מוזיאון ישראל המחודש חזרה לאתרים מרכז
מוזיאון ישראל הוא יזמה אדירה של טדי קולק ונחנך כשלמדינה הצעירה טרם מלאו עשרים (1965). כילד ירושלמי דאגו הורי לחינוכי הטוב ..והפגישו אותי עם שפע המוצגים משלל תחומים. אודה כי אהבתי את מרחבי גן הפסלים יותר מהחללים הסגורים. מהו המוצג הזכור לי ביותר מאז ? - חשבתי לעצמי כשצעדתי אל האולמות החדשים כשסביבי עשרות עובדים עסוקים כנמלים חרוצות לקראת הפתיחה הקרובה. חטי הממוטות הפרהיסטוריות - קבעתי נחרצות ותהיתי אם אפגוש גם היום בפריט המאיים הזה שהדיר את שנתי.
מוזיאון ישראל בשנותיו הראשונות - באדיבות מוזיאון ישראל
המוזיאון היה סגור ברובו בשלוש השנים האחרונות ואחרי מאמץ תכנוני, ניהולי ופיננסי (מאה מליון דולר שרובם מתרומות) הוא פותח שעריו בליווי סדרת ארועים מרשימה. גם היום נוכל לבחור לטפס במעלה המדרגות אל עבר המבנים המרכזיים או להכנס למנהרה רחבה שתוביל אותנו ל"קרדו", כפי שמכונה המתחם המרכזי ממנו מובילות הדרכים לאגפים השונים.
התחום הקרוב לליבי הוא הסטוריה וארכיאולוגיה ובנושאים אלה תתמקד סקירה זו. אתייחס כאן לממצאים שמשכו את ליבי וזו כמובן בחירה סובייקטיבית לחלוטין. האגף אורגן מחדש ובו שבעה אולמות המוקדשים לתקופות השונות ועוד מספר אולמות נושאיים.
בבואנו לאגף מקבלים את פנינו כמה חברים בני יותר משלושת אלפים שנה - אלה ארונות קבורה דמויי אדם שנמצאו בדיר-אל בלח שברצועת עזה.
קבלת פנים יהודית היא בדמות משקוף מעוטר גדול מימדים מבית הכנסת במרות שבגליל המזרחי ועליו הכתובת "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך"
חטי הממוטה עדיין כאן. מסתבר שבכלל מדובר בשור הבר. בכל מקרה סביר שלא אחלום עליהן הלילה כפי שקרה אז...
ומממצא זואולוגי אורגני נעבור לממצא בזלתי: אריה ממקדש בחצור מהמאה ה-14 לפני הספירה לערך שהתגלה בשימוש משני במקום.
"כתובת בית דוד" נמצאה בתל דן בשנת 1993 והיא חלק ממצבה המנציחה את ניצחונותיו הצבאיים של חזאל מלך ארם. זוהי העדות הארכאולוגית המוקדמת ביותר שיש בידינו לקיומה של שושלת בית דוד בארץ ישראל. הכתובת מתוארכת למאה ה-9 לפני הספירה.
באדיבות מוזיאון ישראל
המלך עוזיהו חי במאה ה- 8 לפני הספירה והיה ידוע כבונה ירושלים. הואיל וחלה בצרעת לא נקבר בקברי מלכי יהודה. במאה הראשונה לפני הספירה - עת התרחבה העיר הועברו עצמותיו למקום קבורה חדש. ממצא מרתק הוא שלט בארמית המודיע "לכאן הובאו עצמות עוזיהו מלך יהודה ולא לפתוח"
אולי אחד הממצאים המרשימים ביותר נמצא מחוץ לחלון באזור המוקדש לימי בית שני. זוהי כותרת אדירה. שבעה חלקים ממנה נמצאו בבית בעיר העתיקה באזור הרובע היהודי שהיה העיר העליונה של עשירי העיר וכוהניה. גודל הכותרת ואיכותה עשויים להוליך להשערה כי מדובר בכותרת מהר הבית עצמו או שהיה קיים מבנה הרודיאני מרשים בחלק זה של העיר והוא אינו ידוע לחוקרים.
ויקטור עוזיאל - משמר במוזיאון ישראל - הראה לי בגאווה את המוצג עליו הוא עובד כבר חודשים ארוכים. זהו קטע מבית מרחץ הרודיאני מלכותי מארמונו של הורדוס בהרודיון על עמודיו, תמשיחי הקיר, הפסיפסים והאריחים שנמצאו בו. בית המרחץ המעוטר בנדיבות נבנה בטכנולוגיה הרומית המאוחרת והוא כולל רצפת פסיפס מורמת וצינורות חרס שהותקנו בתוך קירותיו כדי לחמם את החלל כולו.
האיש המרשים שדמותו היא נושא לפסל נחושת יפיפה היה יכול להחשב שליט נאור ומבטיח אפילו בעיני היהודים - אך רצונו להקים את "אליה קפיטולינה" על ירושלים החרבה הצית את מרד בר כוכבא שנגמר כידוע בפיאסקו יהודי אדיר. פסלו שלך אליה אדרינוס נמצא ליד בית שאן. מעניין לא פחות לבחון אותו מצידו האחורי ומצדדיו.
קטעי כתובת לטינית מונומנטלית שהיתה חלק מקשת ניצחון אשר הוקמה לכבוד הקיסר הדריאנוס וכנראה נועדה להנציח את דיכוי מרד בר כוכבא. הכתובת משנת 136 לספירה - התגלתה בתל שלם ליד בית שאן - והיא הכתובת הגדולה ביותר שהתגלתה בישראל וזו הצגתה הראשונה לפני הציבור הרחב.
הנה קופידון רוכב על דולפין ואוחז בונוס. פסל שיש מרשים שסימני הצבע עדיין ניכרים בו.
במורדות הגולן הצפוני בין שאר ישוב לכפר סאלד נמצאת חרבת עמרית. זו אחת החפירות הארכאולוגיות החדשות בישראל. כאן נמצאו שרידי שני מקדשים רומיים - אחד נבנה על גבי חורבות השני. השחזור המפורט כאן של המקדש הראשון מציג צבעים שונים לגדר ההיקפית והוכחות לכך נמצאו באתר.
עבודות הסטוקו כאן הן מהמרשימות ביותר שנמצאו בארץ.
מה עושה מגי סימפסון במוזיאון ישראל - שאלתי את עצמי?
מסתבר שזו יוליה טיטי ביתו היחידה של טיטוס מנישואיו השניים. כשהייתה בת שש החריב אביה את בית המקדש בירושלים (שנת 70 לספירה). גם אביה לא היה מהגברים הנאים בסביבה..
ארון קבורה מעץ שנתגלה באזור עין גדי. היובש באזור המדברי תרם לשימורו הטוב יחסית.
ג`אדגטים של פעם. עיטורים לארון הקבורה שנעשו בתבנית והם מחרס צבוע. פריטים אלה עיטרו ארון קבורה מעץ שנמצא במערת קבורה בזעקוקה באזור בית גוברין/מרשה.
הארון מעין גדי לא היה מעוטר
באולם רחב ידיים מוצגים זה לצד זה מערך ממצאים מבתי כנסת וכנסיות. בתקופה הביזנטית (מאה 4 עד 7 לספירה) פרחו הקהילות זו לצד זו. בימת בית הכנסת הוא מסוסיא שבדרום הר חברון. המערך המשחזר כנסיה מורכב ממצאים מ- 17 אתרים שונים.
צילום: טים הורזלי באדיבות מוזיאון ישראל
בדרום הר חברון נמצאו במספר בתי כנסת מנורות מרשימות משיש (זו בתמונה ממעון, נמצאה ע"י צבי אילן ודוד עמית).
תמשיח-קיר (פרסקו) מסמטת הבתולה מרים שבעמק יהושפט (המאה ה-12) זו תצוגה ראשונה של תמשיח-קיר נדיר מן התקופה הצלבנית שהתגלה בחפירת הצלה של קבר מרים שליד גת שמנים, ירושלים.
באדיבות מוזיאון ישראל
ולחובבי הסולטן בייברס הממלוכי - הלוגו הידוע שלו - אריה שנמצא במצודת צפת. (חבריו המוכרים ביותר מעטרים את שער האריות בירושלים. ותודה לד"ר שמעון גת על ההבהרה)
בשטחים הפתוחים במוזאון מוצגות מספר כותרות ופריטים מעניינים הנה כותרת שנמצאה בצפת אך מקורה מבית כנסת לא ידוע. עיטורים דומים מוכרים לנו מהכפר דבורה שבגולן.
תודות לדודי מבורך ממוזיאון ישראל על היענותו לשאלותי.
לסיכום - חגיגה לאוהבי הארץ ועברה.
חזרה לאתרים מרכז חזרה לתפריט ראשי