YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

עת הפרג האדום                                                   חזרה לאתרים מרכז     

היה זה בעיצומה של האינתיפדה הראשונה. העיר עזה.
אבן נזרקה עלי מהסמטה. אתה יודע איך זה מתחיל – אבל לעולם לא תדע איך יגמר.
המרדף מתחיל. אני קצין מילואים משוכפץ ומאובזר. הוא נער ארך רגליים המכיר כל פינה במרחב בו גדל.
רצים.
למרבה הפלא אני מתחיל להדביק את צעדיו. מגיעים לגדר גבוהה והוא כאיילה מדלג מעליה. כשהצלחתי גם אני להיות כבר בצד השני הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה – אבל אני הייתי בהלם מוחלט.
בשולי עיר מאובקת, מאובנת, עשנה וסוערת נחתתי לגן ירוק ומטופח להפליא - גן עדן ממש - לפחות לאלפים שסבבו אותי...
 "ברוך הבא לבית העלמין לחללי חבר העמים"  לא אמר איש.

                                                 ***


 

המסורת הבריטית היא לקבור את חללי המלחמות בארץ נפילתם ולכן  קבורים במעל תריסר בתי עלמין בישראל ובשטחים כ- 17 אלף חללי מדינות חבר העמים – רובם המוחלט בריטים ומיעוטם הודים, אוסטרלים וניו-זילנדים.

הנה נתונים מתומצתים:

 

מסורת ההנצחה החלה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתי עלמין ירוקים, מצבות אחידות ואנכיות. על גבי המצבות פרטים אישיים מינימליים, משפט קצר וסמלי היחידות השונות.

במדינות חבר העמים ובמיוחד בבריטניה - נהוג לענוד על הדש פרג אדום לעיתים כבר מספר שבועות טרם ליום הזכרון.

מנהג זה נובע משיר שכתב בשנת  1915 רופא צבאי קנדי, סגן אלוף ג׳ון מק`קרי, לאחר שהיה עד למותו של חברו, סגן אלקסיס הלמר, יום לאחר שציין את יום הולדתו ה-22.
הפרגים צמחו בשדות הקטל הקשים ביותר בפלנדריה (בלגיה).

בשדות פלנדריה - In Flanders Fields
 
בפלנדריה פורחים פרגים
בין מצבות, טורים טורים,
ציון זכרנו; במרום
צפור תפגין שמחה ורון
לא תישמע בין רעמים.

מתים כעת. אתמול עומדים
חיים, מול שחר משתאים
אהבנו, אהבונו, דום
בפלנדריה.

ריב את ריבנו באויבים:
לך ביד רפה מוסרים
לפיד; שאהו בגאון.
אם בנו המתים תבגוד
ניעור, אף שפרגים עולים
בפלנדריה

ב- 18 בנובמבר 1918 הסתיימה רשמית מלחמת העולם הראשונה. במשך שנים נערך טקס הזכרון ב- 11.11 בשעה 11:00 (קל לזכור..) אך מאז מלחמת העולם השניה הוא מתקיים ביום ראשון הסמוך למועד זה. חלק ממדינות חבר העמים מקיים צפירת דומיה בת שתי דקות. זכור לי כי בלימודי הבנת הנקרא באנגלית בתיכון תרגלנו סיפור על מבריח חסר מזל שניסה להבריח עשרות שעונים בגבול - אך הדממה שהשתררה עקב הצפירה ממש באותה עת בה עבר את מחסום הגבול - הסגירה אותו לפקידי המכס.


ביום ראשון הסמוך ל- 11 בנובמבר בכל שנה מתקיים ברמלה טקס זכרון בבית העלמין לחללי בנות הברית. לטקס מגיעים וטרנים, דיפלומטים במיטב מחלצותיהם וברקע נגן חמת חלילים סקוטי. יש משהו הזוי למדי במשמר כבוד של צה"ל בבית קברות המאכלס בעיקר נוצרים על רקע מסגד מקומי...
 

 

בין החללים גם לוחמים יהודיים שרובם קבורים בחלקה נפרדת.

בין הקבורים כאן כמה אנשים עם סיפור חיים (או מוות..) מעניין:
סרן ניל פרימרוז – בנו של ראש ממשלת בריטניה ושל חנה דה רוטשילד שנפל בקרבות אבו שושה (תל גזר) בשנת 1917
טוראי בשם הארי פוטר שנהרג בחברון שנת 1939 בידי ערבים עת המרד הערבי הגדול
שני הסרג`נטים הבריטים – מרטין ופייס - שנתלו על ידי האצ"ל בנתניה בשנת 1947 ועוד.

 

אתם מוזמנים לקחת פסק זמן ולהגיע לביקור להפוגה מרגשת ומעוררת מחשבה - ולרשום ביומן את הטקס ביום ראשון - 13 בנובמבר 2016 בשעה 10:30 (בבית העלמין בהר הצופים בירושלים: יום קודם בשעה 09:00).

הנה תרשים הגעה:


 

חזרה לאתרים מרכז     חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  מישאל פומפיאנסקי  (11/11/2010)
כרגיל כתבה מהממת על פינות חמד נשכחות ששוות ביקור ובאם עושים זאת עם יואב מתווספת תחושה עמוקה של חוויה לימודית יחודית של פינות החמד בארצנו הרוויה בהיסטוריה בת ימנו
2.  עמיר  (11/11/2010)
שלום, בתור אחד שהדריך כמה קבוצות של אקס חיילים ששירתו כאן, היה מעניין לקרוא תיאורך. בתכנית הטיולים תמיד ביצענו טכסי אזכרה כמתואר אצלך. תודה - עמיר.
3.  אבי נבון  (11/11/2010)
תודה על הכתבה. רק מספר תיקונים קלים: בארץ ישראל 7 בתי קברות: עזה ודיר-אל בלח ברצועת עזה, באר שבע, הר הצופים, חיפה והמרכזי ברמלה. כן יש בי"ק לחללי פ גרמנים בנצרת. שנית, בתי הקברות אינם 'מסורת' אלא חוסר אפשרות להעביר גופות לארץ האם בתנאים של אז. שלישית, בתי הקברות הם של חיילים, לכן יש בהם נוצרים, יהודים, מוסלמים (מהודו בעיקר), בודהיסטים, מצבות לחללים שנשרפה גופתם בנוהג דתם. הטקס נקבע ב-11.11 ב-11:00, אבל בגלל אורח החיים הנוכחי הועתק ליום ראשון הסמוך, וברמלה הוקדם ב30 דקות כדי לא למנוע הפרעה מקריאת המואזין הסמוך. העמותה למורשת מלחה"ע ה-1 מרכזת את המתעניינים בקורות מלחמה זו, ועורכת סיורים, הרצאות, כנסים ולוקחת חלק בטקסים אלו. השנה ייערך טקס נוסף ב-אותו יום ב-12 בביה"ק ברחובות, חנוכת הרחבה והשיפוץ של מצבת קולונל לזר מרגולין. הקהל מוזמן
4.  אפרת אסף  (11/11/2010)
מעניין. לא הכרתי את הב"ק בעזה. חבל לא נראה לי שיצא להגיע לשם בשלום בזמן הקרוב. אני כבר שנים מתכננת להגיע לטקס בהר הצופים בירושלים מקווה להצליח השנה. הטקס מתחיל בשעה 9:00 לכל המעוניינים
5.  וטראן  (05/11/2012)
יש עוד כמה בתי קברות קטנים. אחד מהם נמצא בשכונת ארנונה בירושלים (ברח' קורא הדורות), ויש בו קבר אחים לחיילים הודים וגורקה מצד אחד, וקבר אחים לחיילים תורכים ממולו. שם אין טקס, אבל ב 11.11 מניחים שם זרי זיכרון מטעם ועדת בתי העלמין של האימפריה (ז"ל).
6.  יהושע לביא  (10/11/2012)
ברמלה קבורים גם אזרחים, משפחות פקידי המנדט וכדומה שנהרגו בהיותם בא"י
7.  עצמונה  (18/04/2015)
מעניין, אצלנו אימצו את דם המכבים, כפרח הזיכרון, הוא גם פורח בעונת סוף האביב.
8.  אלישע צורגיל  (09/11/2015)
יואב, כרגיל גם בנושא בתי העלמין לחיילים אתה תורם להבנת תקופה שלא תחזור. נהניתי לסייר אתך לפני שנים אחדות בבית הקברות הבריטי ברמלה. בבאר שבע גם יצא לי להשתתף בטקס משותף עם לובשי מדים נ נציגי תורכיה אוסטרליה ניו זילנד בריטניה וישראל ומאז ברחוב הסמוך יש גם אנדרטה לזכר חיילי תורכיה שנפלו בקרב על באר שבע ב 1916.
9.  זאב הולין  (19/12/2015)
כתבה יפה ומקיפה, כשאר הכתבות היפות שאתה כותב.