בָּדָד לָעַד –  הרבי: דקה מדוכני העגבניות ב"מחנה יהודה"              חזרה ל"ועוד" 

לוּ הלך הרבי לעולמו חודש קודם לכן – היה נקבר בהר הזיתים. רצה הגורל והנסיבות הביאו לקבורה זמנית בלב ירושלים – שמאז הפכה לקבועה.
רק דקת הליכה מפרידה בין דוכני העגבניות בשוק מחנה יהודה למבנה מוזר  ברחוב יהוסף שוורץ – ממש מצידו השני של רחוב יפו בהמשך רחוב השוק. חזיתו של המבנה נראית תלושה מהנוף הירושלמי. בפנים שני קברים עמוסי אבנים.

ראוי שנתחיל את הסיפור בפולין - בעיר גורא-קלווריא או בשמה האידי "גור" - 25 ק"מ מוורשה. כאן נוסדה במחצית המאה ה-19 חסידות גור שהגיעה לשיאה בימיו של הרבי יהודה אריה לייב אלתר (ה"שפת אמת" על שם ספרו המפורסם) ששימש כאדמ"ור יותר מ-40 שנה.
אנו עוסקים בבנו בכורו אברהם מרדכי אלתר בעל הספר "אמרי אמת". אמנם מושבו היה בפולין אך טרם עקר סופית לכאן ערך בארץ חמישה ביקורים. למרות היותה של החסידות לא-ציונית הוא התרשם מהצהרת בלפור ונפגש כאן עם הרברט סמואל ועם הרב קוק.
סיפור משעשע מצאתי בעיתון דבר של שנת 1935 . הרבי תכנן להגיע לירושלים החמימה לחצי שנה בעצת רופאיו. עזיבתו עוררה תסיסה רבה בין תושבי גור שרבים מהם התפרנסו מעולי הרגל לחצרו ...

עיתון "דבר" 14 באוגוסט 1935
 

 הרבי (במרכז) בניו ומלווים באירופה מקור:ויקיפדיה

לאחר הכיבוש הנאצי של פולין מילטו חסידיו את הרב והוא הגיע תשוש וחולה לירושלים. חסידותו מוקמה עוד קודם בשכונת "רוחמה" בשולי השכונות "מקור ברוך" ו"מחנה יהודה".

בנובמבר 1942 לאחר שהגיעו ידיעות ראשונות על רצח יהודי פולין השתתף הרב ב"כינוס אזעקה של רבני ישראל להצלתה של יהדות אירופא" בבית הכנסת "החורבה" בירושלים.

הרב משמאל (לידו עומד בנו רבי שמחה בונים אלתר) מקור:  ויקיפדיה.

בהיותו בן 82 הלכה בריאותו של הרב והדרדרה. הימים הם ערב חג שבועות תש"ח. העיר שרויה במלחמה, הרוגים פצועים קיצוב במים ובמזון.
מספרים כי יומיים לפני החג שקטה העיר והרב ביקש ממקורביו "אני רוצה לעלות למעלה". אלה הבינו כי רצונו לשוב מהדירה הזמנית המוגנת במטבח הישיבה בקומות התחתונות לדירתו הקבועה.. "צריכים אותי שם" אמר הרבי והחזיר נשמתו בעצם יום החג.
ו` סיוון חג שבועות - 13 ביוני 1948 כחודש לאחר הכרזת המדינה וכשבועיים לאחר נפילת הרובע היהודי לידי הלגיון הירדני (28 במאי 1948). הר הזיתים – מקום הקבורה היהודי מזה שלושת אלפי שנים נמצא מחוץ לתחום לתושבי העיר היהודים.

 בתי הרובע היהודי עולים באש לאחר נפילתו בתש"ח מקור: ויקיפדיה

היו שחשבו כי בסיוע הצלב האדום יוכל הרב להקבר בהר הזיתים אך משבוששה תשובה – החליט ישראל בנו וממשיך דרכו, על קבורה זמנית בחצר הישיבה. עם הימים נשאר הקבר במקומו בלב העיר.

סמוך לקבר הרב עומד מבנה מוזר בנוי לבנים אדומות. למעשה זהו קיר שעוצב על פי חזית בית המדרש של החסידות בגור.

על שמו של הרב נקרא המושב בני רא"מ (רבי אברהם מרדכי) שהוקם בשנת 1949 .

והנה מעשה מפתיע:
בנו השלישי של הרב - פנחס מנחם התכתב לא פחות ולא יותר – עם ראש וסמל התנועה הציונית – דוד בן גוריון. סיפור המעשה מסופר בכתבה של עיתון "מעריב":

 עיתון "מעריב" 11 בינואר 1954

כארבעים שנה אחר כך  (שנת 1992) הפך מנחם אלתר לאדמו"ר.
בשנת 1996 הלך מנחם אלתר לעולמו בפתאומיות והוחלט כי הוא יקבר סמוך למקום מנוחתו האחרונה של אביו.

ניתן להכנס למבנה (כניסה נפרדת לנשים) ולהתרשם מהכבוד שרוחשים חסידי גור לרבניהם. המקום מושך גם אחרים שכן נחשב מקום ראוי לבקשות ותפילות.

מקורות:
מאגר עתונות עברית
נחלאות בלב עיר מאת נירית שלו-כליפא בהוצאת יד בן צבי
 

כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל 

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי