מכתש קטן גדול                                             חזרה לאתרים דרום     

 קטן במימדיו אבל לפחות בעיני - הגדול מכולם.
פנינת טבע מדברית בה נמצא תצורות סלע דרמטיות, אבני חול במגוון צבעים, פריחה עונתית ועוד.
מכביש באר שבע - אילת כעשרים קילומטרים מדרום מזרח לדימונה נרד לדרך טובה עבירה לכל רכב ומשולטת לכיוון המכתש קטן הוא מכתש חצירה. (בערבית: אלחֻ`צַ‏`יְרָ‏ה - "גורן הדקלים"). 

מקור: google earth

בדרך נעבור סמוך למחצבות משוקמות ונעלה לגבעה בה הותקנו שלטי הסבר על תהליך הווצרות המכתשים.

 איך נוצר המכתש הקטן?

• אזור הנגב היה מכוסה ים קדום והושקעו בו סלעי גיר.
• קימוט חריף יצר קמרים שצורתם "לחמים" שכיוונם הכללי מזרח- מערב
• הקמרים נגדעו על ידי בלייה
• נחל חוצה קמר זרם בכיוון מזרח - מערב  ("נחל קדמן" שהעמק שיצר נראה גם היום בקיר הצפוני של המכתש)
• הנחל התחתר ואבן החול החלה מסולקת מהבקעה החולית הראשונית (עוד לפני יצירת המכתש)
• האזור כולו עבר הטייה כללית למזרח עם התפתחות בקע הערבה
• חלה התחתרות מהירה במגמה חדשה למזרח (הפוך מהכיוון הקודם) והמכתש הקטן רוקן דרך נתיב הכניסה המקורי, המזרחי, של הנחל הקדמון.

בנגב חמישה מכתשים – הקטן (חצירה), הגדול (חתירה) הענק (רמון) ושני מכתשים קטנטנים בהר עריף. כל המכתשים נוצרו בתהליך דומה.

מצפון לנו מזדקרות המצלעות המרשימות המהוות את הקיר הדרומי של המכתש.

אנו מתקרבים אל מוצא המכתש – זהו מוצא נחל חצירה. מכאן במשך מליוני שנים נוקז כל תוכנו של הרכס שמצפון לנו. נעצור את הרכב סמוך למוצא המכתש ונרד אל שער הסלע העשוי סלעי גיר לבן שזכה לכינוי "שער אשמדאי".

לכאן הגיעה בשנת 1943 פלוגה ב` של הפלמ"ח כחלק מהמסע הגדול באזור ים המלח וצפון הנגב. הפלמחניקים העבירו את הערבים בצ`יזבאטים וצבי בן יעקב סיפר אגדה אותה שמע מידידיו אברהם וינגרטן.
האגדה מספרת על שלמה המלך שעמד לבנות את בית המקדש וביקש להביא אליו אבנים יקרות. נער רועים, יהונתן שמו יצא לחפש אבנים מתאימות אך אויה – אשמדאי שארמונו האדיר היה באזור הטיל אבנים לעברו כולל אבן ענקית שחסמה את מוצא המכתש אך דבר לא מנע מיהונתן שלנו להביא את האבנים היקרות לבית המקדש.
אגדה זו צוירה על ידי שמעון אלכסנדר על גליל ניר והוא הפיצה בין ידידיו. שמעון נפל בפעולת ליל הגשרים בגשר א-זיב.

באדיבות שמעון אלכסנדר הבן שנקרא על שם אביו

את בתוליות האזור מפריעה דרך שנפרצה אל תוך המכתש בשנות ה-50 של המאה הקודמת דרך לצורך קידוח ושאיבת מי תהום. גם חוטי ועמוד החשמל שיעדם תחנת השאיבה לא תורמים למראה המדברי.
שימו לב לעמוד החשמל הנמצא באזור מוצא המכתש. עליו דבוקים בגובה כ- 7 מטר שיחים.
כיצד הם הגיעו לכאן?
בשנת 2004 התחולל כאן שטפון אדיר והמים סחפו מכל הבא ליד. דמיינו את הנחשול האדיר ואת גובהו ונבין מעט את עוצמת הטבע ותהליכיו.

נוכל להשאיר את הרכב סמוך לתחנת השאיבה ולהכנס רגלית לאורך ערוץ האפיק שממזרח לנו. בהמשך יתגלו תצורות מרהיבות של אבן חול הנוצרות ממפגש מי הגשמים עם המינרלים ותחמוצות הברזל.

מעלה עלי - מסלול רגלי למטיבי לכת
לחובבי ההליכה ובעלי כושר סביר מזומן כאן מסלול רגלי מהיפים בארץ. הוא מצריך הערכות נאותה : מים, בגדים מתאימים ועוד ובמיוחד הערכות כלי הרכב. למטיילים ברכב פרטי יש להערך להקפצת רכבים לסוף המסלול .
מרחק הצעידה מפתח המכתש הקטן ועד החניון בראש מעלה עלי הוא כ- 9 קילומטרים והפרש הגבהים הוא כ- 500 מטרים. משך ההליכה מותנה בקצב ההליכה ובכושר הצועדים והוא יכול לנוע בין 3 ל-5 שעות.
בעליה של מעלה עלי הותקנו מאחזי יד וסולמות . קטע זה הוא חלק משביל ישראל. 

 המעלה קרוי על שמו של עלי בן צבי בנם של רחל ויצחק בן צבי (נשיא המדינה השני).
בשנת 1945 השתתף כאן עלי הפלמחני"ק עם חבריו מפלוגה א` במסע ומהלכו התייבש וחולץ על ידי חבריו שקראו המעלה על שמו. בשנת 1948 נהרג עלי עם עוד 7 מחבריו בקרב סמוך לבית קשת זמן קצר טרם חתונתו המיועדת עם פנינה גרי.
 

בסוף החורף פורח כאן יחנוק המדבר

מראש המעלה מבט נפלא למכתש המושלם מכולם

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי