בָּדָד לָעַד- הדוד יהושע  בחצר מכללת אורנים       חזרה ל"ועוד"

 שמו היה יהושע מרגולין אך ידוע היה יותר בכינוי "הדוד יהושע".
בחיו ובפועלו כמורה ומחנך היה ממייסדי החינוך להכרת הטבע של ארץ- ישראל.

מרגולין עלה מרוסיה בשנת 1909 ועסק בהוראה ביפו, בעבודת ההוראה עמד על הצורך לפתח את חינוך הילדים להכרת הטבע ולאהבתו.

בשנת 1920 יצא לוילנא והיה שם מנהל בית-ספר עברי. בסוף 1923 חזר לארץ ונתקבל למורה לטבע ב"מקוה ישראל". כאן הדביק בהתלהבותו לטבע רבים מתלמידיו.
כשעזב את "מקווה ישראל" היה למורה נודד, שלימד טבע בקיבוצים ובמושבים בעמק יזרעאל תוך התבוננות בטבע ועבודה עצמית בשדה. 

בשנת 1931 הקים ברחוב יהודה הלוי 12 בתל-אביב את המכון הביולוגי-פדגוגי כאן נוצרה פינת-החי הראשונה. ההסברים שנתן "הדוד יהושע" על מוצגיו החיים והמשומרים החיו גם את היצורים החנוטים ונסכו רוח חיים בידיעות ובכושר ההוראה של מורים וגננות במדעי הטבע. המכון נעשה אולפן ארצי קבוע להשתלמויות ורבים הגיעו לראות במו עיניהם את חיות הארץ.

הנה סיפור שסיפר בהקשר זה גדול הזואולוגים של ישראל היינריך מנדלסון:
"יהושוע מרגולין, שהקים אז בתל-אביב גן-חיות קטן במכון הביולוגי,נחשב ליוצא-דופן. ואני, פעם, כשבועיים לאחר שעליתי ארצה, נסעתי באוטובוס, והיתה אתי צנצנת שבה שנוניות שאספתי בחולות צפון תל-אביב. כדי להגיע העירה נסעתי באוטובוס שנסע עד הירקון, בחזרה למכון הביולוגי שהיה ברחוב יהודה הלוי ,12 מקום בו יש כיום מגרש חנייה. אז בדרך אספנו איזה יהודי זקן. הוא הסתכל והסתכל על הצנצנת ושאל אותי באידיש: "בחור צעיר, מה אתה עושה עם הלטאות האלה?"
עברית אז עוד לא ידעתי, ואידיש יכולתי איכשהו להבין. כך התנהלה השיחה מצדו באידיש ומצדי בגרמנית. אמרתי לו שאני זואולוג, והוא אמר:
"תראה,זה לא עסק בשביל בחור צעיר שנראה נבון כמוך, אני מציע לך שתקים עסק. עולים עכשיו לארץ הרבה רופאים מגרמניה, ואין להם רשיון עבודה, והם צריכים למכור את הציוד שלהם. תקנה את הציוד הזה ותמכור אותו לרופאים המקומיים, וכך תוכל להרוויח יפה ולא תצטרך להתעסק עם לטאות".
כן, זו היתה אז הגישה לטבע של תושבי תל-אביב"

בתקופת שהותו בתל-אביב כתב מרגולין ספרי לימוד אך בעיקר אהב לכתוב רשימות וסיפורים לילדים, בהם תיאר את טבע הארץ ונופיה.

בכתביו בולטת הגישה הדידקטית הישירה והתמימה.

הנה קטע משיחה שכתב בשנת 1943 בעיתון ילדי הקיבוצים
"ודאי רבים מכם ילדים מכירים אותי את הדוד יהושע, אשר גן-חיות ומוזאון לו בתל אביב ברחוב יהודה הלוי 12 ? רבים מכם ודאי ביקרו פעם ואולי פעמיים ויותר בגן זה וראו בעיניהם את הצבי ואת היעל את התנינים ואת חזירי הבר את השקנאים ושאר בעלי החיים...אין ברצוני לשוחח איתכם על בעלי החיים שבגן החיות שלי אלא על בעלי החיים שבגן החיות שלכם. ואם תאמרו כלום בקיבוצים ובקבוצות יש גני חיות? יש ויש. וכי גן עצי הפרי שלכם הוא רק גן של עצים? והוא גם גן חיות גדול..ואני אגלה לכם סוד: אוהב אני את גני החיות שלכם יותר מגן החיות שלי אשר בתל אביב. גן החיות שלי הוא בית סוהר לבעלי חיים...

ובהמשך הוא מנחה את הילדים פרק בצפרות:

...צא להסתכלך בציפורים יחידי בלי בני לויה
יהי הילוכך איטי, מתון, עינך פקוחות ואזנך קשובה
בחר לך פינה להסתכלות שב בלי זיע, סקור את הסביבה ועקוב אחרי הציפור שבחרת להסתכלותך
...אל תרדוף אחרי ציפורים רבות בבת אחת, אלא בחר לך אחית מהן להסתכל בה עד אשר תכירה יפה

מרגולין כתב גם שירים שהמוכר בהם הוא "כַּלָּנִיּוֹת אָנוּ" שהולחן על ידי מנשה רבינא.

כַּלָּנִיּוֹת אָנוּ
אֲחָיוֹת כֻּלָּנוּ
אֲדֻמּוֹת, כְּחֻלּוֹת
לְבָנוֹת, סְגֻלּוֹת.
הָאֲדָמָה אִמֵּנוּ
הַשֶּׁמֶשׁ אָבִינוּ
הַגֶּשֶׁם יַשְׁקֵנוּ
הַטַּל יְחַיֵּינוּ.
כֻּלָּנוּ נִפְרָחָה
נָגִילָה וְנִשְׂמָחָה!

כל ימיו התהלך ערירי ללא משפחה וקרוב, אך כל תושבי הארץ היו בעיניו כאחים ולילדים כולם היה הוא דוד אהוב - "הדוד יהושע".

משהחליטה התנועה הקיבוצית להקים סמינר להכשרת מורים, ראתה במכון של מרגולין בתל אביב את הבסיס לסמינר. מרגולין סבר שיש להקים את הסמינר בעמק יזרעאל או בעמק זבולון. אחרי שנים התגשם חלומו וקם סמינר "אורנים", ביה"ס לחינוך של התנועה הקיבוצית. 

שבועות מעטים אחרי מלאות לו 70 נפטר מרגולין בתל-אביב ביום 11.9.47 . בצוואתו ביקש לקברו ב"קברות תל-אלכסנדר, אשר סמינריון הקיבוצים שהיה משאת נפשי כל הימים, עומד להבנות עליו". 

ועל מצבתו בקש לחרות: "את רעבוני וצמאוני לאדמת ארץ-ישראל לא אשבור ולא ארווה עד אשר אשוב אליה ואנוח בחיקה מנוחת עולמים".

 
בקרבת קברו הוקם לימים סמינר אורנים של התנועה הקיבוצית. במתחם הסמינר "בית מרגולין" ובו אוסף פוחלצים מרשים. 

אופן הנצחתו של מרגולין בסמינר אורנים הוא מופת.
במתחם הסמינר שילוט ומיפוי המורים על אופן ההגעה לקבר.
באתר הארגון סרוקים עשרות מסמכים שכתב והקשורים לפועלו.

בסמוך לקבר – במדרון המערבי של הגבעה עליה מוקם הסמינר הוקם גן בוטני מופלא ובין העצים והפרחים הרבים משולבים שירים של משוררים ישראלים וזרים.

אני..

רצף אבנים יוצר את המשפט הבא: "אני יודע את הססנות השבילים"

 באביב 2014 הובלתי טיול שעסק בקברים בודדים באזור. פקדנו את קברו של מרגולין. זכרתי כי בעת פרסום כתבה זו לראשונה הגיבה בהתרגשות עירית שגיא וסיפרה על אביה אריה אבולעפיה שהיה עוזרו של מרגולין. יצרתי קשר עם אריה - אדם מרשים ומעורר השראה בן 93 שנאות להצטרף לסיור.

הנה אריה מעיד על מרגולין, על אהבתו לשושנה פרסיץ ועוד.

מקורות
דוד תדהר – אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
"פרופסור מנדלסון מספר: זוטות זואולוגיות בתל-אביב"  היינריך מנדלסון "טבע וארץ" נובמבר-דצמבר 1984  
ארכיון באתר סמינר אורנים
 

כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי