מסלול רטוב ברכס לבן                                          חזרה לאתרים מרכז    

רכס לבן בדרום ירושלים משתפל לעמק רפאים. בשנת 1892 טסה הרכבת כאן לראשונה. טסה זה מוגזם כמובן. בטיול רגלי נינוח של שלוש עד ארבע שעות נרד במדרגות השלחין של הכפר הנטוש וואל`גה נתרחץ בעין אל באלד הצלול ונגיע עד הבריכה הגדולה שבעין לבן. אחרי הטיול מומלצת תצפית על ביתר הקדומה שם נדם לפני 1875 שנה מרד בר כוכבא. למפונקים שביניכם - ניתן לבקר רק בחלק מהאתרים עם רכב.

המסלול הרגלי

המסלול אינו מעגלי ומחייב "הקפצת רכבים". ניתן להפגש ביד קנדי או במצפה ביתר לאכול ארוחה, לצבור את החברים ואז לצאת להקפצה. (פרטים בסוף הכתבה). המסלול מתחיל במסעף הכביש אורה-יד קנדי עם דרך אספלט צרה היורדת דרומה לכיוון נחל רפאים. אחרי כמאה מטר נפנה ימינה בדרך עפר, נחצה את תחילת סימון השבילים הכחול ונחפש מימין על מדרגת סלע את מעיין הכפר העליון מוסתר בין עצי אלה ארץ ישראלית. המעיין נמצא בקצה של נקבה שאורכה 17 מטר המתעקלת בזוית חדה שמאלה והמלאה שכבת טין. פתח הנקבה נחסם על מנת להעלות את מפלס המים. את הרחצה שימרו להמשך...

המעיין אופייני לעשרות המעיינות האחרים בהרי יהודה – מעיין שכבה הפורץ על גבי שכבה אטימה למים (אקוויקלוד) של חוואר.

זהו המעיין העליון מתוך שלושה הנמצאים בערוץ המשתפל דרומה והיוו את מקור החיים לכפריי וואלג`ה  - כפר ערבי שהיה כאן עד אוקטובר 1948. צאצאיו נמצאים ברכס שממול בוואלג`ה ה"חדשה".

  

 

נחזור לתחילת השביל המסומן כחול היורד בין בוסתנים ומדרגות שלחין. חקלאות השלחין (מלשון לשלח את המים) אופיינית להר ותחילתה בימים קדומים. היא מבוסת על שלושה מרכיבים:

• מעיין שבדרך כלל מלווה בנקבה החושפת עוד את תחום נביעת המים
• בריכת איגום
• תעלות השקייה למדרגות השלחין ("טראסות").

המעיינות בהרי ירושלים קטנים וספיקתם נעה בין מטרים מעוקבים בודדים (מ"ק) בשעה לכ- 60 מ"ק/שעה במעיין השילוח או בארטאס. לפיכך חקלאות השלחין הייתה  רק על כ- 0.6% מהשטחים המעובדים באזור הרי ירושלים. הכפר המוביל באחוז השלחין הוא ואדי פוקין שלמרגלות צור הדסה (כ- 20%).

לאחר כמה מאות מטרים נבחין מימין לשביל בבריכת איגום שהיא יבשה בשנים האחרונות. זהו אזור המעיין המרכזי ששופץ לפני מספר שנים ומשפציו-מוקיריו כינוהו "עין עוד מלבדו".

 

נמשיך בשביל ונפגוש דרך עפר העבירה לכל רכב ומימין המעיין עין אל בלאד שפרושו מעיין הכפר. (המעיין מכונה גם "עין איתמר"). זהו מעיין  חביב ביותר וניתן להתרחץ כאן. אל תחמיצו כניסה לניקבה שאורכה כ- 12 מטר ובקצה מגלש יפה מצופה טרוורטין. (קחו עמכם פנס). בימי שישי משמש בדרך כלל המעיין לטבילת שומרי מסורת מהסביבה.

 

  

נחזור מזרחה בשביל המטפס ופוגש בכביש הצר ומכאן נמשיך עם השביל שבהמשך עובר על השלוחה המקבילה לנחל רפאים ומגיע לעין לבן.

 

בדרך נראה את מסילת הרכבת ונוכל לדמיין את היזם יהירושלמי יוסף נבון (אחיו הוא יהודה על שמו "מחנה יהודה") גאה ברכבת הקיטור העושה דרכה מיפו לעיר הקודש.

כותב אליעזר בן יהודה (שכינה עצמו "המאור הקטן")

ירושלים. - המונים המונים בעמק רפאים. איש ואשה, נער וזקן. יהודים, ערבים, יוונים, בני אירופה ובני אסיה, ינהרו ינהרו, המונים המונים, בדרך העולה חברונה ועגלות תרוצנה רוץ ושוב, ו"נושאי בני אדם" (ביציקלעט) ישאו רוכבים ורוכבות ושנים שלושה ילדים וילדות על כתפם, וכל הככר, השוממה כמעט תמיד, הומה עתה מאדם רב, וכל פנים ששים  ושמחים.

 מה היום מיומים ?... תקיעה! תקיעה! תקיעה!

וכדורי אש ומשאות עשן ורעש אופן על מטילי ברזל, וקול אנחות עמוקות וקול בעבוע מים, וקול צפירה, וקול תרועת העם. הקיטור בא! הקיטור בא!

אמנם כן, בא הקיטור! ביום הראשון בשבוע הזה באה מכונת הקיטור על מסילת הברזל עד עיר דוד ושלמה וכל בני עירנו למגדול ועד קטן יצאו לקדם את פני האורח היקר הזה בשמחה וידידות בלי גבול, כי כולם חשים שקול הצפירה של מכונת הקיטור הוא קול השופר של ההשכלה, הוא המבשר חיים חדשים, חיים של עבודה, חיים של קדמה, חיים מהירים, חזקים, ההולכים בכוח הקיטור, חיים של תעורה תמידית פן תאחר רגע אחד, והנה האורחה משה ממקומה ומקומך במסילת החיים לקח אחר...

וירושלים עיר הקודש, עיר דוד ושלמה, עיר הנביאים הגדולים, מחוברת לעולם ההשכלה בכוח הקיטור!

"האור" י"ז אלול תרנ"ב (1892)

 

הרכבת לא היתה מצויידת בשרותים. כותבת רעיתו חמדה בעיתון "הצבי" 1907 :

אולם מה שנורא באמת, הוא שחסרים ברכבת דברים אחדים נחוצים כל כך. אַיֵה, למשל, בעגלות הרכבת, המים לשתיה, המים לרחיצה? איה למשל, בעגלות האלה, אפרונים לאפר הסיגריות? ואחרון אחרון חביב: איה, במחילת כבודכם, בית הכבוד, החשוב כל כך בנסיעות ארוכות? מאורע אופיי אירע כאן.

מולנו מן הצד השני של העמק – עין אל-חניה (בערבית גומחה או כוך). במקום שרידי אפסיס של כנסיה ביזנטית (על פי המסורת כאן הוטבל לנצרות על ידי פיליפוס שר האוצר והסריס הראשי של מלכת כוש).

 

נגיע לעין לבן – שמו של הרכס כולו החושף סלעים לבנים. המעיין פורץ מנקבה המתועלת לשתי בריכות. העליונה – רדודה והתחתונה - מטויחת היטב וגדולה (חמישה על עשרה מטר ובעומק כמטר וחצי). המקום הומה יחסית בסופי שבוע ובמזג אוויר מתאים רבים הרוחצים למרות שהמים אינם צלולים.

 

 

 

עוד בסביבה

מצפה ביתר

דרך עפר בעיקול חד של הכביש כקילומטר מזרחה מיד קנדי – מובילה אותנו למצפה שהוקם על ידי הקק"ל על הכפר בתיר ועל אזור ביתר הקדומה.

מרד בר כוכבא שפרץ בשנת 132 לספירה בימיו של הדריאנוס – הסתיים ממש מולנו לאחר שלוש שנים בצורה טראגית. בגבעה שממערב לכפר המכונה חרב`ת אל יהוד נחשפו שרידי העיר הקדומה וסימני המצור הרומי (סוללה, כתובת הלגיון העשירי ומחנות מצור).

את מחנות המצור ניתן לראות יפה בתצלום אוויר מראשית המאה העשרים.

 

 

יד קנדי

בשנת 1963  החרידה יריה בדאלאס טקסס את העולם. שלוש שנים לאחר הרצחו של ג`ון פיצרלד קנדי יזם נחנכה אנדרטת זכרון זו ביזמת נציג קק"ל בארה"ב. האנדרטה בצורת עץ גדוע או אם תרצו - הר געש המסמל את הנשיא האנרגטי שכבה.

על 53 העמודים סמלי מדינות ארה"ב , עמוד אחד למחוז קולומביה ושני עמודים לקק"ל.

 

 

רק שמה של מדינה אחת לא מופיע על סמלה ולוקח זמן לפצח את התעלומה...

 

מצפה ארתור רובינשטיין

בסמוך מצפור מעניין. כדאי לחנות את הרכב סמוך לצומת שלמרגלות יד קנדי (זו בה שילוט לחורבת סעדים) וללכת דקותיים בשביל צפונה למצפה ארתור רובינשיין. שעת השקיעה היא המועדפת לביקור כאן כשמולנו נפרש נוף מרהיב של הרי ירושלים. הפסנתרן הדגול ביקש כי גופתו תשרף ואפרו יפוזר מעל ירושלים. כמובן שהדבר החריד את רבני העיר והפתרון שנמצא הוא קבורת אפרו בכד ממש כאן.האנדרטה מעוצבת בצורת פסנתר.

 

 

 

הערות לטיול

הקפצה: המטיילים ירדו בצומת תחילת הטיול. כל המכוניות יסעו לגן החיות התנכי שם ישנו סימון לעין לבן ודרך עפר מוליכה אליה. מספר מינימלי של מכוניות עם הנהגים יחזרו לחנות בנקודת תחילת הטיול.

ניתן להגיע לעין אל בלאד גם עם מכונית. חנו במרחק מה מהמעיין לתת מרחב למבלים בו...

בטיחות: גם בבריכה רדודה יכולים ילדים לטבוע..שימרו עליהם!

הערות: אין לשתות ממי המעינות.  להצטייד במים. לאורך חלק מהמסלול סימון שבילים כחול (הצטיידו במפה מעודכנת). הצטיידו בפנס לניקבות.

משך המסלול : 3-4 שעות

דרגת קושי: קל עד בינוני

עונה מומלצת: קיץ (לרחצה) אביב (פריחה).

עוד באזור : יד קנדי, מצפור ארתור רובינשטיין, חורבת סעדים

תרשים סכמטי: מצורף

מקורות: הרי ירושלים סקר נוף מאת מנחם מרקוס הוצאת רשות שמורות הטבע. אנציקלופדיה מקראית הוצאת מוסד ביאליק.  

 

חזרה לאתרים מרכז     חזרה לתפריט ראשי