בולבוסים                                                                             חזרה ל"ועוד"

ברחבי הנגב מצויים מספר אתרים בהם נחשפים בולבוסים. אלו הם כדורי סלע מופלאים, עגולים ופחוסים מעט בגדלים שונים (עד כמטר וחצי !) הנה דוגמאות:

ראשית השם: בולבוס במשנה הוא סוג של בצל. במאה ה-19 השתמש מנדלי מוכר ספרים בשם זה לכנות תפוח אדמה ואם תפתחו "מילון ספיר" אכן תגלו כי בולבוס הוא שם ספרותי לתפוח אדמה. באנגלית שמם הוא  Limestone nodules

כיצד נוצרו כדורים אלה?  ישנן כמה סברות. אציג לכם ותחליטו אתם:

הראשונה כפי שמתאר הגיאולוג עופר שמואלי:  ראשיתו של התהליך בים רדוד מאוד (מטרים בודדים עד עשרות מטרים) אלא שהקרקעית שלו ענייה בחמצן ואינה מאפשרת חיים ליצורים שוכני קרקעית ים כגון צדפות או שבלולים.

• שלד של דג נוחת אל הקרקעית ואינו מתפרק מחוסר חמצן
• תחת זאת, הופך השלד לגרעין גיבוש לגיר המומס המצוי בשפע בגוף המים
• בתהליך איטי הולך השלד ומתעטף בשכבות של גיר ללא כל כיוון מועדף והתוצאה על כן, צורה כדורית פחוסה בגלל כוח הכבידה.
• המרכיבים האורגניים סביבם נוצר הסלע, נספגים בגוף הבולבוס וצובעים אותו בצבע הכהה האופייני – וזהו הבולבוס המוכר.

השניה ואולי דומה, של הגיאולוג אלי רז: בולבוס הוא תרכיז גדול של גיר שבתוכו יש מעט צור אך תמיד רחוק ממרכזו של הבולבוס.  הדבר מעט מוזר בגלל שלמרות ששני הסוגים של הסלע נוצרים במים רדודים יחסית שבהם יש הרבה מאוד חמצן, הצור זקוק לסביבה בסיסית יחסית כאשר רמת הPH  נמוכה יחסית והקלצית המרכיבה את הגיר נוצרת בסביבה הרבה יותר חומצית שבה הPH   הוא גבוה יחסית. לאחר ששברו כמות גדולה של בולבוסים, מצאו מספר מצומצם מאוד של בולבוסים שבמרכזם יש שריד של יצור אורגני. מהכמות המבוטלת הזו הסיקו לגבי הכלל והגיעו למסקנה שהבולבוס נוצר עקב התגבשות של גיר סביב אורגניזם כשהאורגניזם משפיע על רדיוס מסוים סביבו. הצורה הפחוסה של הבולבוס היא בגלל שההתגבשות לוקחת זמן רב ובזמן שהחומר עדיין לא מוצק לחלוטין הוא מקבל צורה כזו עקב כוח המשיכה.