אתרים ארמנים נוספים חזרה לדף ראשי הארמנים
מעבר לאתרים שלהם הוקדש פוסט נפרד, הנה מספר אתרים נוספים בישראל ובגדה המערבית:
פסיפס ארמני על הר הזיתים
הצליין אנסטסיוס ארמניוס (Anastasius Armenius), שביקר בארץ הקודש במאה השביעית, ציין שתי כנסיות ארמניות על הר הזיתים. אחת מהן נקראה "מנזר יוחנן המבשר", וסביר כי המנזר הרוסי בנוי באותו המקום. הדבר אושש על ידי מציאת שני פסיפסים ארמניים בתחום מנזר העליה לשמיים הרוסי הבולט ברכס הר הזיתים. אחד הפסיפסים פתוח לקהל המבקרים ונמצא בקפלה של המנזר המצויה מאחורי הכנסייה. הכתובת על הפסיפס הארמני המציג את הציפורים, חיי הבר והפירות האופייניים לארץ הקודש אומרת "זהו מונומנט לבישוף יעקוב"...
מקור: ויקיפדיה ערך כנסית העליה הר הזיתים
בפינה אחת של הפסיפס נמצא כלוב ברזל קטן המכסה את המקום בו מצאו לפי המסורת את ראשו של יוחנן המטביל. בבניין אחר השייך למנזר נמצא חלק נוסף מהפסיפס בארמנית "זהו קברה של סוזאנה הקדושה, אמו של ארטבן ספטמבר 18..." הכתובת כנראה הוכנסה לפסיפס במאות 5 או 6 הפסיפס המקורי כנראה לפחות קדום במאה שנים.
פסיפס ארמני על הר הצופים
במזרח הר הצופים נמצא קטע מרצפת פסיפס באורך 86 ס"מ ובו כתובת בארמנית עם הכיתוב: Grigor E-N (?) Ch(ris)t
צלם דוידוב ניקי, מקור: אתר רשות העתיקות
קבר מרים בעמק יהושפט בירושלים
הברית החדשה אינה מספרת מה עלה בגורלה של מרים ומסורות שונות התפתחו בענין זה. על פי חלקן, נפלה על מרים תרדמת נצח שלאחריה הובאה למנוחתה ומשם נאספה לזרועות בנה בשמיים. מסורת אחת קובעת כי הדברים התרחשבו באפסוס שבתורכיה לשם הגיעה מרים כדי להפיץ את הנצרות. מסורת שניה קובעת את מקום ההתרחשות בירושלים: מרים נרדמה (דורמיציו בלטינית) בהר ציון, נקברה בעמק יהושפט (קדרון) ונאספה לזרועות בנה בהר הזיתים. הכנסיה המרשימה בעמק יהושפט ממזרח לעיר העתיקה, נבנתה בתקופה הביזנטית ועברה שינויים בתקופה הצלבנית. מדרגות רחבות מובילות לקרקעית המתחם והאווירה בו מהפנטת.
הכנסייה בבעלות היוונים-אורתודוקסים, הקופטים והארמנים. חצ`קר ארמני מעל הקיר הצפוני של מתחם הכניסה לכנסייה מעיד על נוכחות ארמנית במקום.
בתוך הכנסיה מזבח ארמני ממערב לקבר בו לפי המסורת הונחה גופתה של מרים. באתר הכנסיה קבורה גם מליסנד - מלכת ירושלים שאימה המלכה מורפיה היתה ארמנית שיתכן ואף היתה קבורה כאן.
מקור למידע כאן הוא מאמרה של נחמה שפרן "במורד מעלה הזיתים" בתוך ירושלים וכל נתיבותיה בהוצאת יד-בן צבי בעריכת אייל מירון
קפלה ארמנית בתחנה מספר 3 בדרך היסורים
תחנה זו מציינת את נפילתו הראשונה של ישוע תחת הצלב בדרכו אל מותו
התחנה בבעלות ארמנים-קתולים אך בשנות הארבעים של המאה הקודמת הייתה מעורבות של חיילים פולנים בתחנה זו. הדבר יצר בלבול מסויים אצל חלק מהמבקרים והמדריכים. מאמרו של מורה הדרך עמי מיטב מסיר ספקות:
דרך הייסורים בין פולין לארמניה - באדיבות עמי מיטב
מי בנה את התחנה השלישית? מדוע בקשו הפולנים לחדש את שכירת התחנה? ומדוע מסלקים הארמנים את הכמרים ואת מורי-הדרך שמקריאים את ההסבר שמופיע בספרי ההדרכה?
הכומר הפולני שהוביל קבוצת מאמינים לפני כשנה בדרך הייסורים, הופתע כאשר הסבריו בתחנה השלישית נקטעו ע"י ארמני כבן 48 אשר דרש ממנו לשנות את הסבריו ולספר לקבוצה כי התחנה לא נבנתה ע"י החיילים הפולנים אלא רק זכתה לטיפול קוסמטי של ציורים ופסלים אבל המקום היה ועדיין שייך לכנסייה הארמנית-קתולית. סירובו של הכומר לקבל את דבריו גרמו לארמני להורות לכומר לצאת ממתחם הכנסייה יחד עם הקבוצה. הכומר סירב ואף הרים את ידיו על הארמני. שוטרים שהגיעו למקום דרשו הסברים ולאחר ששמעו את הסברו של הארמני, עזבו את המקום מבלי להתערב.
דרישתו של אלכס גוליליאן, מנהל נכסי הכנסייה הארמנית-קתולית בירושלים היא עקרונית. "אף אחד לא ייפגע בריבונות שלנו וכל מי שיתעקש על הטעות ההסטורית, יגורש מהכנסייה".
מדובר בדרך המפורסמת ביותר בעולם הנמצאת בעיר העתיקה ירושלים. מיליוני צליינים פוקדים את הדרך ו-14 תחנותיה על מנת להזדהות עם דרכו האחרונה של ישוע ממקום משפטו ב"פרטוריום" על ידי פונטיוס פילטוס הנציב הרומי ועד לגבעת הגולגולתא והרוטונדא המציינים את מקום צליבתו, קבורתו ותחייתו. אין תייר נוצרי שלא יפקוד את דרך הייסורים ועבור הצליינים זהו שיאו של הביקור בארץ הקודש. בתחנותיה של דרך הייסורים מקיימים לעיתים תפילות קצרות והריגוש הדתי מגיע לפסגות רוחניות.
מתוך 14 התחנות רק 8 נזכרות בברית החדשה כאירועים בדרכו של ישו והיתר הנן תוצאה של מסורות שונות. הנוהג לשחזר את דרכו האחרונה של ישו תוך כדי שירת זמירות הודיה החל כבר במאה ה-4 אך ללא התעכבות על תחנות-ביניים. במהלך השנים השתנה התוואי פעמים מספר ונוספו תחנות עצירה. התוואי הנוכחי (בשינויים קלים) נקבע ע"י הממונה על החלק הפרנציסקאני בכנסיית הקבר הקדוש, האב אלזר הורן בשנת 1725.
למי שייכות התחנות? הקתולים בנו במהלך השנים קפלות תפילה וכנסיות ליד מרבית התחנות: הפרנציסקנים בתחנה השנייה, החמישית והשביעית, היוונים קתולים בחנה השישית והארמנים הקתולים בנו כנסייה גדולה בתחנה הרביעית. בתחנה השלישית הייתה קפלה קטנה שנבנתה מעל החמאם הטורקי שהפסיק לפעול והיא מציינת אירוע של נפילת ישו מכובד משא הצלב. לאירוע אין סימוכין בברית החדשה. האירוע מתואר באמצעות תבליט אבן מעל חזית הקפלה, פסל אבן בתוך הקפלה בסמוך לקיר הצפוני ובציורים נוספים על יתר הקירות הפנימיים.
בספרי ההדרכה מופיע כי חיילים פולנים ששהו בארץ-ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה בנו את הקפלה של התחנה ה-3 בין השנים 1947-1948 אולם אלכס גוללויאן מבקש להבהיר: "הקפלה הייתה קיימת קודם כחדר כניסה לחמאם הטורקי שנבנה על חורבות מנזר קדום ("בית לזרוס" – ע.מ.). ברשותנו תמונות מ-1710 המוכיחות זאת. הטורקים מסרו את המתחם לארמנים-קתולים בסוף המאה ה-19 (1858 – ע.מ.) ויש לנו "פירמן" על כך. החיילים הפולנים ששהו בארץ הקודש במהלך מלחמת העולם השנייה והיו מלווים בכומר פולני בקשו מהכומר הארמני-קתולי להתפלל במקום באופן קבוע. יחסי הידידות בין הכמרים אפשרה בצוע הסכם שכירות במחיר סמלי לתקופה של 25 שנה. המחיר הסמלי נועד להגן על זכויות הכנסייה הארמנית-קתולית ובתום התקופה בשנת 1973, בקשו הפולנים להאריך את החוזה. הארמנים בירושלים בגיבוי הפטריארך הארמני השוהה בלבנון סירבו אולם הפטריארך התבקש להגיע לשיחה אצל אחד הקרדינאלים החזקים בוותיקן ממוצא פולני. הקרדינאל הסביר לפטריארך הארמני כי במהלך השנים שקדמו לפקיעת החוזה, נאסף סכום כסף רב מהציבור בפולין לטובת בניית כנסייה פולנית בעיר העתיקה אולם הכומר שהיה אחראי על איסוף הכסף נעלם עם הכספים. הקרדינאל הסביר כי אם פולין תאבד את הקפלה השלישית הדבר יגרום למשבר אמוני בקרב הדור שתרם את הכספים ולכן בקש להאריך את החוזה ב- 25 שנה נוספות עד תום הדור שתרם את הכסף. הפטריארך הסכים בתנאי שלא תהיה דרישה נוספת לחידוש החוזה והחוזה חודש ל- 25 שנה נוספות."
בשנת 1998, בתום תקופת החוזה השני, לקח אלכס את המפתחות מידי הכומר הפולני ששהה ב"דום פולסקי" (אכסניה ומנזר בעיר העתיקה השייכים לפולנים) ודאג לביצוע שיפוצים הכוללים חיבור הקפלה לחנות מזכרות, לשרידי החמאם הטורקי ומעבר דרך הקפלות התת-קרקעיות החשובות של התחנה הרביעית אל הכנסייה הארמנית-קתולית "גבירתנו הדואבת" (Our Lady of the Spasm). על מנת לקרב את הציבור הרחב , נפתחה הכנסייה הארמנית-קתולית המשמשת כתחנה הרביעית שבה פגש ישו את אמו. עד לפתיחת דלתות הכנסייה, שמשה קפלה קטנה מדרום לכנסייה כתחנה הרביעית.
כשיחסי פולין-ישראל התהדקו, החלו להגיע קבוצות גדולות מפולין מלווים לעיתים קרובות ע"י כמרים פרנציסקאנים-פולנים אשר הסבירו למאמינים כי הקפלה נבנתה ע"י החיילים הפולנים. כמרים פולנים התבקשו לתקן את גרסתם ומשסירבו, סולקו מהקפלה.
לדברי אלכס, התקרית המתוארת לעיל גרמה לכומר הפולני להתלונן בשגרירות פולין בישראל ומשם התלונה הגיעה עד ללשכתו של שר התרבות הפולני. הקונסול הפולני יחד עם הכומר הפולני הגיעו לתחנה השלישית לברר את הסוגיה ואלכס דרש מהכומר שיעזוב את המקום. אלכס הבהיר לקונסול את הרקע ההיסטורי במטרה לשכנעו וכיוון שהקונסול הפולני לא קבל את הסבריו, התבקש אלכס להציג את גרסתו בפני שגרירות הוותיקן בישראל. לדברי אלכס, טענתו שמי שתורם פסלים אינו מקבל חזקה במקום התקבלה ומאז לא נרשמים אירועים חריגים.
על מנת להסיר ספק, דאג אלכס לסלק את לוח האבן שהיה בתוך הקפלה שבו היה רשום סיפור תרומת החיילים הפולנים וכל מדריך או מורה-דרך המבקר במקום מתבקש למסור את הגרסה הנכונה על בניית הקפלה והבעלים הנוכחיים.
בית העם לשעבר במושבה הגרמנית ירושלים
בית העם הטמפלרי בירושלים היה החשוב בבתי המושבה הגרמנית בירושלים. הבית ממוקם ברחוב עמק רפאים 1, פינת דרך בית לחם. הבית נבנה בשנת 1882 ושימש את בני הקהילה עד גרושם בשנות הארבעים של המאה הקודמת. לאחר מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים שימש הבית את הקהילה הארמנית של מערב ירושלים כבית תפילה, היות שנבצרה מהם הגישה לכנסייה הארמנית בעיר העתיקה. לאחר איחוד העיר ב-1967 שבו הארמנים להתפלל בכנסייתם שברובע הארמני בעיר העתיקה, והתפילה בבניין שבמושבה הגרמנית נערכת רק פעמיים בשנה. מאחורי המבנה בית המשמש למגורי אחת מבנות הקהילה ובית הדין הכנסייתי.
מקור התמונה והמידע: ויקיפדיה
מתחם ארמני בכנסיית המולד בבית-לחם
כנסיית המולד בבית-לחם מנציחה את מקום הולדתו של ישוע - לא במקרה בכפר הולדתו של דוד המלך שמזרעו יגיע לפי האמונה היהודית המשיח בן-דוד. בזכרוני קשורה הכנסייה לימי האינתיפדה הלא-עליזים ושמחתי לבקר בה לאחרונה בנסיבות רגועות (מצריך אישור מיוחד). הכיבוש הפרסי בראשית המאה ה-7 לספירה החריב מאות כנסיות בארץ אך לא פגע בכנסיית המולד וכך יש הזדמנות פז לחוות כאן אווירה של כנסייה ביזנטית מרהיבה.
הארמנים מחזיקים במתחם מנזר גדול הכולל אזור מגורים ומנזר
המתחם הארמני נמצא מימין לדלת הכניסה הראשית לכנסיה הידוע במידותיה הקטנות
כל מידע על אתרים נוספים הקשורים למורשת ארמנית בישראל יתקבל כאן בברכה !
חזרה לאתרים ארמניים בישראל חזרה לדף ראשי הארמנים חזרה לתפריט ראשי
