פרשת ליזרוביץ - חצי יובל של תעלומה                     חזרה ל"ועוד" 
אהרלה ברינדט

רחל בת שתים עשרה, יפרח בן שמונה וחגי בן שנתיים וחצי. באותו לילה של אוגוסט 1938 השתנו חייהם.

בשנות השלושים של המאה העשרים הקימה משטרת המנדט הבריטי מחנה עבודה לאסירים ערבים מדרום לצומת אורן ומדרום לצומת כלא 6 כיום. מתחם המחנה חולק לשני חלקים.
החלק המנהלי והלוגיסטי הכולל מחסנים, מגורי השוטרים ומגורי הקצינים ומשפחותיהם היה בצדו המזרחי של המחנה למורדות הכרמל וממזרח לכביש 4.
בחלק המערבי (ממערב לכביש 4) שכנו מגורי האסירים באוהלים ובמבנים קלים שנבנו על משטחי בטון הנמצאים בשטח עד היום.
על השמירה במחנה הופקדו שוטרים בריטים, חלקם ערבים. מסביב למחנה הוקמה גדר תיל היקפית ושני מגדלי שמירה מבטון בגובה שישה מטרים נבנו משני צידי המחנה. כיום ניתן לראות שרידים ממבני מגורי הקצינים ואת שני מגדלי השמירה ממזרח לתחנת הדלק הממוקמת על כביש 4. 

 

שרידי בית המאסר ומגדל שמירה בצילום עדכני.

בין קציני המחנה היה משה ליזרוביץ שתפקידו סגן מפקד הכלא. 

 

ליזרוביץ התגורר במקום עם בני משפחתו - אשתו ברוריה ושלושת ילדיו.

משפחת ליזרוביץ ולצידם שני עובדים ערבים מהכפר עין חוד בחצר ביתם במחנה המאסר.

16 באוגוסט 1938. עוד יום רגיל עבר על הישוב היהודי בתקופת המרד הערבי 1936-1939. בשעה 08:00 בבוקר בכלא עכו הוצא להורג בתלייה מרדכי שוורץ, שוטר יהודי ששירת במשטרת המנדט. הוא נידון למוות משום ששנה קודם לכן רצח שוטר ערבי ששירת איתו  יחדיו בשמירה על בית הקיץ של הנציב העליון בעתלית .השוטר הערבי לעג למרדכי שוורץ והקניט אותו לאחר שנודע ששניים מחבריו של שוורץ נרצחו ע"י ערבים בסמוך לכרכור.

אחד מאנשי השטח של המרד הערבי היה יוסף אבו-דורה שהתמנה ע"י חאג` אמין אל חוסייני, למפקד הכנופיות באזור ג`נין, עמק יזרעאל והכרמל וזאת לאחר הריגתו של שיח עז אדין אל קסאם בשלהי שנת 1935.

יוסף אבו דורה - מתוך ויקיפדיה

בליל ה 16 באוגוסט 1938 בשעה 23:10 פרצה כנופיית אבו- דורה למחנה במטרה לשחרר את הכלואים במקום. את הכוח שפורץ למחנה הוביל סגנו של אבו דורה, יוסף חמדאן שבעבר היה אסור במחנה זה. חמדאן נעזר במספר תושבי הכפר עין חוד הסמוך שהועסקו במחנה בעבודות שונות ולכן הכירו את נוהלי השמירה והאבטחה בו. יוסף אבו דורה ואיתו האימאם שיח עלי אל סעדי ומוכתר הכפר עין חוד זידאן אבו אל היג`א, מיקמו את החפ"ק שלהם במטע זיתים כ- 800 מטרים מדרום מזרח למחנה.
לפני תקיפת המחנה דאגו אנשי הכנופיה לחסום את הדרכים המובילות למקום בסלעים גדולים, על מנת למנוע הגעת תגבורת בריטית במהלך התקיפה. לאחר הפריצה למחנה נמלטו ממנו עשרות עצורים ואנשי הכנופיה פרצו לביתו של סגן מפקד הכלא - הקצין היהודי משה ליזרוביץ וחטפו את בני משפחת ליזרוביץ:

1. משה ליזרוביץ     – סגן מפקד הכלא (40)
2. ברוריה ליזרוביץ   – רעייתו של משה (31)
3. אליהו קירז`נר     – עובד מפעל המלח בעתלית ואחיה של ברוריה (34)
4. רחל ליזרוביץ       – ביתם של משה וברוריה (12)
5. יפרח ליזרוביץ     – בנם של משה וברוריה (8)
6. חגי ליזרוביץ       – בנם של משה וברוריה (2.5)   

ששת החטופים הובלו רגלית תחת איומי נשק עד לנקודת הפיקוד בה מוקם יוסף אבו דורה במטע הזיתים. כאן הופרדו הילדים מהוריהם והובלו על גבי סוסים בליווי אנשי הכנופיה מזרחה. לאחר מכן אבו דורה, האימאם ונכבדים ערביים נוספים דנו במשפט שדה מהיר לפי חוקי האיסלם את משה ליזרוביץ וגיסו אליהו קריזנר למוות והם נורו במקום, ברוריה שהגיבה על האירוע בקללות וצעקות נורתה אף היא למוות. אבו דורה לפני שנסוג מהמקום הורה למוכתר הכפר עין חוד -זידאן אבו אל היג`א לקחת את הגופות ולקבור אותן כך שהבריטים והיהודים לא ימצאו אותן. זידאן הטמין את הגופות בבור ליד הכפר. לאחרונה הוצב במקום הרצח שלט זכרון.

לאחר מספר ימים בהם ערכו הבריטים חיפושים באזור, העבירו זידאן ואנשיו את הגופות למקום מרוחק יותר ולבסוף הם אף שרפו אותן בגבעת אלמחמאניה הנמצאת כקילומטר וחצי מדרום לכפר עין חוד. במקום זה הם טמנו את שרידי הגופות בבור. שלושת הילדים הובלו ע"י אנשי הכנופיות ברכיבה ארוכה מזרחה עד להגעתם לאזור הכפר אלמנסי, שהיה מרכז בסיס כוחו של אבו דורה. רחל הופרדה משני אחיה והילדים הועברו מספר פעמים בין הכפרים אלמנסי, אלכפריין ואם אל זינאת. הכפר אלמנסי היה ממוקם עד שנת 1948 במפגש כביש 66 מגידו יקנעם עם כביש הכניסה למושב היוגב בסמוך לתחנת הדלק שממוקמת כיום בצומת.   

לאחר כיומיים הפגישו בין רחל לאחיה הקטנים ועקב לחץ של אנשי הדת המקומיים הסכים אבו דורה לשחרר למורת רוחו את הילדים לאחר שלושה ימים. לפני שחרורם כפה אבו דורה על רחל לכתוב מכתב בעברית שמציין לשבח את יחס הכנופיה ואת יחסו של אבו דורה לילדים. אבו דורה הורה לרחל לאחר שחרורה לפרסם את המכתב בעיתונות בארץ ואיים עליה שאם לא תעשה זאת הוא ישלח את אנשיו שירצחוה! הנה נוסח המכתב:

מאת יוסף אבו דורה מפקד המורדים.

האומה הערבית הוא אומה אצילה ונוהגת באצילות.
כשהביאו אותנו קיבל אותנו אבו דורה והתנהג אתנו יפה.
לפי ההוראה הדתית. נתן לנו להוצאות הדרך.
אני ואחי היינו שבעי רצון מאד.
חתום: רחל ליזרוביץ

בתאריך ה 20 באוגוסט 1938 בשעה 05:40 לפנות בוקר - ארבעה ימים לאחר שנחטפו נלקחו הילדים על גבי חמורים בליווי שניים מאנשי הכנופיה עד לשדה תירס בסמוך לקיבוץ משמר העמק, עם בוקר התקרבו הילדים הלבושים בגדים ערביים לשער הקיבוץ ולאחר שזוהו התקבלו  בשמחה ע"י אנשי משמר העמק. בילדים טיפלה הגננת חווה לין (אמו של חבר הכנסת לשעבר אמנון לין).
לאחר מספר ימים, על פי הצעתו של יצחק בן צבי, הועברה רחל לפנימיית בן שמן. יפרח הועבר לפנימיה בשפייה וחגי הקטן נלקח לביתה של רבקה גורדון, אחותה של ברוריה בתל אביב.

המפה מטה, המבוססת על מפה בריטית משנות הארבעים של המאה הקודמת, מראה את האתרים השונים בהם התחוללו שלבי הפרשה:

בשנת 1939  פרצה מלחמת העולם השנייה ופרשת ליזרוביץ נשכחה. בתאריך 19 באוקטובר 1962 פרסם העיתונאי אהרון אבן חן מאמר במעריב ובו הוא מראיין ערבי שמתוודה שהוא השתתף בפריצה למחנה, בעקבות כתבה זו פנתה רחל ליזרוביץ לנציצקי לעיתונאי וביקשה ממנו שיעזור להביא את הפרשה לסדר היום הציבורי, אבן חן שוחח עם עורך מעריב דיסנציק שביקש ממפכ"ל המשטרה רב ניצב יוסף נחמיאס לחקור את הפרשה.
ב-25 בנובמבר 1962 מינה המפכ"ל את קצין המשטרה שלמה בן אלקנה לחקור את הפרשה. בן אלקנה איש הש"י בעבר, ערביסט האיש שהקים את תחנת המשטרה בוואדי ערה, דובר ערבית רהוטה ומכיר היטב את מנהגי הערבים ותרבותם.
בן אלקנה חקר את הפרשה כ-9 חודשים. קצרה היריעה לפרט כאן את כל פרטי החקירה והתחבולות שבהן השתמש בן אלקנה במהלך עבודתו, פרס כספי גבוה מוצע למי שיביא לקידום החקירה, במהלך החקירה נודע שהקושי בהשגת מידע נובע משבועה שכל החמולות בעין חוד נשבעו על הקוראן שלעולם לא ישתפו גורם זר בפרטי האירוע.

ב-30 ביולי 1963 הצליח שלמה בן אלקנה לפרוץ את מעגל השתיקה, עלי נימר אבו אל היג`ה משתף איתו פעולה ולאחר שהובטח לו פרס נאה, הוא לקח את שלמה בן -אלקנה והצביע על בור שבו הוטמנו גופות הנרצחים, בחפירה שנערכה במקום התגלו עצמות שזוהו בבדיקה של המכון הפתולוגי באבו כביר כשרידי גופות של שני גברים ואישה.

שלמה בן אלקנה במרכז התמונה עם משקפי שמש וגופיה לבנה ושניים מעוזריו הערבים בעת מציאת העצמות

בתמונה מתחילת שנת 2017 מטה נראה הבור בו התגלו שרידי עצמותיהם של הנרצחים.

באותה חפירה  לאחר ניפוי העפר התגלו גם שני כפתורים. הכפתורים זוהו ע"י רבקה גורדון אחותה של ברוריה, ככפתורים שרבקה גורדון קנתה ביחד עם ברוריה בחנות בנחלת בנימין בתל אביב בעת שתפרה לברוריה שמלה. רבקה אף הראתה לשלמה בן אלקנה שבידיה נשארו עוד מספר כפתורים זהים שקנתה גם לעצמה. זיהוי הכפתורים ע"י רבקה גורדון מאמת סופית את זיהוי הגופות שנתגלו !  

באדיבות האמנית רחלי רוגל

בתאריך 22 באוגוסט 1963 - כ-25 שנה לאחר שנרצחו, נטמנו משה וברוריה ליזרוביץ ואליהו קירז`נר בקבר אחים בבית העלמין הישן בראשון לציון.  

הערות :
• שבט אבו אל היג`א הגיעו לארץ מאזור כורדיסטן כלוחמים בצבאו של צאלח א דין האיובי במלחמתו נגד הצלבנים. לאחר ניצחונות של צבאו של צאלח אדין הוא נתן למספר חמולות מהשבט אדמות, את אזור הכפר סירין מעניק לאחר נצחונו בקרב קרני -חיטין. את הכפר כאוכב  אבו אל- היג`א הוא העניק לאחר כיבוש עכו ואת אזור עין חוד הוא לשבט אבו אל-היגא לאחר שמסתיים המצור על המבצר הצלבני בעתלית ב- 14/08/1291 ואחרוני הצלבנים עוזבים את הארץ.
• רחל ליזרוביץ לנציצקי ז"ל, שירתה כאחות בפלמ"ח, הקימה משפחה ונפטרה בשנת 1995.
• יפרח ליזרוביץ יבדל"א, שירת בפלמ"ח והקים משפחה.
• חגי ליזרוביץ ז"ל נהרג ב 9/9/1940 והוא בן 4.5, בהפצצה האיטלקית על תל אביב בחצר ביתה של דודתו, רבקה גורדון ברחוב ברנשטיין כהן, ת"א שם גדל. עיריית ת"א הציבה לוח זיכרון לזכר 127 הרוגי ההפצצה האיטלקית בפינת הרחובות קינג ג`ורג` ושדרות בן ציון וגם שמו של חגי ליזרוביץ ביניהם.

• בשנת 2015 הפיקה שושי בן חמו סרט על הפרשה - "צדיק כתמר יפרח", את הסרט ניתן לראות בתיאום במוזיאון מחנה הפליטים בעתלית.
• שלמה בן אלקנה ז"ל המשיך לשרת במשטרת ישראל לאחר פתרון הפרשה, עם סיום מלחמת ששת הימים הוא הושאל לצבא כיועץ לענייני ערבים ובדואים בעזה ובצפון סיני, במקביל לתפקידו המשיך בחקירת היעלמותו של אבשלום פיינברג שנעלם בינואר 1917 בחולות סיני. בן אלקנה מצא את עצמותיו של אבשלום פיינברג מתחת לדקל מדרום לרפיח והביאו לקבורה בהר הרצל. במלחמת ששת הימים התבקש בן -אלקנה לעזור בגילוי גופות טייסים שהוכרזו כנעדרים וכך  גם לאחר מלחמת יום כיפור, מפקד חיל האוויר ביקש עזרתו בחיפוש אחר גופות טייסים נעדרים, באוגוסט 1974 הוקמה רשמית יחידת אית"ן לאיתור נעדרים על בסיס הצוות שבן -אלקנה עבד איתו .בראש היחידה החדשה עמד שלמה בן אלקנה. הוא קבע את דפוסי העבודה של היחידה וגייס את מיטב אנשי השטח ליחידה. לאחר פחות משנה בן אלקנה עוזב את היחידה מאחר שתוכניתו  להרחבת היחידה לא מתקבלת על ידי צה"ל. שלמה בן אלקנה נפטר באוגוסט 1993.
• בכל תקופת החקירה מידי לילה סיכם בן אלקנה את פעולותיו באותו היום, את כל הפרטים הללו הביא בספרו "סיפורה של חקירה" .

• בבור בו נמצאו הגופות יוצב בקרוב שלט המנציח את הנרצחים שהוטמנו בו. אזהרה! בור זה נמצא בשטח אש צהלי!
• לוח זיכרון הוצב לאחרונה במקום בו נרצחו משה וברוריה ליזרוביץ ואליהו קירז`נר .

כותב המאמר עם ילדי יפרח ליזרוביץ - תמי ועודד ובני משפחתם ליד מקום הקבורה שהתגלה בשנת 1963

אהרלה ברינדט יליד נתניה, אל"מ במיל, פעיל במכון אבשלום ,מדריך טיולים. מחבר הספר "שביל רכבת העמק", בעל חברת "דורון ספרים" (חנויות הספרים והוצאה לאור).

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.

 חזרה ל"ועוד"                 חזרה לתפריט ראשי