ולתפארת מדינת ישראל ? חזרה לדף ראשי הארמנים
נעמי נלבנדיאן נולדה בחיפה. הוריה קריקור זכרו לברכה תרוונדה (ניצן) נולדו להורים ניצולי רצח העם הארמני. הם הגיעו לארץ בשנת 1920 לאחר מסע נדודים בסוריה ובלבנון. סבה וסבתה של נעמי התיישבו בשנות ה-20 של המאה הקודמת בכפר יאסיף ובשנת 1948 עברו לכפר הארמני שיח` בראךּ (כתבה נפרדת עליו). אמה של נעמי, תרוונדה סמוניאן, היתה אז בת 16 ולימדה את ילדי הכפר ארמנית, אנגלית וערבית. בגיל 25 נישאה סמוניאן ועברה לחיפה, שם נולדה בתה נעמי. נעמי ששמה המקורי נוימזר למדה בבית הספר של נזירות נצרת הצרפתיות על הר הכרמל.
נעמי הוסמכה כאחות בבית החולים רמב"ם בחיפה ולימים נישאה ועברה להתגורר בירושלים. נעמי פעילה בוועד הארמני ועבדה במשך שנים במחלקת השיקום בבית החולים הדסה הר-הצופים. כיום היא משמשת אחות כללית בבית החולים ומומחית לטיפול בפצעים ובסטומה. בשנת 2003 נבחרה נעמי להדליק משואה ביום העצמאות ה-55 למדינת ישראל כאחות בתחום שיקום וטיפול בפצועים ובנפגעים.
צילום אילוסטרציה - מקור ויקיפדיה
נעמי ביקשה להזכיר בדבריה את עובדת היותה דור שלישי לניצולי השואה הארמנית ובקשתה התקבלה בהבנה. אלפי הזמנות הודפסו לארוע החגיגי והקטע המתאר את נעמי הרי הוא לפניכם:
בהוודע הדבר לנציגי ממשלת טורקיה החל מסע לחץ כבד על ממשלת ישראל שבסיומו הושלכו לפח אלפי ההזמנות ונקבע נוסח חדש. במקום המילים "דור שלישי לניצולי השואה הארמנית, שהייתה בשנת 1915. סבה וסבתה ברחו מארמניה.." נכתב "בת לעם הארמני למוד הסבל. סבה וסבתה הניצולים מארמניה ההיסטורית, 1915 ...". נוסח זה היה אפילו "רך" יותר ונעמי התעקשה על תיקונים, אם כי קיבלה לבסוף את עמדת מרכז ההסברה.
ראובן ריבלין הביע במשך השנים אהדה גדולה לעם הארמני אך באף תפקיד בו כיהן לא הצליח להביא להכרה של ממשלת ישראל ברצח העם הארמני. ראובן ריבלין - יו"ר הכנסת בעת צילום תמונה זו עם מדליקי המשואה - יום העצמאות שנת 2003
בישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת ב-26 בדצמבר 2011 אמר ריבלין:
"הנושא עולה בכנסת לא משום שקרו דברים בין ישראל לטורקיה. לא משום שאנחנו מבקשים לנצל מצב פוליטי, כדי לעשות חשבון ... אני הגעתי לכנסת ב- 88 יחד עם חבר הכנסת חיים אורון, וב- 89 הגשנו מספר חברי כנסת יחדיו, הצעה לסדר יום בנושא האסון הארמני. נמנענו מלדבר עליו כשואה מהטעם שלא רצינו להשוות את השואה היהודית לאסון הארמני, אבל בהחלט דיברנו וחשבנו שאנחנו כבני אדם, שאנחנו כיהודים... חייבים לבוא ולהעלות את הנושא. ...זכיתי להיבחר ליושב ראש הכנסת ... ניסיתי לשכנע את הממשלה שלא תבקש להסיר את הנושא מסדר היום. ..עמדת הממשלה שרצתה להשאיר את העניין בצריך עיון ולא לקבל החלטות והכרעות. ... לא ברמה הרשמית הבעתי את עמדתי ... לגבי החובה שלנו לא להתכחש לאסונו של עם אחר."
נעמי פעילה מאוד בחיי הקהילה ובחורף 2015 היתה בין יוזמי נטיעת מאה עצים בחלקה ארמנית בצפון ירושלים לציון מאה שנה לרצח העם הארמני
נעמי ואני בטקס הנטיעה
חזרה לדף ראשי הארמנים חזרה לתפריט ראשי
