ארמון עָלמי קם לתחיה בזיקים                    חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי  

חאפז אל-עלמי נולד עם כפית כסף בפה.
בימי מלחמת העולם הראשונה שקד על בניית בית משפחתו על גבעה אל מול הים. בבית שנחנך בשנת 1920 גרה המשפחה המורחבת - 14 נפשות ו-7 משרתים.
בקרוב ימלאו לבית מאה שנים. לו היה נכנס אל-עלמי בימים אלה לביתו המחודש בקיבוץ זיקים היה מתמלא תדהמה, גאווה וגעגועים.

משפחת אל-עלמי הייתה מהחשובות והמכובדות בירושלים ושורשיה במרוקו בהר עלם לשם הגיעו בתקופה הערבית הקדומה מחצי האי ערב.
בשל ייחוס לשושלת מוחמד וקשרים היסטוריים מתקופת סלאח א-דין הם מונו לתפקיד דת ומינהל. מוסה אל-עלמי הוא כנראה המפורסם ממבני המשפחה - כאן מטה כילד בן 9 עם אחותו ועם אביו ראש העיר של ירושלים בתחילת המאה העשרים.

משפחת עלמי - האב פאדי וילדיו מרים ומוסא. 1906 סטודיו קריקויאן ירושלים. מקור: אוניברסיטת פרינסטון

הנה מוסא אל עלמי בן 21 (1918) לפני יציאתו ללימודי משפט בקיימברידג. מוסא היה משפטן ופקיד בכיר בממשלת המנדט הבריטי ומהמנהיגים החשובים של ערביי ארץ-ישראל במאה העשרים.

מוסא אל עלמי. מקור: ויקיפדיה. תמונה מעובדת.

למשפחת עלמי היו נכסים בכל רחבי הארץ: באזור טירת צבי, יריחו, יפו ועוד. פרנסת המשפחה שהתיישבה כאן הייתה על כרמים ומטעים שניטעו באדמת הסחף הפורייה. מפלס מי התהום הגבוהים אפשר זמינות מים בבארות שופעות.
במפה בריטית משנת 1947 מצוין הבית על ראש הגבעה כשהוא מוקף שטחים חקלאיים על גדות נחל שקמה . סביב האזור הפורה היו כאז גם היום שטחי דיונות חוליות.

הבית היה מבודד ולא חלק מיישוב ושימש ככל הנראה גם לקייט למשפחה המורחבת. כשני קילומטר ממזרח שכן הכפר הירביה  (Hirbiya) שלידו התחולל קרב אדיר בימי הבינים בו נצחו המוסלמים את הצלבנים ("קרב הירביה"). שם הקיבוץ הסמוך כרמיה מתכתב עם השם הערבי ומתייחס גם לכרמים שהיו באזור.

מפה ישראלית משנות החמישים על בסיס מפה בריטית משנות הארבעים של המאה הקודמת.

בשנת 1947 נטשה משפחת עלמי את הבית. כשנתיים אחר כך בט"ו בשבט – פברואר 1949 עלה על הקרקע קיבוץ זיקים כשלושה קילומטר מגבול רצועת עזה. השם זיקים מסמל את השרידים מהבעירה של יהדות אירופה ואת התקווה לזיק שיצית עתיד טוב יותר.
בית עלמי שימש את המתיישבים הראשונים למגורים, חדר אוכל, חדר פעוטות ועוד.
"קיבוץ זיקים עוד בית לעם עוד משמר לגבול עוד דגל אדום בדרך" הכריז השלט על בית עלמי

בהמשך הדרך היה במקום בית צעירים, חדר כושר, חדר ציור ומחסנים. לימים נעזב הבית והחל מתפורר.

בית עלמי 2012 מקור: ויקיפדיה

המבקר בבית הנטוש היה יכול להתרשם מפאר העבר ומיופיה של התקרה המצוירת:

פנים בית עלמי 2013 - באדיבות אדריכל מיכאל יעקובסון

פרויקט שימור ושיקום בית עלמי בוצע ביזמת הקיבוץ ובסיוע קרן קיימת לישראל אוסטרליה ובתיאום עם המועצה לשימור אתרים. ניכרת ההשקעה הגדולה ותשומת הלב לפרטים.

השימור נעשה תוך התייחסות למרכיבי הנוף הגיאוגרפי והאנושי. שלטי הסבר מפורטים מספרים על מרכיבי הזיכרון ועולה קריאת תקווה ליחסים מחודשים עם השכנים מעבר לגדר.

פנים הבית משמר את רוח ימי הקמתו. המרצפות המקוריות בשלל צבעים וצורות מאפיינות את הבניה הערבית והריהוט החדש הותאם כדי לשמר אווירה תואמת.

גג הבית הוכשר כעמדת תצפית פנורמית.

מצפון מערב מיתמרת תחנת הכוח רוטנברג.

מכאן נראה את בתי בית להיה בתוך רצועת עזה את מאגר נחל שקמה שהוקם בשנות השישים של המאה הקודמת לקלוט מי שטפונות ולהעשיר את מי התהום, את החממות והמערך החקלאי המרשים בעמק שיוצר נחל שקמה בין דיונות מצהיבות.

הטיב לתאר את משמעות גג הבניין האדריכל צביקה פסטרנק שתכנן את הפרויקט:  "על התצפית מהגג החלטתי כאדריכל להשתמש בחזית החמישית - בגג שממנו ניתן לראות את כל סיפורה של מדינת ישראל: ההתיישבות -סיפורו של חבל לכיש. הבטחון - ההתמודדות עם עזה.  האקולוגי - שמורת חולות זיקים. התשתיות הלאומיות -  ההתפלה, ארובות החשמל ותשתיות הגז בחוף אשקלון והיצירה הישראלית: הקיבוץ - קיבוץ זיקים!"

בכניסה לקיבוץ יש בית נוסף שלא שוקם המיוחס גם הוא למשפחת עלמי והמידע עליו דל.

הבית מיועד לקיום אירועים פרטיים וגם לקליטת קבוצות לביקורים כולל צפייה בסרט בן 15 דקות.
לתיאום : סיטה וואיסבלוט 052-3928359

מקורות
הבלוג "חלון אחורי" של מיכאל יעקובסון, 2013
שילוט באתר המחודש

לרשותכם מטה מערכת תגובות!

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הירשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

חזרה לאתרים דרום           חזרה לתפריט ראשי