Yoaview | בָּדָד לָעַד – שרה לוי, הר כנען

בָּדָד לָעַד - שרה לוי חזרה ל"ועוד"

היא החליטה לעזוב חיי נוחות ועושר באחת הערים המשגשגות בעולם ושמה פעמיה לארץ המובטחת. לאחר זמן החלה מפעלה החלוצי על הר טרשים קרח אותו לא נטשה עד יום מותה.

שרה נולדה בשנת 1872 במלבורן אוסטרליה למשפחה עשירה כקורח. אביה מאיר אדלר היה סוחר מצליח וכונה "מלך האופנה". בגיל 25 נישאה במלבורן ליוסף לוי ושם ילדה את שתי בנותיה - מרים ורבקה.
הזוג עבר לשלוש שנים לארה"ב אך שב והשתקע בסינגפור שהייתה כבר אז צומת מסחר ועסקים.
כאן חיו חיי עושר ורווחה, השתלבו בקהילה היהודית הקטנה במקום וגידלו את בנם השלישי - עקיבה.
בשנת 1922 ביקר בסינגפור אלברט איינשטיין – שרה, בעלה וחברי הקהילה ארחו את המדען המופלא ואף הונצחו על יד צלם מ"סטודיו אמפייר".

באדיבות ארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת, מאוסף כהן-פסג"ה

איתור תמונותיה של שרה היתה משימה מאתגרת והגדלה מתמונה זו מספקת הצצה נדירה לדמותה (כאן בגיל 50).

באדיבות ארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת, מאוסף כהן-פסג"ה.

בשנת 1926 כשהיא בת 54 - עולה שרה עם בעלה יוסף לארץ. צפת והר כנען עדיין כלל לא בתודעתה. הזוג משקיע משאבים בסיוע לרכישת קרקעות להתיישבות יהודית ברמת גן, אום-חאלד (נתניה), אזור מקווה ישראל וג`בליה (בגבול בת ים-יפו).
שלוש שנים אחרי הגעתה פוקדות את שרה שתי טרגדיות עם מות אביה ובעלה.

שרה נותרה לבדה. עתירה במשאבים ועם דחף ציוני עז לעשות למען מולדתה הישנה חדשה. בשנת 1933 מגיעה שרה לביקור בצפת. בעיר כאלפיים יהודים המרוכזים ברובע ההסטורי הצפוף וכעשרת אלפים ערבים. הר כנען הנישא מעל לעיר חשוף וסחוף רוחות. שרה מתאהבת בהר ומכאן תיקשר נפשה למקום לעד.

בעידודו של זלמן ברזל מצפת רוכשת שרה 200 דונם ומתחילה בהקמת מבנים שישמשו מגורים לתושבים מצפת ועבור אמנים. מכתב מסוף שנה זו – מייד לאחר ראש השנה לרב העיר אברהם לייב זילברמן – מעיד על אמונתה היוקדת:
...דברי מכתבו היקר עודדו וחזקו אותי..שבח והודיה לריבון העולמים אשר מפעליי שאני הולכת לעשות נתמכים מכל החוגים...רב יקר, אני נשבעת בכל הקדוש לי כי מיום שנולדתי לא היה לי ימי אושר כימים האלה שה` זיכה אותי להתחיל בבנין צפת עיר הקדושה..."

באדיבות ארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת, מאוסף כהן-פסג"ה

שרה רוכשת חמישים חמורים ומארגנת "אקספרס חמורים" המביאים מים ממעין ביריה למרומי ההר. לאחר שנתיים של בנייה משתנה קו הרקיע של הר כנען. שרה בונה בתי מגורים המושכרים בשכר דירה סמלי. המבנה המרכזי מוסב לאחר זמן קצר למלון ובמתחם נפתח הראינוע הראשון באזור.
בתמונה מטה נראה המבנה המרכזי. לשמאלו בתי שכונת שרה לוי ולימינו בתי יזמים נוספים.

באדיבות ארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת, מאוסף כהן-פסג"ה

מנחם הכהן מספר בספרו "סיפורי צפת" על בחירת המשפחות הראשונות שיעברו לגור בבתים שהקימה שרה:
"משפחתי זכתה להימנות עם עשר המשפחות המאושרות שנבחרו, ובשנת 1933 עברנו לגור בכנען.
הייתי בן ארבע בסך הכול, אך עד יום מותי לא אשכח את ההרגשה הנפלאה ואיני מסוגל למצוא מספיק מילים לתאר את האושר להיכנס לדירה חדשה עם חשמל במקום מנורות נפט ישנות ומסריחות, מים זורמים בברזים מבלי צורך לשאוב אותם מהבור, והעיקר - שירותים בתוך הדירה, דבר שנחשב באותם ימים שיא המותרות והפינוק, מה שרבים מהקוראים בוודאי יתקשו להבין ולהאמין.
הגברת שרה לוי התיחסה לדייריה ודאגה לרווחתם כאילו היו ילדיה, עצמה ובשרה, והתושבים הגישו כבגן עדן. היא שכרה מונית שהסיעה מדי יום את התלמידים לבתי-הספר בצפת וחזרה בתום הלימודים; הקצתה חדר שבו הפעיל אחד המשתכנים חנות מכולת למצרכי מזון בסיסיים"

בשנת 1936 פורץ בארץ המרד הערבי. על ראשה של שרה מוכרז פרס כספי אך שרה לא מתרגשת ונותרת כמעט לבדה על ההר.

נכדה של שרה עקיבה עושה קריירה בצבא הבריטי כרופא ומגיע לדרגת סגן אלוף. בשנת 1941 נפצע עקיבה בקרבות בלוב ובבתי הכנסת של צפת נערכות תפילות לשלומו.
עם פרוץ מלחמת העצמאות החמיר המצב עוד. שרה סרבה להפצרות ילדיה לבא לארה"ב.
אל המתחם שלה הגיעה פלוגה א` מהגדוד השלישי של הפלמ"ח עם אלעד פלד – קצין צעיר בתפקיד סמ"פ.

לוחמי הפלמ"ח בחזית מלונה של שרה -מתוך "צפת בתש"ח" - אלעד פלד ארכיון פלמחים – הוצאת יד בן צבי

שרה מטפלת בלוחמים כאם: מחכה להם בחוזרם מפעולות בסאסא ובאזור, מאכילה ומכבדת במשקה חם.
סיפורים רבים נרקמו על אומץ רוחה. פעם הוצנח שק לחם מה"פרימוס" אך לרוע המזל נפל קרוב לעמדות הערביות. המפקד העדיף לא לסכן חיים בהבאת המטען ולחכות להצנחה השנייה. אך שרה בת ה- 76 התעקשה ובחסות העלטה זחלה על ארבע לקירבת העמדה הערבית והביאה את שק הלחם ללוחמים...
חברי הפלמ"ח גמלו לשרה ובין המנות שהוצנחו להר היתה מנת ברזל עבורה כאילו הייתה מלוחמות הפלמ"ח.

בשנת 1953 ציוותה שרה את כל נכסי דלא ניידי שבבעלותה לקרן הקימת לישראל ואת המיטלטלין לביתה רבקה.

באדיבות ארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת, מאוסף כהן-פסג"ה

שרה המשיכה לחיות על ההר ובליבה גמלה החלטה להקבר עליו. היא קבלה אישור ממשרד הבריאות וטיפחה את הגן בו תמצא מנוחתה האחרונה.

רישום של אריה מרזר "בסמטאות צפת" – ישעיהו עשני הוצאת ספרית צפת 1961

באדיבות מאיר המאירי – מחלבת המאירי

בשנת 1969 בת 97 הלכה שרה לעולמה ונקברה בגן שמצפון למלונה על הרכס אליו נקשרה במחצית השנייה של חייה הארוכים.
על המלון ההסטורי של שרה הוקם לימים מלון "כנען ספא". השכונה על הר כנען - "קרית שרה" נקראת על שם גיבורת סיפורנו זה.

הר כנען כיום

הקבר הצנוע נמצא בשוליו הצפון מזרחיים של הגן. הכיתוב על המצבה שבור בחלקו (במיוחד בחלק שבאנגלית) אין במקום כל שילוט המתאר את פועלה של שרה. גם במלון אותו יסדה אין פינת הנצחה ומילה לא מוזכרת בנושא באתר המלון. פנייתי להנהלת מלון "כנען ספא" לא נענתה. (ראו עדכון בתגובות 5 ו-8 מטה).

מקורות
ארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת, מאוסף כהן-פסג"ה - תודה מיוחדת לג`ודי המאירי ולאורי גורדוני
"סיפורי צפת" - מנחם כהן הוצאת משרד הבטחון
"בסמטאות צפת" - ישעיהו עשני הוצאת ספרית צפת 1961
"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" - דוד תדהר
"צפת בתש"ח" - אלעד פלד , הוצאת יד בן צבי

כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי

1.	נתן רועי (04/01/2011)

מצווה גדולה.ממוסמך להפליא.כל הכבוד.

2.	יהודית (04/01/2011)

סיפור מרתק. תודה לך.

3.	דן יהודה שלזינגר (05/01/2011)

מנסיוני בפועל -ראה בית שביתת הנשק בכביש הרעב- יש לפות לראש הממשלה ולציין כי המורשת מחייבת אותנו בשימור ערכים. משרד ראש המשללה מתבקש לתת את תשומת הלב הראויה.

4.	רֻחמה חסדאי (05/01/2011)

סיפור מרתק! יבורך המספר והמפרסם אודות "אשת חיל מיימצא" הזאת.חשוב לפרסם הסיפור בספרי ההסטוריה ולעלות קבוצות תלמידים חיילים וטיילים לקברה. כה לחי!

5.	יואב אבניאון (06/01/2011)

היום קיבלתי את המייל הבא ---> יואב שלום. אנו מטפלים בנושא הנצחת זכרה של שרה לוי ז"ל. בתודה מראש, עלם נעמי, מנכ"ל מלון כנען ספא

6.	מישאל פומפיאנסקי (08/01/2011)

שרלוק הולמס אמיתי ממש מרגש אני תמה איך אתה מגיע אל סיפורי ראשית ארצנו ואף מוצא מסמכים חבויים תחזקנה ידיך :)

7.	אפרת אסף (10/01/2011)

יופי של כתבה וגם עשית מצווה והמקום יטופל יישר כוח ותמשיך מחכה לדף הבא אפרת

8.	יואב אבניאון (15/02/2011)

היום ביקרתי במלון כנען ספא. דבר לא קרה מאז הבטחת מנכ"ל המלון וגם נסיוני לשוחח עימו לא צלח.

9.	רמי אהרוני - עיריית חולון (07/07/2011)

יואב שלום שמי רמי אהרוני ואני מרכז ועדת השמות בעיריית חולון - אכן שרה לוי קנתה אדמות בצפון מערב העיר ושמה מונצח בשם הרחוב "אהל שרה", זה היה שם החברה שרכשה עבורה את האדמות.תמונת מצבת קברה ופרטים עליה נמצאים בספר הרחובות של העיר שהופק על ידי השנה. אם תשלח אלי את כובתך אשמח לשלחו אליך.

10.

משה רפאל (09/01/2012)

הזו לא שרה לוי בתמונה עם הכובע, שרה לוי יושבת ליד אלברט איינשטיין. שנית לשרה לוי לא היו בנים רק 2 בנות. מי שנהרג במלחמה היה נכדה והוא נהרג בדרום האוקיינוס השקט הכותב גר בביתה של שרה לוי ומנציח זכרה.

11.

יואב אבניאון (14/01/2012)

רפאל שלום . היה נעים לשוחח איתך. תודה על המידע שמסרת. אשמח להפגש ולהכיר סיפורים ומסמכים נוספים. לגבי זיהוייה של שרה בתמונה - זו אכן משימה לא קלה. הזיהוי שלי מסתמך גם על האנשים הטובים של מוזיאון המאירי. להערכתי קביעתך שגוייה. במאמר שסוקר תמונה זו - כן כן יש כזה..- מצויין כי הזוג היושב לימינו של המדען הם מר וגברת מונטור - המארחים של איינשטיין ראה כאן http://www.onthepage.org/outsiders/einstein_in_singapore.htm שוב תודה לך

12.

רמי אהרוני (09/05/2013)

יואב שלום הייתי באחוזת הקבר בשבת האחרונה שום שינוי אותיות המצבה עדיין חסרות עם מי דברת במלון כנען ספא? רמי

13.

שושי (11/08/2013)

מאחר ותרמה רבות לקקל אפשר לפנות אליהם לתחזק את החלקה של הקבר של ולהכין שלט ראוי ולספר מעט על הלשט. בטוחני כי הם יענו בחיוב מתוך ניסיון שלישפניתיאליהם בעבר לתחזק מקומות מעין אלה. שווה בדיקה אשמח לסייע אם משהו ידבר איתי בשמחה אעזורישר כח על סיפור מדהים סוף סוף אני יודעת למה קרוא לרחוב קרית שרה

14.

יואב אבניאון (05/12/2013)

מזל טוב! בביקור היום בקברה של שרה לוי ראיתי כי תוקן הכיתוב השבור באגנגלית על קברה. כמעט שלוש שנים ממועד ההבטחה לעשות כן על ידי מנהל המלון. פינת הנצחה במלון? שלט קטן עם מידע? כבוד למייסדת המלון? עדיין לא! יואב אבניאון

15.

מוריס צמח (05/05/2014)

כתבה נהדרת אני מכין את סיפור הפשיטה על הכפר סעסע במלחמת העצמאות. הכתבה על שרה לוי משלימה את התמונה בצורה נפלאה תודה יואב

16.

נצה גאן (20/10/2014)

מקסים ומרגש

17.

שמעון מלכה (06/04/2015)

שלום לך יואב חבר וקולגה יקר.הידעת? אני צפתי מבטן וטברייני מלידה. (ביה"ח הסקוטי הטבריאני) הכרתי את צפת על כל סימטאותיה שלוחותיה פינותיה,תושביה עימם גדלתי והתפתחתי וגאה להימנות עימם ורגביה המדיפים ריח ארץ ישראל חריף של פריחות ושלגים מעיינות ודו קיום ערבי יהודי חרדי חילוני ועוד.הכרתי את סיפור חיי שרה לוי והתפעמתי ממנו עוד בילדותי.אבל, שאפו לך. בחקירותיך ובנבירותיך היסויים והמעמעיקים אתה חושף ומחדש מגלה ומציף. חידשת לי הרבה ידע ומידע על האשה הנפלאה הזו שאת חייה הקדישה למען המדינה, למען תושבי צפת.כשקראתי אודותיה דמיינתי בעיני רוחי את בית הדירות שהוקם בידי משה מונטיפיורי בשנת 1860 עם היציאה מן החומות בירושלים מעזבונו של הנדיב יהודה טורא. פעולותיה ופעולות בעלה ברכישתאת בתי גורל שהוקמו בירושלים בשכונת "משכנות ישראל שהוקמה למען התימנים 1885 ולא חסרות דוגמאות לרוב על רבים וטובים שידעו לחלוק מממונם ומהונם עם החברה למענה והציבור הנזקק (איפה הם האנשים ההם )אדמות בארץ ישראל ,מעשי החסד שעשתה פעילותה עם אנשי ההגנה ,הפלמ"ח כל אלה מציבים אותה בשורה אחת עם נדבנים וגדולים שתרומתם להקמת המדינה הזו מולדתי אסור שתישכח לעולם.לך חבר ברכות על עבודתך היסודית / העקבית להעיר/ להקיץ את הנרדמים (מנכ"ל המלון,הקק"ל ואיפה המדינה, עירית צפת) ליטול קורה מבין עיניהם ולאוץ /לחוש אל המעשה אל ההנצחה אל הזכרון לו ראוייה אשה אחת מפי אומה שלמה. הידד לך חבר .

18.

מנחם רום (27/03/2016)

אשה אדם משכמה ומעלה אלה האנשים שבנו ונתנו לנו חזרה את ישראל וחובה להנציח את שמה ולהסיר את אות הקין ממצחנו בהתעלמות מהנצחת שמה בשילוט ראוי על הר כנען מקום מגוריה אבדוק ואעשה לתיקון המעוות בברכה

19.

אלחנן (09/08/2016)

אכן שהיתי במלון בשבת האחרונה ובטיול קצר בגן שמצפון למלון במקרה ראיתי קבר ,צלמתי וכאשר הגעתי הביתה מיהרתי לפתוח בגוגל וקראתי את כל המסופר על שרה.

20.

שימי (09/01/2017)

הגעתי לכאן בעקבות הראיון שלך בפודקאסט "פה ושם בארץ ישראל" של יפתח מזור. תודה על הראיון המקסים ועל הכתבה המיוחדת הזו! כה לחי!

21.

ילנה (25/05/2017)

התארחנו במלון. מצאנו את הקבר. הודות אתר הזה למדנו עוד על ארץ ישראל. תודה לכם

22.

משה מהגולן (01/03/2018)

תודה רבה גדולה לך שהיחזרת לשרה לוי מצפת את הכבוד המגיע לה. ועל כך ישר כח גדול. עדיין מצפה למידע על הקברים הבודדים ליד מושב ארבל.

23.

יוכיי משל (10/03/2018)

זהו פרק עלום שהמטיילים בצפת חייבית לדעת . גם אורחי המלון הנופשים ולא רק ביום האישה הבינלאומי....

24.

מוטי (01/04/2018)

"אם הר כנען" מסינגפור‭,‬ שרה לוי, זכתה ב-8/5/1956 בבית המשפט העליון בערעור נגד המוסד הקורא לעצמו "ועד למען צפת" המונה חמישה מתושבי צפת. אין זה מוסד שנבחר ע"י הציבור אלא מוסד של עסקנים שנבחרו ע"י עצמם לעסוק בצרכי ציבור. חברת "צופיה'' שהייתה בעלת אדמות על ההר, מכרה לה‭120 ‬ דונמים במחיר של לירה הדונם, בתנאי שתיגש מיד לפיתוח המקום. נודע הדבר לחברי הועד ובאו בהצעה לשרה לוי: הואיל ואחת ממטרותינו היא פיתוח -מוסדות לתועלת הישוב בצפת, אנו מבקשים ממך לקנות לא 120 ד' אלא 200 ד' ואת 80 הדונם הנוספים מכרי לנו באותו מחיר. כמובן שערך הקרקע בשוק היה גבוה פי 10. שרה חתמה עמם על חוזה, אולם לאחר שנכחה לדעת כי חברי הועד לא מתכוננים לבנות מוסדות לצרכי ציבור, אלא להעביר בטאבו את הקרקע על שמם, לא רשמה שרה על שמם את הקרקע. כאמור זכתה שרה בערעור.

25.

תמר (14/05/2018)

מאחר ושרה העבירה את אדמותיה לקק"ל, מדוע לא לפנות אליהם בבקשה שידאגו להנצחתה על ההר ובמלון

26.

מאור דאיה (30/03/2019)

חייב לשתף. הגעתי פעם שנייה למלון ספא כנען. וכמו אז טיילתי בגן הקסום. הפעם ראינו את המצבה וסקרנותי גרמה לי לגלגל אודות האישה הגיבורה. קראתי את סיפור חייה והוקסמתי. באותו נשימה הופתעתי איך על גיבורה שלא נופלת ממקומם של האבות המייסדים, לא מוכרת וסיפורה לא נלמד במסגרת משרד החינוך. כל הכבוד על החשיפה המרגשת.

27.

אמיר מימון (14/11/2020)

על לוח בית הכנסת "שיבת ציון" בשכונת התימנים בראשון לציון ואשר נחנך בשנת 1924 חקוק שמה של גברת שרה לוי כהוקרה לתרומתה הנדיבה שסייעה להקמתו של המקום. גם בספרו של ישראל ישעיהו ובמאמר שכתב אברהם טביב מוזכרת נדיבותה של שרה לוי מצפת. על פועלה וקווים לדמותה כתבתי בספר העומד לצאת בשם "על יד המושבה

28.

מוטי (08/03/2021)

5 שנים לאחר מות בעלה כשהיא בת 68, ב-30 למאי 1934, רשמה שרה צוואה (שאיננה האחרונה). בצוואתה היא מקדישה את כל רכושה ומקרקעיה בהר כנען בתנאים אלו: א. 100 ד' בהן 20 בתי דירות, בית כנסת ו"ארמון גדול" המשמש כמעונה מוקדשים לשם מושבה יהודית שתקרא "קרית שרה". ב. 20 בתי הדירות מוקדשים ל: 3 בתים לשלשה רבנים. שאר הדירות יינתנו למורים, סופרים ואמנים, לפי בחירת האפוטרופוסים. ג. במעונה יינתן מקום לאחר מותה, לדירת מרגוע והבראה לרבני הישוב. זכות קדימה תינתנה ליורשיה בנה ובנותיה, בתנאי שישמרו את השבת וכל חוקי תורת ישראל. ד. הבניין הנ"ל על תכולתו יישאר כפי שהוא. ה. בכל זמן שיורשיה לא ישתמשו בזכות דירה זו, האפוטרופוס ישגיח וישמור על הבית. ו. בכל שטח המושבה "קרית שרה" תשמר השבת כהלכתה. ז. מפירות עיזבונה צוותה להפריש סכום מסוים לתמיכת שלושת הרבנים. ח. כל רכושה יוקדש להתפתחות "קרית שרה" בתנאי שיהיו מתנהלים בכשרות תורת ישראל לכל פרטיה. י. סכומי כסף יינתנו קודם כל לבנה לבנותיה ולנכדיה. י"א. מהמותר תרמה שרה לכל מיני ישיבות ומוסדות דתיים בצפת. י"ב. ציוותה שהאפוטרופוס יהיה כל מי שיהיה יו"ר בעירית ת"א. בהעדר אחד מהאפוטרופוסים ה"ה ברזל או קוארמין או במקרה סרוב אחד מהם לקבל תפקיד זה ממלא מקום הראשון מי שיהיה באותו זמן ראש הנהלת הקרן קיימת לישראל, ומקום השני מי שיהיה אז ראש ועד הקהילה בצפת. י"ג. ציוותה שיקברוה בשטח המושבה "קרית שרה". הצוואה נערכה ע"י ד"ר משה כהן ועו"ד אברהם מקוב ונחתמה ע"י שרה לוי.

29.

אסתי (03/06/2022)

מרתק. תודה רבה

30.

ר (14/06/2023)

כתבה מעמיקה ומרתקת, מעשירה מאוד גם עבור מי שבקיא ברקע. תודה