במהירות והצללים מתארכים. זו השעה בה מתעוררות חיות המדבר לפעילות הלילה. האם אפגוש בהן ? שאלתי את עצמי.

הכביש המדברי הצר מחבר את כביש באר-שבע אילת עם גבול ישראל - מצרים. קילומטר מדרומו נמצאת שפתו הצפונית של מכתש רמון. הרכסים הרכים משמאל קטועים בחדות כאילו נגס בהם ענק בלתי נראה.
אני עובר את בור חמת. כאן נפסקת הקליטה הסלולרית ואפשר להרגיש מנותק תרתי - משמע.
לפתע משמאל לדרך מתרומם באחת ענן אבק. אחרי שניה אני פוגש עדר פראים המזנק לאחור וכמו שואל - מי אתה הזר המפריע לנו עת הערב צונח על ממלכתנו?

הכביש חוצה את נחל עקרב ואת היובלים העליונים של נחל ניצנה. עצי אלה אטלנטית בעלווה ירוקה מהווים ניגוד חד לצהוב חום של סלעי הגיר. גמלים וצבאים משלימים את התפאורה.

אני נוסע לאתר את קו ה-K אבל נסחף באווירת אחר הצהרים המהפנטת.

קו ה -K הוא כינוי בפי ארכאולוגים של קיר אבנים ישר כסרגל שאורכו 4.6 קילומטרים ונבנה לפני יותר מארבעת אלפי שנים בין שתי פסגות נישאות ממערב למכתש רמון.
ארבעה קילומטרים, ישר כסרגל, ארבעת אלפים שנה ! צריך מרכיב נוסף לתסריט מסתורי?
למה שימש? מה היה גובהו המקורי? מי בנה אותו?

התחלתי בפסגת הר רומם שליד בורות לוץ. כאן מגובה 1004 מטר מעל פני הים ניבט נוף הררי מרשים. כארבעה קילומטרים ממערב מתנשא הר חריף ובאופק - הרי חצי האי סיני.
בנקודת השיא גל אבנים המזוהה על ידי ארכיאולוגיים כטומולי – אתר קבורה מהתקופת הברונזה לפני כחמשת אלפי שנים – אלפיים שנה קודם למסע בני ישראל ממצרים. וואלה - היו כאן חבר`ה עוד לפנינו.

ממש למרגלות הטומולי זיהיתי לראשונה את קו ה- K
כבר מכאן ניתן לראות כי הוא ישר כסרגל ופונה אל עבר ההר הגבוה בנגב: הר רמון המתנשא לגובה 1037 מטרים מעל פני הים.

הקו אינו רציף וחלקים ממנו נסחפו ונעלמו עם השנים. ראו מפה כדי להתרשם מהתופעה (קו כחול מרוסק מציין כי אין ממצאים בשטח)

השמש יורדת עוד ובעת ביקורי במקום (21 בחודש יוני – היום הארוך בשנה) התלכד הצל שלי עם הקו באופן מדוייק ומעורר מחשבה. האם בוני הקו הקדומים עסקו כאן בפולחן השמש?

בשטח הקו נראה בבירור במקום זה אך קשה להעביר תחושה זו בתצלום קרקעי. לכן הסתייעתי בתצלום לווין של הר רומם וסימנתי עבורכם בסגול את תוואי הקו:

מקור תמונת הבסיס: Google earth

נסעתי לקצהו השני של הקו. כקילומטר מזרחה ממסעף הכניסה לבורות לוץ ישנו שילוט לכיוון הר רמון. דרך עפר מטפסת על גבעה ויורדת לואדי. זה הזמן להביט ימינה (מערבה) ולראות עוד מקטע ברור של הקו. הנה כך זה נראה מלמעלה:

 

מקור תמונת הבסיס: Google earth

המשכתי בנסיעה עד חניון רכב של הר רמון. מכאן הליכה קצרה מובילה אל עבר הפסגה.

בשולי הנקודה הגבוהה ריכוז מבני קבורה קדומים ומרשימים. היתכן שמבני קבורה בשני צידי הקו מרמזים על פולחן מתים?

הקו מסתיים כשהוא פוגש גל אבנים נוסף עליו טיפסתי לתמונת סיום הביקור.

הצללים התארכו ובמרחב האינסופי של הר הנגב לא ראיתי איש מלבדי. זה זמן לחזור למצפה רמון.

 

שאלות רבות המשיכו ללוות אותי: מה סיפור המקום ? מי גילה את הקו? למה שימש?
מצאתי מעט יחסית מקורות אך חיפוש ברשת ויצירת קשר עם גורמים שהיו מעורבים בחקר הקו הובילה לשפיכת אור על האתר. מקור חשוב לנושא הוא ד"ר מוטי היימן מאוניברסיטת בר-אילן ומקור נוסף הוא מאמרו של יעקב ורדי.

נפתח בעצם גילוי הקו. מספר איתן עלומי החוגג בימים אלה גבורות: "השנה הייתה 1957, אני בן 22 ובפינת החי של הקיבוץ כבר הפך הבכר שמצאנו לגמל חסון. באותם ימים היה הנגב שומם למדי ושימש יעד למטיילים והרפתקנים. חברי ואני יצאנו למסע במדבר שבו גמענו כשישים קילומטרים ביום תוך שאנו מתעדים בכתב ועל גבי מפה אתרים מעניינים לאורך הדרך. באזור הר רומם נתקלנו במכלול אבנים משונה בעל אופי קוי. בחזרה צפונה סיפרתי על כך לידידי מהתנועה הקיבוצית זאב משל וזה הזעיק למקום את מורו הארכאולוג יוחנן אהרוני שבהכוונתי ראו לראשונה את התופעה. הצעתי לאהרוני לקרא לתופעה "קו איתן" אבל כנראה שסיסטמטיות מדעית של סימון אתרים הכריעה לטובת השם "קו ה- K"

יוחנן אהרוני הציע כי מדובר מערך ביצורים שבנו תושבי הנגב הקדמונים בגבול שליטתם. על סמך חרסים שהתגלו סמוך לקו תארך אהרוני את האתר לתקופת הברונזה הביינמית (כ- 4200 שנה טרם זמננו. המספר מציין את מרכז התקופה).

אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג נלסון גליק והגיע למסקנה כי לא מדובר בקו שהיה רציף לכל אורכו. מקטעים מסויימים, כמו זה שסמוך לפסגת הר רומם, הם אמנם רציפים אך במקרים רבים מדובר בשרשרת של מבנים עגולים בקוטר ממוצע של מטר אחד ומבנים מרובעים בעלי צלעות של כמטר אחד, שבניהם יש מרווח של כמה מטרים. מבנה שכזה אינו יכול לשמש כהגנה וגם נמצאו חלקות חקלאיות קדומות משני צידי הקו. יעקב ורדי הוסיף כמה טיעונים נוספים התומכים בגישתו של גליק: גובה חומת האבנים אינו רב וכנראה לא עלה על שני מטרים הואיל ולא נמצאה דרדרת בסמוך. הביצור נפסק באופן חד בשתי הפסגות האמורות וסיבה נוספת היא כי ממש בסמוך נמצא מחסום גיאולוגי טבעי - המצוקים האדירים של מכתש רמון.

גליק הבין כי הקו אינו חלק מישוב ולכן מיעוט החרסים ולפיכך גם לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני.

בשנים 1985-1989 התקיים סקר חרום באזור הר רמון אותו ערך ד"ר מוטי היימן. נמצא כי מן הקו שרדו מקטעים באורך מצטבר של 1.5 קילומטרים (כשליש מהאורך המקורי). גובהו הממוצע של הקו כ- 0.7 מטר ורוחבו כ 1.8 מטרים. באזור הר רומם שרד קיר באורך 115 מטרים שהיה רציף במקורו ובעל מתאר של שני קירות עם מילוי אדמה בניהם המזכירים מבנה של סולם. מבנה זה מזכיר ממצא של משה כוכבי בהר מרבץ שבאזור דימונה. בסמוך לשני קצוות הקו נמצאו רגמים (מבני אבן קדומים שחלקם שימש לקבורה). מבנים אלה אופייניים לתקופת הברונזה הקדומה (כ- 4800 שנה טרם זמננו) והיימן סבור שאכן בתקופה זו נבנה קו ה-K וכי הוא שימש למטרה פולחנית שפרטיה עלומים. ממצא נוסף שמחזק השערה זו הם ארבעה מתקנים דמויי פרסה שנמצאו בשלושה אתרים ליד הקו ובהם לוחות אבן ניצבים ("מצבות"). בתקופה זו חייתה בתחום הר הנגב חברה נוודית וכמה מרכזים יישוביים מתקופה זו התגלו (באר רסיסים, עין זיק, הר ירוחם, הר צייד, משאבי שדה, נחל ניצנה).

יגאל גרנות ממדרשת שדה בוקר מספר כי לפני כעשר שנים הבחין כי ביום הארוך בשנה (21 ביוני) פונה הקיר במדויק לשמש השוקעת (אזימוט מקורב 285 מעלות) ולפיכך מדובר במתקן קדום לקביעת לוח השנה. עוד מספר יגאל כי אלי ששון מאוניברסיטת בן-גוריון הבחין כי הקו פונה בדיוק לבירת הנבטים פטרה וכי עוד היד נטיה לעוד השערות למהותו ...

קו ה-K הוא אולי המרשים בנגב בגודלו אבל אינו היחיד. קוים דומים נמצאו כאמור בנגב וגם במדבר יהודה (בסמוך לג`בל מונטאר). יש להודות כי רב הנסתר על הנגלה בעניין זה אך מורכבות הבנייה וההשקעה האדירה בה מצביעים על מערך ארגוני מרשים של תרבות נגבית קדומה.

מקורות 

The`K-Lin` at Har Romem in Light of the Survey of the Map of Har Romem (203), Mordechai Haiman ,`Atiqot 39:21-29
יעקב ורדי – מבנים שמהותם אינם ידועה מתקופת הברונזה התיכונה `
מתוך עבודת גמר במדרשת שדה בוקר בהנחיית ד"ר רודולף כהן 1992-3. ראו באתר המדרשה 

תודות לכם שסייעתם לי בהכנת הכתבה: מוטי היימן, זאב זיוון, יגאל גרנות.

מערך מסתורי נוסף בן אותה תקופה בקרוב - נמצא ברמת הגולן - ראו כאן כתבה עליו

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

 חזרה לאתרים דרום       חזרה לתפריט ראשי