YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

"גשר בנות יעקב" - על שם מה ?                            חזרה ל"ועוד"   

מאת אלי ס"ט

במשך כשבע מאות שנים ניצבו גשרים שונים מעל נהר הירדן סמוך לגשר הנוכחי הידוע בשם "גשר בנות יעקב"? מאידך במשך רוב תקופה זו נקרא הגשר "גשר יעקב" ללא אזכור ה"בנות".

מדוע חל השינוי ? מתי בדיוק? ומי הן בכלל בנותיו של יעקב ?

בספר "בראשית" מסופר בפרוט על לידת בניו של יעקב. לכל אחד היה שם וגם סיבה טובה מדוע הוא נקרא בשם זה. מסופר שם רק על בת אחת - דינה. גם במניין היורדים מצריימה נזכרים כל בניו של יעקב, בשמותיהם ובת אחת - דינה. 

לעומת זאת, בספר "בראשית" מוזכר פעמיים שליעקב היו "בנות": בפעם הראשונה אחרי שליעקב נודע על מכירת יוסף כתוב: "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו". המילה "בנותיו" כתובה גם בהקשר של הירידה למצרים.
אם באמת היו ליעקב בנות לא נדע ואם היו לא תועדו שמותיהן. נותרו רק סיפורים ופרשנויות של מי שמרגישים שלא בנוח עם אי-התאמות ב"ספר הספרים".

בקרבת הגשר ישנם מספר אתרים הנושאים את השם "בנות יעקב" (חמאם, מתחם קבורה ועוד).

הגשר מופיע בשם "גשר בנות יעקב" ב"מפת ז`אקוטן". פייר ז`אקוטן (1765-1827) היה הקרטוגרף שליווה את מסע צבא נפוליאון לאזורנו. מפות ארץ ישראל שלו הן המפות הטופוגרפיות הראשונות ששורטטו בשנת 1799 בעזרת מכשירי מדידה. הן נאסרו לפרסום על ידי נפוליאון ויצאו לאור רק ב- 1827, בין השאר בשל הקושי שהיה אז והזמן שנדרש להכנת לוחות ההדפסה. אי אפשר שלא להתפעל מדיוק שרטוט החאן ומקומו יחסית לגשר.

 

מאוחר יותר, ב- 1880, כבר מופיע הגשר בשם זה גם במפת הקרן לחקירת ארץ ישראל (PEF).

המאמר הראשון שעסק במסורת השם "גשר בנות יעקב" הוא "גשר ומערת בנות יעקב", של הכומר ב.ז. פרידמן, שהופיע ב- 1898, ברבעון של "החברה לחקירות א"י" כרך 30, ע` 29-30. על פי הכומר פרידמן היו שתי מסורות:

"מסורת מוחמדאנית" (היום היו קוראים לה "מוסלמית")
את סיפור המסורת הזו הוא תרגם מכתב העת הגרמני  Palästina verein, כרך 3, מס` 1, ע` 49:
כשיעקב חזר עם בניו ובנותיו (המסורת זו מקבלת את הפרשנות שליעקב היו מספר בנות) ממסופוטמיה, הוא חצה את הירדן בגשר זה. בניו נשארו לרעות את צאנם ליד ג`יב יוסוף (ליד קיבוץ עמיעד, א.ס.), יעקב ובנותיו המשיכו לצפת והתמקמו במערה לרגלי "גבעת המצודה", צפונית לסארייה. כשהגיעה הידיעה על מות בנו, יעקב ובנותיו בכו כל כך שדמעותיהם יצרו חורים בקירות המערה, אותם ניתן לראות עד היום. על המערה נבנה מסגד, שהכניסה אליו מותרת רק למוסלמים. 

המערה מוכרת בשם העברי הנוכחי "מערת שם ועבר".

"מסורת צלבנית" 
את סיפור מסורת זו שמע פרידמן בחיפה, זמן קצר לפני פרסום המאמר, מפי כומר מארוני בשם יוסף חורי.
בדרום צפת, לא רחוק מהסארייה, יש מסגד בשם "ג`מעא אל אחמר" ("המסגד האדום", א.ס.). בזמן הצלבנים הייתה שם כנסיה ע"ש סט. ג`יימס ולידה מנזר של נזירות באותו שם. אחד המלכים הצרפתים תיקן את "גשר בנות יעקב" ודמי המעבר בגשר שמשו לכלכלת המנזר.

המסורת הצלבנית, לא חיה בשלום עם העובדות:  מבצר צלבני היה ליד הירדן, קצת דרומית למקומו של "גשר בנות יעקב", שמו היה "שאסטאלה" (Chastellet - מבצר קטן) ובשמו הנוכחי "מצד עתרת". המבצר נבנה בשנת 1178, הושלם ב- 1179 ובשנה זו גם נכבש ע"י צלאח א-דין ונהרס, כך שהוא לא ממש הספיק לתפקד, אולם, מבצר זה לא נבנה על יד גשר! למעשה אין הוכחה שבאותו זמן היה באזור זה גשר, המבצר נבנה ליד "מַעְבָּרָה" - מקום בירדן שבו המים היו רדודים ואפשרו מעבר רגלי. שמו הלטיני של המבצר היה "Vadum Jakob" ("מעברת יעקב" ולא "מעברת בנות יעקב").

רק כמאתיים שנה מאוחר יותר בנו הממלוכים, באזור זה, את הגשר הראשון על הירדן, שיש הוכחות לקיומו, כקילומטר צפונית למבצר ולמעברה שלידו.

מאז, במשך שנים רבות, היה לגשר שם אחד: "גשר יעקב".

הגשר מופיע בסיפורי תיירים יהודיים מהמאות ה- 15, 16, 17:
* רבי משולם מוולטרה (ב"מסעות ארץ ישראל", אברהם יערי, מוסד ביאליק ירושלים, תש"ט) מספר על מסעו ב- 1481 "מדמשק הלכתי לצפת שהוא אדמת קודש וכמו י` מילין קודם שהגעתי לצפת עברתי גשר של יעקב אבינו אשר נקרא עוד היום על שמו והוא על הירדן ושם נכנסתי לארץ ישראל".

* רבי משה באסולה (ב"מסעות ארץ ישראל לרבי משה באסולה", יצחק בן-צבי, מוסד ביאליק, תרצ"ט) מספר על מסעו ב- 1512 "יצאתי מצפת ללכת לדמשק בע"ה, רחוק מצפת ח` מילין עוברים הירדן על גשר אבנים קוראים אותו "גשר יעקב", אומרים כי שם עבר יעקב אבינו ע"ה בשובו מחרן".

* מרדכי אליאב בספרו "ארץ ישראל ויישובה במאה ה י"ט" (הוצאת כתר, 1978) מציין שבתעודות עותומאניות משנת 1557 נזכר "גשר יעקב" כתחנת מס שבה הוצבו סוסי דואר וכן ציטט את הנוסע שמואל בן דוד שבשנת 1641 כתב: "והלכנו משם ובאנו אל "גשר יעקב" ושם מלון אורחים ובתוכו מעיין אחד"; ואת הנוסע משה בן אליהו הלוי, שבשנת 1654 כתב: "ועשינו שבת ב"גשר יעקב", ואומרים הישמעאלים: זהו הגשר שבנה יעקב וכן בנה חאן לאורחים."

מהמאה ה- 19 כבר יש לנו גם ציורים. המוקדם מבין הציורים צוייר בערך בשנת 1800. צייר אותו צייר לונדוני בשם אדוארד אורמה. אורמה לא היה בחייו ליד הגשר, הוא צייר אותו על פי שרטוט שצייר פ. ב. פילסביורי - קצין רפואה בריטי ששרת על סיפון האניה "ה.מ.ס טיגרה", שב- 18.10.1799, עם קבוצת קצינים בריטיים, חנו ליד "גשר יעקב" והתארחו אצל מפקד יחידת היאניצארים (יחידת עלית בצבא העותומאני). הגשר נראה בציור מדרום-מזרח, תחתיו תוכלו לראות את הכותרת: "גשר יעקב".
 

ציור אחר של "גשר יעקב", צייר ב- 1807 התייר הספרדי דומינגו פרנסיסקו חורחה בדייה אי לבליך, שידוע יותר בשם עלי ביי אל-עבאסי, שבין השנים 1803-07 ביקר במזרח התיכון בעודו מתחפש למוסלמי (וכך הצליח להכנס למקומות אסורים). ספרו "מסעותיו של עלי ביי אל-עבאסי באפריקה ובמזרח התיכון" התפרסם בלונדון ב- 1816.

ציור מאוחר יותר של הגשר מופיע בספרו של ג`והן מק גריגור "רוב רוי על הירדן", מערכות, 1982. הסקוטי האמיץ שבשנים 1868-9 חקר את הירדן ומקורותיו, בעודו שט בסירה קטנה, צייר את הגשר ותחת השרטוט רשם בכתב ידו "גשר יעקב".

מתחילת המאה ה- 20 כבר יש לנו גם צילומים.
הצילום הראשון של הגשר, הוא צילומו של ליאו קאהן מ- 1912 ותחתיו נראה השם בברור" "גשר יעקב".

השם "גשר בנות יעקב" הופיע כנראה בסוף המאה ה- 18, תחילת ה- 19.
החידה היא מדוע נוספה המילה "בנות" לשם הגשר?
שתי אגדות שהביא זאב וילנאי (בויקיפדיה) לא ממש נותנות הסבר לשאלה.

על פי יוסי סטפנסקי, במאמר "סקר ארכיאולוגי של רמת-כורזים וערוץ-הירדן העליון", שהופיע בכתב העת "ארם", של המכון ללמודי סוריה-מסופוטמיה, אוניברסיטת אוקספורד, 2017, ע` 391-92, המסורת של קריאת מקומות ע"ש דמויות תנ"כיות, ע"י האוכלוסייה הילידה שישבה באזור זה, הייתה מסורת ארוכת שנים, שנבעה מאמונה מוטעית שאזור זה הוא ארץ כנען - צפת היא "בית אל" ומכאן "הר כנען", אתרים ע"ש יעקב ומשפחתו, ג`יב יוסוף ועוד. הוא מעריך שמסורות אלו, בעלות אופי מקומי גלילי, קדומות מכפי שחשבו עד כה, מקורן באוכלוסייה הילידה שישבה באזור זה עוד לפני התקופה הצלבנית.

סטפנסקי, שם, בהערה מס` 3, ע` 392, פוסל כמוטעית את המסורת הצלבנית שערבבה את בנות יעקב עם הנזירות ממנזר סט. ג`יימס, שהובאה במאמרו של הכומר פרידמן ושעד היום היא "הסבר" נפוץ לשם "גשר בנות יעקב".

מדוע נוספו ה"בנות" לשם הגשר? כרגע, כדברי משטרת ישראל כשאין לה הסבר לתעלומה: "אין לנו קצה חוט...".
העובדה הנחרצת היא שהמעברה, שקדמה לגשר, נקראה "מעברת יעקב". אחרי שהוקם גשר, משך מאות שנים, הוא נקרא "גשר יעקב" ובתחילת המאה העשרים, ב- 1912, כשליאו קאהן צילם את הגשר, שמו עוד היה "גשר יעקב".
 
ברור שהופעת השם בדפוס, במפת ז`אקוטן שיצאה לאור ב- 1827, במפות הקרן לחקירת א"י (PEF) מ-1880 ולאחר מכן במאמרו של הכומר ב.ז. פרידמן ב- 1898, בכתב העת של אותה קרן, תרמו לתפוצת השם "גשר בנות יעקב" והשתרשותו.

עדות מעניינת מתקופת מלחמת העולם הראשונה נמצאת ביומן המבצעים של הטייסת האוסטרלית שמטוס שלה, שהוטס בידי סגן ה. ס. ר. מוגהאן, צילם את הגשר ב- 27.9.1918, רשום "גשר בנות יעקב" ... 
 

המסמך באדיבות פרופסור דב גביש.

אי אפשר לסיים בלי להזכיר כי סטפנסקי, במאמרו הנ"ל, מספר על ישוב באזור, שמוזכר במקורות רבים בשם "בית יעקב", שמקומו לא ידוע. סטפנסקי מציע לזהות אותו עם ישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית, שהתגלה בסקר הארכיאולוגי, שבסקר ניתן לו השם "כפר יעקב". הישוב שכן ליד מעיינות שופעים, כחצי קילומטר מזרחית לגשר הביילי, ונמצא בו מבנה ציבור גדול, אולי בית-כנסת. כיום אי אפשר להיכנס לאתר מחמת מיקוש.

ועוד בעניין "שמות". ליד "גשר בנות יעקב" נמצא מבנה שנהוג לקרוא לו "בית המכס התחתון". אודה למי שיוכל להראות הוכחות שבמבנה זה היה אי פעם בית מכס.

אלי ס"ט 

צפו למאמר נוסף העוסק בהיסטוריה הארוכה והמרתקת של הגשר. היכן הגשר העתיק המופיע בצילומים מעלה? מי הרס אותו? מתי ועוד ועוד. יש למה לצפות...

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.

 חזרה ל"ועוד"                 חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  אסתר  (11/06/2018)
נפלא. תודה!
2.  מתא עבדו  (11/06/2018)
כולי הערכה ונפעם מהנברנות שלך בנכי ההיסטוריה. אתה מעשיר אותנו ןחושף בפנינו מהנסתר שלא ידענו עליו. המשך עשייה מבורכת
3.  מוטי  (11/06/2018)
(ויקיפדיה)בית המכס העליון החליף את בית המכס התחתון שקדם לו, ואשר שכן בערוץ הירדן, סמוך לגשר יהודה זיו כותב שבית המכס התחתון היה דווקא צרפתי והעליון החליף אותו עם בסוף שנות ה 20.
4.  חיים מורג  (12/06/2018)
יש לי כתבה משנות ה70 של צבי אילן מעתון הד החינוך שם הייתה לו פינה בשם "חן המקום" הוא כותב שעל קיום תחנת מבס ודואר במקום היה ידוע בבטחה. בתעודות עותמניות נזכר גשר יעקב כתחנת מכס ב1555/6 וב 1557 על הצבת סוסי דאר במקום.
5.  שמעון גת  (12/06/2018)
שלום רב במאמר נטען שהגשר הראשון הוקם , אני מצטט": כמאתיים שנה מאוחר יותר (אחרי נפילת מצד עתרת ב-1179), בנו הממלוכים, באזור זה, את הגשר הראשון על הירדן, שיש הוכחות לקיומו, כקילומטר צפונית למבצר ולמעברה שלידו." עם כל הכבוד, , זה ממש לא מדוייק. גשר יעקב מוזכר לראשונה בפרשת כיבוש צפת בידי ביברס,ב-1266. ביברס הוא יזם בניית הגשר לראשונה, במקביל להקמת גשר דמיה.
6.  שמואל עדיני  (12/06/2018)
סיפור ותיאור יוצא מהכלל. ניפלא ומרתק. תודה
7.  חיים גורן  (12/06/2018)
אלי שלום. מח', בהחלט נהניתי מכתבתך. מאידך, לצערי יש מקום לכמה תיקונים והשלמות. רק כדוגמה, ברור שהצילום הנפלא של ליאו קאהן איננו הראשון! בידי סדרה של תצלומי הגשר בידי גוסטב דלמן ממסעותיו עם תלמידי המכון שלו בירושלים החל מ-1905.
8.  אלי ס"ט  (12/06/2018)
איזה יופי, לקבל תגובות שאין בהן רעל לגבי "בית המכס התחתון" אני מבקש מקורות מהימנים שמוכיחים שזה היה בית מכס, לא ויקיפדיה ולא מקורות שכותבים על מקורות קודמים, אבל שלא מציינים מהם אותם מקורות קודמים חיים גורן, תודה! כל הערה / תיקון שלך מתקבל ויתקבל בשמחה
9.  אלי ס"ט  (12/06/2018)
שמעון גת, צודק, לדעתי, שלוש הקשתות הראשונות של גשר האבן שהיה פה בזמן השלטון העותומאני, נבנו בזמנו של ביבארס. על זה תוכלו לקרוא בכתבה שתעלה בקרוב ושתספר על תולדות הגשר
10.  אודי שגיא  (12/06/2018)
כתבה הסטורית מעניינת מאד, יישר כוח ממתין לחלק נוסף של מחקרך אודי נייד 0505570598
11.  איתן בורשטיין  (12/06/2018)
מרתק,תודה ויישר כוח. ביחס למסורת הצלבנית שאיני יודע את מהימנותה אוסיף מה שלא נכתב - השם ג'יימס הוא הצורה האנגלית של יעקב (שמם של שנים משליחיו של ישוע.במקרה זה, האפשרי שמדובר בשריד למנזר נשים שהוקם באזור בו חיו רוב השליחים?
12.  moti spiegel  (13/06/2018)
Exceptional coverage of a very obscure story. Yishar Koach. Moti
13.  מוטי  (13/06/2018)
מנזר סנט ג’יימס בצפת -על שם יעקב בן זבדי – יעקב הקדוש שהיה אחד מתלמידיו של ישו. ב – 1179 הקימו אבירים טמפלרים את מיצד עתרת על נהר הירדן. המטרה היתה לאבטח את הגשר החוצה את נהר הירדן, עליו עברה הדרך הראשית בין טבריה לדמשק. לפי האגדה, בכדי לפרנס את הנזירות שבמנזר, הקימו את המיצד בכדי לגבות מכס מכל העובר מארץ ישראל לעבר הירדן, גשר בנות יעקב וחמאם בנות יעקב קרוי על שמן של הנזירות מכנסיית סנט ג’יימס.
14.  אלי ס"ט  (14/06/2018)
"לפי האגדה", כותב מוטי. אמת, מה שיש בידינו אגדה בלבד. לתפקד המבצר לא הספיק, הוא נהרס סמוך להשלמת בנייתו. היש בידינו הוכחה מזמן תכנון המבצר או מזמן בנייתו, שקושרת בין המבצר לבין מנזר סט' גיימס? האגדה מופיעה בדפוס בשלהי המאה ה- 19, במאמרו של הכומר פרידמן, מרגע שהופיעה בדפוס בכתב העת המדעי של הקרן לחקירת א"י, הפכה האגדה "הסבר מתקבל על הדעת: לשם "גשר בנות יעקב" ומאז לא סר חינה
15.  מוטי  (14/06/2018)
מיצד עטרת,המתועד היטב משקיף על חציית הדרך העתיקה של ויה מריס עם נהר הירדן. נבנה ונהרס תוך 11 חודשים -אוקטובר 1178 - 29 באוגוסט 1179.
16.  גדעון גלעדי  (15/06/2018)
כל הכבוד לאלי !! הגיע הזמן לתקן שגיאות שמיות רבות. כיום, כשהתיעוד משופר, יש לתקן בסמכות המדינה, כל שם הזוי, מקרי, מפוברק או מגמתי שניתן סתם למקומות, תוך עיוות ההיסטוריה וגרימת עוול, בעיקר לעם היהודי העתיק שחי כאן, נשם, נהרג והרג אלפי שנים. אומץ !! שבת שלום
17.  אלי ס"ט  (15/06/2018)
תל עתרת (לא תל עטרת!!!), גם זה שם שהמציאה וועדה, שמוטב היה לו לא קמה
18.  מוטי  (15/06/2018)
מצד עתרת -שמו העברי של המבצר, מצד עתרת (או עת'רת (הסיבה לקביעת השם נבעה מצלצול השם הערבי. בערבית מכונה המקום מחדת אל אחזן ("מעבר הצער"), לאחר נפילת המצד נקרא בפי הערבים קסר אל עת'רה - "מבצר הכישלון". אגב: לא מצאתי בפירסומי ועדת השמות הממשלתית (שתפקידה בין השאר היה בהחלפת שמות ערביים ואת קביעת השמות הרשמיים) את השם: "תל עתרת".
19.  מוטי  (15/06/2018)
בכתבה במעריב, יוני 13, 1988 נאמר: כ־‭200‬ מטר מגשר בנות יעקב, במעלה אל הגולן, שרידי חאן מהתקופה העות'מאנית, ששירת את ההולכים בדרך צפת דמשק ואת החיילים הטורקים ששמרו על הגשר וגבו את מיסי המעבר. המיבנה מכונה גם בית המכס התחתון, זכר לימי המנדט הצרפתי בסוריה .‬ ‬ יעקב שורר כותב שזהו חאן ישן שהוסב לבית מכס צרפתי.
20.  אלי ס"ט  (16/06/2018)
אולי בגלל שטויות כאלה "מעריב" הגיע לאן שהגיע. מבנה החאן עומד עד היום. החאן מעולם לא נקרא "בית המכס התחתון" וזה שיעקב שורר כותב "שזהו חאן ישן שהוסב לבית מכס צרפתי", לא אומר שזה נכון. "בית המכס התחתון" נקרא הבנין שליד החאן. כדי לקצר את הויכוח אני מזמין כל אחד מהגולשים לסיור אישי מודרך במקום. 04-6939241
21.  יצחק כהן  (16/06/2018)
בענין גשר בנות יעקב : היה לי בכבוד להשתתף ב"הרמתו" בתאריך ההיסטורי 16.6.46 - ליל פיצוץ 11 הגשרים על ידי יחידות הפלמ"ח. הייתי במחלקת הפלמ"ח בקיבוץ אילת השחר
22.  בועז הוטרר  (17/06/2018)
הנה אזכורם של שני השמות בשנת 1843 https://books.google.co.il/books?id=DoGLfzED_OgC&pg=PA315&dq=%22Bridge+of+Jacob%27s+Daughters,%22&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi6mr-XnNrbAhUKAcAKHSpqB8sQ6AEIYjAI#v=onepage&q=%22Bridge%20of%20Jacob's%20Daughters%2C%22&f=false
23.  אלי ס"ט  (17/06/2018)
תודה לבועז! ספרו של ג'והן ווילסון הוא מקור חשוב. ווילסון היה בגשר ב- 1.6.1843, כ- 15 שנים אחרי שיצאה לאור מפת ז'אקוטן, שכנראה הייתה הראשונה שפרסמה בדפוס את השם "גשר בנות יעקב". אחרי הוצאתה לאור ועד שהופיעה מפת ה- PEF, מפת ז'אקוטן הייתה קרוב לוודאי המפה השימושית ביותר לנוסעים לארץ הקודש
24.  רפי פיליפסון  (17/06/2018)
תודה יואב מענין ומוסיף ידע רב .תודה רפי פיליפסון
25.  דובי הדר  (17/06/2018)
הגרסה שאני מכיר לאגדת "בנות יעקב" היא שהנזירות (=בנות) של מנזר סנט ג'יימס בצפת היו מטפלות בחולים שעוכבו בתחנת המעבר של "בית המכס". בגלל שהן ישבו שם באופן קבוע - נדבקה לגשר התוספת בנות יעקב.
26.  רותם ורסנו  (17/06/2018)
תודה רבה
27.  ראובן לב-רן  (17/06/2018)
תודה גדולה ורבה לכולם - ראשית לכותבים ושנית למגיבים - מידע חשוב, מעניין ומסקרן ביותר !! המשיכו נא בעבודתכם החשובה הזו !!!
28.  מוטי  (17/06/2018)
אלי, גם "בילקוט הפרסומים" 5508מ-2006 פורסמה לאישור תכנית "בית המכס התחתון" שאחת ממטרותיה היא: "מיצוי הפוטנציאל התיירותי בתוכנית על ידי רה ארגון יעיל יותר של יעודי הקרקע". כמובן שזה עדיין לא מוכיח שזה היה בית מכס...
29.  מוטי  (18/06/2018)
בשנת 1922 כדי לְאַמֵת וּלְתַּעֵד בכתובים את המיקום המדויק של סימוני הגבול בין א"י המנדטורית לצד הצרפתי בשטח סוריה, נמדדה נקודה אחת מעבר לגבול ע"י המודד מנקין. הנקודה נמדדה במצפה גדות של היום, מעל בית המכס התחתון, ובתיאום עם הסורים. מספר הנקודה נקבע ל-100.
30.  rivka bensadoun  (19/06/2018)
,תודה ענקית לכל מי שעמל על הכתבה היפה הזו .
31.  אניטה  (20/06/2018)
וואו, מאמר נפלא, תמונות נהדרות, מעשיר ומרתק תודה רבה
32.  יעקב יערי  (20/06/2018)
בניגוד למה שטוען שמעון גת, שביברס הוא זה שבנה את הגשר לראשונה, בספר "היסטוריה של ארץ ישראל/שלטון הממלוכים והעות'מאנים", בחלק על המדינה הממלוכית, כותב יוסף דרורי שהגשר נבנה בתקופת השקיעה של הממלוכים, ב-1440, כחלק משיקום דרכי הדואר; הקו שחיבר את יזרעאל לצפת הוארך בסעיף נוסף לדמשק. מסגרת זו נבנו הח'אן עיון אל תג'אר (בית קשת היום), הגשר שלנו, והח'אן בקוניטרה. עד אז הדרך לדמשק עברה מיזרעאל דרך עמק בית שאן, גשר של היום ודרעא
33.  לביא  (21/06/2018)
האם יש מקור שמדייק את מקומו של מבצר לה שסטלה ליד הגשר (או ליתר דיוק ליד מעבר יעקב), אשר מוכיח שהמבצר הנושא את השם הזה הוא אכן מה שאנו מכנים היום "מיצד עתרת"?
34.  אלי ס"ט  (22/06/2018)
המומחה הוא פרופ' רוני אלנבלום, שחפר באתר, ר' בקישור http://vadumiacob.huji.ac.il/ronnie.html
35.  צביקה  (24/06/2018)
מאד מעניין ומרחיב דעת
36.  ד"ר יעקב ניר  (27/06/2018)
באזור הגשר מצוי אחד האתרים הפריהיסטוריים החשובים ביותר בארץ ובעולם וזה לדאבוני נהרס כמעט כולו לאחרונה על ידי גופים ציבוריים חסרי אחריות, אוויליים וממש גרמו לנזק בלתי הפיך. חבל שאין ענישה על פשעים מעיין אלה
37.  נתן רועי  (28/06/2018)
מרתק
38.  מוטי  (29/06/2018)
באתר גשר בנות יעקב, נחשפה עדות קדומה לשימוש באש. מתוארכת מ- 1.75 מיליון שנה בערך עד 200 אלף שנה לזמננו.
39.  יואב אבניאון  (30/06/2018)
דודי בן עמי שלום. בטעות מחקתי את תגובתך העוסקת בפרסום חדש על האתר הפרהיסטורי - אנא העלה התגובה שוב. תודה יואב
40.  מוטי  (30/06/2018)
פרופ' נעמה גורן-ענבר, ראש המכון לארכיאולוגיה ומנהלת החפירות בגשר בנות יעקב
41.  דודי בן עמי  (01/07/2018)
ראה אור: הכרך החשוב על כלי האבן של אתר גשר בנות יעקב וסיכומי המחקר המרתק על האתר החשוב הזה שגילו כ: 750.000 שנה. המחקר מנוהל בראשותה של פרופסור נעמה גורן-ענבר מהמדור לפרהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים https://www.springer.com/la/book/9783319740508
42.  אלי ס"ט  (02/07/2018)
ידע אישי. דודיק בן-עמי הוא מומחה ייחודי, בן זמננו, שיודע לייצר כלי-אבן, ממש כמו אבות-אבות-אבותינו, בני תקופת האבן
43.  יעקב שגב  (03/07/2018)
כה לחי עלה והצלח
44.  מוטי  (06/07/2018)
אולי אין הוכחה נחרצת ש"בית המכס התחתון" היה אי פעם בית מכס, אולם הוכחה נחרצת היא שמשפחת אבי באה מהעיירה זדונסקה-וולה בפולין, כשם שגם מקום מושבם של משפחת אביך היה שם... "המודיעין יודע מה שהוא יודע ולא יודע מה שהוא לא יודע" (דן חלוץ)
45.  אלי ס"ט  (09/07/2018)
מוטי, לא צריך מודיעין יוצא מהכלל, העובדה הזו מצויינת בפוסט אחר שהופיע בבלוג הזה - "בית האבן האחרון שסיתתו יהודים", שבקישור http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_790 בבית הקברות שבזדונסקה וולה יש 11 מצבות של בני משפתי, כולל סבתא וסבא וסבתא-רבא וסבא-רבא דבר איתי 04-6939241
46.  מוטי  (20/07/2018)
מצד עתרת נבנה בצורת ריבוע שסביבו חומה, ובמרכזו מגדל שממנו היו אמורים הלוחמים להתגונן. אותו מבנה ממש נמצא גם בארסוף בחופי הרצליה. במרץ 1265 עלה הסולטאן הממלוכי בייברס בראש צבאותיו על ארסוף שהיתה בידי ההוספיטלרים, ולאחר 40 ימי מצור היא נפלה. בייברס הרס את חומותיה ואת מבצרה, והיא נותרה מאז שוממה.
47.  אבישי בן-פורת  (31/07/2018)
בסוף התקופה העותמנית היו בשימוש שני כינויי הגשר (בנות יעקב, יעקב מאחר ורוב האתרים בסביבה נקראו ע"ש יעקב נהגו להבדילו מהשאר בתוספת "בנות יעקב" לדעתי יש לכך תרומה מיוחדת בכתבות של המומר פרידמן ברבעון הבריטי. השם "בית המכס התחתון" הוא פשוט שיבוש של 19 שנות שלטון סוריה במקום. כלומר, הישראלים שלא יכלו להגיע לבית המכס (השוכן בסוריה) קראו לחאן שליד הגשר בשם "...התחתון" מאמר תמציתי ומרתק !.