אחד מי יודע ? חידון ארץ-ישראלי חזרה ל"ועוד"
מאת שי רוזן
אחת משאלות הטריוויה המקובלות העוסקות בהיסטוריה היא השאלה: "כמה שנים נמשכה מלחמת 100 השנים בין בריטניה לצרפת?". לכאורה, התשובה המתבקשת מעצם כינויה של המלחמה היא "100 שנים" אולם בפועל נמשכה סכסוך זה, שתחילתו בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453, כ-116 שנה. האם גם אצלנו קיים פער בין השמות והמושגים לעובדות? לפניכם כמה שאלות העוסקות במושגים ושמות ידועים בהיסטוריה של ארץ ישראל בעת החדשה ולאחריהן העובדות המפתיעות.
שאלה 1: כמה לוחמים מונצחים באנדרטה במצודת כ"ח?
מצודת כ"ח מנציחה בשמה את עשרים ושמונת הלוחמים שנהרגו בניסיונות הכיבוש של משטרת נבי יושע במלחמת הקוממיות. מספר זה כולל את ארבעת הלוחמים שנהרגו בניסיון הכיבוש הראשון של המשטרה ב-15 באפריל 1948, לאחר עזיבת הכוחות הבריטיים, את ניסיון הכיבוש של תחנת המשטרה ב-20 באפריל 1948 בו נהרגו 22 לוחמים ואת שני הלוחמים שנהרגו ב-17 במאי 1948, לאחר כיבוש המצודה ע"י הגדוד השלישי של הפלמ"ח. באתר קיימות שתי אנדרטאות להנצחת החללים, האחת הינה קבר האחים בו קבורים 19 מחללי הקרב השני של המצודה שגופותיהם התגלו בשטח שסביב המצודה לאחר כיבושה. האנדרטה השנייה הינה לוח הזיכרון לחללי הקרבות התלוי בצמוד לגדר המצודה ובו מונצחים 29 לוחמים. 28 מהלוחמים המונצחים הינם חללי שלושת הקרבות לכיבוש המצודה ואילו החלל ה-29 הינו משה אלקבץ, לוחם פלמ"ח שנהרג בקרב ב-19 בפברואר 1948 בסמוך למצודה כאשר אבטח שיירה שעלתה מאיילת השחר לקיבוץ מנרה ונתקלה ליד המשטרה במארב ערבי. לשאלה זו לכן ניתן לתת שתי תשובות – 19 לוחמים בקבר האחים או 29 לוחמים בלוח ההנצחה.
בול יום הזכרון לחללי צה"ל שנת 1951
שאלה 2: כמה לוחמים נהרגו בקרב קולה שעל שמם היישוב "גבעת כ"ח"?
בניגוד לקרבות נבי יושע, מהמפורסמים בקרבות מלחמת העצמאות, אחד הקרבות הפחות מוכרים של מלחמת העצמאות, עם כמות חללים גדולה, הוא סדרת הקרבות על כיבוש הכפר קולה במורדות השומרון במהלך מבצע "דני" וקבות עשרת הימים. ראשית העימות ב-10 ביולי 1948 כאשר לוחמי חטיבה 8 הצליחו לכבוש את הכפר קולה בקרב ללא אבדות בנפש. כעבור מספר ימים הצליח הלגיון הירדני להשתלט על הכפר לאחר קרב עקוב דם בו נהרגו כ-30 לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שקיבלה את האחריות לגזרה לאחר כיבושה ע"י לוחמי חטיבה 8. הכפר נכבש סופית בהתקפת נגד של חטיבת אלכסנדרוני ב-18 ביולי 1948. על אדמות קולה הוקמה לימים מושב "גבעת כ"ח" שבא להנציח את חללי הקרב על קולה. אולם, מי שיגיע לאנדרטה שהוקמה לזכר חללי הקרב ייגלה כי על האנדרטה מונצחים 31 לוחמים ואילו ברישומי משרד הביטחון מזוהים 32 לוחמים שנהרגו בקרבות על הכפר וסביבתו.
שאלה 3: כמה אנשים נהרגו בקרב תל-חי בי"א באדר תר"פ שעל שמם נקראת העיר "קריית שמונה"?
אחד האירועים המשמעותיים ביותר בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה הוא הקרב שהתנהל בחצר תל חי שהתנהל בי"א באדר תר"פ (1 במרץ 1920). בקרב זה, שהתנהל בתקופה בו נקלע היישוב היהודי באצבע הגליל למאבק שבין הכוחות הצרפתיים לכוחותיו של האמיר פייסל, נהרגו שישה ממגיני תל חי ובראשם יוסף טרומפלדור שהיה מפקד הנקודה בעת הקרב. כבר בימים הראשונים שלאחר הקרב צרפה ההיסטוריוגרפיה היהודית את שני חללי תל חי שנהרגו עוד בטרם הקרב - שניאור שפושניק שנהרג בתחילת חודש דצמבר 1919 ואהרון שר, חבר קבוצת כנרת, שעלה כאיש תגבורת לגליל ונהרג בקרס ב-6 בפברואר 1920. לימים, כאשר הוחלט להקים בסמוך לתל חי מעברה, הוחלט לקרוא לה בשם "קריית יוסף" מתוך כוונה להנציח את יוסף טרומפלדור אולם בהמשך הוחלט לקרוא ליישוב החדש בשם קריית שמונה מתוך כוונה להנציח את שמונת נופלי תל חי, כאשר רק ששה מהם נהרגו בפועל בקרב בי"א באדר.
שאלה 4: כמה לוחמים נהרגו בפיצוץ גשר א-זיב שעל שמם נקרא אתר ההנצחה בשם "יד לי"ד"?
בלילה שבין 17-16 ביוני 1946 יצאו לוחמי הפלמ"ח, כחלק מפעולות "תנועת המרי העברי", במבצע "מרכולת" במסגרתו תוכנן לפוצץ 11 מהגשרים שחיברו בין ארץ ישראל לשכנותיה. בעוד בתשעה גשרים המליחה הפעולה ללא אבדות, הניסיון לפוצץ את שני הגשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, על וואדי קורין (לימים נחל כזיב) בסמוך לכפר א-זיב, נכשל כאשר לוחמי הפלמ"ח נתקלו בכוחות האויב, שהוזהרו קודם לכן. בקרב שהתפתח נהרג יחיעם וייץ וגופתו הושארה במקום נפילתו. שאר הכוח המשיך בניסיון להגיע ליעדו אולם תוך כדי התקדמות הכוח לקראת גשר הכביש והנחת חומר הנפץ, פגע כדור תועה במטע חומר הנפץ ובפיצוץ שארע נהרגו 13 לוחמים נוספים. בעקבות הפיצוץ נסוגו שאר לוחמי הכוח כאשר הם משאירים אחריהם את גופתו של יחיעם וייץ שנאספה למחרת ע"י הבריטים והובאה לקבורה בירושלים. שרידי שאר 13 הלוחמים שנספו בפיצוץ נאספו על ידי חברת קדישא מחיפה והובאו לקבורה בקבר אחים בבית העלמין בחיפה. כעבור מספר שנים, הועברו שרידי הגופות מבית העלמין בחיפה לאנדרטה החדשה שהוקמה בסמוך לגשרי א-זיב והמנציחה את 14 הלוחמים שנהרגו בקרב, שלושה עשר בפיצוץ עצמו ויחיעם וייץ שנהרג קודם לכן.
שאלה 5: באיזה מימי מלחמת ששת הימים השתלט צה"ל על החרמון?
מלחמת ששת הימים, במסגרתה השתלטה ישראל על שטחי סיני, רצועת עזה, רמת הגולן ויהודה ושומרון ("הגדה המערבית" של ממלכת ירדן), החלה בהתקפה אווירית) (מבצע "מוקד" על חילות האוויר של צבאות ערב בבוקר ה-5 ביוני 1967 והסתיימה עם תום הקרבות במזרח רמת הגולן במוצאי יום ה-10 ביוני 1967. ב-12 ביוני, יומיים לאחר תום המלחמה, הגיע סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל לביקור ברמת הגולן. במהלך השיחה, כאשר התברר למשתתפים כי למחרת אמורים להגיע פקחי האו"ם לסמן את קווי הפסקת האש, הציע מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, להעלות באמצעות מסוקים כוח על ההר החרמון ולקבוע את הנוכחות הישראלית בו לפני הגעת פקחי האו"ם. הצעתו של מוטי הוד התקבלה ובסדרה של הטסות הועלה לאזור מצפה שלגים כוח של חטיבת גולני וקבע את החרמון כשטח ישראלי אותו "כבשה" ישראל ביום השמיני של המלחמה.
שאלה 6: כמה ישובים הוקמו בנגב במסגרת התיישבות "11 הנקודות בנגב"?
במוצאי יום כיפור תש"ז (6-5 באוקטובר 1946) יצאה לפועל אחת מיוזמות ההתיישבות הגדולות של היישוב היהודי הארץ ישראל בתקופת המנדט כאשר בין לילה הוקמו ברחבי דרום הארץ 11 נקודות יישוב ולכן זכו יישובים אלה להיכלל תחת הכותרת "11 הנקודותבנגב". אולם בטרם נענה על השאלה, עלינו להגדיר את המושג נגב כאשר ההגדרה המקובלת למדבר הינה "אזור בו יורדים פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה". על פי קריטריון זה, תחומו הצפוני של הנגב משתנה בין שנה לשנה בהתאם לכמות המשקעים היורדת בו (במושגי תורת האקלים יש לבחון היכן עובר קו גשם 200 מ"מ). בארץ ישראל נע קו ה-200 מ"מ גשם בין אזור באר שבע בשנים ברוכות לאזור אשקלון-קריית גת-בית גוברין בשנים השחונות. אם ניקח בחשבון את הגבול הצפוני המקסימלי של הנגב כקו אשקלון-קריית גת-בית גוברין ונציב על המפה את 11 נקודות ההתיישבות שעלו על הקרקע במבצע "11 הנקודות" נגלה כי רק 9 מתוכן נמצאות בשטחו של הנגב. שתי הנקודות הנוספות, קדמה וגל-און נמצאות באזור השפלה, מצפון לקו 200 מ"מ הגשם.
שאלה 7: כמה אנשים נהרגו בטביעת "ארי הים" שעל שמם נקרא בית הספר לקציני ים בשם "כ"ג יורדי הסירה"?
ב-18 במאי 1941 הפליגה ממעגן חברת החשמל בחיפה הספינה "ארי הים" (Sea Lion) ועל סיפונה צוות של עשרים ושלושה מלוחמי "פלוגות השדה" של ההגנה, בפיקודם של צבי ספקטור וכתריאל יפה, במטרה לפוצץ את בתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. הפעולה הייתה אחת הפעולות הראשונות במסגרת שיתוף הפעולה בין הנהגת היישוב לממשלת בריטניה כחלק מהמאבק בגרמניה הנאצית ובנות בריתה. את הפעולה יזמה "מנהלת המבצעים המיוחדים" (Special Operations Executive) ומטעמה הצטרף למשימה מייג`ור סר אנטוני פאלמר (Palmer) שהעלה את מספר אנשי הכוח ל-24. מסיבות שאינן ברורות לחלוטין, ניתק הקשר עם הספינה כאשר היא התקרבה לחופי לבנון והיא, וכל נוסעיה נעלמו. על פי תחקירים שנעשו במהלך השנים, ככל הנראה התפוצץ מטען חומר הנפץ שעל גבי הספינה בלב ים והיא טבעה עם 24 הלוחמים שעל סיפונה. זכרם של "כ"ג יורדי הסירה" הונצח בספינות מעפילים, באנדרטה בהר הרצל, ברחובות וככרות ברחבי ישראל ובשם בית הספר לקציני ים בעכו. החל משנות ה-60 הציעו מספר אישים שעסקו בפרשה להוסיף את שמו של פאלמר להנצחה ולשנות את הכיתוב ל"כ"ד יורדי הסירה" אולם זכר הפרשה עדיין חקוק כפרשת "כ"ג יורדי הסירה".
שילוט לזכר יורדי הסירה בשפך הירקון. סמוך לכאן חונכו ואומנו ימאי ה"הגנה" ומכאן יצאו למשימתם ממנה לא שבו. צילום: יהושע לביא
ושאלה לסיום, כחומר למחשבה וכהצעה למאמר נוסף: האם היישוב טלז-סטון (קריית יערים) מנציח בשמו את זכרו של האלוף דוד מרכוס (מיקי סטון), מפקד חזית ירושלים במלחמת העצמאות, שנהרג מאש כוחותינו בתחנת המשטרה המנדטורית הסמוכה ואשר האנדרטה לזכרו נמצאת במרכז היישוב?
בברכת חג פסח שמח,
שי רוזן
מדריך בכיר וחוקר ידיעת הארץ, רכז קורס מורי דרך במכון אבשלום.
כל התמונות בכתבה זו, למעט אם צוין אחרת, צולמו על ידי יואב אבניאון
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
