שעוני שמש בהר הבית       חזרה לאתרים מרכז    חזרה לתפריט ראשי

מאת אפרת אסף

סיפורו של אומן שעוני השמש רבי שפירא הירושלמי מוכר לרבים. הוא בנה כמה שעונים, שהמפורסם בהם עומד עד היום בראש בניין בית הכנסת זהרי חמה ברחוב יפו בירושלים. לא פלא שהוא התבקש גם על ידי הווקף לבנות שעון בהר הבית. שפירא סירב כי לא רצה להכנס למקום המקודש מטעמי דת וברח מירושלים לפתח תקווה, כדי שלא יאלצו אותו לעשות זאת. הסיפור עם הערות ותגובות גם מבני משפחת שפירא פורסם בבלוג של יואב אבניאון (קישור מטה)

מה עשו המוסלמים האם ויתרו על שעון שמש בהר הבית שיורה על זמן התפילה המדוייק? כמובן שלא. הם מצאו אומן אחר שבנה שעון העומד ופועל עד היום. עליו ועל שעונים נוספים בהר הבית כאן ברשימה זו.

 כשעולים במדרגות מכיוון מסגד אל אקצא לעבר כיפת הסלע אפשר לראות במעלה המקשת הצמוד לרחבת כיפת הסלע מדרום, שעון שמש. השעון נמצא ממש באמצע המקשת למעלה.

השעון במקשת הדרומי של רחבת כיפת הסלע

הסתכלו על השעה ותראו שהשעון פעיל ומדויק (קחו בחשבון הבדלים בין שעון חורף וקיץ).
השעון הזה נבנה בשנת 1927 ע"י המהנדס רושדי אלאמאם (المهندس رشدي الإمام ) והוא פעיל עד היום. רושדי אל אימאם יליד 1890 למד הנדסה באוניברסיטת איסטנבול והיה חבר המועצה המוסלמית העליונה והאדריכל שלה.
השעון נבנה במסגרת השיפוצים שערך הוקף בהר הבית בשנים 1927-1928, בעקבות רעש האדמה של שנת 1927 שפגע קשות בירושלים ובאל אקצא. השיפוצים נוהלו בידי המהנדס הטורקי כמאל א-דין.  

תקריב של השעון במקשת הדרומי של רחבת כיפת הסלע

השעון הזה מוכר יחסית, אך אינו היחיד בהר הבית. על כיפת הסלע עצמה מצוי שעון שכמעט ואינו מוכר וגם כשעומדים ממש לידו קשה לזהותו. 

השעון על קיר כיפת הסלע

השעון הזה חרוט על הקיר הדרום מערבי של כיפת הסלע בין לוחות השייש המעטרים את המבנה מבחוץ. הוא נבנה בידי: השייח מחמד טאהר אבו סעוד (محمد طاهر أبو سعود) בשנת 1809. קווי השעות והמספרים חרוטים על הקיר ומתחתן כתובת עם חותם (טוגרא) של סולטן. הסולטן ב- 1809 היה מהמוט השני (1808 – 1839) ואם כך זו ודאי הטוגרא שלו. 
לא מצאתי קריאה של הכתובת הזו עדיין. המחוג של השעון הזה מעוקם והוא אינו פעיל כיום.  

תקריב השעון על קיר כיפת הסלע

זו הטוגרא של מחמוט השני:

 

 

האם הטוגרא הנראית מתחת לכתובת היא זו של מהמוט השני? מה דעתכם?

ולסיום, תוך כדי העיון בבלוגים ובפוסטים השונים גיליתי שעון נוסף הקדום אף משניהם.

שעון מהמאה ה- 17 או קודם?
בהר הבית היה כנראה לפחות שעון אחד קדום לשני השעונים המוזכרים. הוא מוזכר בספר המסע בהישאם של השייח` עבד אל- גאני אל-נבולסי בעת ביקורו בירושלים בשנת 1690. "בחצר מסגד הסלע בצד המערבי מול כיפת אלטומר قبة الطومار נמצא שעון שמש בנוי אבן..."
מי בנה את השעון הזה ומתי, היכן השעון עמד והאם יש לו שריד גם כיום? איני יודעת. מקווה למצוא את התשובה בקרוב ואז כמובן אחלוק עימכם.

הערות

השעון הראשון המתואר מעלה נסקר בכתבה של יואב אבניאון - הקישו כאן ובכתבה "מה השעה" כתבתו של דני רובינשטיין ב"הארץ" 29/9/2000

המידע  על השעונים האחרים לקוח ברובו מפוסטים ופרסומים שונים ברשת בערבית. חלקם אולי לא פעילים כרגע. למעוניינים יש לי העתק של המקור בערבית של פוסטים אלו.
לא הצלחתי למצוא מידע מספרים כי לא הייתה לי גישה לספריות. קורונה, אתם יודעים... כמו כן סביר להניח שהמידע בספרות ודאי בערבית ונמצא בספריות הייעודיות.
אנסה להגיע אליו כשיפתחו הספריות ובינתיים רוצה לחלוק עמכם את המידע שיש לי. אתם מוזמנים לתקן להעיר ולהאיר בתגובות.

תודה לסנדרה פרנקל שהתמונה הברורה בבלוג שלה איפשרה לי לזהות את מקום השעון על כיפת הסלע

לגבי השעון שאולי קיים מהמאה ה-17 - אם למישהו מהקוראים יש את ספרו של אל נבלוסי ויכול לבדוק שם - אשמח. הספר אינו באוסף של הספריה הלאומית.
או את הספר: al-Haqiqa wa al-majaz fi al-rihla ila bilad al-sham wa misr wa al-hijaz, edited by Ahmad`Abd al-Majid al-Haridi  Cairo, 1986

אפרת אסף: מורת דרך וארכיאולוגית  efiassaf@gmail.com

לאלה שאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הירשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לרשותכם מטה מערכת תגובות!

חזרה לאתרים מרכז         חזרה לתפריט ראשי 


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה
© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.