עבד סייאד בן 90. את זכרונותיו לא כתב מעולם. לו עשה זאת יכל לפרנס ספר עב כרס. מים רבים זרמו מהר הזיתים לנחל קדרון מאז 1925. עבד הוא דור רביעי למשפחה השומרת על חלקת "קהילת ירושלים" בבית הקברות היהודי עתיק היומין שעל ההר. הוא גדל בכפר א-טור. כאיש צעיר בימי המנדט הבריטי הוא זוכר דמויות ידועות שנקברו בהר בשנות הארבעים: פנחס רוטנברג, הנרִיֶיטה סֹאלְד ועוד. בהיותו בן 23 נכבש ההר על הירדנים. שנים קשות עברו על בית העלמין היהודי באותם ימים. מאז שנת 1967 הוא שוב במשרה מלאה ומתייצב יום יום במשרדו הזעיר שליד קברה של סֹאלְד.
הר הזיתים משמש בית עלמין יהודי כבר כשלושת אלפי שנים. מדוע בעצם?
"וְיָצָא ה`, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִילָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה (זכריה י" ג-ד) בעקבות נבואה זו התפתחו מסורות רבות הקושרות את הר הזיתים, הנמצא "מקדם לעיר", לתחיית המתים: היהודים שקבורים בו יהיו הראשונים שיקומו מן הקבר ויזכו לחיי נצח (בבלי, כתובות קי"א, ע"ב), אליהו הנביא יתקע בשופר על ההר ויכריז על תחייתה מתים (אוצר המדרשים: 102), הנקברים בהר הזיתים יהיו פטורים מהתהליך המייגע של "גלגול מחילות" (פסיקתא רבת יל"א, קמ"ז) ועוד. רבבות יהודים בכל אתר ואתר ובכל דור ודור ייחלו לכך שמנוחתם האחרונה תהיה בהר, ורבים עלו לארץ באחרית ימיהם על מנת להיטמן בעפר הר הזיתים.
צילום אויר של הר הזיתים. שימו לב לחלקים נרחבים של בית העלמין בימין התמונה אותם לא רואים במבט הרגיל מן העיר העתיקה. מקור: מרכז המידע של בית העלמין
על פי המסורת היהודית יגיע המשיח על גבי חמור שנאמר: "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִיַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר, וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" (זכריה ט,ט) . בתלמוד הבבלי (צ"ח ע"ב) מציין החכם שמואל שהחמור יהיה בן מאה גוונים. אך ע"פ מסורת עממית צבעו יהיה לבן. באיסלאם מסופר על הדג`אל (משיח השקר) שיבוא לפני הגעתו של המאדי (גואל העולם) והוא ירכב על חמור לבן בעל צעדי ענק.
צילום: שרה ברנע
סיפורו של בית הקברות היהודי מתחיל בימי בית ראשון , באותה תקופה נקברו המתים במדרון המזרחי של הקדרון, מול עיר דוד. בימי בית שני ישנן עדויות על מאות מערות קבורה שנחצבו על רכס הר הזיתים וצפונה, כל הר הזיתים היה "עיר המתים" (נקרופוליס). חידוש הקבורה היהודית בהר הזיתים בבית הקברות המוכר בימינו, החל ככל הנראה בתקופת השלטון הממלוכי. מתוך עדויות של עולי הרגל מתברר שתחילתו של בית הקברות היהודי היה במדרון המזרחי של הר הבית, משם "גלש" למטה לעמק יהושפט, ובהמשך השנים החל "מטפס" לאט במורדות המערביים של הר הזיתים. עד תחילת המאה ה-19 הקהילה היהודית בעיר הייתה כולה ספרדית ולכן גם בתי הקברות היו בבעלות החברה קדישא הספרדית.
החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון כתב בשנת 1838: "...כאן ממול בית המקדש העתיק באים נודדים רבים מעם נפלא זה לטמון את עצמותיהם ליד אלו של אבותיהם. ומצפים הם ליום הגדול שעליו ניבאו, כפי שהם מניחים, הנביאים, כאשר יעמוד ה` על הר הזיתים וההר ייבקע לשניים ומתי ישראל יקומו מתחתיו וכל הגויים יעמדו למשפט בעמק וישראל ייקח נקם... מדרון ההר מכוסה כאן בצפיפות בקברותיהם. כל אחד מכוסה אבן המונחת עליו באופן שטוח, בפשטות ושעליה, כרגיל, חקוקה כתובת עברית."
בשנת 1856 נוסדה חברה קדישא של הפרושים אשר קנתה חלקה באמצע המדרון המערבי של הר הזיתים. באותה שנה גם הוקמה "חלקת ווהלין" של החסידים. בתקופת המנדט הבריטי, נרכשה ע"י חברה קדישא "קהילת ירושלים" החלקה היחידה והאחרונה בהר הזיתים, וזו נועדה להיות חלקת קבורה לציבורה ירושלמי כולו בלי הבדל של עדה ומפלגה. וכך נשתבץ ההר בחלקות עד עצם היום הזה
מקור: ויקיפדיה
ואפרופו קבורה על פי עדוֹת - אתנחתא קלה:
מעשה שהיה - כך היה: ערירי ירושלמי הלך לעולמו. גם שכניו כמעט לא הכירוהו. משה שדירתו סמוכה לדירת הנפטר הזדרז לעשות עמו חסד אחרון וניגש למשרד חברה קדישא של האשכנזים. "מאיזו עדה הבר-מינן?" נשאל משה. "אין לי מושג" השיב במידה של בושת פנים. "לא נוכל לקברו" השיבו לו. הטלטל משה למשרד הספרדים ומייד פתחו בהליך הקבורה. בתום הלוויה שאל משה את הרב "מדוע לא התעניינתם במוצאו של הנפטר?"
"אם הוא ספרדי - מצווה לקברו", השיב הרב, "אם אשכנזי - תענוג הוא לנו..."
היו יזמים חרוצים כשמש חברה קדישא אייזיק ניסנבוים, שמכרו עפר מהר הזיתים שפוזר בקברי יהודים בגולה
מאוסף משפחת פיינגרש. פריט מקורי מוצג נכון לעת כתיבת פוסט זה בבית יד לבנים ברעננה
כמובן שבאותם ימים היה זה בית העלמין היהודי היחיד בעיר ובתמונה מטה נראה ההר בשנת 1900.
מקור: אוסף מטסון. ספרית הקונגרס האמריקאי. בקדמת התמונה אזור העופל והחלק הצפוני של עיר דוד
לאחר מלחמת השחרור במשך 19 שנה (1948-1967) שלטו הירדנים בהר הזיתים . הם הרסו כ- 70% מבית הקברות היהודי. בנו שלשה מחנות צבאיים ממצבות היהודים. סללו דרכים על גבי המצבות, שפכו עפר על הקברים ובנו מגרש חניה. לאחר מלחמת ששת הימים שוחרר הר הזיתים, הוקמה ועדת חקירה לבדיקת חילול בית הקברות וזו תיעדה בתמונות רבות את ההרס והחורבן במקום.
מקור התמונות המציגות ההרס: מתוך חוברת "סקר הועדה לחילול בתי העלמין בהר הזיתים ובחברון, תשרי תשכ"ח – אוקטובר 1967"
עברו 48 שנים, פעולת השיקום של בית הקברות עדיין לא הסתיימה אך תוכלו להשוות את שתי התמונות הבאות של חלקת הפרושים הישנה המשקפות את המצב אז והיום (שימו לב למבנה עם הקשת המופיע בשתי התמונות)
נחזור לסיפורו של עבד: בשיחה עמו חוזרים ועולים הזכרונות: הלוויתו של רוטנברג ביום חורף סוער במיוחד, הרס בית העלמין בעת סלילת הכביש וליקוט שרידי הנפטרים וקבורתם בקבר אחים במו ידיו, בניית מלון אינטר-קונטיננטל בשנות ה-60 של המאה העשרים ועוד. הוא נותן לנו את תמונתו מתחילת שנות השבעים של המאה העשרים.
שימו לב לאזור שמדרום לכותל הדרומי של הר הבית שטרם נחפר והשוו עם המצב היום
במשרדו הזעיר שבלב חלקת "קהילת ירושלים" מוציא עבד מסמכים ותמונות
ביומנו רשומים תאריכי אזכרה (יארצייט). הוא מכיר אישית רבים מקרובי המשפחה של הנפטרים
עבד מתגאה בתמורה שהוא מקבל מידי שנה על שמירת קברה של הנרייטהסֹאלְד
עבד הוא יקיר "נשות הדסה". כשנה לפני מותה של הנרייטה סֹאלְד הוא סייר עמה בבית הקברות והם בחרו ביחד את מקום קברה. הנרייטה בקשה מעבד שסביב קברה ישתול שיח רוזמרין. כשסללו הירדנים כביש בתוך בית הקברות, הושלכו עצמותיה מהקבר. לאחר מלחמת ששת הימים הונחה מצבה חדשה על מקום הקבר הריק. לאחר מספר חודשים הוליך עבד את החברה קדישא למחסן מצבות באל-עזריה, ושם נמצאה המצבה המקורית של הנרייטה. זו הונחה על גבי המצבה החדשה ועבד קיים את ההבטחה ושוב שתל מחדש שיח רוזמרין.
בצל עץ הזית ישבו שרה ועבד לשיחה
צפו בהם דנים בשאלה "יבוא או לא יבוא המשיח?" (עבד עושה לעצמו הנחה של שנתיים בגיל)
ושיחה נוספת על הכפר ועל השלום שמהסס להגיע
בחלקת "קהילת ירושלים" קבורים פשוטי עם לצד אנשי ציבור רבים ביניהם מי שזיכה את ישראל לראשונה בפרס נובל
נודה לעבד על מסירותו רבת השנים ונאחל לו בריאות טובה. איננו רוצים לגזול חלילה את פרנסתו אבל הזכרנו לו שמשרתו זמנית - עד שיבוא המשיח.
וסיום בנימה אישית : יש להניח כי לרבים מהקוראים קרובי משפחה הטמונים על ההר. בחלקו התחתון של בית העלמין נמצא קברו של שלמה ישראל שיריזלי, בן העדה הספרדית, מוציא לאור, סופר ועורך בן שכונת אהל-משה שהיה ידוע בכינוי "שי"ש" שנפטר בשנת 1938 (סבא רבא של יואב)
ולא נשכח את סבא שאול זאבברגשטיין, רב בשדלץ שבפולין שעלה עם משפחתו לירושלים בשנת 1932 ונקבר בהר ביום פרוץ מלחמת העולם השנייה. לימים עוּבְרַת השם ברגשטיין לאבניאון ...
התמונות בכתבה זו צולמו על ידי יואב אבניאון למעט אלה לצידן צוין אחרת
שרה ברנע מורת דרך מוסמכת מתמחה בירושלים בדגש על בית העלמין היהודי בהר הזיתים. לאתר של שרה ברנע הכנסו כאן יואב אבניאון מורה דרך ומרצה, עורך האתר בו אתם נמצאים
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
שלום יואב
התרגשתי מאד לקרוא את הכתבה על עבד המוכר למשפחתנו מאד. הוא אשר דואג לתחזוקת חלקות הקבר אשר לחותני , מיכאל חזני ז"ל, שהיה שר הסעד בממשלתה של גולדה מאיר. וכן לקבר רעיתו הקבורה לידו. בשנה האחרונה כבר לא היה כוחו עימוובנו בא תחתיו. סיפורו וכן סיפור בית הקברות יפה. תודה לך
כתבה מצוינת.
סיפור מרגש. התמונות ממחישות את זכותנו ההסטורית בהר הזיתים ובכול ירושלים.
כול הכבוד ליואב, עלה והצלח.
5.
טל חניה (19/11/2015)
כל הכבוד לכם! פשוט נהדר
6.
יהושע לביא (19/11/2015)
מרתק (כרגיל)
7.
תמר הירדני (19/11/2015)
האך, איזה כתבה נהדרת, מחכימה ומרגשת
8.
דני הרמן (19/11/2015)
איך ברגשטיין מעוברת לאבניאון?? לדעתי זה צריך להפוך ל"הר-אבן", לא?
9.
משה פרנק (20/11/2015)
יואב יקירי, בשולי הדברים: המשיח לא יבוא. אין סיכוי שבמצב הנוכחי, שבו אין מקומות חניה, יבוא המשיח על חמור לבן, כי אין חניה בירושלים. גם לחמור של המשיח לא תהיה חניה, והוא לא השתגע לשלם 250 ש"ח קנס על חניה במקום אסור.
10.
רמי פרנסיס (20/11/2015)
תודה לך על הכתבה כיף לקרוא את מה שאתה כותב
11.
רונית אבניאון פישר (21/11/2015)
יואב כמה מרגש ואיזה כתבה נהדרת וחשובה. אהבתי את הצילומים עם עבד:)
12.
נסים דרגן טל 0505547727 (22/11/2015)
כתבה מעולה וטובה מעניינת תודה רבה על הכתבה נסים דרגן תלמיד מכון אבשלום
13.
שרית פרי (22/11/2015)
מקסים! שרה את נראית נהדר...
14.
איל דוידסון (22/11/2015)
כתבה נהדרת! תודה רבה.
והכותרת מזכירה לי סיפור יהודי: היה היה בחלם עסקן יהודי, שהגיע לגיל פרישה. לא ידעו מה לעשות איתו, וכי יניחו לו להיות מוטל בביתו באפס מעשה? התכנסו חכמי חלם וחשבו וחשבו, עד שהבזיק הרעיון: ייבנו מגדל בכניסה לעיירה, יציידו את האיש בחצוצרה, ותפקידו יהיה לעמוד בראשו ולהודיע מיד כשיבחין במשיח מתקרב.
וכך היה. הימים נקפו, והאיש עומד על משמרתו בראש המגדל בכניסה לעיירה וממתין. יום אחד עבר אדם, הרים את ראשו ושאל: סלח לי ר' יהודי, לא משעמם לך שם למעלה? ענה האיש: האמת משעמם, אבל מה - ג'וב לכל החיים.
תודה חברים על המשוב. לדני:בהחלט צודק אך אבי ואחיו החליטו במשותף שלא לתרגם בדקדקנות אלא לבחור, ביצירתיות יש לומר, שם המזכיר את משמעות השם המקורי
17.
עמי מיטב (23/11/2015)
תבורך יואב כתבה מקסימה
18.
איל חיניץ (23/11/2015)
תודה לשניכם על חיבור מלמד ומעשיר. עבד היקר כמשל לאדם מאריך שנים ועמוס זיכרונות שאינו יותר מנקודה בזמן לאורך ציר הנצח של העיר הזאת.
19.
איתן בורשטיין (24/11/2015)
התרגשתי לקרוא את המאמר וזאת בשל סיבה אישית.ממחקר שנעשה לאחרונה ע"י קרוב משפחתי התברר לנו שאחד מאבותי נקבר בהר הזיתים בשנת 1902........
תודה יואב.
20.
חיים פרנס (24/11/2015)
משפחת פרנס קברה את מתי העדה הספרדית עוד בתקופת השלטון העות'מאני
לאחר מלחמת ששת הימים באמצעות רישומי קבורה מדוייקים עזרו זקני המשפחה להקים את המצבות ולזהות את הקברים. האחרון מבני המשפחה שעסק בתחום היה רפי פרנס אחיו של שמעון פרנס הג׳ינג׳י מהטלויזיה שהלך לעולמו לפני שנים מספר
הורי קבורים בחלקה זאת על ההר, אנו היינו פוגשים את עבד פעמיים בשנה כשבאנו לאזכרות - הכרנו אותו כאיש אחראי, שומר נאמן ואיש חביב מאד. לצערי הרב בשנים האחרונות קשה להגיע למקום קבורת הורי בגלל המצב הבטחוני. אני מקווה שנחזור בקרוב לפקוד את קבריהם.
23.
אדלר עדנה (28/11/2015)
תודה על הכתבה המעניינת, לא ידעתי על הריסת הקברים להתראות
24.
שפרה (02/12/2015)
שלום יואב, לא קראתי את התגובות הרבות ואינני יודעת אם מישהו כתב שבשנה האחרונה שודר (פעמים רבות) בערוץ 98 (הוט ו-יס) סרט מרגש על עבד. תודה על כל כתבותיך המרתקות והמשכילות
יואב, תודה על הכתבה והתמונות. בקרנו בהר הזיתים ומצאנו שהקברים של סבא וסבתא שלי ושל שאר בני המשפחה היו שלמים. כל זה בחלקת הפרושים, לצערי לא יכולתי לבקר פעם נופת ומקווה שלא פגעו בקברים שלהם.
26.
שרה ברנע (30/05/2018)
עבד איננו.. תמה תקופה..
היום בשעה 11:00 בבקר הלך לעולמו עבד סיאד שומר בית הקברות הנאמן בן 92 היה במותו. הלוויתו התקיימה בשעה 14:00 בכפר א- טור. יושבים שבעה שלשה ימים בבית המשפחה. שולחים תנחומים לבנו אברהים ולכל המשפחה.
עבד אדם יקר אהוב ואוהב, שמר במסירות על בית הקברות כ 70 שנה. הכיר כל קבר, ידע תאריך קבורה, והכיר אישית את המשפחות. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות.
27.
הרב דרוקמן קרית מוצקין (30/05/2018)
זה היה לפני 26 שנה.
עלינו, רעייתי ואני להר הזיתים, כדי להתפלל על קברי המשפחה לפני חתונת בתנו הבכורה, ואף היא הצטרפה אלינו לביקור.
הר הזיתים היה עדיין במצב של חורבן, וחרף כל מאמצינו לא הצלחנו לאתר את קבר הסבא רבא שלי "הרב מטורוב" הגאון רבי ברוך מנדלבוים .
I will never forget the hot summer day when I arrived on Har Hazeitim for the first time in 2006 in search of Ethel Hiller's z"l Kever (I am named רחל in memory of her mother). The taxi driver dropped me off and I was completely lost...when I approached the security guards they directed me to ABED. From the moment I found Abed, he welcomed me with a huge smile and then with the few details I provided, he said he knows exactly where she is buried and the location was so far away, he offered to drive me in his RED buggy...He waited as I said tehilim and drove me back to the entrance of The Old City. I will never forget that hot summer day on Har Hazeitim. I have returned to Har Hazeitim many times since and it is in his merit that I know where Ethel Hiller z"l is buried. May his memory be a blessing.
אני נינו של הרב שמעון מרדכי ברגשטיין אחיו של הרב שאול זאב סביך, שידוע היה בהדרת פניו המאירות והמיוחדות, כבן משפחה כנראה שאנו בני דודים שלישיים, מסקרן אותי מי הם צאצאיו, מה הם
מעשיהם, והאם הם שייכים לזרם הדתי, חרדי, חילוני, וכו'.
אשמח לקבל תגובה.
