מאיזניק לירושלים - בבאר שבע חזרה לאתרים דרום
"שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים".
בביקור בתערוכה החדשה בבאר-שבע תתרחב דעתכם לפחות משנים ממרכיבי אמרה זו של חז"ל. המסגד המשמש דירה למוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח הוא מהיפים שנבנו בארץ והכלים המוצגים בו כעת הם מהנאים שראיתם.
התערוכה "מאיזניק לירושלים" שאוצרת ד"ר שרון לאור-סירק מציגה את המפגש בין מסורות הקרמיקה הטורקית והארמנית הירושלמית, ואת הזיקה של שתיהן למסורת הקרמיקה הסינית. אף שכל מסורת מייצגת את הזמן והמקום שבהם נוצרה, כולן מתמקדות במוטיבים מעולם הצומח, המתוארים באופן מסוגנן ועשיר.
מקורותיה של הקרמיקה הטורקית בפרס ובסוריה, אך מסוף המאה ה-15 התפתחה מסורת חדשה וייחודית בערים איזניק וקוטהיה שבמערב רמת אנטוליה. מסורת זו משלבת את האמנות המוסלמית הטורקית עם סגנון האיור הפרסי ואמנות הקרמיקה הסינית. המפגש עם אמנות זו נוצר בעקבות ייבוא כלי קרמיקה סיניים לחצר הסולטנים העות`מאניים וחשיפת הקרמיקאים המקומיים למסורת זו. נושא האיור המרכזי של האריחים וכלי החרס מאיזניק וקוטהיה הוא פרחים ומוטיבים צמחיים המתוארים בסגנון נטורליסטי.
הקשר בין מסורת הקרמיקה הטורקית לבין ירושלים נוצר במחצית הראשונה של המאה ה-16 על ידי הסולטן הטורקי סולימאן "המפואר" (1566-1494), שליט האימפריה העות`מאנית, שנרתם לחידוש אריחי הקירות החיצוניים של מבנה כיפת הסלע בירושלים. קירות המבנה, מהמאה ה-7, צופו מחדש באריחי קרמיקה צבעונית מזוגגת במסורת הקרמיקה הטורקית. הימצאותם של אריחים ממסורת זו במבנה כה מרכזי וחשוב השפיעה על הקרמיקה הירושלמית המקומית. במאות ה-18 וה-19 הוחלפו חלק מהאריחים באריחים חדשים שהעתיקו את העיצוב המקורי.
אריחים מכיפת הסלע המאה ה-19
בתחילת המאה העשרים, נסיבות דומות הובילו למפגש נוסף בין מסורת הקרמיקה הטורקית והירושלמית. ב-1919 הוזמן אמן הקרמיקה ומומחה השימור הארמני דוד אוהנסיאן לירושלים כדי לשקם את אריחי כיפת הסלע מהמאה ה-16. כדי לעמוד במשימה נסע דוד אוהנסיאן לטורקיה, ושב לירושלים עם קבוצת אמני קרמיקה ארמנים, שהנודעים בהם היו נישאן בליאן ומגדיץ` קרקשיאן. לרוע המזל, רעידת האדמה שפקדה את ירושלים ב-1927 יצרה גירעון בתקציב ותוכניות השיקום נגנזו. למרות זאת, אמני הקרמיקה הארמנים השתקעו בירושלים ויצרו מסורת אמנותית ייחודית הקיימת בעיר עד היום.
בתערוכה מוצגים אריחים וכלי קרמיקה מאיזניק ומקוטהיה מהמאות ה-16 עד ה-18, וכלי קרמיקה סיניים משושלות מינג וצ`ינג ששימשו להם מקור השראה. כמו כן מוצגים זה בצד זה אריחים שציפו את מבנה כיפת הסלע במסורת הקרמיקה הטורקית מהמאה ה-16 ואריחים ארמניים מהמאה ה-20. מסורת הקרמיקה הארמנית הירושלמית מוצגת בעבודתם של אמני העבר דוד אוהנסיאן, נישאן בליאן, מגדיץ` קרקשיאן והאמנים שעדיין יוצרים בעיר, בראשם מרי בליאן (אל תחמיצו את הסרט בו היא מספרת על עבודתה ועל חייה).
קטע מעבודה של מרי בליאן
כמו כן מוצגות עבודותיהם של מרתה ריגר ושל אקרם יאזיג`י, אמנים עכשוויים, שעובדים ויוצרים בהשראת אותה מסורת קרמיקה סינית שהשפיעה על המסורת הטורקית.
ביצי חרס של מרתה ריגר, 2015
התערוכה "מאיזניק לירושלים" נפתחה ב- 14 בדצמבר 2015 ותוצג למשך חצי שנה לפחות. הטקסט הנ"ל מתבסס על סיכום שכתבה האוצרת.
* * *
למידע על האוסף הארכאולוגי המוצג במקום ועל התערוכה הקודמת "קשרים" - הקישו כאן
בשנת 2012 הוצגה במקום תערוכה לתולדות באר שבע. לכתבה בנושא זה - הקישו כאן
קישור לאתר המוזאון ולאתר מוזיאון הנגב לאמנות הסמוך
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
חזרה לאתרים דרום חזרה לתפריט ראשי
