צילום אויר. מה מצולם במרכז התמונה ? מהי שנת הצילום ? מה סיפור המקום ?
פתרון מלא יתפרסם 4 ימים לאחר פרסום החידה. מי שלא מזהה - מוזמן לחזור לכאן - יהיה מעניין !
הגיע זמן הרחבת היריעה
א
ז
ה
נ
ה
ז
ו
ם
א
א
ו
ט
והפתרון
ה
נ
ה
הוא לפניכם:
טל מגד ואחריה משה אכר זיהו נכון ! קיסריה - ובדגש הגבעה תחתיה קבור היה התאטרון הרומי
נרחיב את נקודת המבט ונשווה את מבט הטייס הגרמני למבט של המאה ה-21...
צילום אויר גרמני משנת 1918 מולGoogle earth עדכני
סיפורו של המקום
בשנת 22 לפני הספירה החל הורדוס בפרויקט שאפתני (כהרגלו) – בניית עיר נמל מהגדולות בעולם של אז. הורדוס קרא תיגר על העובדה כי אין במקום כל תשתית טבעית לנמל (מפרץ או מים עמוקים).
כ-12 שנה אחר כך נחנכה העיר ברוב עם והוקדשה לאוגוסטוס קיסר פטרונו של הורדוס .
מלבד הנמל – היו בעיר כל המרכיבים האדריכליים של עיר רומאית בניהם כמובן תאטרון שהכיל כ- 3700 מושבים.
הרחבה החצי עגולה שמאחורי הבמה חריגה (קיים גם בשוּני). אחת הסברות ששימש אתר מנוחה לצופים ויש סבורים כי היתה כאן בריכה.
בתחילת המאה השלישית לספירה עבר התאטרון שיפוץ כללי וקוטרו הוגדל לכמעט מאה מטרים – הגדול ביותר מהתאטראות הקדומים שנחפרו בארץ. האתר היה בשימוש עד לשלהי התקופה הביזנטית ולאחר הכיבוש המוסלמי הוסב למצודה.
חורבנה של קיסריה על ידי הממלוכּים, שוד אבנים, גשם, סחף ובליה לאורך מאות שנים גרמו לאתר להתכסות והוא קיבל את המראה הגבעי שבתמונה הראשונה.
בתחילת המאה ה-20 עוד בטרם חפירות מסודות באתר, כבר סברו חוקרים כי זהו מיקום התאטרון כפי שבא לידי ביטוי במפה ימית של בדפורד שנערכה לראשונה בשנת 1863.
Bedford, F.G.D. Published at the Admiralty Dec. 2nd. 1863. Large corrections Oct. 1864, small corrections 1918 מקור: אוסף המפות של ערן לאור האוניברסיטה העברית ירושלים
בתקופת מלחמת העולם השניה הוקם בראש התל פילבוקס בריטי.
בשנת 1940 עבר קיבוץ שדות ים למקומו הנוכחי מדרום לקיסריה העתיקה.
אורן כרמי שהגיע דרך מקרה לאתר זה , סיפר לי על שקרה סביב הגבעה תחתיה קבור היה התאטרון:
"אבי, שלום כרמי, היה אחראי מטעם סולל בונה על בנייה בקיבוץ שדות ים (שהיה כבר קיים). כשהחלו משאיות העבודה לשקוע בחולות הים, שלח אבי טרקטוריסט ומשאית להביא כורכר מהתל הסמוך שישמש מצע לדרך ויעצור את שקיעת המשאיות. הטרקטוריסט חזר כלעומת שבא ודיווח שהתל איננו כורכר אלא סלע. מכאן הדרך לרשות העתיקות הייתה קצרה."
חפירה ראשונה במקום נערכה על ידי משלחת איטלקית בראשות אנטוניו פרובה בשנים 1959-1964.
מקור: "מכמני קיסריה" (ראו מטה)
מקור: "מכמני קיסריה" (ראו מטה)
לאחר גמר החשיפה החלו במקום ארועים והופעות:
תצלום: יצחק סעד ז"ל
מאוחר יותר שופץ התאטרון והובא למצבו היום עם תכולת צופים דומה לזו של ימי הורדוס. כל ספסלי האבן היום הם מודרניים.
תצלום באדיבות יובל נדל אתר האינטרנט שלו
מקורות
מכמני קיסריה – סיכומים ומחקרים בנושא קיסריה והסביבה כרך ב`, עורכים יוסף פורת, איתן איילון ואברהם איזדרכת בהוצאת עמותת ידידי קסריה העתיקה, 2011
אתר זה אינו אמפיתאטרון כפי שמכנים אותו רבים בטעות. על אמפיתאטראות בישראל ראה כאן.
לחידות אחרות (קודמות) בסדרה
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
