דרך האבן במגדל צדק אתרים מרכז לתפריט ראשי
מאת פרופסור אבי ששון ויואב אבניאון
שנת 1934 במגדל צדק.
ליבו של יעקב סלונים רָחָב בעמדו מול מה שהוא ככל הנראה מפעל חייו - משרפת הסיד המשוכללת, החדישה והגדולה במזרח התיכון שכונתה בפי כל "ענק הבטון".
המתקן החדיש שנבנה סמוך למחצבות נראה למרחוק. גובהו שלושים ושניים מטר והוא כלל מסוע חשמלי לאבנים, אביזרים ממיטב תוצרת "קרופ" גרמניה, חלל שריפה על ידי מזוט ופחם אבן. התוצר הסופי - סיד מעולה לבניית היישובים העבריים. סלונים לא יכול היה לדעת שימיו של המתקן פורץ הדרך יהיו קצרים במיוחד.
מימין יעקב סלונים. מקור: משפחת סלונים באדיבות שי פרקש. משמאל "ענק הבטון" מתוך הספר "העמדה הקדמית" - מקור מלא מטה
עוד נשוב לסלונים בהמשך אך נפתח ונציין כי ייצור סיד לאיטום ולבניה מאבני גיר או שיש הוא תהליך עתיק יומין המתואר כבר אצל ההיסטוריון הרומי קאטו הזקן. בתהליך בו נשרפות אבני גיר במתקן שחלקו חפור באדמה בטמפרטורה של כ- 900 מעלות - מתחוללת ריאקציה כימית המשנה את הרכבו של הגיר ועושה אותו מתאים לאיטום. העוסקים במלאכה המתינו להתקררות הכבשן ואז הוסרה שכבת הסיד הפריכה ושווקה כאבני סיד או כאבקה. במאה העשרים נכנס לשימוש המזוט כחומר בעירה במקום עצים ושיחים (כסירה קוצנית). הנה תרשים סכמטי של כבשן סיד מסורתי:
כבשן סיד. ציור: מרק קונין, מתוך: ששון ושביט 2022, ע` 78, באדיבות המכון הישראלי לארכיאולוגיה.
ברחבי ארץ ישראל פזורים אלפי כבשני סיד הן באזורים בהם מסלע מתאים והן לצד אתרים ארכיאולוגיים מהם למרבה הצער נשדדו פרטי אבן אדריכליים כחומר גלם.
כבשן סיד באזור חומס סוריה סביב 1910 מקור אוסף מטסון, אמריקן קולוני בספרית הקונגרס. צבוע על ידי.
באזור גבעות ראש העין פזורים כבשנים רבים, רובם מהתקופה העות`מנית. ציור של הסקוטי ג`יימס מקביי משנת 1918 של הכפר מג`דל יאבא מעיד על קיום מלאכה זו במרחב אם כי בתקופה זו מעטים היו תושבי הכפר שהתפרנסו מתעשיית האבן. הכבשן הנראה כמגדל, מעל לדרך ולשלושת העצים - הוא כבשן סיד מודרני בנוי, ככל הנראה הכבשן המודרני הראשון מהמאה העשרים שנבנה על ידי הבריטים.
באדיבות ערן תירוש
בין השנים 1924-1927 קיבלה מלאכה זו במרחב מגדל צדק תפנית. קבוצות פועלים שיתופיות שלא מצאו פרנסה ראויה באזור פתח תקוה, תקעו יתד באזור בסיוע חברת "סולל בונה" ואף חלמו על הקמת כפר חוצבים. אלעזר טרופה כתב בזיכרונותיו כי הם ניסו לשנות את המחשבה ש"יהודי שניזון מ"טשולנד", לא יספיקו לו כוחותיו לניפוץ סלעים".
עובדי המחצבות בשנת 1926. בתי הכפר הערבי נראים משמאל. צלם: ישראל אליצור, תרפ"ו באדיבות נדב מן, ביתמונה
צביעת התמונה והגדלת מאפשרת קריאת השלט והתרשמות מהימצאותם של ילדים המבטאים רצון לקיים כאן קהילה מלאה לאורך זמן
לאחר שלוש שנות פעילות וניסיון אחיזה במקום - נטשו הקבוצות את מגדל צדק.
בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים חלה תפנית דרמטית עם חידוש חרושת האבן העברית ובניית משרפות סיד (מתקן שהוא תעשייתי וכולל מספר כבשנים). היזם המרכזי היה יעקב סלונים, סוחר יליד יפו ששורשי משפחתו בחברון, יחד עם שותפיו בר-לוי וקרצ`מר. רוב המועסקים בפעילות היו ערבים, חלקם מהכפר הערבי מג`דל יאבא (מגדל צ`אדק) שעם המוכתר שלו היו לסלונים יחסים מצוינים.
סלונים (בחזית מימין, ממושקף), בר לוי וקרצ`מר במחצבות. מקור: משפחת סלונים. באדיבות שי פרקש
אם רציתם אז לרכוש מוצרי חרשת סיד וחצץ - כל שעליכם היה לעשות - לחייג 786, תל-אביב...
מקור: משפחת סלונים. באדיבות אבי ששון
הקמת ענק הבטון במחצית שנות השלושים סמלה את שיאה של תנופת הפיתוח. בצילום מטה משנת 1934 נראה המבנה המרשים בולט בנוף המחצבות.
ארכיון קיבוץ עינת. באדיבות אבי ששון
בליל 29 במאי 1936, בשלבים הראשונים של המרד הערבי, פשטו כנופיות מאזור לוד ורמלה על המתחם התעשייתי היהודי במגדל צדק. "ענק הבטון" פוצץ וקרס ושאר המתקנים חובלו.
מקור: משפחת סלונים. באדיבות אבי ששון
שרידי המבנה הענק פונו עם השנים וכיום נותר בשטח רק חלק קטן ממנו.
סלונים וחבריו לא ויתרו. המתקן הענק אמנם לא שוקם אבל לאחר כשנה הם חידשו את הפעילות במקום.
יצחק לנדוברג (לימים שדה) נשכר כאחראי בטחון במגדל צדק ונקט שיטות שמירה חדשות כולל סיורים בשטח פתוח ומארבי לילה. יש המייחסים לניסיונו כאן משמעות מכוננת להמשך הקריירה הצבאית שלו.
יצחק לנדוברג (שדה) מימין עם עובדי המחצבות, שנות השלושים של המאה הקודמת. מאלבום יצחק שדה, באדיבות נדב מן, ביתמונה
ביקוש בריטי גובר במהלך מלחמת העולם השנייה הרחיב את הפעילות אך לקראת מלחמת השחרור ניטש המקום והפעילות חודשה מדרום לאחר הקמת המדינה בבעלות אחרת ונמשכת שם עד ימינו.
הגן לאומי מגדל צדק נפתח לציבור במרס 2021 לאחר שנים ארוכות של פיתוח ושימור. בחודשי הקיץ - בחלק מימי השבוע נפתח האתר עד שעות הערב ואז המחזה של האורות הנדלקים על גוש דן מרהיב במיוחד (צילום גלעד טופז):
האטרקציות העיקריות כאן כוללות את שרידי המצודה הצלבנית מיראבל שעליה נבנה בתקופה העות`מנית הכפר מג`דל יאבא ובראשו אחוזה מפוארת, מסלול בריכות חורף ומסלול בין המתקנים הנטושים של חרושת האבן העברית.
המסלול נמצא ממזרח למצודה בעמק הקטן שלמרגלותיה. אפשרות אחרת היא לצפות על המתקנים מרחבת תצפית שממזרח למצודה המספקת פנורמה יפה: העיר אלעד, המחצבות המודרניות ואפיק נחל שלה בדרום, דרך האבן והשומרון ממזרח ושכונותיה החדשות של ראש העין מצפון. אפשר ורצוי להשלים את התצפית הכללית בצעדה נינוחה בעמק עצמו תוך התרשמות מקרוב מהמתקנים השונים.
מסלול "דרך האבן" הינו מעגלי ויארך כשלושת רבעי שעה. לאורכו נקודות תצפית. באחת התחנות תוכלו לראות את בסיסו של "ענק הבטון" כשעץ חרוב צומח מקרבו. לצד חלק ממשרפות הסיד ניתן אך לראות בריכות למזוט ששימש אנרגיה לבערה. קרוניות לשינוע אבן הוצבו לצד הדרך ומזכירות את המולת העשייה שהייתה כאן. מעל חלק מהמשרפות נראות עמדות הגנה שהוספו לאחר המרד הערבי.
צילום: ישראל פלאוט עפר וניר בע"מ. שימו לב למשרפה בעלת שלושה כבשנים המכונה "השלישיה" המתקן העגול הבודד מימין לשלישיה הוא בור מזוט
צילום: ישראל פלאוט עפר וניר בע"מ
איך מגיעים?
גן לאומי מגדל צדק, ראש העין (בתשלום. 06:00 עד 08:00 ללא תשלום לפעילות הליכה וספורט).
ניתן לקבל מפה בכניסה לאתר.
להרחבה
העמדה הקדמית, מגדל צדק בעבודה בשמירה במלחמה, מרדכי רייכר, הוצאת בית נטע, 1968
חרושת האבן העברית בהדום ההר בעת החדשה - מגדל צדק כמוקד לתעשיית אבן וסיד, אבי ששון, בתוך "במעבה ההר", מחקרי הר אפרים ובנימין, מדרשת הרי גופנא ומו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן, 2014
אוקטובר 2022 . כתבה במתכונת דומה פורסמה לראשונה בכתב העת ”עת-מול” בהוצאת יד יצחק בן-צבי, אוגוסט 2021
לרשותכם מטה מערכת תגובות!
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.
