אני לא יודע מדוע, אבל בכל פעם שאני במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב, הרגליים שלי לוקחות אותי לביתן הזכוכית שם אני עומד מולו שוב משתאה.
זהו אחד הממצאים הארכיאולוגיים המרהיבים והמיוחדים שהתגלו בארץ: סָפִין (פָּנֶל) זכוכית מעוטר המתוארך לתחילת המאה השביעית לספירה - שלהי התקופה הביזנטית (נוצרית).
הספין בביתן הזכוכית במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב
סָפִין על פי מילון אבניאון הוא השם העברי של פָּנֶל. מחידושי האקדמיה העברית ללשון - כּל שטח שטוּח, השקוע או בּולט מן המסגרת.
המבנה בו התגלה הספין ופסיפס הציפורים
האתר בו התגלה הספין נמצא היום בקיסריה המודרנית. קל וכדאי לבקר בו: אתר "פסיפס הציפורים". פסיפס יפה זה היה חלק מארמון של ממש של גביר ביזנטי על גבעה ממנה נשקף נוף לעיר ולים. כמה ארמונות כאלה היו מחוץ לחומת העיר הביזנטית שבאותם ימים הייתה בירת הארץ. זוהי תופעה ייחודית למדי של ארמונות מחוץ לחומה!
לא התגלו סביב הארמון שרידים של פעילות חקלאית ולכן ההשערה היא שמדובר בביתו של איש מינהל – כנראה אחד האנשים החשובים בפלסטינה פרימה (השם המנהלי הביזנטי של המחוז).
האתר התגלה בשנת 1950 בעת שיחידה של צה"ל תרגלה התחפרות במקום. בשנת 1955 חפר כאן הארכיאולוג שמואל ייבין ובסיום פעולתו כוסו שרידי המבנה למעט הפסיפס שכוסה סופית בשנת 1962 לערך.
בתחילת המאה ה-21 נחשף האתר שוב עבר שימור יסודי ובשנת 2005 נחנך הפסיפס ונפתח לציבור. באופן חריג ובשל תשתית השימור - ניתן להלך על הפסיפס העתיק.
בימים אלה מתקיימות במקום עבודות שימור נוספות.
המכלול האדריכלי שהתגלה הוא באורך 62 מטר ורוחבו יותר מ-40 מטר: כ- 2500 מטר מרובע! המבנה אינו מלבן מדויק ואמני הפסיפס שהיה בחצר קטורה (פתוחה לשמיים) נאלצו לבצע התאמות.
בצד הדרומי של המבנה הייתה אכסדרה משופעת כשיפוע החצר. לחצר הפסיפס היו מגיעים אחרי עליה במדרגות. המבנים סביב החצר היו בני שתי קומות ושרידי פסיפסים מהקומות העליונות נמצאו בין השברים יחד עם שרידי רעפי הגג.
פסיפס הציפורים עצמו הוא במידות 14.3 מטר על 16.1 מטר ושטחו כ- 230 מטר מרובע
הציפורים מעטרות 120 מדליונים (עיגולים) בקוטר כ- 1.1 מטר בכולם ציפור אחת למעט אחד בו יש 2 ציפורים! (נסו למצא אותו בביקורכם בשטח). בין הציפורים ניתן לזהות: פלמינגו, יאורית מצרית, פורפירה כחולה, פסיון מצוי, מגלן חום, שקנאי מצוי, פנינית הקסדה, חוגלת סלעים, טווס וציפור לא מזוהה ברווז או מרית צפונית אולי נץ מצוי.
רצועת פסיפס נוספת ברוחב 90 ס"מ מקיפה את המדליונים ומעוטרת ביונקים: אריה, דב, חזיר בר, טיגרס, יעל, כבשה, כלב ציד, לביאה, נמר, סוס, עז, פיל, צבי, ושור (אולי תאו).
הואיל ולא נמצאו כתובות במבנה התיארוך הוא על סמך כל כלי החרס שכולם מתחילת המאה השביעית לספירה. סביר שהארמון נבנה לאחר שנת 628 לאור האופוריה הנוצרית על ניצחונם על הפרסים שפלשו 14 שנים קודם לארץ והסבו נזק גדול בכל רחבי האזור.
נמצאו סימנים לשריפה עזה שכילתה המבנה כנראה באחת הפשיטות המוסלמיות ערב המצור המוסלמי שהכריע את העיר קיסריה בשנת 640 לספירה.
הסָפִין (פנל) עשוי הזכוכית פנל מרהיב זה הינו ממצא יחיד מסוגו בעולם כולו. הוא נחשף בשנת 2005 בחפירה שתוארה לעיל שנועדה לפתוח את האתר לציבור והוא מהווה יצירת מופת של האמנות הביזאנטית בכלל ושל אמנות הזכוכית הקדומה בפרט
הספין נתגלה על רצפת פסיפס בחדר הצפוני-מערבי, כשהוא הפוך על פניו ומכוסה בשכבת אפר שחור. הוא חיפה כנראה את פניו של לוח-שולחן, שהיה עשוי עץ ונשרף בהיחרב המבנה. תמיכה להשערה זו הם מסמרים רבים שרופים שנמצאו בקרבתו.
לוחות-שולחן מעין אלה, המכונים "שולחנות סיגמא" עקב דמיונם לאות היוונית סיגמא "C", נעשו בחומרים שונים ונפוצו בתקופה הביזאנטית. יש המציעים לראות בספין זה מזבח תפילה או עיטור קיר של גומחת תפילה בזכות עיטורו בצלבים.
הספין עשוי מלוחיות "זכוכית זהב" ו"זכוכית פסיפס" ומשלב כמה טכניקות עיטור מתוחכמות. הלוחיות המרכיבות את הספין הן בצורת ריבוע, מלבן ומשולש, והונחו ליצירת דגם גיאומטרי בטכניקת ה"אוֹפּוּס סֶקְטִילֵה" (בלטינית,"עבודה חתוכה"). לוחיות "זכוכית הזהב" נעשו משתי שכבות של זכוכית חסרת צבע וביניהן עלה זהב דק או אבקת זהב.
למרות שתהליך הייצור אינו ברור עד תומו, נראה שלוחיות אלו הוכנו בקבוצות בתוך תבניות גדולות. שכבת הזכוכית התחתונה, העבה, נעשתה ביציקה לתבנית ולאחר הנחת עלי זהב, נופחה בועת זכוכית ליצירת השכבה העליונה הדקה. הזכוכית נחתכה בשלב מאוחר יותר לצורות השונות. הלוחיות הרבועות, המהוות את עיקר הספין, עוטרו במרכזן בדגמים טבועים של פרח מסוגנן (רוזֶטה) או של צלב, המעיד על אמונתם הנוצרית של דיירי הבית.
הלוחיות המלבניות העבות והגדולות יותר, שהרכיבו את המסגרת המוגבהת (על חרסים), היו עשויות מ"זכוכית זהב" ו"זכוכית פסיפס" לסירוגין.
לוחיות "זכוכית הפסיפס" היו צבעוניות ואטומות בגוני אפור-ירקרק ואפור-כחלחל, מוכתמות בצבעי אדום, צהוב, ירוק ושחור בדגם לא סדיר.
בחפירות קיסריה נמצא בית מלאכה לייצור לוחות "אוֹפּוּס סֶקְטִילֵה" מאבנים צבעוניות לספיני קיר, וייתכן שגם ספין הזכוכית יוּצר בה. עם זאת, ניתן לצפות שחפץ כה מרשים וייחודי נעשה באחד מבתי המלאכה האימפריאליים. מאז גילויו הוצג הפריט במוזיאון לאמנות בסן פרנסיסקו, במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו-יורק ובמוזיאון הארכיאולוגי בקלן.
אתם מוזמנים לצפות בסרטון קצר המציג את הספין במוזיאון ארץ-ישראל:
בתום ימי הקורונה אתם מוזמנים לבקר במוזיאון וליהנות גם מהביאנלה לאמנויות ולעיצוב תל-אביב 2020 שעבודותיה פזורות בכל רחבי המוזיאון וגם ממש בסמוך לפריט השָׁבִיר, והנָדִיר מארמון גְּבִיר.
איך מגיעים?לפסיפס הציפורים: בוויז "פסיפס הציפורים, קיסריה". המקום פתוח כל הזמן ואף מואר בלילה. ללא תשלום. שימו לב יש אתר נוסף המכונה "פסיפס ציפורים" (ארמני) בירושלים שאינו פתוח לקהל. לא להגיע בטעות לירושלים... מוזיאון ארץ-ישראל ברמת אביב בתל אביב - רחוב חיים לבנון.
מקורות יוסף פורת בהשתתפות פטר גנדלמן ויעל גורין-רוזן, "ארמונות בעיבורי קיסריה הביזנטית", קתדרה, 122: 142-117 2006 למאמר המלא הקישו כאן
אתר מוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב (מוז"א) לאתר המוזיאון הקישו כאן
יואב אבניאון, 17 בספטמבר 2020
לאלה שאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הירשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)